פרשת פקודי - פרשת החודש התשפ״ה
הרב ארי דוד קאהן ari.kahn@biu.ac.il
1. שמות פרק לט פסוק לב - מג (פרשת פקודי)
(לב) וַתֵּ֕כֶל כָּל־עֲבֹדַ֕ת מִשְׁכַּ֖ן אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וַֽיַּעֲשׂוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל כְּ֠כֹל אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה ה֛' אֶת־מֹשֶׁ֖ה כֵּ֥ן עָשֽׂוּ: פ (לג) וַיָּבִ֤יאוּ אֶת־הַמִּשְׁכָּן֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה אֶת־הָאֹ֖הֶל וְאֶת־כָּל־כֵּלָ֑יו קְרָסָ֣יו קְרָשָׁ֔יו בְּרִיחָ֖יו וְעַמֻּדָ֥יו וַאֲדָנָֽיו: ... (מב) כְּכֹ֛ל אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה ה֖' אֶת־מֹשֶׁ֑ה כֵּ֤ן עָשׂוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֵ֖ת כָּל־הָעֲבֹדָֽה: (מג) וַיַּ֨רְא מֹשֶׁ֜ה אֶת־כָּל־הַמְּלָאכָ֗ה וְהִנֵּה֙ עָשׂ֣וּ אֹתָ֔הּ כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה ה֖' כֵּ֣ן עָשׂ֑וּ וַיְבָ֥רֶךְ אֹתָ֖ם מֹשֶֽׁה: פ
2. שמות פרק מ (פרשת פקודי)
(א) וַיְדַבֵּ֥ר ה֖' אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר: (ב) בְּיוֹם־הַחֹ֥דֶשׁ הָרִאשׁ֖וֹן בְּאֶחָ֣ד לַחֹ֑דֶשׁ תָּקִ֕ים אֶת־מִשְׁכַּ֖ן אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד: (ג) וְשַׂמְתָּ֣ שָׁ֔ם אֵ֖ת אֲר֣וֹן הָעֵד֑וּת וְסַכֹּתָ֥ עַל־הָאָרֹ֖ן אֶת־הַפָּרֹֽכֶת: (ד) וְהֵבֵאתָ֙ אֶת־הַשֻּׁלְחָ֔ן וְעָרַכְתָּ֖ אֶת־עֶרְכּ֑וֹ וְהֵבֵאתָ֙ אֶת־הַמְּנֹרָ֔ה וְהַעֲלֵיתָ֖ אֶת־נֵרֹתֶֽיהָ:...(טז) וַיַּ֖עַשׂ מֹשֶׁ֑ה כְּ֠כֹל אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה ה֛' אֹת֖וֹ כֵּ֥ן עָשָֽׂה: ס (יז) וַיְהִ֞י בַּחֹ֧דֶשׁ הָרִאשׁ֛וֹן בַּשָּׁ֥נָה הַשֵּׁנִ֖ית בְּאֶחָ֣ד לַחֹ֑דֶשׁ הוּקַ֖ם הַמִּשְׁכָּֽן: (יח) וַיָּ֨קֶם מֹשֶׁ֜ה אֶת־הַמִּשְׁכָּ֗ן וַיִּתֵּן֙ אֶת־אֲדָנָ֔יו וַיָּ֙שֶׂם֙ אֶת־קְרָשָׁ֔יו וַיִּתֵּ֖ן אֶת־בְּרִיחָ֑יו וַיָּ֖קֶם אֶת־עַמּוּדָֽיו: (יט) וַיִּפְרֹ֤שׂ אֶת־הָאֹ֙הֶל֙ עַל־הַמִּשְׁכָּ֔ן וַיָּ֜שֶׂם אֶת־מִכְסֵ֥ה הָאֹ֛הֶל עָלָ֖יו מִלְמָ֑עְלָה כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה ה֖' אֶת־מֹשֶֽׁה: ...(לג) וַיָּ֣קֶם אֶת־הֶחָצֵ֗ר סָבִיב֙ לַמִּשְׁכָּ֣ן וְלַמִּזְבֵּ֔חַ וַיִּתֵּ֕ן אֶת־מָסַ֖ךְ שַׁ֣עַר הֶחָצֵ֑ר וַיְכַ֥ל מֹשֶׁ֖ה אֶת־הַמְּלָאכָֽה: פ (לד) וַיְכַ֥ס הֶעָנָ֖ן אֶת־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וּכְב֣וֹד ה֔' מָלֵ֖א אֶת־הַמִּשְׁכָּֽן: (לה) וְלֹא־יָכֹ֣ל מֹשֶׁ֗ה לָבוֹא֙ אֶל־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד כִּֽי־שָׁכַ֥ן עָלָ֖יו הֶעָנָ֑ן וּכְב֣וֹד ה֔' מָלֵ֖א אֶת־הַמִּשְׁכָּֽן: (לו) וּבְהֵעָל֤וֹת הֶֽעָנָן֙ מֵעַ֣ל הַמִּשְׁכָּ֔ן יִסְע֖וּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל בְּכֹ֖ל מַסְעֵיהֶֽם: (לז) וְאִם־לֹ֥א יֵעָלֶ֖ה הֶעָנָ֑ן וְלֹ֣א יִסְע֔וּ עַד־י֖וֹם הֵעָלֹתֽוֹ: (לח) כִּי֩ עֲנַ֨ן ה֤' עַֽל־הַמִּשְׁכָּן֙ יוֹמָ֔ם וְאֵ֕שׁ תִּהְיֶ֥ה לַ֖יְלָה בּ֑וֹ לְעֵינֵ֥י כָל־בֵּֽית־יִשְׂרָאֵ֖ל בְּכָל־מַסְעֵיהֶֽם:
3. ויקרא פרק ט פסוק א - ב (פרשת שמיני)
(א) וַיְהִי֙ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁמִינִ֔י קָרָ֣א מֹשֶׁ֔ה לְאַהֲרֹ֖ן וּלְבָנָ֑יו וּלְזִקְנֵ֖י יִשְׂרָאֵֽל: (ב) וַיֹּ֣אמֶר אֶֽל־אַהֲרֹ֗ן קַח־לְ֠ךָ עֵ֣גֶל בֶּן־בָּקָ֧ר לְחַטָּ֛את וְאַ֥יִל לְעֹלָ֖התְּמִימִ֑ם וְהַקְרֵ֖ב לִפְנֵ֥י הֽ':
4. רש"י ויקרא פרק ט פסוק א (פרשת שמיני)
ויהי ביום השמיני - לַמִּלּוּאִים; הוּא רֹאשׁ חֹדֶשׁ נִיסָן שֶׁהוּקַם הַמִּשְׁכָּן בּוֹ בַיּוֹם וְנָטַל עֶשֶׂר עֲטָרוֹת הַשְּׁנוּיוֹת בְּסֵדֶר עוֹלָם:
5. ויקרא פרק י (פרשת שמיני)
(א) וַיִּקְח֣וּ בְנֵֽי־אַ֠הֲרֹן נָדָ֨ב וַאֲבִיה֜וּא אִ֣ישׁ מַחְתָּת֗וֹ וַיִּתְּנ֤וּ בָהֵן֙ אֵ֔שׁ וַיָּשִׂ֥ימוּ עָלֶ֖יהָ קְטֹ֑רֶת וַיַּקְרִ֜יבוּ לִפְנֵ֤י ה֙' אֵ֣שׁ זָרָ֔ה אֲשֶׁ֧ר לֹ֦א צִוָּ֖ה אֹתָֽם: (ב) וַתֵּ֥צֵא אֵ֛שׁ מִלִּפְנֵ֥י ה֖' וַתֹּ֣אכַל אוֹתָ֑ם וַיָּמֻ֖תוּ לִפְנֵ֥י הֽ': (ג) וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֜ה אֶֽל־אַהֲרֹ֗ן הוּא֩ אֲשֶׁר־דִּבֶּ֨ר ה֤'׀ לֵאמֹר֙ בִּקְרֹבַ֣י אֶקָּדֵ֔שׁ וְעַל־פְּנֵ֥י כָל־הָעָ֖ם אֶכָּבֵ֑ד וַיִּדֹּ֖ם אַהֲרֹֽן:…(טז) וְאֵ֣ת׀ שְׂעִ֣יר הַֽחַטָּ֗את דָּרֹ֥שׁ דָּרַ֛שׁ מֹשֶׁ֖ה וְהִנֵּ֣ה שֹׂרָ֑ף וַ֠יִּקְצֹף עַל־אֶלְעָזָ֤ר וְעַל־אִֽיתָמָר֙ בְּנֵ֣י אַהֲרֹ֔ן הַנּוֹתָרִ֖ם לֵאמֹֽר: (יז) מַדּ֗וּעַ לֹֽא־אֲכַלְתֶּ֤ם אֶת־הַחַטָּאת֙ בִּמְק֣וֹם הַקֹּ֔דֶשׁ כִּ֛י קֹ֥דֶשׁ קָֽדָשִׁ֖ים הִ֑וא וְאֹתָ֣הּ׀ נָתַ֣ן לָכֶ֗ם לָשֵׂאת֙ אֶת־עֲוֹ֣ן הָעֵדָ֔ה לְכַפֵּ֥ר עֲלֵיהֶ֖ם לִפְנֵ֥י הֽ': (יח) הֵ֚ן לֹא־הוּבָ֣א אֶת־דָּמָ֔הּ אֶל־הַקֹּ֖דֶשׁ פְּנִ֑ימָה אָכ֨וֹל תֹּאכְל֥וּ אֹתָ֛הּ בַּקֹּ֖דֶשׁ כַּאֲשֶׁ֥ר צִוֵּֽיתִי: (יט) וַיְדַבֵּ֨ר אַהֲרֹ֜ן אֶל־מֹשֶׁ֗ה הֵ֣ן הַ֠יּוֹם הִקְרִ֨יבוּ אֶת־חַטָּאתָ֤ם וְאֶת־עֹֽלָתָם֙ לִפְנֵ֣י ה֔' וַתִּקְרֶ֥אנָה אֹתִ֖י כָּאֵ֑לֶּה וְאָכַ֤לְתִּי חַטָּאת֙ הַיּ֔וֹם הַיִּיטַ֖ב בְּעֵינֵ֥י הֽ': (כ) וַיִּשְׁמַ֣ע מֹשֶׁ֔ה וַיִּיטַ֖ב בְּעֵינָֽיו:
6. רש"י ויקרא פרק י פסוק טז - יז (פרשת שמיני)
(טז) שעיר החטאת - שְׂעִיר מוּסְפֵי רֹאשׁ חֹדֶשׁ; וּשְׁלֹשָׁה שְׂעִירֵי חַטָּאוֹת קָרְבוּ בוֹ בַיּוֹם, שְׂעִיר עִזִּים וּשְׂעִיר נַחְשׁוֹן וּשְׂעִיר רֹאשׁ חֹדֶשׁ, וּמִכֻּלָּן לֹא נִשְׂרַף אֶלָּא זֶה; וְנֶחְלְקוּ בַדָּבָר חַכְמֵי יִשְֹרָאֵל, יֵשׁ אוֹמְרִים מִפְּנֵי הַטֻּמְאָה שֶׁנָּגְעָה בוֹ נִשְׂרַף, וְיֵשׁ אוֹמְרִים מִפְּנֵי אֲנִינוּת נִשְׂרַף, לְפִי שֶׁהוּא קָדְשֵׁי דוֹרוֹת, אֲבָל בְּקָדְשֵׁי שָׁעָה סָמְכוּ עַל מֹשֶׁה שֶׁאָמַר לָהֶם בַּמִּנְחָה וְאִכְלוּהָ מַצּוֹת (ספרא; זבחים ק"א):
(יז) לשאת את עון העדה - מִכָּאן לָמַדְנוּ שֶׁשְּׂעִיר רֹאשׁ חֹדֶשׁ הָיָה, שֶׁהוּא מְכַפֵּר עַל עֲוֹן טֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו, שֶׁחַטַּאת שְׁמִינִי וְחַטַּאת נַחְשׁוֹן לֹא לְכַפָּרָה בָּאוּ:
7. במדבר פרק ז פסוק א - יב (פרשת נשא)
(א) וַיְהִ֡י בְּיוֹם֩ כַּלּ֨וֹת מֹשֶׁ֜ה לְהָקִ֣ים אֶת־הַמִּשְׁכָּ֗ן וַיִּמְשַׁ֨ח אֹת֜וֹ וַיְקַדֵּ֤שׁ אֹתוֹ֙ וְאֶת־כָּל־כֵּלָ֔יו וְאֶת־הַמִּזְבֵּ֖חַ וְאֶת־כָּל־כֵּלָ֑יו וַיִּמְשָׁחֵ֖ם וַיְקַדֵּ֥שׁ אֹתָֽם: (ב) וַיַּקְרִ֙יבוּ֙ נְשִׂיאֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל רָאשֵׁ֖י בֵּ֣ית אֲבֹתָ֑ם הֵ֚ם נְשִׂיאֵ֣י הַמַּטֹּ֔ת הֵ֥ם הָעֹמְדִ֖ים עַל־הַפְּקֻדִֽים: ... (י) וַיַּקְרִ֣יבוּ הַנְּשִׂאִ֗ים אֵ֚ת חֲנֻכַּ֣ת הַמִּזְבֵּ֔חַ בְּי֖וֹם הִמָּשַׁ֣ח אֹת֑וֹ וַיַּקְרִ֧יבוּ הַנְּשִׂיאִ֛ם אֶת־קָרְבָּנָ֖ם לִפְנֵ֥י הַמִּזְבֵּֽחַ: (יא) וַיֹּ֥אמֶר ה֖' אֶל־מֹשֶׁ֑ה נָשִׂ֨יא אֶחָ֜ד לַיּ֗וֹם נָשִׂ֤יא אֶחָד֙ לַיּ֔וֹם יַקְרִ֙יבוּ֙ אֶת־קָרְבָּנָ֔ם לַחֲנֻכַּ֖ת הַמִּזְבֵּֽחַ: ס (יב) וַיְהִ֗י הַמַּקְרִ֛יב בַּיּ֥וֹם הָרִאשׁ֖וֹן אֶת־קָרְבָּנ֑וֹ נַחְשׁ֥וֹן בֶּן־עַמִּינָדָ֖ב לְמַטֵּ֥ה יְהוּדָֽה:
8. רש"י במדבר פרק ז פסוק א (פרשת נשא)
ויהי ביום כלות משה - יוֹם הֲקָמַת הַמִּשְׁכָּן הָיוּ יִשְׂרָאֵל כְּכַלָּה הַנִּכְנֶסֶת לַחֻפָּה (פסיקתא; תנחומא):
ביום כלות משה להקים - וְלֹא נֶאֱמַר בְּיוֹם הָקִים, מְלַמֵּד שֶׁכָּל שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּלּוּאִים הָיָה מֹשֶׁה מַעֲמִידוֹ וּמְפָרְקוֹ, וּבְאוֹתוֹ הַיּוֹם הֶעֱמִידוֹ וְלֹא פֵּרְקוֹ, לְכָךְ נֶאֱמַר "כַּלּוֹת מֹשֶׁה לְהָקִים" — אוֹתוֹ הַיּוֹם כָּלוּ הֲקָמוֹתָיו, וְרֹאשׁ חֹדֶשׁ נִיסָן הָיָה, …
9. סדר עולם רבה (ליינר) פרק ז
וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר, בְּיוֹם הַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ תָּקִים אֶת מִשְׁכַּן אֹהֶל מוֹעֵד, וְשַׂמְתָּ שָׁם וְגוֹ', וְהֵבֵאתָ אֶת הַשֻּׁלְחָן וְגוֹ' (שְׁמוֹת מ), הִתְחִילוּ ז' יְמֵי הַמִּלּוּאִים בכ"ג בַּאֲדָר, וּבְאֶחָד בְּנִיסָן שָׁלְמוּ. כָּל ז' יְמֵי הַמִּלּוּאִים הָיָה מֹשֶׁה מַעֲמִיד אֶת הַמִּשְׁכָּן בְּכָל בֹּקֶר וּבָקָר וּמַקְרִיב עָלָיו קָרְבָּנוֹת וּמְפָרְקוֹ, וּבַשְּׁמִינִי הֶעֱמִידוֹ וְלֹא פָּרְקוּ, רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אַף בַּשְּׁמִינִי הֶעֱמִידוּ וּפֵרְקוּ. וְאָכַל אַהֲרֹן וּבָנָיו אֶת בְּשַׂר הָאַיִל וְאֶת הַלֶּחֶם אֲשֶׁר בַּסָּל, וּפֶתַח אֹהֶל מוֹעֵד תֵּשְׁבוּ יוֹמָם וָלַיְלָה שִׁבְעַת יָמִים וְגוֹ', וַיַּעַשׂ אַהֲרֹן וּבָנָיו וְגוֹ' (וַיִּקְרָא ח), וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי וְגוֹ' (שָׁם /וַיִּקְרָא/ ט א), אַחַר ז' יְמֵי הַמִּלּוּאִים, וְאֶחָד בַּשַּׁבָּת הָיָה, וְרֹאשׁ חֹדֶשׁ נִיסָן הָיָה, וּבוֹ בַּיּוֹם עָמְדוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו וְרָחֲצוּ אֶת יְדֵיהֶם וְאֶת רַגְלֵיהֶם מִן הַכִּיּוֹר, וְעָבְדוּ אֶת כָּל הָעֲבוֹדוֹת, וְהִסְדִּירוּם עַל הַסֵּדֶר, וּבוֹ בַּיּוֹם הִתְחִילוּ הַנְּשִׂיאִים לְהַקְרִיב, שֶׁנֶּאֱמַר וַיְהִי הַמַּקְרִיב בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן (בַּמִּדְבָּר ז יב), רִאשׁוֹן לְמַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית, רִאשׁוֹן לַנְּשִׂיאִים, רִאשׁוֹן לִשְׁכֹּן שְׁכִינָה בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל (שְׁמוֹת כט מַה), רִאשׁוֹן לְאִסּוּר בָּמָה, רִאשׁוֹן לִכְהֻנָּה, רִאשׁוֹן לִבְרָכָה, רִאשׁוֹן לַעֲבוֹדָה, רִאשׁוֹן לָחֳדָשִׁים, רִאשׁוֹן לִשְׁחִיטַת צָפוֹן, רִאשׁוֹן לַאֲכִילַת קָדָשִׁים, רִאשׁוֹן לִירִידַת הָאֵשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר וַתֵּצֵא אֵשׁ וְגוֹ' (וַיִּקְרָא ט כד), …
10.במדבר רבה (וילנא) פרשה יג סימן ב (פרשת נשא)
...כָּךְ כְּשֶׁעָמַד הַמִּשְׁכָּן הָיוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים, יָבֹא דוֹדִי לְגַנּוֹ, לְפִי שֶׁמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן נִגְמְרָה בְּעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה בְּכִסְלֵו, וְעָמַד הַמִּשְׁכָּן מְקֻפָּל עַד רֹאשׁ חֹדֶשׁ נִיסָן, וְהָיוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים הֲרֵי עָשִׂינוּ הַמִּשְׁכָּן מָתַי תָּבוֹא הַשְּׁכִינָה וְתִשְׁרֶה בְּתוֹךְ מַעֲשֵׂה יָדֵינוּ. כְּשֶׁהִגִּיעַ רֹאשׁ חֹדֶשׁ נִיסָן וְצִוָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן, שָׁלַח לָהֶם עַל יְדֵי משֶׁה מָה אַתֶּם יְרֵאִים, כְּבָר בָּאתִי לְגַנִּי אֲחוֹתִי כַלָּה.
11.פסיקתא רבתי (איש שלום) פיסקא ו - ותשלם כל המלאכה
דָּבָר אַחֵר וּתְשַׁלֵּם כָּל הַמְּלָאכָה זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב מָה (רַבּוּ) [גָּדְלוּ] מַעֲשֶׂיךָ ה' מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ (תְּהִלִּים צ"ב ו'), בֹּא וּרְאֵה נִפְלְאוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בּוֹרֵא עוֹלָמוֹת לְתוֹךְ עוֹלָמוֹת בָּרָא עוֹלָמוֹת וּבָרָא לְתוֹכוֹ בְּנֵי אָדָם, .. [הוּא] רוֹאֶה אֶת הַכֹּל וְאֵין כָּל בְּרִיּוֹת רוֹאִים אוֹתוֹ [הָוֵי מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבוֹתֶיךָ. דָּבָר אַחֵר] מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ ה' [וְגוֹ'] מַהוּ מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבוֹתֶיךָ אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בְּעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה בְּכִסְלֵו נִגְמְרָה מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן וְעָשָׂה מְקֻפָּל עַד אֶחָד בְּנִיסָן, שֶׁהֵקִימוּ מֹשֶׁה אֶחָד בְּנִיסָן כַּמָּה שֶׁכָּתַב וּבְיוֹם הַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ תָּקִים מִשְׁכַּן אֹהֶל מועֵד (שְׁמוֹת מ' ב'), וְכָל זְמַן שֶׁהָיָה מְקֻפָּל הָיוּ יִשְׂרָאֵל מִלְּמַלְאִין עַל מֹשֶׁה לוֹמַר לָמָּה לֹא הוּקַם מִיָּד שֶׁמָּא דֹּפִי אֵרַע בּוֹ, שֶׁחָשַׁב לְעָרֵב שִׂמְחַת הַמִּשְׁכָּן בַּחֹדֶשׁ שֶׁנּוֹלַד בּוֹ יִצְחָק, שֶׁבְּנִיסָן נוֹלַד יִצְחָק, וּמִנַּיִן אֶלָּא כְּשֶׁהַמַּלְאָכִים בָּאִים אֵצֶל אַבְרָהָם מַהוּ אוֹמֵר לוּשִׁי וַעֲשִׂי עֻגוֹת (בְּרֵאשִׁית י"ח ו') שֶׁהָיָה פֶּסַח וְאָמְרוּ לוֹ שׁוֹב אָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה וְהִנֵּה בֵן לְשָׂרָה אִשְׁתֶּךָ (שָׁם /בְּרֵאשִׁית י"ח/ י') מַהוּ כָּעֵת חַיָּה אָמַר ר' זַבְדִּי בֶּן לֵוִי סְרִיטָה סָרְטוּ לוֹ עַל כֹּתֶל כְּשֶׁתָּבֹא הַשֶּׁמֶשׁ לְכָאן, לֹא עָשָׂה אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁבָּא נִיסָן וְהוּקַם הַמִּשְׁכָּן עוֹד לֹא לִמְלֵם אָדָם אַחַר מֹשֶׁה, וּמֵעַתָּה הִפְסִיד כִּסְלֵו שֶׁנִּגְמְרָה מְלָאכָה בּוֹ, לָאו, מַהוּ וּתְשַׁלֵּם אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָלַי לְשַׁלֵּם לוֹ, מָה שִׁלֵּם לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חֲנֻכַּת בֵּית חֲשַׁמְנָאי, אַף שְׁלֹמֹה גָּמַר מְלֶאכֶת הַמִּקְדָּשׁ בְּחֹדֶשׁ מַרְחֶשְׁוָן וּבְשָׁנָה אַחַת עֶשְׂרֵה בְּיֶרַח בּוּל כָּלָה הַבַּיִת (מְלָכִים א' ו' ל"ח), מַהוּ בְּיֶרַח בּוּל בְּיֶרַח שֶׁהֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הַמַּבּוּל, וְנַעֲשָׂה נָעוּל שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, וְהָיוּ הַכֹּל מִלְּמַלְאִין עַל שְׁלֹמֹה לוֹמַר לֹא בְּנָהּ שֶׁל בַּת שֶׁבַע הוּא הֵיאַךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ לְתוֹךְ מַעֲשֵׂה יָדָיו (בֵּית הַמִּקְדָּשׁ), וְהָאֱלֹהִים שֶׁחָשַׁב לְעָרֵב שִׂמְחַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בַּחֹדֶשׁ שֶׁנּוֹלַד בּוֹ אַבְרָהָם בְּיֶרַח הָאַתָּנִים (שָׁם /מְלָכִים א'/ ח' ב') זֶה חֹדֶשׁ תִּשְׁרֵי, וְלָמָּה הוּא קוֹרֵא יֶרַח הָאֵיתָנִים הַחֹדֶשׁ שֶׁנּוֹלַד בּוֹ אַבְרָהָם שֶׁנֶּאֱמַר מַשְׂכִּיל לְאֵיתָן הָאֶזְרָחִי (תְּהִלִּים פ"ט א), וְכָל אוֹתָם שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ שֶׁנַּעֲשָׂה נָעוּל אַף עַל פִּי שֶׁהָיְתָה כָּל מְלֶאכֶת הַמִּקְדָּשׁ גְּמוּרָה הוֹאִיל וְהָיָה נָעוּל כְּמִי שֶׁלֹּא עָשָׂה בָּהּ כְּלוּם, כֵּיוָן שֶׁנִּפְתַּח בְּחֹדֶשׁ הַמּוֹעֲדוֹת וְהִקְרִיב הַקָּרְבָּנוֹת וְיָרְדָה הָאֵשׁ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַכְשָׁו שְׁלֹמֹה הַמְּלָאכָה וּתְשַׁלֵּם כָּל הַמְּלָאכָה, וְהִפְסִיד מַרְחֶשְׁוָן, לָאו, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָלַי לְשַׁלֵּם לוֹ וּתְשַׁלֵּם כָּל הַמְּלָאכָה.
12.מדרש תנחומא (ורשא) פרשת פקודי סימן יא
וּלְפִי שֶׁהָיָה מֹשֶׁה מֵצֵר, הֶעְלִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵהֶם וְלֹא הָיוּ יְכוֹלִין לְהַעֲמִידוֹ. כֵּיוָן שֶׁהֵטִיחוּ פְּנֵיהֶם מִכָּל מָקוֹם וְלֹא הָיוּ יְכוֹלִין לְהַעֲמִידוֹ, נִכְנְסוּ כָּל יִשְׂרָאֵל אֵצֶל מֹשֶׁה, אָמְרוּ, מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, כָּל מַה שֶּׁאָמַרְתָּ לָנוּ עָשִׂינוּ, וְכָל מַה שֶּׁצִּוִּיתָנוּ לִתֵּן וּלְהוֹצִיא נָתַנּוּ הַכֹּל, וַהֲרֵי כָּל הַמְּלָאכָה לְפָנֶיךָ, שֶׁמָּא חִסַּרְנוּ שׁוּם דָּבָר אוֹ וִתַּרְנוּ עַל כָּל מַה שֶּׁאָמַרְתָּ לָּנוּ, רְאֵה הַכֹּל לְפָנֶיךָ. וְהָיוּ מַרְאִין לוֹ כָּל דָּבָר וְדָבָר, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיָּבִיאוּ אֶת הַמִשְׁכָּן אֶל מֹשֶׁה וְגוֹ'. וּכְתִיב: וַיַּרְא מֹשֶׁה אֶת כָּל הַמְּלָאכָה וְגוֹ'. אָמְרוּ לוֹ: לֹא כָךְ וְכָךְ אָמַרְתָּ לָנוּ לַעֲשׂוֹת. אָמַר לָהֶם: הֵן. וְכֵן עַל כָּל דָּבָר וְדָבָר. אָמְרוּ לוֹ: וְאִם כֵּן לָמָּה אֵינוֹ עוֹמֵד, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נִצְטַעֲרוּ בְּצַלְאֵל וְאָהֳלִיאָב וְכָל חַכְמֵי לֵב לְהַעֲמִידוֹ וְלֹא הָיוּ יְכוֹלִין. וְהָיָה מֹשֶׁה מֵצֵר עַל דָּבָר זֶה, עַד שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, לְפִי שֶׁהָיִיתָ מֵצֵר שֶׁלֹּא הָיָה לְךָ עֲשִׂיָּה וְלֹא חֵלֶק בִּמְלֶאכֶת הַמִשְׁכָּן, לְפִיכָךְ לֹא יָכְלוּ אוֹתָן חֲכָמִים לְהַעֲמִידוֹ, בִּשְׁבִילְךָ, כְּדֵי שֶׁיֵּדְעוּ כָּל יִשְׂרָאֵל, שֶׁאִם עַל יָדְךָ אֵינוֹ עוֹמֵד, שׁוּב אֵינוֹ עוֹמֵד לְעוֹלָם, וְאֵינִי כוֹתֵב לוֹ הֲקָמָה אֶלָּא עַל יָדֶיךָ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיָּקֶם מֹשֶׁה אֶת הַמִּשְׁכָּן. וְכֵן הוּא אוֹמֵר, וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה, בְּיוֹם הַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ תָּקִים אֶת מִשְׁכַּן אֹהֶל מוֹעֵד. אָמַר מֹשֶׁה, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֵינִי יוֹדֵעַ לְהַעֲמִידוֹ. אָמַר לוֹ: עֲסֹק בְּיָדֶיךָ וְאַתָּה מַרְאֶה לְהַעֲמִידוֹ וְהוּא עוֹמֵד מֵאֵלָיו, וַאֲנִי כוֹתֵב עָלֶיךָ שֶׁאַתָּה הֲקֵמֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְהִי בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הוּקַם הַמִשְׁכָּן. וּמִי הֶעֱמִידוֹ. מֹשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיָּקֶם מֹשֶׁה אֶת הַמִּשְׁכָּן. אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר יוֹסֵף, כָּל שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּלּוּאִים הָיָה מֹשֶׁה מְפָרְקוֹ וּמַעֲמִידוֹ שְׁתֵּי פְעָמִים בְּכָל יוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: תָּקִים, הוּקַם. רַבִּי חֲנִינָא אוֹמֵר, שָׁלֹשׁ פְּעָמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: תָּקִים, הוּקַם, וַיָּקֶם. וּמִנַּיִן שֶׁהָיוּ מַרְאִין לוֹ כָּל דָּבָר וְדָבָר, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיָּבִיאוּ אֶת הַמִּשְׁכָּן אֶל מֹשֶׁה (שמות ל"ט:ל"ג) הֱוֵי, לֹא יִגְרַע מִצַּדִּיק עֵינָיו (איוב ל"ו:ז'). וְקוֹרֵא וְהוֹלֵךְ, וַיַּרְא מֹשֶׁה אֶת כָּל הַמְּלָאכָה, אֶת כָּל מְלֶאכֶת הַמִשְׁכָּן אֵינוֹ אוֹמֵר אֶלָּא אֶת כָּל הַמְּלָאכָה, שֶׁהָיָה הַכֹּל כְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. מִיָּד בֵּרְכָם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְבָרֶךְ אֹתָם מֹשֶׁה. מַה בְּרָכָה בֵּרְכָן. רַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ, ה' אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵכֶם וְגוֹ' (דברים א':י"א). רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, יְהִי רָצוֹן שֶׁתִּשְׁרֶה שְׁכִינָה בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיכֶם. וְהֵם אָמְרוּ, וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי וְגוֹ' (תהלים צ':י"ז). וְלָמָּה כָתַב כָּאן כַּמָּה פְעָמִים, כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה. לְפִי שֶׁהִרְהֲרוּ יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי מֹשֶׁה בְּשָׁעָה שֶׁהָיוּ מַעֲמִידִין הַמִּשְׁכָּן וְלֹא הָיָה עוֹמֵד, אָמְרוּ, שֶׁמָּא דָבָר קַל אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה לַעֲשׂוֹת לוֹ בַּמִּשְׁכָּן, וּמֹשֶׁה מֵעַצְמוֹ הִכְנִיסָנוּ בְּכָל הַטֹּרַח הַזֶה. לְפִיכָךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הוֹאִיל וְהִרְהַרְתֶּם אַחֲרָיו, הֲרֵינִי כוֹתֵב שְׁמִי עַל כָּל דָּבָר וְדָבָר שֶׁאֲנִי צִוִּיתִי אוֹתוֹ. לְכָךְ כְּתִיב: כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה בְּכָל פַּעַם וָפָעַם. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אִם בִּקֵּשׁ אָדָם לְהַרְהֵר אַחֲרֵי מֹשֶׁה, יְהַרְהֵר אַחֲרַי שֶׁאֲנִי אָמַרְתִי לוֹ כָּל זֹאת וְשֶׁיַּעֲשׂוּ לִי הַמִּשְׁכָּן. וְאֵימָתַי נֶאֱמַר לוֹ לְמֹשֶׁה לַעֲשׂוֹת אֶת הַמִּשְׁכָּן, בָּיוֹם הַכִּפּוּרִים. לְפִי שֶׁעָלָה מֹשֶׁה לָהָר שָׁלֹשׁ פְּעָמִים וְעָשָׂה שָׁם מֵאָה וְעֶשְׂרִים יוֹם, מִשִּׁשָׁה בְסִיוָן שֶׁעָלָה לְשָׁם עַד יוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁהוּא עֲשָׂרָה בְתִשְׁרִי. וְאוֹתוֹ הַיּוֹם נֶאֱמַר, וַיִּנָּחֶם ה' (שמות ל"ב:י"ד) עַל מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל. וְאוֹתוֹ הַיּוֹם אָמַר לוֹ: סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ (במדבר י"ד:כ'). וְאוֹתוֹ הַיּוֹם נֶאֱמַר לוֹ: וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ (שמות כ"ה:ח'). וּבוֹ בַיּוֹם אָמַר לוֹ: וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ (שמות ל"ד:ט'), הַיּוֹם הַזֶּה תַּנְחִילֵנוּ סְלִיחָה לְדוֹרוֹת. וּבוֹ בַיּוֹם אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם (ויקרא ט"ז:ל'). וְעָשׂו אֶת הַמִּשְׁכָּן בְּחֶדְוָה וּבְשִׂמְחָה. וּלְכַמָּה חֳדָשִׁים נִגְמְרָה מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר בִּשְׁלֹשָה חֳדָשִׁים נִגְמְרָה מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן תִּשְׁרֵי, מַרְחֶשְׁוָן, כִּסְלֵו. וְהָיָה מֻנָּח וּמְפֹרָק טֵבֵת וּשְׁבָט וַאֲדָר. וְהֶעֱמִידוּהוּ בְּאֶחָד בְּנִיסָן, שֶׁנֶּאֱמַר: בְּיוֹם הַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ תָּקִים אֶת מִשְׁכָּן אֹהֶל מוֹעֵד. רַבִּי חֲנִינָא אוֹמֵר, בְּאֶחָד בַּאֲדָר הָיְתָה נִגְמֶרֶת מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן. לָמָּה, שֶׁהַמְּלָאכָה שֶׁנַּעֲשֵׂית בַּקַּיִץ בְּיוֹם אֶחָד, נַעֲשֵׂית בַּחֹרֶף בִּשְׁנֵי יָמִים, וּכְדִבְרֵי רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי שֶׁאָמַר, שֶׁנַּעֲשָׂה הַמִּשְׁכָּן בִּשְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים. לָמָּה לֹא עָמַד מִיָּד. אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁחָשַׁב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְעָרֵב שִׂמְחַת הַמִּשְׁכָּן בְּשִׂמְחַת הַיּוֹם שֶׁנּוֹלַד בּוֹ יִצְחָק אָבִינוּ, לְפִי שֶׁבְּאֶחָד בְּנִיסָן נוֹלַד יִצְחָק. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הֲרֵינִי מְעָרֵב שִׂמְחַתְכֶם שִׂמְחָה בְשִׂמְחָה. וְהָיוּ לֵיצָנִי הַדּוֹר מְרַנְּנִין וּמְהַרְהֲרִין וְאוֹמְרִין לָמָּה נִגְמְרָה מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן וְאֵינוֹ עוֹמֵד מִיָּד. וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִים מַחֲשַׁבְתּוֹ וַעֲצָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְעַל זֶה אָמַר הַמֶּלֶךְ דָּוִד, כִּי שִׂמַּחְתַּנִי ה' בְּפָעֳלֶךָ בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ אֲרַנֵּן (תהלים צ"ב:ה'). כִּי שִׂמַּחְתַּנִי ה' בְּפָעֳלֶךָ, זֶה אֹהֶל מוֹעֵד. בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ אֲרַנֵּן, זֶה בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁיִּבָּנֶה בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ. מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ ה', מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ (תהלים צ"ב:ו'), שֶׁהָיִיתָ חוֹשֵׁב לְעָרֵב שִׂמְחָה בְּשִׂמְחָה, יוֹם שֶׁנּוֹלַד יִצְחָק אָבִינוּ. וְאוֹתוֹ הַיּוֹם נָטַל עֶשֶׂר עֲטָרוֹת, כִּדְאִיתָא בְּסֵדֶר עוֹלָם וְגוֹ'. וּלְפִיכָךְ, אִישׁ בַּעַר לֹא יֵדָע (תהלים צ"ב:ז'), אֵלּוּ הַלֵּיצָנִין וְהַטִּפְּשִׁין שֶׁבַּדּוֹר שֶׁלֹּא הָיוּ יוֹדְעִים מַחֲשַׁבְתּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וּכְסִיל לֹא יָבִין אֶת זֹאת (תהלים צ"ב:ו'), שֶׁלֹּא הָיָה יָכוֹל אֶחָד מֵהֶם לַהֲקִימוֹ, וְלֹא בְצַלְאֵל וְלֹא אָהֳלִיאָב וְלֹא הַחֲכָמִים הָעוֹשִׂים אֶת כָּל מְלֶאכֶת הַקֹּדֶשׁ, כְּדֵי שֶׁיָּבֹא מֹשֶׁה וְיִטֹּל אֶת שֶׁלּוֹ, לְפִי שֶׁהָיָה מִצְטַעֵר שֶׁלֹּא עָשָׂה בוֹ כְּלוּם. לְפִיכָךְ, וַיָּקֶם מֹשֶׁה אֶת הַמִּשְׁכָּן וְגוֹ', וְלֹא בְצַלְאֵל וְלֹא אָהֳלִיאָב וְלֹא הַחֲכָמִים הָעוֹשִׂים. וּכְתִיב: וַיְהִי בְּיוֹם כַּלּוֹת מֹשֶׁה לְהָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן (במדבר ז':א'). כֵּיוָן שֶׁהוּקַם הַמִשְׁכָּן, מִיָּד יָרְדָה שְׁכִינָתוֹ לְתוֹכוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר: וְלֹא יָכֹל מֹשֶׁה לָבוֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד כִּי שָׁכַן עָלָיו הֶעָנָן וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן. וּכְתִיב: כִּי עֲנַן ה' עַל הַמִּשְׁכָּן וְגוֹ'. לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: אַךְ קָרוֹב לִירֵאָיו יִשְׁעוֹ לִשְׁכֹּן כָּבוֹד בְּאַרְצֵנוּ (תהלים פ"ה:י'). אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בָּעוֹלָם הַזֶּה הָיְתָה שְׁכִינָתִי בֵינֵיכֶם וּלְעֵינֵיכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: וּמַרְאֵה כְּבוֹד ה' וְגוֹ' (שמות כ"ד:י"ז). וְלֶעָתִיד לָבוֹא, שְׁכִינָה אֵינָהּ זָזָה מִכֶּם לְעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא אֶעֱזֹב אֶת עֲמִּי יִשְׂרָאֵל (מלכים א ו':י"ג). בָּרוּךְ ה' לְעוֹלָם אָמֵן, סֶלָה.
13.בראשית פרק כה פסוק יט (פרשת תולדות)
(יט) וְאֵ֛לֶּה תּוֹלְדֹ֥ת יִצְחָ֖ק בֶּן־אַבְרָהָ֑ם אַבְרָהָ֖ם הוֹלִ֥יד אֶת־יִצְחָֽק:
14.רש"י בראשית פרק כה פסוק יט (פרשת תולדות)
אברהם הוליד את יצחק - עַל יְדֵי שֶׁכָּתַב הַכָּתוּב יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם הֻזְקַק לוֹמַר אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק; לְפִי שֶׁהָיוּ לֵיצָנֵי הַדּוֹראוֹמְרִים מֵאֲבִימֶלֶךְ נִתְעַבְּרָה שָׂרָה, שֶׁהֲרֵי כַּמָּה שָׁנִים שָׁהֲתָה עִם אַבְרָהָם וְלֹא נִתְעַבְּרָה הֵימֶנּוּ; מֶה עָשָׂה הַקָּבָּ"ה? צָר קְלַסְתֵּר פָּנָיו שֶׁל יִצְחָק דּוֹמֶה לְאַבְרָהָם, וְהֵעִידוּ הַכֹּל אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק, וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב כָּאן יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם, שֶׁהֲרֵי עֵדוּת יֵשׁ שֶׁאַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק:
15.בראשית פרק יח פסוק ט - י (פרשת וירא)
(ט) וַיֹּאמְר֣וּ אֵלָ֔יו אַיֵּ֖ה שָׂרָ֣ה אִשְׁתֶּ֑ךָ וַיֹּ֖אמֶר הִנֵּ֥ה בָאֹֽהֶל: (י) וַיֹּ֗אמֶר שׁ֣וֹב אָשׁ֤וּב אֵלֶ֙יךָ֙ כָּעֵ֣ת חַיָּ֔ה וְהִנֵּה־בֵ֖ן לְשָׂרָ֣ה אִשְׁתֶּ֑ךָ וְשָׂרָ֥ה שֹׁמַ֛עַת פֶּ֥תַח הָאֹ֖הֶל וְה֥וּא אַחֲרָֽיו:
16.בראשית פרק יז פסוק כא (פרשת לך לך)
וְאֶת־בְּרִיתִ֖י אָקִ֣ים אֶת־יִצְחָ֑ק אֲשֶׁר֩ תֵּלֵ֨ד לְךָ֤ שָׂרָה֙ לַמּוֹעֵ֣ד הַזֶּ֔ה בַּשָּׁנָ֖ה הָאַחֶֽרֶת:
17.רש"י בראשית פרק יח פסוק י (פרשת וירא)
כעת חיה - כָּעֵת הַזֹּאת לַשָּׁנָה הַבָּאָה, וּפֶסַח הָיָה, וּלְפֶסַח הַבָּא נוֹלַד יִצְחָק, מִדְּלָא קָרֵינַן כְּעֵת אֶלָּא כָּעֵת:
18.בראשית פרק כב פסוק ב (פרשת וירא)
(ב) וַיֹּ֡אמֶר קַח־נָ֠א אֶת־בִּנְךָ֙ אֶת־יְחִֽידְךָ֤ אֲשֶׁר־אָהַ֙בְתָּ֙ אֶת־יִצְחָ֔ק וְלֶךְ־לְךָ֔ אֶל־אֶ֖רֶץ הַמֹּרִיָּ֑ה וְהַעֲלֵ֤הוּ שָׁם֙ לְעֹלָ֔ה עַ֚ל אַחַ֣ד הֶֽהָרִ֔ים אֲשֶׁ֖ר אֹמַ֥ר אֵלֶֽיךָ:...(ז) וַיֹּ֨אמֶר יִצְחָ֜ק אֶל־אַבְרָהָ֤ם אָבִיו֙ וַיֹּ֣אמֶר אָבִ֔י וַיֹּ֖אמֶר הִנֶּ֣נִּֽי בְנִ֑י וַיֹּ֗אמֶר הִנֵּ֤ה הָאֵשׁ֙ וְהָ֣עֵצִ֔ים וְאַיֵּ֥ה הַשֶּׂ֖ה לְעֹלָֽה: (ח) וַיֹּ֙אמֶר֙ אַבְרָהָ֔ם אֱלֹהִ֞ים יִרְאֶה־לּ֥וֹ הַשֶּׂ֛ה לְעֹלָ֖ה בְּנִ֑י וַיֵּלְכ֥וּ שְׁנֵיהֶ֖ם יַחְדָּֽו:...(יג) וַיִּשָּׂ֨א אַבְרָהָ֜ם אֶת־עֵינָ֗יו וַיַּרְא֙ וְהִנֵּה־אַ֔יִל אַחַ֕ר נֶאֱחַ֥ז בַּסְּבַ֖ךְ בְּקַרְנָ֑יו וַיֵּ֤לֶךְ אַבְרָהָם֙ וַיִּקַּ֣ח אֶת־הָאַ֔יִל וַיַּעֲלֵ֥הוּ לְעֹלָ֖ה תַּ֥חַת בְּנֽוֹ: (יד) וַיִּקְרָ֧א אַבְרָהָ֛ם שֵֽׁם־הַמָּק֥וֹם הַה֖וּא ה֣'׀ יִרְאֶ֑ה אֲשֶׁר֙ יֵאָמֵ֣ר הַיּ֔וֹם בְּהַ֥ר ה֖' יֵרָאֶֽה:
19.תלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף י עמוד ב
תַּנְיָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר בְּתִשְׁרִי נִבְרָא הָעוֹלָם בְּתִשְׁרִי נוֹלְדוּ אָבוֹת בְּתִשְׁרִי מֵתוּ אָבוֹת בַּפֶּסַח נוֹלַד יִצְחָק בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה נִפְקְדָה שָׂרָה רָחֵל וְחַנָּה בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה יָצָא יוֹסֵף מִבֵּית הָאֲסוּרִין דף יא עמוד א בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה בָּטְלָה עֲבוֹדָה מֵאֲבוֹתֵינוּ בְּמִצְרַיִם בְּנִיסָן נִגְאֲלוּ בְּתִשְׁרִי עֲתִידִין לִיגָּאֵל. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר בְּנִיסָן נִבְרָא הָעוֹלָם בְּנִיסָן נוֹלְדוּ אָבוֹת בְּנִיסָן מֵתוּ אָבוֹת בְּפֶסַח נוֹלַד יִצְחָקבְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה נִפְקְדָה שָׂרָה רָחֵל וְחַנָּה בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה יָצָא יוֹסֵף מִבֵּית הָאֲסוּרִין בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה בָּטְלָה עֲבוֹדָה מֵאֲבוֹתֵינוּ בְּמִצְרַיִם בְּנִיסָן נִגְאֲלוּ בְּנִיסָן עֲתִידִין לִיגָּאֵל.
20.תוספות מסכת ראש השנה דף כז עמוד א ד"ה כמאן מצלינן
כמאן מצלינן זה היום תחלת מעשיך - תימה הא קי"ל כרבי יהושע כדאמרינן בפ"ק (דף יב.) לתקופה כר' יהושע ואומר ר"ת דקי"ל כרב עינא דפריך משוה יובל ורב עינא ה"ק והא איכא זה היום תחלת מעשיך דאיתיה בראש השנה וליתיה ביובל אלא ודאי הא דאמרינן ליה לאו משום ברייתו של עולם אלא משום תחלת מעשה דין שהעולם נדון בו להתקיים או לאו וזה שייך נמי ביוה"כ דיובל דהוקש לר"ה כדלקמן בפרק בתרא (דף לד.) (אבל בשאר יומי לא) ואף על גב דמשני ליה שפיר רב עינא לא הדר ביה ומיהו לאידך לישנא קשיא דקאמר מתני' דלא כר"א הוה ליה לשנויי דזה היום תחלת מעשיך לאו אבריאת עולם קאי ומה שיסד ר"א הקליר בגשם דשמיני עצרת כר"א דאמר בתשרי נברא העולם ובשל פסח יסד כר' יהושע אומר ר"ת דאלו ואלו דברי אלהים חיים ואיכא למימר דבתשרי עלה במחשבה לבראות ולא נברא עד ניסן ודכוותה אשכחן בפרק עושין פסין (עירובין דף יח. ושם) גבי אדם שעלה במחשבה לבראות שנים ולבסוף לא נברא אלא אחד.
21.ויקרא פרק טז פסוק א - ג (פרשת אחרי מות)
(א) וַיְדַבֵּ֤ר ה֙' אֶל־מֹשֶׁ֔ה אַחֲרֵ֣י מ֔וֹת שְׁנֵ֖י בְּנֵ֣י אַהֲרֹ֑ן בְּקָרְבָתָ֥ם לִפְנֵי־ה֖' וַיָּמֻֽתוּ: (ב) וַיֹּ֨אמֶר ה֜' אֶל־מֹשֶׁ֗ה דַּבֵּר֘ אֶל־אַהֲרֹ֣ן אָחִיךָ֒ וְאַל־יָבֹ֤א בְכָל־עֵת֙ אֶל־הַקֹּ֔דֶשׁ מִבֵּ֖ית לַפָּרֹ֑כֶת אֶל־פְּנֵ֨י הַכַּפֹּ֜רֶת אֲשֶׁ֤ר עַל־הָאָרֹן֙ וְלֹ֣א יָמ֔וּת כִּ֚י בֶּֽעָנָ֔ן אֵרָאֶ֖ה עַל־הַכַּפֹּֽרֶת: (ג) בְּזֹ֛את יָבֹ֥א אַהֲרֹ֖ן אֶל־הַקֹּ֑דֶשׁ בְּפַ֧ר בֶּן־בָּקָ֛ר לְחַטָּ֖את וְאַ֥יִל לְעֹלָֽה:
22.שמות פרק יב (פרשת בא)
(א) וַיֹּ֤אמֶר ה֙' אֶל־מֹשֶׁ֣ה וְאֶֽל־אַהֲרֹ֔ן בְּאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם לֵאמֹֽר: (ב) הַחֹ֧דֶשׁ הַזֶּ֛ה לָכֶ֖ם רֹ֣אשׁ חֳדָשִׁ֑ים רִאשׁ֥וֹן הוּא֙ לָכֶ֔ם לְחָדְשֵׁ֖י הַשָּׁנָֽה: (ג) דַּבְּר֗וּ אֶֽל־כָּל־עֲדַ֤ת יִשְׂרָאֵל֙ לֵאמֹ֔ר בֶּעָשֹׂ֖ר לַחֹ֣דֶשׁ הַזֶּ֑ה וְיִקְח֣וּ לָהֶ֗ם אִ֛ישׁ שֶׂ֥ה לְבֵית־אָבֹ֖ת שֶׂ֥ה לַבָּֽיִת: ...(ו) וְהָיָ֤ה לָכֶם֙ לְמִשְׁמֶ֔רֶת עַ֣ד אַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֛ר י֖וֹם לַחֹ֣דֶשׁ הַזֶּ֑ה וְשָׁחֲט֣וּ אֹת֗וֹ כֹּ֛ל קְהַ֥ל עֲדַֽת־יִשְׂרָאֵ֖ל בֵּ֥ין הָעַרְבָּֽיִם: (ז) וְלָֽקְחוּ֙ מִן־הַדָּ֔ם וְנָֽתְנ֛וּ עַל־שְׁתֵּ֥י הַמְּזוּזֹ֖ת וְעַל־הַמַּשְׁק֑וֹף עַ֚ל הַבָּ֣תִּ֔ים אֲשֶׁר־יֹאכְל֥וּ אֹת֖וֹ בָּהֶֽם: (ח) וְאָכְל֥וּ אֶת־הַבָּשָׂ֖ר בַּלַּ֣יְלָה הַזֶּ֑ה צְלִי־אֵ֣שׁ וּמַצּ֔וֹת עַל־מְרֹרִ֖ים יֹאכְלֻֽהוּ: (ט) אַל־תֹּאכְל֤וּ מִמֶּ֙נּוּ֙ נָ֔א וּבָשֵׁ֥ל מְבֻשָּׁ֖ל בַּמָּ֑יִם כִּ֣י אִם־צְלִי־אֵ֔שׁ רֹאשׁ֥וֹ עַל־כְּרָעָ֖יו וְעַל־קִרְבּֽוֹ: (י) וְלֹא־תוֹתִ֥ירוּ מִמֶּ֖נּוּ עַד־בֹּ֑קֶר וְהַנֹּתָ֥ר מִמֶּ֛נּוּ עַד־בֹּ֖קֶר בָּאֵ֥שׁ תִּשְׂרֹֽפוּ: (יא) וְכָכָה֘ תֹּאכְל֣וּ אֹתוֹ֒ מָתְנֵיכֶ֣ם חֲגֻרִ֔ים נַֽעֲלֵיכֶם֙ בְּרַגְלֵיכֶ֔ם וּמַקֶּלְכֶ֖ם בְּיֶדְכֶ֑ם וַאֲכַלְתֶּ֤ם אֹתוֹ֙ בְּחִפָּז֔וֹן פֶּ֥סַח ה֖וּא לַהֽ': (יב) וְעָבַרְתִּ֣י בְאֶֽרֶץ־מִצְרַיִם֘ בַּלַּ֣יְלָה הַזֶּה֒ וְהִכֵּיתִ֤י כָל־בְּכוֹר֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם מֵאָדָ֖ם וְעַד־בְּהֵמָ֑ה וּבְכָל־אֱלֹהֵ֥י מִצְרַ֛יִם אֶֽעֱשֶׂ֥ה שְׁפָטִ֖ים אֲנִ֥י הֽ': (יג) וְהָיָה֩ הַדָּ֨ם לָכֶ֜ם לְאֹ֗ת עַ֤ל הַבָּתִּים֙ אֲשֶׁ֣ר אַתֶּ֣ם שָׁ֔ם וְרָאִ֙יתִי֙ אֶת־הַדָּ֔ם וּפָסַחְתִּ֖י עֲלֵכֶ֑ם וְלֹֽא־יִֽהְיֶ֨ה בָכֶ֥ם נֶ֙גֶף֙ לְמַשְׁחִ֔ית בְּהַכֹּתִ֖י בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם: (יד) וְהָיָה֩ הַיּ֨וֹם הַזֶּ֤ה לָכֶם֙ לְזִכָּר֔וֹן וְחַגֹּתֶ֥ם אֹת֖וֹ חַ֣ג לַֽה֑' לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם חֻקַּ֥ת עוֹלָ֖ם תְּחָגֻּֽהוּ:
23.רש"י בראשית פרק א פסוק א (פרשת בראשית)
בראשית - אָמַר רַבִּי יִצְחָק לֹֹֹֹֹא הָיָה צָרִיךְ לְהַתְחִיל אֶת הַתּוֹרָה אֶלָּא מֵהַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם, שֶׁהִיא מִצְוָה רִאשׁוֹנָה שֶׁנִּצְטַוּוּ בָּהּ יִשׂרָאֵל, וּמַה טַּעַם פָּתַח בִּבְרֵאשִׁית? מִשׁוּם כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם (תהילים קי"א), שֶׁאִם יֹאמְרוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם לְיִשְׁרָאֵל לִסְטִים אַתֶּם, שֶׁכְּבַשְׁתֶּם אַרְצוֹת שִׁבְעָה גוֹיִם, הֵם אוֹמְרִים לָהֶם כָּל הָאָרֶץ שֶׁל הַקָּבָּ"ה הִיא, הוּא בְרָאָהּ וּנְתָנָהּ לַאֲשֶׁר יָשַׁר בְּעֵינָיו, בִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם, וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ:
24.תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף צז עמוד ב
אָמַר רַב כָּלוּ כׇּל הַקִּיצִּין וְאֵין הַדָּבָר תָּלוּי אֶלָּא בִּתְשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים וּשְׁמוּאֵל אָמַר דַּיּוֹ לָאָבֵל שֶׁיַּעֲמוֹד בְּאֶבְלוֹ כְּתַנָּאֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר אִם יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין תְּשׁוּבָה נִגְאָלִין וְאִם לָאו אֵין נִגְאָלִין אָמַר ליה רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אִם אֵין עוֹשִׂין תְּשׁוּבָה אֵין נִגְאָלִין אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַעֲמִיד לָהֶן מֶלֶךְ שֶׁגְּזֵרוֹתָיו קָשׁוֹת כְּהָמָן וְיִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין תְּשׁוּבָה וּמַחְזִירָן לְמוּטָב. תַּנְיָא אִידַּךְ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר אִם יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין תְּשׁוּבָה נִגְאָלִין שֶׁנֶּאֱמַר {ירמיהו ג':י"ד,כ"ב} שׁוּבוּ בָּנִים שׁוֹבָבִים אֶרְפָּא מְשׁוּבוֹתֵיכֶם אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר {ישעיהו נ"ב:ג'} חִנָּם נִמְכַּרְתֶּם וְלֹא בְכֶסֶף תִּגָּאֵלוּ חִנָּם נִמְכַּרְתֶּם בַּעֲבוֹדָה זָרָה וְלֹא בְּכֶסֶף תִּגָּאֵלוּ לֹא בִּתְשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים. אָמַר לוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר {מלאכי ג':ז'} שׁוּבוּ אֵלַי וְאָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם אָמַר ליה רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר {ירמיהו ג':י"ד} כִּי אָנֹכִי בָּעַלְתִּי בָכֶם וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם אֶחָד מֵעִיר וּשְׁנַיִם מִמִּשְׁפָּחָה וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם צִיּוֹן. אָמַר לוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר {ישעיהו ל':ט"ו} בְּשׁוּבָה וָנַחַת תִּוָּשֵׁעוּן אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר {ישעיהו מ"ט:ז'} כֹּה אָמַר ה' גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל וקדושו לִבְזֹה נֶפֶשׁ לִמְתָעֵב גּוֹי לְעֶבֶד מוֹשְׁלִים דף צח עמוד א מְלָכִים יִרְאוּ וָקָמוּ שָׂרִים וְיִשְׁתַּחֲווּ. אָמַר לוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר {ירמיהו ד':א'} אִם תָּשׁוּב יִשְׂרָאֵל נְאוּם ה' אֵלַי תָּשׁוּב אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר {דניאל י"ב:ז'} וָאֶשְׁמַע אֶת הָאִישׁ לְבוּשׁ הַבַּדִּים אֲשֶׁר מִמַּעַל לְמֵימֵי הַיְאוֹר וַיָּרֶם יְמִינוֹ וּשְׂמֹאלוֹ אֶל הַשָּׁמַיִם וַיִּשָּׁבַע בְּחֵי הָעוֹלָם כִּי לְמוֹעֵד מוֹעֲדִים וָחֵצִי וּכְכַלּוֹת נַפֵּץ יַד עַם קֹדֶשׁ תִּכְלֶינָה כׇל אֵלֶּה וְגוֹ' וְשָׁתַק רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. וְאָמַר רַבִּי אַבָּא אֵין לְךָ קֵץ מְגוּלֶּה מִזֶּה שֶׁנֶּאֱמַר {יחזקאל ל"ו:ח'} וְאַתֶּם הָרֵי יִשְׂרָאֵל עַנְפְּכֶם תִּתֵּנוּ וּפֶרְיְכֶם תִּשְׂאוּ לְעַמִּי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ' ...
25.רש"י מסכת סנהדרין דף צח עמוד א ד"ה מגולה מזה
מגולה מזה - כשתתן ארץ ישראל פריה בעין יפה אז יקרב הקץ, ואין לך קץ מגולה יותר.
26.טור אורח חיים הלכות פסח סימן תצ
שַׁבָּת שֶׁחָל בְּחוֹל הַמּוֹעֵד עַרְבִית שַׁחֲרִית וּמִנְחָה מִתְפַּלֵּל כְּדַרְכּוֹ שֶׁל שַׁבָּת וְאוֹמֵר הַזְכָּרָה ברצה וּבְמוּסָף מַתְחִיל בְּשֶׁל שַׁבָּת וּמְסַיֵּם בְּשֶׁל שַׁבָּת וְאוֹמֵר קְדֻשַּׁת הַיּוֹם בָּאֶמְצַע וְחוֹתֵם בִּשְׁנֵיהֶם וְקוֹרִין ז' בְּפָרָשַׁת כִּי תִשָּׂא מַרְאֶה אַתָּה אוֹמֵר אֵלַי עַד בַּחֲלֵב אִמּוֹ וּמַפְטִיר קוֹרֵא וְהִקְרַבְתֶּם וּמַפְטִיר בִּיחֶזְקֵאל מִן הָיְתָה עָלַי עַד סוֹף הָעִנְיָן וְהָכֵי אָמַר רַב הַאי שָׁמַעְתִּי מִפִּי חֲכָמִים כִּי תְּחִיַּת הַמֵּתִים עֲתִידָה לִהְיוֹת בְּנִיסָן וְנִצַּחַת גּוֹג וּמָגוֹג בְּתִשְׁרֵי ומש"ה בְּנִיסָן מַפְטִירִין הָעֲצָמוֹת הַיְּבֵשׁוֹת וּבְתִשְׁרֵי בְּיוֹם בָּא גּוֹג...
27.סדור תפלה
אַתָּה גִבּוֹר לְעוֹלָם אֲדֹנָי מְחַיֵּה מֵתִים אַתָּה רַב לְהוֹשִׁיעַ:
בחורף - מַשִׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַגֶּשֶׁם:
בקיץ - מוֹרִיד הַטָּל:
מְכַלְכֵּל חַיִּים בְּחֶסֶד. מְחַיֵּה מֵתִים בְּרַחֲמִים רַבִּים. סוֹמֵךְ נוֹפְלִים וְרוֹפֵא חוֹלִים וּמַתִּיר אֲסוּרִים. וּמְקַיֵּם אֱמוּנָתוֹ לִישֵׁנֵי עָפָר. מִי כָמוֹךָ בַּעַל גְּבוּרוֹת וּמִי דוֹמֶה לָךְ. מֶלֶךְ מֵמִית וּמְחַיֶּה וּמַצְמִיחַ יְשׁוּעָה: וְנֶאֱמָן אַתָּה לְהַחֲיוֹת מֵתִים: בָּרוּךְ אַתָּה ה׳ מְחַיֵּה הַמֵּתִים:
28.תלמוד בבלי חגיגה דף יב עמוד ב
וטל שעתיד הקדוש ברוך הוא להחיות בו מתים.
29.תלמוד בבלי שבת פח:
בכל דיבור מעשרת הדברות הוריד טל שעתיד להחיות בו מתים והחיה אותם
30.תלמוד ירושלמי ברכות ה:ב -- מנין שאין המתים חיים אלא בטללים
31.פדר"א לג-- במתים שהחיה יחזקאל ירד עליהם תחיית טל מן השמיים
32.תנחומה תולדות י"ט -- הטל סימן לתחה"מ
33.ספר מחזה אברהם - פרשת אמור הרב אברהם דוד בוטשאטש
אולי יובן ז' קרובים שבפרשה (כא, ב-ג). שהם נגד ז' שרשי עולם הבנין שמושרשים בבינה, ששם אין מגע טומאה רק משם גבורות מתערין כידוע (זוה"ק אחרי סה.). ונ' שערי בינה הם נגד נ' שערי טומאה כידוע. ולזה יזהרו מטומאת מת, ויתוקן על ידי זה בנין עולם בחסד לטובה. ובחינת "טהור" גימטריא ר"ך מימינא, שייך לכהנים, להיותם שתולים בימין חסד הרוממה (זוה"ק בהעלותך קנג ע"ב):
34.פרקי דרבי אליעזר (היגר) - "חורב" פרק ל
ר' יהודה אומ' כיון שהגיע החרב על צוארו פרחה ויצאה נפשו של יצחק, וכיון שהשמיע קולו מבין הכרובים ואמ' לו אל תשלח ידך נפשו חזרה לגופו וקם ועמד יצחק על רגליו וידע יצחק שכך המתים עתידים להחיות ופתח ואמ' בָּרוּךְ אַתָּה ה׳ מְחַיֵּה הַמֵּתִים:
35.ספר הזמנים - אחרון של פסח: הרב רבי יעקב בן רבי מרדכי יוסף מאיזבצא,
ובזה החודש מתחיל לצאת מעלמא דאתכסיא לעלמא דאתגליא, ועי"ז מתחילים אז כל הצמחים לצמוח. וזהו ג"כ ענין יציאת מצרים בזה החודש שיצאו להתגלות. וכ"ז הוא שיהיה יגיע כפיך, כי כל היכא דאיכא לברורי מבררינן. וכן תחיית המתים ג"כ יהיה בניסן, שאז יצאו מעלמא דאתכסיא לעלמא דאתגליא. וזהו ענין שהקרבן פסח נצלה ראשו על כרעיו ועל קרבו, שכאשר האדם מעלה אותו אז נעשה צורת אדם בשלימות. וזהו ועשית פסח לה' אלהיך. ומצד שם י"ה שהוא במחשבה, יש להאדם שמירה גדולה. וכדאיתא (חגיגה ה.) שביק הני דמטי ושקיל הני דלא מטי. אמר הני מנטרן והני לא מנטרן, שכל זמן שלא בא עדיין בשלימות ליד אדם נתינת השי"ת והוא עדיין באמצע אז הוא משומר ביותר:
