פרשת שמות התשע"ד
הרב ארי דוד קאהן Rabbi Ari Kahn
1.
שמות פרק ג, טז-יט
(טז) לֵךְ וְאָסַפְתָּ אֶת־זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם
ה' אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם נִרְאָה אֵלַי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב לֵאמֹר פָּקֹד
פָּקַדְתִּי אֶתְכֶם וְאֶת־הֶעָשׂוּי לָכֶם בְּמִצְרָיִם: (יז) וָאֹמַר אַעֲלֶה
אֶתְכֶם מֵעֳנִי מִצְרַיִם אֶל־אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי וְהַפְּרִזִּי
וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי אֶל־אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ: (יח) וְשָׁמְעוּ לְקֹלֶךָ
וּבָאתָ אַתָּה וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל־מֶלֶךְ מִצְרַיִם וַאֲמַרְתֶּם אֵלָיו ה'
אֱלֹהֵי הָעִבְרִיִּים נִקְרָה עָלֵינוּ וְעַתָּה נֵלֲכָה־נָּא דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים
בַּמִּדְבָּר וְנִזְבְּחָה לַה' אֱלֹהֵינוּ:
2.
שמות פרק ד, כט-לא
(כט) וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וַיַּאַסְפוּ אֶת־כָּל־זִקְנֵי בְּנֵי
יִשְׂרָאֵל: (ל) וַיְדַבֵּר אַהֲרֹן אֵת כָּל־הַדְּבָרִים אֲשֶׁר־דִּבֶּר ה' אֶל־מֹשֶׁה
וַיַּעַשׂ הָאֹתֹת לְעֵינֵי הָעָם: (לא) וַיַּאֲמֵן הָעָם וַיִּשְׁמְעוּ כִּי־פָקַד
ה' אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְכִי רָאָה אֶת־עָנְיָם וַיִּקְּדוּ וַיִּשְׁתַּחֲווּ:
3.
רש"י שמות פרק ג פסוק
יח
(יח) ושמעו לקלך - מאליהם, מכיון שתאמר להם לשון זה ישמעו לקולך,
שכבר סימן זה מסור בידם מיעקב ומיוסף שבלשון זה הם נגאלים. יעקב אמר
(בראשית נ כב) ואלהים פקוד יפקוד אתכם, יוסף אמר להם (בראשית נ כה) פקוד יפקוד אלהים
אתכם:
4.
הדר זקנים שמות פרק ג
(יח) ושמעו לקולך. פ"ה סימן זה מסור בידם מיעקב סימן דפק"ד.
ולא דק. שלא מצינו שאמ' יעקב להם בלשון פק"וד אלא והשיב אתכם:
5.
דעת זקנים מבעלי התוספות
שמות פרק ג
(יח) ושמעו לקולך. פרש"י שכבר סימן מסור בידם מיעקב ומיוסף שבלשון
זה דפקוד יפקוד יהיו נגאלין. ויש מקשים שלא מצינו שאמר יעקב לשון זה דפקוד יפקוד
ולמאי דפרש"י בפרשת ויחי ניחא:
6.
בראשית פרק נ, כד
(כד) וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל־אֶחָיו אָנֹכִי מֵת וֵאלֹהִים פָּקֹד
יִפְקֹד אֶתְכֶם וְהֶעֱלָה אֶתְכֶם מִן־הָאָרֶץ הַזֹּאת אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר
נִשְׁבַּע לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב: (כה) וַיַּשְׁבַּע יוֹסֵף אֶת־בְּנֵי
יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר פָּקֹד יִפְקֹד אֱלֹהִים אֶתְכֶם וְהַעֲלִתֶם אֶת־עַצְמֹתַי
מִזֶּה:
7.
פסיקתא זוטרתא (לקח טוב)
שמות פרשת שמות פרק ג סימן טז
פקד
פקדתי אתכם. זה המטבע שטבע להם יוסף הצדיק, דכתיב פקד יפקוד אלהים אתכם (בראשית
נ כה):
8.
ר' עובדיה מברטנורא (עמר
נקא) שמות פרק ג
(יח) ושמעו לקולך מאליהן וכו' עד יעקב אמר ואלהים פקוד יפקוד אתכם ויוסף
אמר פקוד יפקוד אתכם. קשה שלא מצינו שיעקב אמ' לשון פקידה והאיך אמ' רש"י בכאן
יעקב אמר ואלהים פקד יפקד י"ל שבסוף פרשת ויחי כתו' שיוסף אמ' שני פעמים לשון
פקידה שכתו' ויאמר יוסף אל אחיו אנכי מת ואלהים פקוד יפקוד אתכם ואח"כ כתי' וישבע
יוסף את בני ישראל לאמר פקד יפקד אלהים אתכם. ופי' הפסוק הראשון הוא כלומ' ויעקב
אבי אמר ואלהים פקוד יפקד אתכם והפסוק השני אמר יוסף על עצמו מהר"ר:
9.
רמב"ן שמות פרק ג
(יח) ושמעו לקולך - מאליהן, מכיון שתאמר להם לשון זה מיד ישמעו לקולך,
שכבר סימן זה מסור בידם מיעקב ומיוסף, שבלשון הזה נגאלין, יעקב אמר להם ואלהים פקוד
יפקוד אתכם (בראשית נ כד), יוסף אמר להם פקוד יפקד אלהים אתכם (שם כה). לשון רש"י.
אולי ידרוש הרב כי יוסף אמר פעמים פקד יפקוד, להגיד שהיתה מסורת בידו מאביו. ובאלה
שמות רבה (ג יא) מיד ושמעו לקולך, למה, שמסורת גאולה היא בידם שכל גואל שיבא ויאמר
להם פקידה כפולה הוא גואל של אמת. זה לשונם באגדה זו. ויש עליך לשאול, ומנין להם שיאמינו,
שמא שמע משה במסורת הזאת כמותם. ויש לומר כך קבלו מיוסף ששמע מפי הנביא אביהם, שהראשון
שיבא ויאמר להם בלשון הזה הוא יהיה הגואל אותם, גלוי וידוע לפני הקדוש ברוך הוא שלא
יבא אדם ויכזב בהם, בכך הבטיחם:
אבל
במקום אחר מצאתי שם (בשמו"ר ה א) אמר ר' חמא ברבי חנינא, בן שתים עשרה נתלש משה
מבית אביו. למה, שאלו גדל בבית אביו ובא ואמר להם המעשים, לא היו מאמינים בו, שהיו
אומרים אביו מסרם לו, לפי שיוסף מסרה ללוי ולוי לקהת וקהת לעמרם, ולכך נתלש מבית אביו,
וכשהלך והגיד לישראל כל הדברים, לפיכך האמינו בו, שנאמר (להלן ד לא) ויאמן העם. וכונתם
"שיוסף מסרה ללוי" לומר שיעקב גלה סודו ליוסף באהבתו אותו, בו בלשון השביע
יוסף לאחיו כלם, וגלה ללוי כי הוא אמר להם כלשון הזה מפני המסורת שבידו מאביו, וצוה
שיהיה הדבר סוד:
10. ר'
חיים פלטיאל שמות פרשת שמות פרק ג פסוק טז
(טז) פקד פקדתי. פי' סימן זה מסור בידם שבלשון זה נגאלים, יוסף אמר
פקד יפקוד אלהים אתכם, כי פק[ו]ד שהוא ק"ץ יחסר לכם מד' מאות שנה ולשון
יפקוד כמו לא נפקד ממנו איש, וזהו שאמר ושמעו לקולך, לפי שיש להם כבר סימן זה באבותיהם.
וא"ת והיכן אמר יעקב פקוד יפקוד, וי"ל בסוף פרשה ויחי אמר יוסף ב' פעמים
פקוד יפקוד אחר דיבור יעקב שאמר לו, והיינו דפרש"י כאן יעקב אמר אלהים פקוד יפקד
ויוסף אמר פקוד יפקוד אלהים אתכם.
11. הדר
זקנים על התורה בראשית פרשת ויחי פרק נ פסוק כד
(כד) ואלהים פקד יפקד. כלו' כמנין פקו"ד יחסר הבורא ממנין שני
גלותכם. נתנבא עליהם שלא יהיו במצרים רק רד"ו שנים נמצא שדילג ממנין ארבע מאות
מנין פקו"ד ולשון יפקוד כמו ולא נפקד ממנו איש. וקשה דבספרים כתיב פקד חסר וא"ו.
וי"ל שמא יש אם למקרא וקרינן פקד (בחולם) ולא פקד (בקמץ):
12. שמות
פרק יג, יט
(יט) וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת־עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ כִּי הַשְׁבֵּעַ
הִשְׁבִּיעַ אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר פָּקֹד יִפְקֹד אֱלֹהִים אֶתְכֶם
וְהַעֲלִיתֶם אֶת־עַצְמֹתַי מִזֶּה אִתְּכֶם:
13. בראשית
פרק מח, כא
(כא) וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל אֶל־יוֹסֵף הִנֵּה אָנֹכִי מֵת וְהָיָה
אֱלֹהִים עִמָּכֶם וְהֵשִׁיב אֶתְכֶם אֶל־אֶרֶץ אֲבֹתֵיכֶם:
14. בראשית
פרק מו, א-ד
(א) וַיִּסַּע יִשְׂרָאֵל וְכָל־אֲשֶׁר־לוֹ וַיָּבֹא בְּאֵרָה שָּׁבַע
וַיִּזְבַּח זְבָחִים לֵאלֹהֵי אָבִיו יִצְחָק: (ב) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לְיִשְׂרָאֵל
בְּמַרְאֹת הַלַּיְלָה וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב יַעֲקֹב וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי: (ג) וַיֹּאמֶר
אָנֹכִי הָאֵל אֱלֹהֵי אָבִיךָ אַל־תִּירָא מֵרְדָה מִצְרַיְמָה כִּי־לְגוֹי גָּדוֹל
אֲשִׂימְךָ שָׁם: (ד) אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה וְאָנֹכִי אַעַלְךָ
גַם־עָלֹה וְיוֹסֵף יָשִׁית יָדוֹ עַל־עֵינֶיךָ:
15. דעת
זקנים מבעלי התוספות בראשית פרק מז
(ל) אנכי אעשה כדבריך. מדרש כשם שאתה מצוני כך אני מצוה לאחי בשעת
מיתתי להעלותי מכאן וכן מצינו שאמר לאחיו פקד יפקד אלהים אתכם וכו'. ונ"ל דלהא
ניחא הא דפרש"י בואלה שמות שסימן זה מסור בידם מיעקב ומיוסף שבלשון זה דפקוד יפקוד
יהיו נגאלים שהרי מצינו שיוסף אמר בפי' פקוד יפקוד אלהים אתכם ואמר הכא שיוסף אמר שיעשה
כדברי יעקב ואם כן גם יעקב אמר בצוואה פקוד יפקוד אלהים אתכם:
16. רבינו
בחיי שמות פרשת שמות פרק ג פסוק טז
(טז) פקד פקדתי אתכם. שתי פקידות האחת לישראל, והשניה לשכינה שירדה
עם יעקב אבינו ע"ה למצרים שהיה עמהם בצרה, והיא הה"א הנרמזת בפסוק:
"אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם עלה" (בראשית מו, ד), וכמו שכתבתי שם,
והיא כנסת ישראל הנקראת בכתוב: "צעקת בני ישראל" (שמות ג, ט), וזהו שאמר:
"אתכם ואת העשוי לכם במצרים", כלומר אתכם ואות ה"א שהיא בצער עמכם במצרים,
ולשון עשוי מלשון: "הנני עושה את כל מעניך" (צפניה ג, יט), כלומר מצטער על
צרתכם, והבן זה. עוד יש לפרש ב' פקידות האחת במדת רחמים על ישראל, ומזה אמר הכתוב:
"פקדתי אתכם", והשנית במדת הדין על המצריים, על מה שעשו להם במצרים, ומזה
אמר ואת העשוי לכם במצרים, כי כן הבטיח לאברהם: "וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי"
(בראשית טו, יד).
17. פסיקתא
זוטרתא (לקח טוב) בראשית פרשת ויחי פרק נ סימן כד
כד)
ויאמר יוסף אל אחיו אנכי מת ואלהים פקד יפקוד אתכם. אמר להם סימן זה יהא
מסור לכם, כל מי שיבא להוציא אתכם ממצרים, אם יאמר לכם בלשון הזה האמינו לו, וכן הוא
אומר פקוד פקדתי אתכם ואת העשוי לכם במצרים (שמות ג טז), מיד ויאמן העם, לפי שכל אותיות
הכפולות סימני גאולה הם: כ"ך נרמז לאברהם אבינו, לך לך (בראשית יב א): מ"ם
נרמז ליצחק, וארבה אותך במאד מאד (שם יז ב): נ"ן נרמז ליעקב, הצילני נא (שם לב
יב): פ"ף נרמז ליוסף, פקוד יפקוד, צ"ץ נרמז למשיח, צמח צדיק (ירמיה כג ה),
והקב"ה יצמיח ישועתו, לעדתו תאיבי ישעו וצדקתו, וכשם שפקד הקדוש ברוך הוא את אבותינו
והוציאם ממצרים, כן יפקדנו לרחמים, כענין שנאמר זכרני ה' ברצון עמך ופקדני בישועתך
(תהלים קו ד):
18. פרקי
דרבי אליעזר (היגר) - "חורב" פרק מז
ר'
יוחנן בן זכאי פתח ביום ההוא כרת ה' את אברם ברית לאמר, אמ' אברהם לפני הב"ה
/הקדוש ברוך הוא/ רבון כל העולמים הן לי לא נתת זרע ואתה אומ' אלי לזרעך נתתי את הארץ
הזאת, במה אדע כי אירשנה, אמ' לו הב"ה אברהם כל העולם כלו בדברי הוא עומד ואין
אתה מאמין בדברי אלא אתה אומ' במה אדע כי אירשנה חייך שני פעמים ידוע תדע, שנ' ויאמר
לאברם ידוע תדע, ר' אלעזר בן עזריה אומ' והלא לא ישבו ישראל במצרים אלא מאתים ועשר
שנים, תדע לך שהוא כן בא וראה כשירד יוסף למצרים היה בן שבע עשרה שנה ובן שלשים
שנה עמד לפני פרעה ושבעה שני שבע ושני שנים רעב עד שלא ירד יעקב, שנ' כי זה שנתים הרעב,
הרי תשעה ושלשים שנה, ולוי בן יעקב היה גדול מיוסף שש שנים, ובירידתו למצרים היה בן
חמש וארבעים שנה, ושני חייו במצרים שתים ותשעים שנה הרי כלם מאה ושלשים ושבע שנה, חיי
לוי היו שלשים ומאת שנה, ובירידתו למצרים ילדה לו אשתו את יוכבד בתו, שנ' ושם אשת עמרם
יוכבד בת לוי, ובת מאה ושלשים שנה ילדה את משה, ומשה בן שמנים שנה בעמדו לפני פרעה
הרי כלם מאתים ועשר שנים, וכאן הוא אומ' ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה, אמ' ר'
אלעזר בן ערך לא אמ' לו הב"ה לאברהם אלא משעה שהיה לו זרע, שנ' כי גר יהיה זרעך
בארץ לא להם, וכתי' כי ביצחק יקרא לך זרע, ומשנולד יצחק עד שיצאו ישראל ממצרים ארבע
מאות שנה, …. ר' אליעזר אומ' חמשה אותיות שנכפלו בכל האותיות שבתורה
כלם לסוד גאולות, כ"ף כ"ף אברהם אבינו נגאל מאור כשדים, שנ' לך לך מארצך,
מ"ם מ"ם נגאל בו יצחק אבינו מיד פלשתים, שנ' לך מעמנו, נו"ן נו"ן
נגאל בו יעקב אבינו שנ' הצילני נא מיד אחי, פ"א פ"א בו נגאלו אבותינו ממצרים,
שנ' פקוד פקדתי, צד"י צד"י בו עתיד הב"ה לגאול את ישראל משעבוד ארבע
מלכיות ולאמר להם צמח צמחתי לכם, שנ' ואמרת אליו כה אמר ה' צבאות לאמר הנה איש צמח
שמו ומתחתיו יצמח, וכלם לא נמסרו אלא לאברהם אבינו ואברהם מסרן ליצחק ויצחק מסרן ליעקב
ויעקב מסר סוד הגאולה ליוסף, שנ' ואלהים פקוד יפקוד אתכם ויוסף בנו מסר סוד הגאולה
לאחיו ואמ' להם פקוד יפקוד אלהים אתכם, ואשר מסר סוד הגאולה לסרח בתו, וכשבאו משה ואהרן
אצל זקני ישראל ועשו האותות לעיניהם הלכו אצל סרח בת אשר אמרו לה בא אדם אחד אצלנו
ועשה אותות לעינינו כך וכך, אמרה להם אין באותו ממש, אמרו לה והרי אמ' פקוד יפקוד אלהים
אתכם, אמרה להם הוא האיש העתיד לגאול את ישראל ממצרים, שכן שמעתי מאבא פ"א פ"א
פקוד יפקוד, מיד האמינו העם באלהיהם ובשלוחו, שנ' ויאמן העם וישמעו כי פקד ה' את עמו,
19. בראשית
רבתי פרשת ויחי עמוד 262
נ,
כד ואלהים פקד יפקוד אתכם. א"ל יוסף לאחיו סימן זה יהא מסור בידכם שאברהם מסרו
ליצחק ויצחק מסרו ליעקב אבי ואבי מסרו לי בשעת מיתתו, שנאמר [ויאמר] ישראל אל יוסף
הנה אנכי מת וגו' והשיב אתכם וגו' (מ"ח כ"א), מלמד שהודיעו
סימן הגאולה, (ועתה) [ומתי] הגיע קצה. באו ולמדו כל נביא וגואל שיבא לכם ויאמר
הגיעה עת גאולתכם ואומר בלשון פקודה מוכפלת, דעו שהוא גואל של אמת ועל ידו אתם נגאלין
מן הארץ הזאת. ומנין אתה אומר שזה סימן של פקידה מוכפלת מסר יעקב ליוסף בעת פטירתו,
הנה אנכי מת, (הנה) אנכי מת בג"ש.
20. בראשית
פרק כא, א-ב
(א) וַה' פָּקַד אֶת־שָׂרָה כַּאֲשֶׁר אָמָר וַיַּעַשׂ ה' לְשָׂרָה
כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר: (ב) וַתַּהַר וַתֵּלֶד שָׂרָה לְאַבְרָהָם בֵּן לִזְקֻנָיו
לַמּוֹעֵד אֲשֶׁר־דִּבֶּר אֹתוֹ אֱלֹהִים:
21. שכל
טוב (בובר) בראשית פרשת ויחי פרק נ
פקד
יפקד. היינו דאמרינן מנצפ"ך צופים אמרום. כ"ף גאולה לאברהם, דכתיב לך לך
(בראשית יב א). מ' גאולה ליצחק, דכתיב לך מעמנו כי עצמת ממנו מאד (שם כו טז). נו"ן
גאולה ליעקב, דכתיב הצילני נא (שם לב יב). פ' גאולה לישראל במצרים, דכתיב כי פקד פקדתי
אתכם (שמות ג טז). צדי"ק גאולה לנו בימות המשיח, דכתיב והקימותי לדוד צמח צדיק
ומלך מלך והשכיל (ירמיה כג ה):
22. אוצר
המדרשים (אייזנשטיין) דורשי רשומות עמוד 96
ויאמר
יוסף אל אחיו אנכי מת ואלקים פקוד יפקוד אתכם, דורשי רשומות אומרים מסורת היה בידיהן
שמי שבא ואמר להן פקוד פקדתי אתכם הוא יגאל אתכם (מדרש הגדול צד תשס"ט).
