Playing Hide and seek with God
הרב ארי דוד קאהן Rabbi Ari Kahn
1. בראשית פרק ג
(ח) וַיִּשְׁמְעוּ אֶת קוֹל ה' אֱלֹהִים מִתְהַלֵּךְ בַּגָּן לְרוּחַ הַיּוֹם וַיִּתְחַבֵּא הָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ מִפְּנֵי ה' אֱלֹהִים בְּתוֹךְ עֵץ הַגָּן:(ט) וַיִּקְרָא ה' אֱלֹהִים אֶל הָאָדָם וַיֹּאמֶר לוֹ אַיֶּכָּה:
8. And they heard the voice of the Lord God walking in the garden in the cool of the day; and Adam and his wife hid themselves from the presence of the Lord God among the trees of the garden. 9. And the Lord God called to Adam, and said to him, Where are you?
2. שיר השירים פרק ב
(ט) דּוֹמֶה דוֹדִי לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים הִנֵּה זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ מַשְׁגִּיחַ מִן הַחַלֹּנוֹת מֵצִיץ מִן הַחֲרַכִּים:
9. My beloved is like a gazelle or a young hart; Behold, he stands behind our wall, gazing in at the windows, looking through the lattice.
3. איכה רבה (וילנא) פתיחתות
באותה שעה נכנסו אויבים להיכל ושרפוהו, וכיון שנשרף אמר הקדוש ברוך הוא שוב אין לי מושב בארץ אסלק שכינתי ממנה ואעלה למכוני הראשון, הה"ד (הושע ה') אלכה ואשובה אל מקומי עד אשר יאשמו ובקשו פני, באותה שעה היה הקדוש ברוך הוא בוכה ואומר אוי לי מה עשיתי השריתי שכינתי למטה בשביל ישראל, ועכשיו שחטאו חזרתי למקומי הראשון, ח"ו שהייתי שחוק לגוים ולעג לבריות, …אמר להן הקדוש ברוך הוא למלאכי השרת בואו ונלך אני ואתם ונראה בביתי מה עשו אויבים בו, מיד הלך הקדוש ברוך הוא ומלאכי השרת וירמיה לפניו, וכיון שראה הקדוש ברוך הוא את בית המקדש, אמר בוודאי זהו ביתי וזהו מנוחתי שבאו אויבים ועשו בו כרצונם, באותה שעה היה הקדוש ברוך הוא בוכה ואומר אוי לי על ביתי, בני היכן אתם, כהני היכן אתם, אוהבי היכן אתם, מה אעשה לכם התריתי בכם ולא חזרתם בתשובה,
At that time the enemy entered the Temple and burnt it. When it was burnt, the Holy One, blessed be He, said, ' I no longer have a dwelling-place in this land; I will withdraw My Shechinah from it and ascend to My former habitation; so it is written, I will go and return to My place, till they acknowledge their guilt, and seek My face’ (Hos. V, 15). At that time the Holy One, blessed be He, wept and said, ‘Woe is Me! What have I done? I caused My Shechinah to dwell below on earth for the sake of Israel; but now that they have sinned, I have returned to My former habitation. Heaven forfend that I become a laughter to the nations and a byword to human beings! ' …
The Holy One, blessed be He, said to the Ministering Angels, ' Come, let us go together and see what the enemy has done in My house.’ Forthwith the Holy One, blessed be He, and the Ministering Angels went, Jeremiah leading the way. When the Holy One, blessed be He, saw the Temple, He said, ‘Certainly this is My house and this is My resting-place into which enemies have come, and they have done with it whatever they wished.’ At that time the Holy One, blessed be He, wept and said, ‘Woe is Me for My house! My children, where are you? My priests, where are you? My lovers, where are you? What shall I do with you, seeing that I warned you but you did not repent?’
4. במדבר פרק כח
(טו) וּשְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת לַה' עַל עֹלַת הַתָּמִיד יֵעָשֶׂה וְנִסְכּוֹ: ס
5. רש"י במדבר פרק כח פסוק טו
(טו) ושעיר עזים וגו' - ... ומדרשו באגדה אמר הקדוש ברוך הוא, הביאו כפרה עלי על שמעטתי את הירח:
6. שולחן ערוך אורח חיים הלכות תשעה באב סימן תקנט סעיף ד
(טז) ה אין אומרים [ו] תחנון (ולא סליחות) (הגהות אשירי) בת"ב, ואין נופלים על פניהם (יז) <ו> משום דמקרי מועד.
7. משנה ברורה סימן תקנט
משום דמקרי מועד - כדכתיב קרא עלי מועד וגו'
8. איכה פרק א
(טו) סִלָּה כָל אַבִּירַי אֲדֹנָי בְּקִרְבִּי קָרָא עָלַי מוֹעֵד לִשְׁבֹּר בַּחוּרָי גַּת דָּרַךְ אֲדֹנָי לִבְתוּלַת בַּת יְהוּדָה: ס
15. God has spurned all my mighty men in the midst of me; he has called an assembly against me to crush my young men; God has trodden, as in a wine press, the virgin daughter of Judah.
9. איכה פרק ב
(ו) וַיַּחְמֹס כַּגַּן שֻׂכּוֹ שִׁחֵת מוֹעֲדוֹ שִׁכַּח ה' בְּצִיּוֹן מוֹעֵד וְשַׁבָּת וַיִּנְאַץ בְּזַעַם אַפּוֹ מֶלֶךְ וְכֹהֵן:
6. And he has broken down his booth, as if it were a garden; he has destroyed his place of the assembly; God has caused the appointed feasts and sabbaths to be forgotten in Zion, and has spurned in his angry indignation king and priest.
10. שמות פרק לג
(א) וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵךְ עֲלֵה מִזֶּה אַתָּה וְהָעָם אֲשֶׁר הֶעֱלִיתָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לֵאמֹר לְזַרְעֲךָ אֶתְּנֶנָּה:(ב) וְשָׁלַחְתִּי לְפָנֶיךָ מַלְאָךְ וְגֵרַשְׁתִּי אֶת הַכְּנַעֲנִי הָאֱמֹרִי וְהַחִתִּי וְהַפְּרִזִּי הַחִוִּי וְהַיְבוּסִי:(ג) אֶל אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ כִּי לֹא אֶעֱלֶה בְּקִרְבְּךָ כִּי עַם קְשֵׁה עֹרֶף אַתָּה פֶּן אֲכֶלְךָ בַּדָּרֶךְ:(ד) וַיִּשְׁמַע הָעָם אֶת הַדָּבָר הָרָע הַזֶּה וַיִּתְאַבָּלוּ וְלֹא שָׁתוּ אִישׁ עֶדְיוֹ עָלָיו:(ה) וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אַתֶּם עַם קְשֵׁה עֹרֶף רֶגַע אֶחָד אֶעֱלֶה בְקִרְבְּךָ וְכִלִּיתִיךָ וְעַתָּה הוֹרֵד עֶדְיְךָ מֵעָלֶיךָ וְאֵדְעָה מָה אֶעֱשֶׂה לָּךְ:(ו) וַיִּתְנַצְּלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֶדְיָם מֵהַר חוֹרֵב:
(ז) וּמֹשֶׁה יִקַּח אֶת הָאֹהֶל וְנָטָה לוֹ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה הַרְחֵק מִן הַמַּחֲנֶה וְקָרָא לוֹ אֹהֶל מוֹעֵד וְהָיָה כָּל מְבַקֵּשׁ ה' יֵצֵא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד אֲשֶׁר מִחוּץ לַמַּחֲנֶה:(ח) וְהָיָה כְּצֵאת מֹשֶׁה אֶל הָאֹהֶל יָקוּמוּ כָּל הָעָם וְנִצְּבוּ אִישׁ פֶּתַח אָהֳלוֹ וְהִבִּיטוּ אַחֲרֵי מֹשֶׁה עַד בֹּאוֹ הָאֹהֱלָה:(ט) וְהָיָה כְּבֹא מֹשֶׁה הָאֹהֱלָה יֵרֵד עַמּוּד הֶעָנָן וְעָמַד פֶּתַח הָאֹהֶל וְדִבֶּר עִם מֹשֶׁה:(י) וְרָאָה כָל הָעָם אֶת עַמּוּד הֶעָנָן עֹמֵד פֶּתַח הָאֹהֶל וְקָם כָּל הָעָם וְהִשְׁתַּחֲווּ אִישׁ פֶּתַח אָהֳלוֹ:(יא) וְדִבֶּר ה' אֶל מֹשֶׁה פָּנִים אֶל פָּנִים כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ וְשָׁב אֶל הַמַּחֲנֶה וּמְשָׁרְתוֹ יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן נַעַר לֹא יָמִישׁ מִתּוֹךְ הָאֹהֶל: ס
1. And God said to Moshe, Depart, and go up, you and the people whom you have brought out of the land of Egypt, to the land which I swore to Abraham, to Isaac, and to Jacob, saying, To your seed will I give it; 2. And I will send an angel before you; and I will drive out the Canaanite, the Amorite, and the Hittite, and the Perizzite, the Hivite, and the Jebusite; 3. To a land flowing with milk and honey; for I will not go up in the midst of you; for you are a stiff-necked people; lest I consume you in the way. 4. And when the people heard these evil tidings, they mourned; and no man put on him his ornaments. 5. For God had said to Moshe, Say to the people of Israel, You are a stiff-necked people; I will come up into the midst of you in a moment, and consume you; therefore take off your ornaments from you, that I may know what to do to you. 6. And the people of Israel stripped themselves of their ornaments by the mount Horeb. 7. And Moshe took the Tent, and pitched it outside the camp, far away from the camp, and called it the Tent of Meeting. And it came to pass, that everyone who sought God went out to the Tent of Meeting, which was outside the camp. 8. And it came to pass, when Moshe went out to the Tent, that all the people rose up, and stood every man at his tent door, and looked after Moshe, until he was gone into the Tent. 9. And it came to pass, as Moshe entered into the Tent, the pillar of cloud descended, and stood at the door of the Tent, and God talked with Moshe. 10. And all the people saw the pillar of cloudy stand at the Tent door; and all the people rose up and worshipped, every man in his tent door. 11. And God spoke to Moshe face to face, as a man speaks to his friend. And he turned again into the camp; but his servant Joshua, the son of Nun, a young man, departed not from the Tent.
11. תלמוד בבלי מסכת שבת דף פח עמוד א
דרש רבי סימאי: בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע, באו ששים ריבוא של מלאכי השרת, לכל אחד ואחד מישראל קשרו לו שני כתרים, אחד כנגד נעשה ואחד כנגד נשמע. וכיון שחטאו ישראל, ירדו מאה ועשרים ריבוא מלאכי חבלה, ופירקום. שנאמר +שמות לג+ ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב. אמר רבי חמא ברבי חנינא: בחורב טענו, בחורב פרקו. בחורב טענו - כדאמרן, בחורב פרקו - דכתיב ויתנצלו בני ישראל וגו'. אמר רבי יוחנן: וכולן זכה משה ונטלן, דסמיך ליה ומשה יקח את האהל. אמר ריש לקיש: עתיד הקדוש ברוך הוא להחזירן לנו, שנאמר +ישעיהו לה+ ופדויי ה' ישבון ובאו ציון ברנה ושמחת עולם על ראשם - שמחה שמעולם על ראשם.
R. Simla lectured: When the Israelites gave precedence to ‘we will do’ over ‘we will hearken,’ six hundred thousand ministering angels came and set two crowns upon each man of Israel, one as a reward for ‘we will do,’ and the other as a reward for ‘we will hearken’. But as soon as Israel sinned, one million two hundred thousand destroying angels descended and removed them, as it is said, And the children of Israel stripped themselves of their ornaments from mount Horeb. R. Hama son of R. Hanina said: At Horeb they put them on and at Horeb they put them off. At Horeb the put them on, as we have stated. At Horeb they put them off, for it is written, And [the children of Israel] stripped themselves, etc. R. Yochanan observed: And Moshe was privileged and received them all, for in proximity thereto it is stated, And Moshe took the tent. Resh Lakish said: [Yet] the Holy One, blessed be He, will return them to us in the future, for it is said, and the ransomed of God shall return, and come with singing unto Zion; and everlasting joy shall be upon their heads; the joy from of old shall be upon their heads.
12. רש"י מסכת שבת דף פח עמוד א
שני כתרים - מזיו שכינה.
ומשה יקח - אותו עדי, לשון אחר: את האהל, לשון בהלו נרו (איוב כט) והוא היה קירון עור פניו.
13. איוב פרק כט
(ב) מִי יִתְּנֵנִי כְיַרְחֵי קֶדֶם כִּימֵי אֱלוֹהַּ יִשְׁמְרֵנִי:(ג) בְּהִלּוֹ נֵרוֹ עֲלֵי רֹאשִׁי לְאוֹרוֹ אֵלֶךְ חֹשֶׁךְ:(ד) כַּאֲשֶׁר הָיִיתִי בִּימֵי חָרְפִּי בְּסוֹד אֱלוֹהַּ עֲלֵי אָהֳלִי:
2. Oh that I were as in months past, as in the days when God preserved me. 3. When his candle shone on my head, and when by his light I walked through darkness; 4. As I was in the days of my youth, when God shielded my tent.
14. שמות פרק לג
(יב) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל ה' רְאֵה אַתָּה אֹמֵר אֵלַי הַעַל אֶת הָעָם הַזֶּה וְאַתָּה לֹא הוֹדַעְתַּנִי אֵת אֲשֶׁר תִּשְׁלַח עִמִּי וְאַתָּה אָמַרְתָּ יְדַעְתִּיךָ בְשֵׁם וְגַם מָצָאתָ חֵן בְּעֵינָי:(יג) וְעַתָּה אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ הוֹדִעֵנִי נָא אֶת דְּרָכֶךָ וְאֵדָעֲךָ לְמַעַן אֶמְצָא חֵן בְּעֵינֶיךָ וּרְאֵה כִּי עַמְּךָ הַגּוֹי הַזֶּה:(יד) וַיֹּאמַר פָּנַי יֵלֵכוּ וַהֲנִחֹתִי לָךְ:(טו) וַיֹּאמֶר אֵלָיו אִם אֵין פָּנֶיךָ הֹלְכִים אַל תַּעֲלֵנוּ מִזֶּה:(טז) וּבַמֶּה יִוָּדַע אֵפוֹא כִּי מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ אֲנִי וְעַמֶּךָ הֲלוֹא בְּלֶכְתְּךָ עִמָּנוּ וְנִפְלִינוּ אֲנִי וְעַמְּךָ מִכָּל הָעָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה: פ
(יז) וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה גַּם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ אֶעֱשֶׂה כִּי מָצָאתָ חֵן בְּעֵינַי וָאֵדָעֲךָ בְּשֵׁם:(יח) וַיֹּאמַר הַרְאֵנִי נָא אֶת כְּבֹדֶךָ:(יט) וַיֹּאמֶר אֲנִי אַעֲבִיר כָּל טוּבִי עַל פָּנֶיךָ וְקָרָאתִי בְשֵׁם ה' לְפָנֶיךָ וְחַנֹּתִי אֶת אֲשֶׁר אָחֹן וְרִחַמְתִּי אֶת אֲשֶׁר אֲרַחֵם:(כ) וַיֹּאמֶר לֹא תוּכַל לִרְאֹת אֶת פָּנָי כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי:(כא) וַיֹּאמֶר ה' הִנֵּה מָקוֹם אִתִּי וְנִצַּבְתָּ עַל הַצּוּר:(כב) וְהָיָה בַּעֲבֹר כְּבֹדִי וְשַׂמְתִּיךָ בְּנִקְרַת הַצּוּר וְשַׂכֹּתִי כַפִּי עָלֶיךָ עַד עָבְרִי:(כג) וַהֲסִרֹתִי אֶת כַּפִּי וְרָאִיתָ אֶת אֲחֹרָי וּפָנַי לֹא יֵרָאוּ: ס
12. And Moshe said to God, See, you say to me, Bring up this people; and you have not let me know whom you will send with me. Yet you have said, I know you by name, and you have also found grace in my sight. 13. Now therefore, I beg you, if I have found grace in your sight, show me now your way, that I may know you, that I may find grace in your sight; and consider that this nation is your people. 14. And he said, My presence shall go with you, and I will give you rest. 15. And he said to him, If your presence does not go with me, carry us not from here. 16. For where shall it be known here that I and your people have found grace in your sight? Is it not in that you go with us that we are distinct, I and your people, from all the people that are upon the face of the earth? 17. And God said to Moshe, I will do this thing also that you have spoken; for you have found grace in my sight, and I know you by name. 18. And he said, I beg you, show me your glory. 19. And he said, I will make all my goodness pass before you, and I will proclaim the name of God before you; and will be gracious to whom I will be gracious, and will show mercy on whom I will show mercy. 20. And he said, You cannot see my face; for no man shall see me and live. 21. And God said, Behold, there is a place by me, and you shall stand upon a rock; 22. And it shall come to pass, while my glory passes by, that I will put you in a cleft of the rock, and will cover you with my hand while I pass by; 23. And I will take away my hand, and you shall see my back; but my face shall not be seen.
15. תלמוד בבלי מסכת ברכות דף ז עמוד א
ואמר רבי יוחנן משום רבי יוסי: שלשה דברים בקש משה מלפני הקדוש ברוך הוא ונתן לו; בקש שתשרה שכינה על ישראל ונתן לו, שנאמר: +שמות ל"ג+ הלא בלכתך עמנו, בקש שלא תשרה שכינה על אומות העולם ונתן לו, שנאמר: +שמות ל"ג+ ונפלינו אני ועמך, בקש להודיעו דרכיו של הקדוש ברוך הוא ונתן לו, שנאמר: +שמות ל"ג+ הודיעני נא את דרכיך; אמר לפניו: רבונו של עולם! מפני מה יש צדיק וטוב לו ויש צדיק ורע לו, יש רשע וטוב לו ויש רשע ורע לו? אמר לו: משה, צדיק וטוב לו - צדיק בן צדיק, צדיק ורע לו - צדיק בן רשע, רשע וטוב לו - רשע בן צדיק, רשע ורע לו - רשע בן רשע.
... ופליגא דרבי מאיר, דאמר רבי מאיר: שתים נתנו לו ואחת לא נתנו לו, שנאמר: +שמות ל"ג+ וחנתי את אשר אחן - אף על פי שאינו הגון, - ורחמתי את אשר ארחם - אף על פי שאינו הגון. +שמות ל"ג+ ויאמר לא תוכל לראות את פני, תנא משמיה דרבי יהושע בן קרחה, כך אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: כשרציתי לא רצית, עכשיו שאתה רוצה - איני רוצה. ופליגא דרבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן; דאמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן....+שמות ל"ג+ והסרתי את כפי וראית את אחרי - אמר רב חנא בר ביזנא אמר רבי שמעון חסידא: מלמד שהראה הקדוש ברוך הוא למשה קשר של תפילין.
R. Yochanan further said in the name of R. Yossi: Three things did Moshe ask of the Holy One, blessed be He, and they were granted to him. He asked that the Divine Presence should rest upon Israel, and it was granted to him. For it is said: Is it not in that Thou goest with us [so that we are distinguished, I and Thy people, from all the people that are upon the face of the earth]. He asked that the Divine Presence should not rest upon the idolaters, and it was granted to him. For it is said: ‘So that we are distinguished, I and Thy people’. He asked that He should show him the ways of the Holy One, blessed be He, and it was granted to him. For it is said: Show me now Thy ways. Moshe said before Him: Lord of the Universe, why is it that some righteous men prosper and others are in adversity, some wicked men prosper and others are in adversity? He replied to him: Moshe, the righteous man who prospers is the righteous man the son of a righteous man; the righteous man who is in adversity is a righteous man the son of a wicked man. The wicked man who prospers is a wicked man son of a righteous man; the wicked man who is in adversity is a wicked man son of a wicked man.
… Now this [saying of R. Yochanan] is in opposition to the saying of R. Meir. For R. Meir said: only two [requests] were granted to him, and one was not granted to him. For it is said: And I will be gracious to whom I will be gracious, although he may not deserve it, And I will show mercy on whom I will show mercy, although he may not deserve it.
