Twitter

Thursday, May 16, 2019

Audio and essays Emor (for Diaspora) B'har

Audio and Essays Parshiot Emor and B’har
Parashat Emor


Parashat B’har 



Audio B’Har
YouTube

Speaker:  
Speaker: 
Speaker: 
Speaker: 
Speaker: 
Speaker: 
Speaker: 
Speaker: 
Speaker: 
Speaker: 

Laws and Consequences

Speaker: 

We Are One

Speaker: 

The Metamorphosis of Rabbi Shimon Bar Yochai

Speaker: 

Cosmic Harmony 

Speaker: 
Speaker: 

Living and Loving

Speaker: 
Speaker: 
Speaker:  

Speaker: 



Essays
Behar


Emor
YouTube

Audio:







Essays


(for those who missed these videos)

Parashat Kedoshim Divinely Interpersonal

Parashat Acharai Mot Healing the Holy


Parashat Emor - By the Name of God

Parashat Bhar - The Senior Partner

Tuesday, May 14, 2019

Omer sources

ימי העומר
הרב ארי דוד קאהן

1.   תלמוד בבלי מסכת יבמות דף סב עמוד ב 
אָמְרוּ, שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף זוּגִים תַּלְמִידִים הָיוּ לוֹ לְרַבִּי עֲקִיבָא, מִגְּבַת עַד אַנְטִיפְרַס, וְכֻלָּן מֵתוּ בְּפֶרֶק אֶחָד, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא נָהֲגוּ כָבוֹד זֶה לָזֶה. וְהָיָה הָעוֹלָם שָׁמֵם, עַד שֶׁבָּא רַבִּי עֲקִיבָא אֵצֶל רַבּוֹתֵינוּ שֶׁבַּדָּרוֹם, וּשְׁנָאָהּ לְרַבִּי מֵאִיר, וְרַבִּי יְהוּדָה, וְרַבִּי יוֹסֵי, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן, וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוּעַ, וְהֵם הֵם הֶעֱמִידוּ תּוֹרָה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה. תָּנָא, כֻּלָּם מֵתוּ מִפֶּסַח וְעַד עֲצֶרֶת. אָמַר רַב חָמָא בַּר אַבָּא, וְאִיתֵימָא רַבִּי חִיָּא בַּר אַבִין, וְכֻלָּם מֵתוּ מִיתָה רָעָה. מַאי הִיא? אָמַר רַב נַחְמָן, אַסְכָּרָה:
2.   רמב"ן ויקרא פרק כג
וצוה בחג המצות שבעה ימים בקדושה לפניהם ולאחריהם כי כולם קדושים ובתוכם ה', ומנה ממנו תשעה וארבעים יום שבעה שבועות כימי עולם, וקדש יום שמיני כשמיני של חג, והימים הספורים בינתים כחולו של מועד בין הראשון והשמיני בחג, והוא יום מתן תורה שהראם בו את אשו הגדולה ודבריו שמעו מתוך האש. ולכך יקראו רבותינו ז"ל בכל מקום חג השבועות עצרת, כי הוא כיום שמיני של חג שקראו הכתוב כן. וזהו מאמרם (חגיגה יז א) שמיני רגל בפני עצמו הוא לענין פז"ר קש"ב. ותשלומין דראשון הוא, כי הוא אצילות הראשונים ואינו כאחדות שלהם. ולכך יזכיר בפרשת כל הבכור (דברים טז טז) בשלש רגלים, חג המצות וחג השבועות וחג הסוכות שבעת ימים, ולא יזכיר השמיני, כי שם אמר יראה כל זכורך וגו', והנה זה מבואר:
3.   משנה מסכת עדיות פרק ב 
