Who first called Korah “the heigle Zayde” (the holy
grandfather). I have not found the idea in writing among the Hasidic masters
but here are the candidates for the origin of the term:
I had first heard
this idea attributed to the Hozeh from Lublin (died 1815)
דער הייליגער זיידע קרח
I would assume it would have been a Levi – to have felt this
kinship
The Hozeh’s last name was Horowitz – he was a descendant of
the Shla Hakadosh
“Yaakov Yitzchak was a
descendant of Isaiah Horowitz (Hebrew: ישעיה הלוי הורוביץ), also known as the
Shelah ha-Kadosh (Hebrew: של"ה הקדוש),
a prominent Levite rabbi and mystic.”
https://en.wikipedia.org/wiki/Yaakov_Yitzchak_of_Lublin
Rabbi Naftali
Zvi Horowitz of Ropshitz (died 1827) comes from the same
family (on his maternal side) and would be another good candidate.
His mother Beila was the
daughter of Rabbi Yitzchak Halevi Horowitz of Hamburg. Naftali
Tzvi adopted the surname of his maternal grandfather.
If you look on the internet you will find many references to
the Kotzker as the source of this saying (died 1859), however based on a quick survey -
most of these references can be traced back to Rabbi Riskin.
According to
Rabbi Riskin
It was the Kotzker
http://www.jewishledger.com/2012/06/torah-portion-korach-4/
Elli Sacks:
R. Zadok Ha-Cohen of Lublin, author of the Pri Tzadik, to refer to
Korach in affectionately glowing terms as "Our Holy Grandfather."
Michael Berg
R. Yehoshua Engelman
Hozeh from Lublin
רבי יעקב יצחק, המכונה "החוזה"
מלובלין, מגדולי המורים החסידים, אמר, כמו שאמרו אחרים גם-כן, שאילו חיו בדור
המדבר היו מצטרפים לעדת קורח. "דער הייליגר זיידא קרח" – הסבא הקדוש.
רבי יעקב יצחק, "החוזה" מלובלין, מגדולי המורים החסידיים
בדור שלישי לחסידות, אמר, כמו שאמרו אחרים גם-כן, שאילו חיו בדור המדבר היו
מצטרפים לעדת קורח. "דער הייליגר זיידא קרח" – הסבא הקדוש.
זה נכון, כך אמר הרה"ק החוזה מלובלין זי"ע.
כידוע קרח הי' מנושאי הארון ומבעלי רוח הקודש (עי' רש"י, שקרח ראה (ברוח קדשו) שלשלת גדולה יוצאה ממנו וכו')
בכתבי האריז"ל מובא, הסופי תיבות של 'צדיק כתמר יפרח' הוא 'קרח'. ולעתיד לבוא יזכה קרח לכהן בכהונה גדולה.
דהיינו שהוא הי' צדיק גדול וקדוש. ומה שעשה מחלוקת לכהן בכהונה גדולה הי' לו בזה כוונות גדולות לשם שמים, שאי אפשר לאנשים כערכנו לעמוד על סוד דעתו. מסופר שהרה"ק הישמח משה זי"ע אמר שהוא הי' בגלגול קודם בזמן מחלקותו של קרח. והוא עמד מן הצד ולא הלך לא נגד משה רבינו ולא נגד קרח. הי' 'נסיון' מאד גדול, היות שגם קרח הי' צדיק וגדול מאד, והי' מאד קשה לילך נגדו, ולהתערב במחלוקת זה.
כנראה, לחוזה מלובלין זי"ע היו כוונות נעלות במה שאמר 'הייליגע זיידע קרח'. יכול להיות שעי"ז רצה להמתיק את הפגם של קרח, ולהחיש את תיקונו שיהי' בשלימות בביאת המשיח בקרוב
אין ספר
החכמה מאין (אות ס') ווערט געברענגט אז הרה"ק ר' איציקל סטוטשינער ז"ל
האט אמאל דערציילט אז הרה"ק המגיד מ'קאזשניץ זצ"ל האט זיך אמאל
אויסגעדרוקט, "כ'קען נישט זאגען א גוט ווארט אויף קרח ווייל ער האט דאך מצער
געווען משה רבינו, אבער איך קען אויך נישט זאגען שלעכטס אויף אים ווייל ער איז דאך
געווען דער זיידע פונעם רבי'ן פון לובלין זצ"ל." (ווי באקאנט האט זיך
דער רבי פון לובלין זצ"ל אמאל אויסגעדריקט, "דער הייליגער זיידע
קרח") מערקווירדיג אז אין ספר "עבודת ישראל" פונעם קאזשניצער מגיד
זצ"ל איז נישטא קיין חידושי תורה אויף פרשת קרח...