And He said, Thou canst not see My face. A Tanna taught in the name of R. Joshua b. Korhah: The Holy One, blessed be He, spoke thus to Moshe: When I wanted, you did not want [to see My face] now that you want, I do not want. — This is in opposition to [the interpretation of this verse by] R. Samuel b. Nahmani in the name of R. Yonathan. ... And I will take away My hand, and thou shalt see My back. R. Hama b. Bizana said in the name of R. Simon the Pious: This teaches us that the Holy One, blessed be He, showed Moshe the knot of the tefillin.
16. שער הפסוקים - פרשת עקב
עד אותה הד' עילאה קשר תפילין של ראש שבעורף, וזהו כי עם קשה עורף הוא.
17. ספר לקוטי תורה - ספר שופטים
היא הנקראת לוז וארז"ל עצם יש באדם במקום קשר תפילין שאינו מתרקב וממנו יתגדל הגוף לעתיד ונקרא לו"ז כי באותו מקום היא דבוקה לאה במקום קשר של תפילין,
18. שמות פרק לב
(ה) וַיַּרְא אַהֲרֹן וַיִּבֶן מִזְבֵּחַ לְפָנָיו וַיִּקְרָא אַהֲרֹן וַיֹּאמַר חַג לַה' מָחָר:
19. ספר הליקוטים - פרשת כי תשא
הנה תימה גדול בדיבור הזה, וכבר תירצו שכוונתו לשמים. אך החג הזה מה יאמרו בו, ואיך כתבה התורה דברי פלסתר, ואיך יצאו דברים כאלו מפיו. ואמנם הסוד הנרמז בזה, כי הלא העגל נעשה בי"ז בתמוז, ובי"ז בתמוז נשתברו הלוחות, ועתיד הקב"ה להפכו לי"ט, ונמצא כי חג לה' מחר בעצם. ומחר הוא לאחר זמן, כמ"ש רז"ל יש מחר שהוא לאחר זמן, ולמחר לקבל שכרם.
20. כתבי הרמ"ע מפאנו - מאמר שבתות ה' מכ"י - חלק ו
וגם מה שדרשו בו כי מי"ז בתמוז עד ט' באב הם כ"א יום שבהם נגמר בשול השקדים מיום שהעלו ניצה יש לפרשו לשבת כי יום י"ז בתמוז הוא שהכריז עליו אהרן חג לה' מחר ויהיה ויקרא מלשון מקרא קדש אשר תקראו אתם גזר עם זה על צום הרביעי שיהיה לבית יהודה לששון ולשמחה וה"ה לארבעה צומות כלם שהחמישי אחד מהם וליכא מידי בנביא דלא רמיז באורייתא ובמדרש אמרו כי השקדים של מטה אהרן היו מימינו מתוקים משמאלו מרים ובזמן שישראל עושים רצונו של מקום הימניים לחים והנך כמושים וההפך בהפך ואין ספק שלעתיד לבא יהיו כלם מתוקים דשנים ורעננים
21. ספר השל"ה הקדוש - מסכת תענית - דרוש לפרשת מטות (ח)
קדוש ה' האר"י נתן רמז, חג לה' מחר, כי כן יהיה באמת צום י"ז יתהפך לששון ולשמחה, והצום גורם להיות ששון ושמחה:
22. פסיקתא דרב כהנא - פסקא כח אות א
א"ר לוי בכל חדש וחודש שבקיץ ביקש הק' ליתן לישר' מועד בניסן נתן להם הפסח באייר נתן להם פסח קטן בסיון נתן להם עצרת בתמוז היה בדעתו ליתן להם מועד גדול ועשו להם את העגל ובטל תמוז ואב ואלול בא תשרי ופרע להם ראש השנה ויום הכיפורים והחג א' הקב"ה לאחירין הוא פורע ושלו אינו נוטל תן לו יומו ביום השמיני עצרת תהיה לכם (במדבר כט לה):
23. תהלים פרק קב
(יד) אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן כִּי עֵת לְחֶנְנָהּ כִּי בָא מוֹעֵד:
14. You shall arise, and have mercy upon Zion; for it is time to favor her, the set time has come.