(ח) שְׁלשָׁה דְבָרִים אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא(י) אַף הוּא הָיָה אוֹמֵר חֲמִּשָּׁה דְבָרִים שֶׁל שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ. מִשְׁפַּט דּוֹר הַמַּבּוּל, שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ. מִשְׁפַּט אִיּוֹב, שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ. מִשְׁפַּט הַמִּצְרִיִּים, שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ. מִשְׁפַּט גּוֹג וּמָגוֹג לֶעָתִיד לָבוֹא, שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ. מִשְׁפַּט רְשָׁעִים בְּגֵיהִנָּם, שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה סו)וְהָיָה מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ.רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר, מִן הַפֶּסַח וְעַד הָעֲצֶרֶת,שֶׁנֶּאֱמַר וּמִדֵּי שַׁבָּת בְּשַׁבַּתּוֹ:
4.   ויקרא רבה (מרגליות) פרשת אמור פרשה כח
א"ר אלעזר כת' וְלֹֽא־אָמְר֣וּ בִלְבָבָ֗ם נִ֤ירָא נָא֙ אֶת־ה֣' אֱלֹהֵ֔ינוּ הַנֹּתֵ֗ן גֶּ֛שֶׁם יוֹרֶ֥ה וּמַלְק֖וֹשׁ בְּעִתּ֑וֹ (ירמיה ה, כד), הא יהיבא הא כדו לית את צריך ליה, הה"ד שְׁבֻע֛וֹת חֻקּ֥וֹת קָצִ֖יר יִשְׁמָר־לָֽנוּ:(שם /ירמיהו ה', כ"ד/)ישמור לנו מן השרב ישמור לנו מן טללים רעיםואלו הן שבע שבתות שבין פסח לעצרת. תני ר' חייא כת' שבע שבתות תמימות תהיינה (ויקרא כג, טו), ואימתי הן תמימות בזמן שאין משמרות ישוע ושכניה באות בהן.
5.   שו"ת הרא"ש, מהד' י"ש יודלוב, ירושלים תשנ"ד, כלל ד סימן י, עמ' כג: 
"והדבר ידועשבאשכנז עיקר קיום התבואה היא על ידי הגשמים שבין פסח לעצרת".
6.   תשובות הגאונים - שערי תשובה סימן רעח (Published 1792)
וששאלתם למה אין מקדשי' ואין כונסין בין פסח לעצרת אם מחמת איסו' או לאו. הוו יודעי' שלא משום איסורהוא אלא משום מנהגאבלותשכךאמרו חכמי' שנים עשר אלפים זוגים תלמידים היו לו לר' עקיבא וכלם מתו בין פסח לעצרת על שלא נהגו זה בזהותני עלה וכלם מתו מיתה משונה באסכרה ומאות' שעה ואילך נהגו ראשונים בימים אלו שלא לכנוס בהן ומי שקפץ וכנס אין אנו קונסי' אותו לא עונש ולא מלקות אבל אם בא לשאול לכתחילה אין מורי' לו לכנוס ולענין קדושין מי שרצה לקדש בין פסח לעצרת מקדשלפי שאין עיקר שמחהאלא בחופה:
7.   הלכות רי"ץ גיאת הלכות חדש וספירת העומר עמוד שמד 1038-1089Spain
ומנהג בכל ישראל שלא לישא בין פסח לעצרת ומשום אבילות הואולא משום איסור הואשכך אמרו חכמים שנים עשר אלף זוגות תלמידים היו לו לר' עקיבא וכולן מתו בין פסח לעצרת שלא נהגו כבוד זה בזה ומאותה שעה ואילך נהגולהתאבל עליהן שלא לישא אשה בימים הללו. ודוקא נשואין שעקר שמחה בחופה ובכניסה אבל לארס ולקדש לא. ונשואין נמי מי שקפץ וכנס אין עונשין אותו אבל אם בא לשאול לכתחלה מורין לו שלא לעשות ושלא לסתור מנהג ישראלוכן הורו הגאונים.
8.    רבינו ירוחם - תולדות אדם וחוה נתיב כב חלק ב דף קפו טור ד Provence 1290-1350
לקדש ולכנוס בין פסח לעצרת כתב רב האיי ז"לבתשוב' שמקדשין כי אין שמחהאלא בחופה ובסעודהאבל אם בא לשאול אם יכנוס אומרים לו לא תעשה משום תלמידי רבי עקיבא שמתו כלן באסכרה בין פסח לעצרת מפני שלא נהגו כבוד זה בזה ואם עבר וכנס אין מלקין אותו ולא קונסין אותו בשום קנס.
9.   מנהגי אבלות בימי ספירת העומרשמחה עמנואל
S.D. Goitein, A Mediterranean Society, Berkeley-Los Angeles-LondonIII, pp. 114, 450 n. 82
לדברי ש"ד גויטיין, אין בידינו אףעדות מהגניזה על נישואין בחודש אייר, אף שחודשי האביב היו החודשים המועדפים לנישואין
10.ערוגת הבשם, ר' אברהם בן עזריאל מהד' א"א אורבך, ירושלים, ד, עמ' 113.
ראיתי כתו'[ב], (שאלו כן) ]שאלנו[20 לרבו'[תינו] מה טעם מנהג בישראל [אין] עושין מלאכה בין פסח לעצרת משתשקע החמה עד למחרת שחרית. ואמרו לנו שני טעמ'[ים], אחד על פטירת תלמידי הילל ושמאידאמ' שמוני' אלף  תלמידי' היו להילל הזקן ושמאי מגבת ועד אנטיפרס וכולן מתו מפסח ועד עצרת על (שאלה ונוהגים) [שלא היו נוהגים] כבוד זה לזה,והיו מתים סמוך לשקיעת החמה, וקוברים אותם משתשקע החמה, והיה העם בטילים ממלאכה, על כן גזרו שלא לעשות שמחה מפסח ועד עצרת, ושלא לחנך ]כסות[ חדשה עד עצרת. ונהגו גםהנשים מלעשות מלאכה משתשקע החמה. ועוד עיניין אחר, משום שאנו סופרין (אותה עומר) [את העומר] עד לאחר שקיעת החמה אנו בטלים ממלאכה, הואיל כתי' שבע שבתות בלשו' שבות ובלשו' שמיטה, שנ' (ויקרא כ"ה, ח) 'וספרת לך שבע שבתות שני', וכתו' (דברים ט"ז, ט) 'שבעה שבועות תספור לך', מיכאן שהספיר' תלוייה [בב"ד], מה (שנה) [שנת] שמיטה אסורה במלאכה, אף זמן ספירת העומר אנו בטלים ממלאכה, ונקרא שבתו'על שם שבות שמיטה.
11.  ספר הרוקח הלכות אירוסין ונישואין סימן שנהRabbi Eliezer Worms  1160-1230
מנהג שאין נושאין בין פסח לעצרת לפי שימים אלו עלוליםשנפל מגפה בתלמידיו של ר' עקיבא. ויש מקומות שנושאים עד ראש חדש אייר ומשם ואילך נמנעין.
12.ספר שבלי הלקט סדר פסח סימן רלה 
R. Zedakiah ben R. Avraham Ha - Rofe Rome 1210-1275. studied in Germany, with students of R. Samson of Sens. During this period he recorded customs and collected halachic rulings of French and German Torah scholars. He returned to Italy with his teacher, R. Avigdor Katz. Shibbolei Ha - Leket deals primarily with Orach Chayim. This work is arranged topically, and includes halachic decisions, comments on the prayers, and explanations of customs. For many years it was the most widely disseminated halachic work in Italy, and it is quoted numerous times by the Beit Yosef 
דין הנשים שנהגו שלא לעשות מלאכה בלילות בין פסח לעצרת כל הלילות של ספירת העומר.
מה שנהגו הנשים שלא לעשות מלאכה לאחר שקיעת החמה בימים שבין פסח לעצרת יש תולין הטעם לפי שבין פסח לעצרת מתו תלמידי ר"ע קרוב לשקיעת החמהובשם הרב ר' שמחה משפירא זצ"ל מצאתי עדיין צריכין אנו למודעי בבראשית רבה פרשה י"ז דגרסינן התם מפני מה הנשים מהלכות אצל המת תחלה אמר להן מפני שגרמו מיתה לעולם הולכות אל המת תחילה והלכך בידהן ובהן נוהגת מידה זו זרירות /זריזות/ ונשכרות להודיע שבחן בכל דור ודור שקדמו אצל אותן תלמידים ולכבדן ולהתעסק בהן לפיכך נהגו שלא לעשות מלאכה באותו העת זכר לנשים צדקניות שהיו באותו הדורויש מקומות שנהגו שלא להסתפר לאחר פסח עד ל"ג לעומרוכן יש נוהגין שלא לישא נשים בין פסח לעצרת לפי שהימים עלוליןהן שנפלה מגפה בתלמידי ר"ע. ויש מקומות שנוהגין לישא עד ר"ח אייר אבל לאחר ר"ח מתחילין שלא לישא. ואחי ר' בנימין נר"ו פי' הטעם מה שנהגו שלא לישא בין פסח לעצרת לפימה שמצינו בסדר עולם פ"ג משפט רשעים בגיהנםשנים עשר חדש שנאמר והיה מידי חדש בחדשו ר' יוחנן בן נורי אמר מן הפסח עד עצרת שנאמר ומדי שבת בשבתו וכן פי' הטעם מה שנהגו שלא לעשות מלאכה לאחר שקיעת החמה בימי ספירת העומר לפי שהעומר בא משעורים ושיעורו עשירית האיפה קמח וכן מנחת סוטה היתה שעשירית האיפה קמח שעורים. על כן נהגו הנשים צדקניות שלא לעשות מלאכה כל הלילות של ספירת העומר להיות להם לכבוד ולתפארת ולהיות להם לזכר וסימן לבעבור תהיה יראת ה' על פניהן ונווסרו כל הנשים אשר לא תבגודנה אשה מריעה ומצינו כיוצא בה ויעש את כיור נחושת במראות הצבאות אשר צבאו פתח אהל מועד:
13.ראבי"ה חלק א - מסכת שבת סימן רעו
R. Eliezer ben R. Yoel Halevi, was 1140 in Mainz, Germany, and passed away in Cologne, 1220 
וכן נהגו שאין מקיזין בין פסח לל"ג בעומרמפני ששלטה מגפה בתלמידי רבי עקיבא.וכן בתמוז ואלול ושבט לא, וסימן זל"ט. וטעם ברור לא שמעתי:
14.טור אורח חיים הלכות פסח סימן תצג 
נוהגיןבכל המקומות שלא לישא אשה בין פסח לעצרתוהטעם שלאלהרבות בשמחהשבאותו זמן מתו תלמידי ר"ע וכתב הר"י גיאת דוקא נישואין שהוא עיקר שמחה אבל לארס ולקדש שפיר דמיונישואין נמי מי שקפץ וכנס אין עונשין אותו אבל אם בא לעשות בתחלה אין מורין לו לעשות כך וכזה הורו הגאוני' ויש מקומות שנהגו שלא להסתפר
15.שולחן ערוך אורח חיים הלכות פסח סימן תצג סעיף א
נוהגים (א) שלא [א] לישא אשה בין פסח לעצרת עד ל"ג לעומר, (ב) מפני שבאותו זמן מתו תלמידי רבי עקיבא; אבל לארס ולקדש, (ג) א שפיר דמי, ונשואין נמי, מי שקפץ וכנס (ד) אין עונשין אותו. הגה: מיהו מל"ג בעומר ואילך (ה) ב הכל שרי (אבודרהם ב"י ומנהגים). 
16.שולחן ערוך הרב אורח חיים הלכות פסח סימן תצג סעיף א
נוהגין שלא לישא אשהושלא להסתפרבין פסח לעצרת שמתאבלין על כ"ד אלפים מתלמידי רבי עקיבא שמתו בימים הללו.אבל מותר לעשות שידוכין בלא נשואין שמא יקדמנו אחר ומותר ג"כ לעשות סעודה לאחר השידוכין או לאחר הקידושין אבל לא יעשו ריקודין ומחולות ואין צריך לומר שלא יעשו ריקודין ומחולות של רשות אבל מותר לעשות סעודת הרשות כגון שמחת מריעות בלא ריקודין ומחולות ושמחות יתירות:
17.ערוך השולחן אורח חיים הלכות פסח סימן תצג סעיף א
אלו הימים שבין פסח לעצרת מוחזק אצל כל ישראל זה שנות מאות רבותלימי דיןוימי אבלמפני שבזמן הקצר הזה מתו י"ב אלף זוגות תלמידי חכמים תלמידי ר' עקיבא כדאיתא ביבמות [ס"ב:] וכולם מתו במיתת אסכרא [שם] ועודראינו שעיקרי ימי הגזירות בשנות מאות שעברו בצרפת ואשכנז הוו בימים אלו כמבואר מהפיוטים שעשו קדמונינו על שבתות אלו שבין פסח לעצרתוהם מליאים קינים והגה והי ויש עוד טעמים על ימים אלו שהם ימי דין[עח"י סק"ג]: 
18.ספר חמדת ימים –עומר - פרק ב
פורסם לראשונה בידי הרב ישראל יעקב אלגאזי באיזמיר תצ"א (סביבות 1731). שאלת זהותו וטיבו של המחבר - האם קדום או מאוחר, והאם היה שבתאיאו נאמן למסורת היו נתונים במחלוקת בעבר, ובעקבות כך גם היחס למנהגים הכתובים בספר.
מו) ונמצא כתוב בספרי הקדמונים שיום ל"ג לעומר הוא יומא דאתפטר רשב"י ע"ה מן עלמא ונוהגים לקבוע בליל זה לימוד ברזין דחכמתא דיליה ובאדרא זוטא וששים ושמחים בהילולא דיליה, אשרי אנוש יעשה זאת:



Thursday, April 18, 2019

Torah for Pesach 5779


-->

Regarding kitniyot:




Haggadah based on the Teachings of Harav Yosef Dov Soloveitchik Zatza"l
Collected and semi-edited by Rabbi Ari Kahn
http://arikahn.blogspot.com/2013/03/blog-post_8.html

Audio and Essays Parashat Shmot

Audio and Essays Parashat Shmot


New 5 minute shiur-


Hour-long Shiur - A Loving Sister


5 minute Shiur


Youtube

Audio shiurim
















Essays:









Audio and Essays Parashat Vaera



New Lecture:





New – Five Minute Lecture




Five minute Torah- 



YouTube – Bad Decisions



Audio



















The Haftorah for Vaera - the exile of Knowledge








Essays:







Parashat Bo; Lectures and Essays


New Essay


New Lecture
Left in the Dark


New Five Minute  Torah– 
The Secret of Redemption





Lectures:













Chametz (not) fit for man and dog






Essays

















Audio and Essays Parashat B’shalach

Audio and Essays Parashat B’shalach

New Lecture
Audio:
Video:

New Five-minute shiur
Audio:

New Lecture

Five-minute shiur


Audio:










Essays:








In Search of Chametz:

Lectures:


The Evolving Haggada 








Those who helped the Jews leave Egypt - including the righteous women and Moshe.


The political and theological significance of the plagues









Mourning of the Omer





The Law of Chadosh in the Diaspora

One or two days Yom Tov for visitors to Israel?

Chametz (not) fit for man and dog


Cleaning books for Pesach




Sources for 21 Pesach Shiurim:

חמץ ומצה

הלילה הזה כולו צלי

חד גדיה


המצה של לוט

אין ביעור חמץ אלא שריפה

אלו קרבנו לפני הר סיני ולא נתן לנו את התורה דייני

ארבע כוסות

פסח – הלכה, מנהג, וחומרה

חייב אדם לעסוק בהלכות הפסח כל הלילה

חישב את הקץ

חרוסת

כנגד ארבע בנים  

מַצָּה זוּ שֶׁאָנוּ אוֹכְלִים עַל שׁוּם מָה. עַל שׁוּם מה? -לֶחֶם עֹנִי

מכירת חמץ

מתחיל בגנות ומסיים בשבח

(פֶּסַח,) מַצָּה, (וּמָרוֹר)

קטנית

חג הפסח עד חצות

שיר השירים עם ברכה

ערב תבשילין, קיטניות וחמץ - הבט הלכתי ומחשבתי

רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה זכירת וסיפור יציאת מצרים