מְעֻוָּת
לֹא־יוּכַל לִתְקֹן
הרב ארי דוד קאהן
- אלול התשע"ג
1.
קהלת פרק א פסוק טו
מְעֻוָּת
לֹא־יוּכַל לִתְקֹן וְחֶסְרוֹן לֹא־יוּכַל לְהִמָּנוֹת:
2.
משנה מסכת סוכה פרק ב משנה
ו
ר'
אליעזר אומר ארבע עשרה סעודות חייב אדם לאכול בסוכה אחת ביום ואחת בלילה וחכמים אומרים
אין לדבר קצבה חוץ מלילי יום טוב ראשון של חג בלבד ועוד אמר רבי אליעזר מי שלא אכל
לילי יום טוב הראשון ישלים בלילי יום טוב האחרון וחכמים אומרים אין לדבר תשלומין
על זה נאמר (קהלת א') מעוות לא יוכל לתקון וחסרון לא יוכל להמנות:
3.
תלמוד בבלי מסכת חגיגה
דף ט עמוד א
משנה.
מי שלא חג ביום טוב הראשון של חג - חוגג את כל הרגל, ויום טוב האחרון של חג. עבר הרגל
ולא חג - אינו חייב באחריותו, על זה נאמר מעוות לא יוכל לתקן וחסרון לא יוכל להמנות.
רבי שמעון בן מנסיא אומר: איזהו מעוות שאינו יכול להתקן - זה הבא על הערוה
והוליד ממנה ממזר. אם תאמר בגונב וגוזל - יכול הוא להחזירו ויתקן.
4.
רש"י מסכת חגיגה דף
ט עמוד א
והוליד
ממזר
- שהביא פסולין בישראל, ויהא זכרון, לפיכך אין עונותיו נמחקין בתשובה. יכול
להחזיר - דמי גניבתו וגזלתו לבעלים. ויתקן - ויהא מתוקן מן החטא.
מעוות - מקולקל.
5.
תלמוד בבלי מסכת חגיגה
דף ט עמוד ב
עבר
הרגל ולא חג אינו חייב באחריותו, ועל זה נאמר מעות לא יוכל לתקון וחסרון לא
יוכל להמנות. אמר ליה בר הי הי להלל: האי להימנות? להמלאות מיבעי ליה! אלא זה שמנוהו
חביריו לדבר מצוה והוא לא נמנה עמהן. תניא נמי הכי: מעות לא יוכל לתקן - זה
שביטל קריאת שמע של שחרית, או קריאת שמע של ערבית, או שביטל תפלה של שחרית, או תפלה
של ערבית, וחסרון לא יוכל להימנות - זה שנמנו חביריו לדבר מצוה והוא לא נמנה עמהן....רבי
שמעון בן מנסיא אומר: אי זה הוא מעות לא יוכל לתקון - זה הבא על הערוה והוליד
ממנה ממזר וכו'. הוליד - אין, לא הוליד - לא? והא תניא, רבי שמעון בן מנסיא
אומר: גונב אדם - אפשר שיחזיר גנבו ויתקן, גוזל אדם - אפשר שיחזיר גזלו ויתקן, אבל
הבא על אשת איש ואסרה לבעלה - נטרד מן העולם והלך לו.
6.
רש"י מסכת חגיגה דף
ט עמוד ב
גנב
אדם
- גניבה אפשר שיחזירנה, ויתקן. נטרד מן העולם - אין לו עוד תשובה, לפי שעשה
דבר שאין לו רפואה.
7.
פסקי רי"ד מסכת חגיגה
דף ט עמוד ב
והוליד
ממנה ממזר. הוליד אין לא הוליד לא, והתני הבא על אשת איש ואסרה על בעלה נאבד מן
העולם
8.
תוספתא מסכת חגיגה (ליברמן)
פרק א הלכה ז
עבר
הרגל ולא חג אינו חייב באחריותו ועל זה נאמ' מעות לא יוכל לתקון וגו' ואומ' לוה רשע
ולא ישלם צדיק חונן ונותן ר' שמעון בן מנסיא אומ' גנב אדם יכול שיחזיר גניבו
גזל יכול שיחזיר גזילו בא על אשת איש ופסלה מתחת ידי בעלה נטרד והלך לו מן העולם
ועל זה נאמ' מעות לא יוכל לתקון
9.
במדבר רבה (וילנא) פרשת
נשא פרשה ט:ו
כי
תשטה אשתו הה"ד (משלי ו) נואף אשה חסר לב וגו' נואף אשה וגו' הה"ד (קהלת
א) מעוות לא יוכל לתקון וגו' תני מעוות לא יוכל לתקון זה שביטל ק"ש של שחרית
או קריאת שמע של ערבית או תפלה של שחרית או תפלה של ערבית (שם /קהלת א/) וחסרון לא
יוכל להמנות זה שנמנו חבריו לדבר מצוה ולא נמנה עמהם, ד"א מעוות לא יוכל לתקון
תני מי שלא חג י"ט הראשון של חג חוגג את כל הרגל וי"ט האחרון של חג עבר הרגל
ולא חג אינו חייב באחריותו על זה נאמר מעוות לא יוכל לתקון ר"ש בן מנסיא אומר
איזהו מעוות שאינו יוכל לתקון זה הבא על הערוה פנויה והוליד בן או בא על אשת איש אף
על גב דלא הוליד, כל עבירות הכתובים בתורה יש להם תקנה גונב אדם אפשר יחזיר גניבתו
ויתקן גוזל אדם אפשר יחזיר גזילתו ויתקן וכן השולח יד בפקדון וכן העושק שכר שכיר אבל
הבא על אשת איש ואסרה על בעלה נטרד מן העולם והלך לו שאינו יכול לתקן שתהא אשתו מותרת
לו כבתחלה הוי מעוות לא יוכל לתקון ואומר (תהלים לז) לוה רשע ולא ישלם וגו' יש
אדם לוה ואינו פורע שאין הדניסטיס משבר שיניו וגובה אותו מהו לוה רשע ולא ישלם וגו'
יש אדם שהוא גוזל בית או שדה או ממון ב"ד מוציאים ממנו אבל אם בא על אשת איש
מהו משלם אם משלם כך שגם הוא יתן לו אשתו לזנות עמה נמצא העולם מלא ממזרים הוי
לוה רשע וגו' הרשע עושה מלוה שאינו יכול לשלם שאוסר אשה על בעלה אבל מי שהוא צדיק אינו
לוה דבר מן חבירו אלא מה שהוא חונן ונותן לכך נאמר מעוות לא יוכל לתקון שעושה מעשה
מעוות שלא יוכל לתקנו וחסרון לא יוכל להמנות שהוא נקרא חסר לב ולא ימנה במנין הצדיקים
וכה"א (משלי ו) נואף אשה חסר לב משחית נפשו הוא יעשנה מהו חסר לב מכאן שאין
אדם הולך אצל אשת איש עד שיצא מדעתו וכה"א (שם) מי פתי יסור הנה וחסר לב ואמרה
לו מים גנובים ימתקו וגו' (שם) ולא ידע כי רפאים שם וגו' וכשם שהוא נקרא פתי כך הזונה
נקראת פתיות שאינה מזנה עד שתצא מדעתה שכן כתיב (שם) אשת כסילות הומיה פתיות ובל ידעה
מה לקרא לעוברי דרך וגו' וכן רמז משה בתורה על חסרון דעתה שנאמר איש איש כי תשטה אשתו
תשטה כתיב בשין לומר שאינה מזנה עד שיכנס בה השטות הוי כי תשטה אשתו.
10. תוספות
מסכת חגיגה דף ט עמוד א
זה
הבא על הערוה - דטפי בושתו ניכר שהממזר נראה לעולם אבל שאר עבירות רוצח וגזלן אין
עדיו לפניו.
11. רבינו
יהונתן על הרי"ף מסכת חגיגה (לפי דפי הש"ס) דף ט עמוד א
והוליד
ממנה ממזר, ומוקים לה בגמרא שבא על אחותו פנויה (כטעמו) [וטעמא] דהוליד אין לו תקנה
אבל לא הוליד יש לו תקנה דהא אינה נאסרת לאי זה בעל שתרצה להנשא לו מכל שבטי ישראל ומשום כהן דנקרא[ת]
זונה לא יקרא מעות דמה לה ולו הרי לא היתה מכירתו מי הוא ויש לה צידי צדדים רבים לנטות
ימין ושמאל אבל באשת איש אף על פי שלא הוליד מקרי מעות לא יוכל לתקון שהרי נאסרת
על בעלה עולמית ואם היא אינה מקפדת בכך שהרי היא נתרצ[ת]ה בכך מכל מקום לבעל הוא מזיק
הזק גדול שיש לו לגרשה בעל כרחו.
12. בית
הבחירה למאירי מסכת חגיגה דף ט עמוד א
ר'
שמעון אומר וכו' פרוש לא בא לחלוק על תנא קמא אלא שבא להוסיף בביאור הפסוק ואמ' שכל
העובר עברה שאי אפשר לו להשיבה הוא מעוות בלא תקון כגון הבא על הערוה והוליד ממנה בן
ובגמ' פי' בקצת עריות אף על פי שלא הוליד ממנה כגון הבא על אשת ישראל ברצון או על
אשת כהן אפי' באונס שהרי אסרה על בעלה ואין לה עוד תקון אף על פי שעל ידי שאר חלקי
התשובה יש לו חלק לעולם הבא אחר שאין בידו להשיבה אבל גונב וגוזל הרי אפשר לו להחזיר
ולתקן עותתו
13. מהרש"א
חידושי אגדות מסכת חגיגה דף ט עמוד ב
נטרד
מן העולם פירש רש"י אין לו עוד תשובה לפי כו'. ע"ש רצה לומר דאין תשובה
מועלת לזו להצילו מן הגיהנם כדאמרי' פרק הזהב דג' שיורדין לגיהנם ואינן עולין וחשיב
הבא על אשת איש בהדייהו והיינו שאינן עולין מיד כמ"ש התוס' שם מדאמרינן התם דיש
לו חלק לעוה"ב:
14. תלמוד
בבלי מסכת בבא בתרא דף פח עמוד ב
א"ר
לוי: קשה עונשן של מדות יותר מעונשן של עריות, שזה נאמר בהן אל וזה
נאמר בהן אלה. ומאי משמע דהאי אל - קשה הוא? דכתיב: ואת אילי הארץ לקח, גבי עריות נמי
הכתיב: אלה! ההוא למעוטי מדות מכרת. ואלא מאי עודפייהו? דהתם אפשר בתשובה, והכא
לא אפשר בתשובה.
15. דברים
פרק כה, טו-טז
(טו) אֶבֶן שְׁלֵמָה וָצֶדֶק יִהְיֶה־לָּךְ אֵיפָה שְׁלֵמָה וָצֶדֶק
יִהְיֶה־לָּךְ לְמַעַן יַאֲרִיכוּ יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר־ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן
לָךְ: (טז) כִּי תוֹעֲבַת ה' אֱלֹהֶיךָ כָּל־עֹשֵׂה אֵלֶּה כֹּל עֹשֵׂה עָוֶל: פ
16. ויקרא
פרק יח פסוק כז
כִּי
אֶת־כָּל־הַתּוֹעֵבֹת הָאֵל עָשׂוּ אַנְשֵׁי־הָאָרֶץ אֲשֶׁר לִפְנֵיכֶם וַתִּטְמָא
הָאָרֶץ:
17. תוספות
מסכת בבא בתרא דף פח עמוד ב
התם
אפשר בתשובה - ודוקא בעריות שאין בהן ממזרות אבל הבא על אשת איש והוליד ממנה
בן או שאר עריות שיש בהן ממזרות זהו מעוות לא יוכל לתקן כדאמר (ביבמות דף כא) ואי אפשר
בתשובה וה"ר חיים אומר אף על גב שהוא מעוות לא יוכל לתקן מ"מ אפשר
בתשובה שצוה לו הקדוש ברוך הוא דלא צוה אלא לעשות לו תשובה אבל גזלן שתשובתו הוא
שיחזיר הגזילה כדכתיב והשיב את הגזלה וגו' והיכא דגזל לרבים אינו יודע למי ישיב
דאע"ג דאמרי' (ב"ק דף צד:) יעשה בהן צרכי רבים מ"מ לאו תשובה
מעלייתא היא.
18. רבינו
גרשום מסכת בבא בתרא דף פח עמוד ב
נאמר
בהן אל. דכתיב את כל התועבות האל:
וזה.
במדות נאמר בהן אלה ה' יותר דכתיב כי תועבת ה' אלהיך כל עושה אלה כל עושה עול: ...דעריות
אפשר בתשובה. דכל חייבי כריתות שלקו נפטרו מידי כרת:
ומדות
לא אפשר בתשובה דאין תשובה מועלת עד שיחזור הגזילה וזה גזל הרבה בני אדם ואין יודע
[מאיזה] מהן:
19. רשב"ם
מסכת בבא בתרא דף פח עמוד ב
שזה
נאמר בהן אל - עריות דכתיב את התועבות האל ובמדות כתיב אלה דכתיב כל עושה אלה כל עושה
עול.
20. רמב"ם
הלכות גניבה פרק ז הלכה יב
קשה
עונשן של מדות יתר מעונשן של עריות שזה בינו לבין המקום וזה בינו לבין חבירו, וכל הכופר במצות
מדות ככופר ביציאת מצרים שהיא תחילת הצווי, וכל המקבל עליו מצות מדות הרי זה מודה ביציאת
מצרים שהיא גרמה לכל הצוויין.
21. חידושי
הריטב"א מסכת בבא בתרא דף פח עמוד ב
התם
אפשר בתשובה. פי' שכל עבירה שהוא בינו לבין המקום אפשר בתשובה כדכתיב שובו בנים
שובבים, ואוקימנא בחגיגה (ט' א') כשלא הוליד בן שאם הוליד בן עליו הכתוב נאמר מעוות
לא יוכל לתקון.
22. תלמוד
בבלי מסכת יבמות דף כב עמוד א
מתני' מי שיש לו
אח מכל מקום - זוקק את אשת אחיו ליבום, ואחיו הוא לכל דבר, חוץ ממי שיש
לו אח מן השפחה ומן העובדת כוכבים. מי שיש לו בן מכל מקום - פוטר אשת אביו מן היבום,
וחייב על מכתו ועל קללתו, ובנו לכל דבר, חוץ ממי שיש לו בן מן השפחה ומן העובדת כוכבים.
גמ'. מכל מקום לאתויי מאי? אמר רב יהודה: לאתויי ממזר. פשיטא, אחיו
הוא! מהו דתימא לילף אחוה אחוה מבני יעקב, מה להלן כשרין ולא פסולין, אף כאן כשרין
ולא פסולין, קמ"ל. ואימא הכי נמי! כיון דלענין יבום מיפטר נפטר,
23. תלמוד
בבלי מסכת יבמות דף כב עמוד ב
...וחייב על מכתו. אמאי? קרי כאן: ונשיא בעמך לא תאור, בעושה מעשה עמך!
כדאמר רב פנחס משמיה דרב פפא: בעושה תשובה, הכא נמי כשעשה תשובה. והאי
בר תשובה הוא? והתנן, שמעון בן מנסיא אומר: איזהו מעוות לא יוכל לתקון? זה הבא
על הערוה והוליד ממנה ממזר! השתא מיהא עושה מעשה עמך הוא.
24. רש"י
מסכת יבמות דף כב עמוד ב
בעושה
מעשה עמך - והאי אביו לאו עושה מעשה עמך הוא שהרי בא על הערוה והוליד ממנה ממזר.
השתא
מיהת - הואיל ושב עושה מעשה עמך הוא ונהי נמי דעונו גלוי ונזכר כל זמן שממזר קיים
מיהו מתשובה ואילך בכלל עושה מעשה עמך הוא.
25. תניא
ליקוטי אמרים פרק ז
ולכן
לא הוזכר עון זרע לבטלה בתורה בכלל ביאות אסורות אף שחמור מהן וגדול עונו בבחי' הגדלות
ורבוי הטומאה והקליפות שמוליד ומרבה במאד מאד בהוצאת זרע לבטלה יותר מביאות אסורות
רק שבביאות אסורות מוסיף כח וחיות בקליפה טמאה ביותר עד שאינו יכול להעלות משם החיות
בתשובה* אא"כ יעשה תשובה מאהבה רבה כל כך עד שזדונות נעשו לו כזכיות ובזה יובן
מאמר רז"ל איזהו מעוות שלא יוכל לתקון זה שבא על הערוה והוליד ממזר שאז גם אם
יעשה תשובה גדולה כל כך אי אפשר לו להעלות החיות לקדושה מאחר שכבר ירדה לעולם הזה ונתלבשה
בגוף בשר ודם:
26. ר'
יצחק קרקושא (בשיטת הקדמונים) מסכת בבא בתרא דף פח עמוד ב
שזה נאמר בהן
אל. כי את כל התועבות האל: וזה נאמר בהן אלה. כי תועבת י"י כל עושה אלה כל עושה
עול. ואף על גב דבעריות נמי כתיב אלה ההוא למעוטי מדות מכרת. וכי תימא מאי עודפייהו
דמדות מעריות, הני אפשר בתשובה. דכל חייבי כריתות שלקו נפטרו מידי כריתתן. ואפילו בלא
מלקות תשובה מועלת. אבל מדות אינו יודע למי ישיב, ותשובתו תלויה בהשבה דכתיב והשיב
את הגזלה אשר גזל. וכל ימיו בעמוד וחזור קאי. וכי אמרינן דאפשר גבי עריות בתשובה,
כגון שלא הוליד ממזר. אבל הבא על אשת איש והוליד ממנה, על זה נאמר מעות לא יוכל לתקון,
כדאמרינן במסכת חגיגה:
