Sources - Shiur "When did Yitro Arrive?"

פרשת יתרו התשע"ד

הרב ארי דוד קאהן                                                                                     Rabbi Ari Kahn                      

Israel Center                                                                                               Adk1010@gmail.com       

http://Rabbiarikahn.com                                        http://arikahn.blogspot.com

1.    שמות פרק יח, א-ה

(א) וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ כֹהֵן מִדְיָן חֹתֵן מֹשֶׁה אֵת כָּל־אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלֹהִים לְמֹשֶׁה וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ כִּי־הוֹצִיא ה' אֶת־יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם: (ב) וַיִּקַּח יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה אֶת־צִפֹּרָה אֵשֶׁת מֹשֶׁה אַחַר שִׁלּוּחֶיהָ: (ג) וְאֵת שְׁנֵי בָנֶיהָ אֲשֶׁר שֵׁם הָאֶחָד גֵּרְשֹׁם כִּי אָמַר גֵּר הָיִיתִי בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה: (ד) וְשֵׁם הָאֶחָד אֱלִיעֶזֶר כִּי־אֱלֹהֵי אָבִי בְּעֶזְרִי וַיַּצִּלֵנִי מֵחֶרֶב פַּרְעֹה: (ה) וַיָּבֹא יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה וּבָנָיו וְאִשְׁתּוֹ אֶל־מֹשֶׁה אֶל־הַמִּדְבָּר אֲשֶׁר־הוּא חֹנֶה שָׁם הַר הָאֱלֹהִים:

2.    שמות פרק יח, יג-יז

(יג) וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיֵּשֶׁב מֹשֶׁה לִשְׁפֹּט אֶת־הָעָם וַיַּעֲמֹד הָעָם עַל־מֹשֶׁה מִן־הַבֹּקֶר עַד־הָעָרֶב: (יד) וַיַּרְא חֹתֵן מֹשֶׁה אֵת כָּל־אֲשֶׁר־הוּא עֹשֶׂה לָעָם וַיֹּאמֶר מָה־הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה לָעָם מַדּוּעַ אַתָּה יוֹשֵׁב לְבַדֶּךָ וְכָל־הָעָם נִצָּב עָלֶיךָ מִן־בֹּקֶר עַד־עָרֶב: (טו) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לְחֹתְנוֹ כִּי־יָבֹא אֵלַי הָעָם לִדְרֹשׁ אֱלֹהִים: (טז) כִּי־יִהְיֶה לָהֶם דָּבָר בָּא אֵלַי וְשָׁפַטְתִּי בֵּין אִישׁ וּבֵין רֵעֵהוּ וְהוֹדַעְתִּי אֶת־חֻקֵּי הָאֱלֹהִים וְאֶת־תּוֹרֹתָיו: (יז) וַיֹּאמֶר חֹתֵן מֹשֶׁה אֵלָיו לֹא־טוֹב הַדָּבָר אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה:

3.    רש"י שמות פרק יח

(יג) ויהי ממחרת - מוצאי יום הכיפורים היה, כך שנינו בספרי, ומהו ממחרת, למחרת רדתו מן ההר. ועל כרחך אי אפשר לומר אלא ממחרת יום הכיפורים, שהרי קודם מתן תורה אי אפשר לומר (פסוק טז) והודעתי את חקי וגו', ומשנתנה תורה עד יום הכיפורים לא ישב משה לשפוט את העם, שהרי בשבעה עשר בתמוז ירד ושבר את הלוחות, ולמחר עלה בהשכמה ושהה שמונים יום וירד ביום הכיפורים. ואין פרשה זו כתובה כסדר, שלא נאמר ויהי ממחרת עד שנה שניה, אף לדברי האומר יתרו קודם מתן תורה בא, שילוחו אל ארצו לא היה אלא עד שנה שניה, שהרי נאמר כאן (פסוק כז) וישלח משה את חותנו ומצינו במסע הדגלים שאמר לו משה (במדבר י כט) נוסעים אנחנו אל המקום וגו', (שם לא) אל נא תעזוב אותנו, ואם זו קודם מתן תורה, מששלחו והלך היכן מצינו שחזר ואם תאמר שם לא נאמר יתרו אלא חובב, ובנו של יתרו היה, הוא חובב הוא יתרו, שהרי כתיב (שופטים ד יא) מבני חובב חותן משה:

4.    שמות פרק לה, א-ה

(א) וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶת־כָּל־עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר־צִוָּה ה' לַעֲשֹׂת אֹתָם: (ב) שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לַה' כָּל־הָעֹשֶׂה בוֹ מְלָאכָה יוּמָת: (ג) לֹא־תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת: פ (ד) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל־כָּל־עֲדַת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר־צִוָּה ה' לֵאמֹר: (ה) קְחוּ מֵאִתְּכֶם תְּרוּמָה לַה' כֹּל נְדִיב לִבּוֹ יְבִיאֶהָ אֵת תְּרוּמַת ה' זָהָב וָכֶסֶף וּנְחֹשֶׁת:

5.    רש"י שמות פרק לה פסוק א

(א) ויקהל משה - למחרת יום הכפורים כשירד מן ההר, והוא לשון הפעיל, שאינו אוסף אנשים בידים, אלא הן נאספים על פי דבורו, ותרגומו ואכנש:

6.    שמות פרק טו, כד-כו

(כד) וַיִּלֹּנוּ הָעָם עַל־מֹשֶׁה לֵּאמֹר מַה־נִּשְׁתֶּה: (כה) וַיִּצְעַק אֶל־ה' וַיּוֹרֵהוּ ה' עֵץ וַיַּשְׁלֵךְ אֶל־הַמַּיִם וַיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט וְשָׁם נִסָּהוּ: (כו) וַיֹּאמֶר אִם־שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל ה' אֱלֹהֶיךָ וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְוֹתָיו וְשָׁמַרְתָּ כָּל־חֻקָּיו כָּל־ הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר־שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא־אָשִׂים עָלֶיךָ כִּי אֲנִי ה' רֹפְאֶךָ: ס

7.    שמות פרק טז, כג

(כג) וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' שַׁבָּתוֹן שַׁבַּת־קֹדֶשׁ לַה' מָחָר אֵת אֲשֶׁר־תֹּאפוּ אֵפוּ וְאֵת אֲשֶׁר־תְּבַשְּׁלוּ בַּשֵּׁלוּ וְאֵת כָּל־הָעֹדֵף הַנִּיחוּ לָכֶם לְמִשְׁמֶרֶת עַד־הַבֹּקֶר:

8.     שכל טוב (בובר) שמות פרשת בשלח פרק טו סימן כה

שם שם לו חק ומשפט. חק זה שימור שבת, ומשפט זה כיבוד אב ואם, דברי ר' יהושע שבזה וזה כתיב כאשר צוך ה' אלהיך (דברים ה יב וטז). ואמר רב יהודה כאשר צוך במרה. ר' אלעזר המודעי אומר חק אלו אזהרות עריות, וכה"א לבלתי עשות מחוקות התועבות (ויקרא יח ל). ומשפט אלו דיני אונסין ודיני קנסות וחבלות:

9.    כתר יונתן שמות פרשת בשלח פרק טו פסוק כה

כה) ויתפלל לפני יי ויראה לו יי עץ מר של ארדפני וכתב עליו שמו הגדול והנִכבד וזרק לתוך מים וימתקו המים שם שׂם לו מאמרו של יי חוקת השבת ומצוות כיבוד אבא ואִמא דיני פצעים וחבורות וקנסות שקונסים לחוטאים ושם ניסו בניסיון עשׂירי:

10. רש"י שמות פרשת בשלח פרק טו פסוק כה

(כה) שם שם לו - במרה נתן להם מקצת פרשיות של תורה שיתעסקו בהם, שבת ופרה אדומה ודינין:

11. דברים פרק ה, יב-טז

(יב) שָׁמוֹר אֶת־יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ ה' אֱלֹהֶיךָ: … (טז) כַּבֵּד אֶת־אָבִיךָ וְאֶת־אִמֶּךָ כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ ה' אֱלֹהֶיךָ לְמַעַן יַאֲרִיכֻן יָמֶיךָ וּלְמַעַן יִיטַב לָךְ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר־ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ: ס

12. רש"י דברים פרק ה

כאשר צוך - קודם מתן תורה במרה:

13. רש"י דברים פרק ה

(טז) כאשר צוך - אף על כבוד אב ואם נצטוו במרה שנאמר (שמות טו כה) שם שם לו חוק ומשפט:

14. שמות פרק טז, לב-לו

(לב) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה' מְלֹא הָעֹמֶר מִמֶּנּוּ לְמִשְׁמֶרֶת לְדֹרֹתֵיכֶם לְמַעַן יִרְאוּ אֶת־הַלֶּחֶם אֲשֶׁר הֶאֱכַלְתִּי אֶתְכֶם בַּמִּדְבָּר בְּהוֹצִיאִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם: (לג) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל־אַהֲרֹן קַח צִנְצֶנֶת אַחַת וְתֶן־שָׁמָּה מְלֹא־הָעֹמֶר מָן וְהַנַּח אֹתוֹ לִפְנֵי ה' לְמִשְׁמֶרֶת לְדֹרֹתֵיכֶם: (לד) כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶל־מֹשֶׁה וַיַּנִּיחֵהוּ אַהֲרֹן לִפְנֵי הָעֵדֻת לְמִשְׁמָרֶת: (לה) וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אָכְלוּ אֶת־הַמָּן אַרְבָּעִים שָׁנָה עַד־בֹּאָם אֶל־אֶרֶץ נוֹשָׁבֶת אֶת־הַמָּן אָכְלוּ עַד־בֹּאָם אֶל־קְצֵה אֶרֶץ כְּנָעַן: (לו) וְהָעֹמֶר עֲשִׂרִית הָאֵיפָה הוּא: פ

15. ספרי במדבר פרשת בהעלותך פיסקא סד

(סד) וידבר ה' אל משה במדבר סיני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים בחודש הראשון לאמר, בגנות ישראל הכתוב מדבר שהיה להם אחד עשר חודש שהיו חונים לפני הר סיני וללמדך שאין מוקדם ומאוחר בתורה שבתחלת הספר הוא אומר וידבר ה' אל משה במדבר סיני באהל מועד באחד לחדש השני וכאן הוא אומר בחודש הראשון ללמדך שאין מוקדם ומאוחר בתורה רבי אומר אין צריך שהרי כבר נאמר ובני ישראל אכלו את המן ארבעים שנה עד בואם אל ארץ נושבת ועדיין לא אכלו אלא ללמדך שאין מוקדם ומאוחר בתורה וללמדך שהיו מונים עם יציאתם ממצרים שנאמר בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים

16. רש"י שמות פרק טז: לג

והנח אתו לפני ה' - לפני הארון, ולא נאמר מקרא זה עד שנבנה אהל מועד, אלא שנכתב כאן בפרשת המן:

17. שמות פרק יד, יא-יד

(יא) וַיֹּאמְרוּ אֶל־מֹשֶׁה הַמִבְּלִי אֵין־קְבָרִים בְּמִצְרַיִם לְקַחְתָּנוּ לָמוּת בַּמִּדְבָּר מַה־זֹּאת עָשִׂיתָ לָּנוּ לְהוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרָיִם: (יב) הֲלֹא־זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְנוּ אֵלֶיךָ בְמִצְרַיִם לֵאמֹר חֲדַל מִמֶּנּוּ וְנַעַבְדָה אֶת־מִצְרָיִם כִּי טוֹב לָנוּ עֲבֹד אֶת־מִצְרַיִם מִמֻּתֵנוּ בַּמִּדְבָּר: (יג) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל־הָעָם אַל־תִּירָאוּ הִתְיַצְּבוּ וּרְאוּ אֶת־יְשׁוּעַת ה' אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂה לָכֶם הַיּוֹם כִּי אֲשֶׁר רְאִיתֶם אֶת־ מִצְרַיִם הַיּוֹם לֹא תֹסִפוּ לִרְאֹתָם עוֹד עַד־עוֹלָם: (יד) ה' יִלָּחֵם לָכֶם וְאַתֶּם תַּחֲרִשׁוּן: פ

18. שמות פרק טז, טו-יז

(טו) וַיִּרְאוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל־אָחִיו מָן הוּא כִּי לֹא יָדְעוּ מַה־הוּא וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֲלֵהֶם הוּא הַלֶּחֶם אֲשֶׁר נָתַן ה' לָכֶם לְאָכְלָה: (טז) זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה' לִקְטוּ מִמֶּנּוּ אִישׁ לְפִי אָכְלוֹ עֹמֶר לַגֻּלְגֹּלֶת מִסְפַּר נַפְשֹׁתֵיכֶם אִישׁ לַאֲשֶׁר בְּאָהֳלוֹ תִּקָּחוּ: (יז) וַיַּעֲשׂוּ־כֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּלְקְטוּ הַמַּרְבֶּה וְהַמַּמְעִיט:

19. שמות פרק טז, לב

(לב) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה' מְלֹא הָעֹמֶר מִמֶּנּוּ לְמִשְׁמֶרֶת לְדֹרֹתֵיכֶם לְמַעַן יִרְאוּ אֶת־הַלֶּחֶם אֲשֶׁר הֶאֱכַלְתִּי אֶתְכֶם בַּמִּדְבָּר בְּהוֹצִיאִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם:

20. ויקרא פרק ט, ו

(ו) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר־צִוָּה ה' תַּעֲשׂוּ וְיֵרָא אֲלֵיכֶם כְּבוֹד ה':

21. רמב"ן שמות פרשת בשלח פרק טו פסוק כה

(כה) שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו - במרה נתן להם מקצת פרשיות של תורה שיתעסקו בהם, שבת פרה אדומה ודינין. ושם נסהו, לעם, לשון רש"י. והיא דעת רבותינו (סנהדרין נו ב). ואני תמה, למה לא פירש כאן החקים האלה והמשפטים ויאמר "וידבר ה' אל משה צו את בני ישראל" כאשר אמר בפרשיות הנזכרות למעלה דברו אל כל עדת בני ישראל וגו' (לעיל יב ג), וכן יעשה בכל המצות באהל מועד, בערבות מואב, ופסח מדבר (במדבר ט ב). ולשון רש"י שאמר פרשיות שיתעסקו בהם, משמע שהודיעם החקים ההם ולימד אותם עתיד הקדוש ברוך הוא לצוות אתכם בכך, על הדרך שלמד אברהם אבינו את התורה, והיה זה להרגילם במצות ולדעת אם יקבלו אותם בשמחה ובטוב לבב, והוא הנסיון שאמר ושם נסהו, והודיעם שעוד יצוום במצות, זהו שאמר אם שמוע תשמע לקול ה' אלהיך והאזנת למצותיו אשר יצוה אותך בהם:

ועל דרך הפשט, כאשר החלו לבא במדבר הגדול והנורא וצמאון אשר אין מים שם להם במחייתם וצרכיהם מנהגים אשר ינהגו בהם עד בואם אל ארץ נושבת, כי המנהג יקרא "חק", כענין הטריפני לחם חקי (משלי ל ח), חקות שמים וארץ (ירמיה לג כה), ויקרא "משפט" בהיותו משוער כהוגן, וכן כה עשה דוד וכה משפטו כל הימים (ש"א כז יא), כמשפט הראשון אשר היית משקהו (בראשית מ יג), וארמון על משפטו ישב (ירמיה ל יח), על מדתו. או שייסרם בחקי המדבר, לסבול הרעב והצמא, לקרוא בהם אל ה', לא דרך תלונה. ומשפטים, שיחיו בהם, לאהוב איש את רעהו, ולהתנהג בעצת הזקנים, והצנע לכת באהליהם בענין הנשים והילדים, ושינהגו שלום עם הבאים במחנה למכור להם דבר, ותוכחות מוסר שלא יהיו כמחנות השוללים אשר יעשו כל תועבה ולא יתבוששו, וכענין שצוה בתורה (דברים כג י) כי תצא מחנה על אויביך ונשמרת מכל דבר רע:

וכן ביהושע נאמר ויכרות יהושע ברית לעם ביום ההוא וישם לו חק ומשפט בשכם (יהושע כד כה), אינם חקי התורה והמשפטים, אבל הנהגות ויישוב המדינות, כגון תנאים שהתנה יהושע שהזכירו חכמים (ב"ק פ ב), וכיוצא בהם. ואמר ושם נסהו, להודיע כי אשר הוליכם בדרך הזה שאין שם מים והביאם אל מקום המים המרים, לנסיון, כמו שאמר ויענך וירעיבך ולמען נסותך להטיבך באחריתך (דברים ח טז):

Audio and Essays Parashat Yitro

Audio and Essays Parashat Yitro http://arikahn.blogspot.co.il/2014/01/audio-and-essays-parashat-yitro.html

New Echoes of Eden Project:

http://rabbiarikahn.com/pdf/the_good_the_bad_and_the_indifferent_yitro_5774.pdf

Audio:

Accepting The Word Of God

http://rabbiarikahn.com/audio?id=332

The Logic of the Commandments

http://rabbiarikahn.com/audio?id=367

No I Will Not; Yes I Will Not

http://rabbiarikahn.com/audio?id=369

Yitro Mishpatim

http://rabbiarikahn.com/audio?id=407

Yitro The Potential Convert

http://rabbiarikahn.com/audio?id=408

Revealing the Revelation

http://rabbiarikahn.com/audio?id=432 

Essays:

Reliving Revelation

http://rabbiarikahn.com/writing?id=92

"Saying..."

http://rabbiarikahn.com/writing?id=93

The Ten Commandments: Part I

http://rabbiarikahn.com/writing?id=94

The Word of God

http://rabbiarikahn.com/writing?id=95

TV Interview – 99% was cut out

http://jn1.tv/video/israel/the-tu-bishvat-holiday-explained.html

Radio show from vegas

http://www.therabbishow.com/2014/01/16/the-rabbi-show-january-12th-2014/

part 2

http://therabbishow.com/wp-content/Rabbi-Show-Audio/2014/rabbi%20show%200112%20pt%202.mp3

sources for - Tu B’shvat A Holiday of trees and Ecology?

 :sources for

Tu B’shvat

?A Holiday of trees and Ecology

http://www.yutorah.org/lectures/lecture.cfm/754324/Rabbi_Ari_Kahn/Tu_Bshvat_-_a_Holiday_of_Trees_and_Ecology#

הרב ארי דוד קאהן

Arikahn2@gmail.com

1.    תלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף ב עמוד א

משנה/. ארבעה - ראשי שנים הם. באחד בניסן - ראש השנה למלכים ולרגלים, באחד באלול - ראש השנה למעשר בהמה. רבי אלעזר ורבי שמעון אומרים: באחד בתשרי. באחד בתשרי - ראש - השנה לשנים, ולשמיטין, וליובלות, לנטיעה, ולירקות. באחד בשבט - ראש השנה לאילן, כדברי בית שמאי, בית הלל אומרים: בחמשה עשר בו.

Mishnah. There are four new years.  On the first of Nisan is new year for kings  and for festivals. On the first of Elul is new year for the tithe of cattle. R. Eleazar and R. Simeon, however, place this on the first of Tishri. On the first of Tishri is new year for years, for release and Jubilee years, for plantation and for [tithe of] vegetables. On the first of Shevat is new year for trees, according to the ruling of Beit Shammai; Beit Hillel, however, place it on the fifteenth of that month.

2.    רש"י מסכת ראש השנה דף ב עמוד א

ולנטיעה - למנין שני ערלה, ואפילו נטעה באב - כלתה שנתה הראשונה לסוף אלול, ובכולהו מפרש טעמא בגמרא.

לירקות - למעשר ירק, שאין תורמין ומעשרין מן הנלקט לפני ראש השנה על של אחר ראש השנה.

לאילן - לענין מעשר, שאין מעשרין פירות האילן שחנטו קודם שבט על שחנטו לאחר שבט, שבאילן הולך אחר חנטה, ובגמרא מפרש מאי שנא שבט.

3.    בית הבחירה למאירי מסכת ראש השנה דף ב עמוד א

באחד בשבט ר"ה לאילן לענין מעשר, שאף הפירות אינן מתעשרות מן החדש על הישן. והוקבע זמן זה לאילן מפני שהפירות אין עשורן הולך אחר לקיטתן כירק, אלא אחר חנטת האילנות, וזמן חנטה הוא בשבט שעברו רוב גשמים. ומפני זה קבעו ר"ה שלו באחד בשבט שלא לעשר מן הפירות שנחנטו קודם שבט על אותן שנחנטו לאחר שבט. ובית הלל אומרים בחמשה עשר בו שנמשכו מטבת עד חצי שבט ששה שבועות שהם חצי ימי תקופת טבת, שהתקופה נמשכת עד ניסן. וחמשה עשר בשבט הוא תחום אמצעי שבין שתי התקופות, ומאחר שעברה חציה של תקופת טבת כבר תשש כחה, ואין כח הקרירות חזק כל כך. והחנטה הולכת ומתגברת וחנטה הוא הוצאת פרי קטן ונקרא בלשון לע"ז אשקאפא"ר והוא שאמרו אילן שחנטו פירותיו שהדבר מוכיח שעל הפרי עצמו הוא אומר כן. וי"מ בענין חנטה שהוא קודם שיצא הפרי כלל אל הוצאת מה שהוא כעין פרחים ודבר זה לא נאמר אלא בפירות שאין חיוב מעשר שלהם מן התורה. אבל כרם וזית הואיל ותירוש ויצהר מן התורה יש להם דין אחר לענין זה כמו שיתבאר.

4.    תלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף יד עמוד א

באחד בשבט ראש השנה לאילן. מאי טעמא? אמר רבי אלעזר אמר רבי אושעיא: הואיל ויצאו רוב גשמי שנה, ועדיין רוב תקופה מבחוץ. - מאי קאמר? - הכי קאמר: אף על פי שרוב תקופה מבחוץ, הואיל ויצאו רוב גשמי שנה.

ON THE FIRST OF SHEVAT IS NEW YEAR FOR TREES. What is the reason? — R. Eleazar said in the name of R. Oshaia: Because [by then] the greater part of the year's rain has fallen and the greater part of the cycle is still to come. What is the sense of this? What it means is this: ‘Although the greater part of the cycle is still to come, yet since the greater part of the year's rain has fallen, [therefore etc.]

5.    שולחן ערוך יורה דעה סימן רצד סעיף ה

יג] הא דאמרינן שלאחר ר"ח תשרי של שנה רביעית כל הפירות שחנטו קודם ט"ו בשבט יש להם גם כן דין ערלה אע"פ שנגמרים אח"כ, דוקא בנטיעה שהקלנו עליה בתחלתה שכיון שעברו עליה מ"ד יום עלתה לה שנה, לפיכך החמרנו עליה בסופה, יא הא לאו הכי, לא. <י> וי"א דלא שנא.

6.    ט"ז יורה דעה סימן רצד

(ז) כל הפירות שיחנטו בו קודם חמשה עשר בשבט. - שאף שתשרי ראש השנה לנטיעות חמשה עשר בשבט הוא ראש השנה לאילנות:

7.    ט"ז יורה דעה סימן רצד

(ח) יש להם גם כן דין ערלה. - הטעם כל שהוא חונט בין תשרי לחמשה עשר בשבט היינו מחמת יציקת מים שלפני ראש השנה ומאותה יציקה חונטין פירות הללו והרי הן כאלו

8.    ט"ז יורה דעה סימן רצד

(ט) ולאחר חמשה עשר כו'. - פירוש הנחנטים אח"כ וכתב הרא"ש בהלכות ערלה יראה דהאידנא אין חניטה בשום אילן קודם חמשה עשר בשבט ולכן אין נזהרין בערלה אלא שלש שנים:

9.    שולחן ערוך יורה דעה סימן שלא סעיף נז

אין תורמין מפירות שנה זו על פירות שנה שעברה, ולא מפירות שנה שעברה על פירות שנה זו; ואם תרם, אינה תרומה, צח] שנאמר: שנה שנה (דברים יד, כב). ליקט ירק ערב ר"ה עד שלא בא השמש, וחזר וליקט אחר שבא השמש, אין תורמין מזה על זה, שזה חדש וזה ישן. צט] וכן אם ליקט אתרוג בערב ט"ו בשבט עד שלא בא השמש, וחזר וליקט אתרוג אחר משבאה השמש, אין תורמין מזה על זה, ק] מפני שאחד בתשרי ראש השנה למעשרות תבואה וקטניות וירקות, וט"ו בשבט ר"ה למעשרות האילן.

10. שולחן ערוך יורה דעה סימן שלא סעיף קכה

קפג] באחד בתשרי הוא ראש השנה למעשר קפד] תבואה וקטניות וירקות. ובט"ו בשבט, הוא ראש השנה למעשר האילנות. קפה] כיצד, תבואה וקטניות שהגיעו לעונת המעשרות לפני ראש השנה של שלישית, אע"פ שנגמרו ונאספו בשלישית, מפרישין מהן מעשר שני. קפו] וכן פירות האילן שבאו לעונת המעשרות קודם ט"ו בשבט של שלישית, אע"פ שנגמרו ונאספו אח"כ בסוף שנה שלישית, מתעשרין לשעבר ומפרישין להם מעשר שני. וכן ואם באו לעונת המעשרות קודם ט"ו בשבט של רביעית, אע"פ שנגמרו ונאספו ברביעית, מפרישין מהם מעשר עני. ואם באו לעונת המעשרות אחר ט"ו בשבט, מתעשרין להבא.

11. ספר מהרי"ל (מנהגים) הלכות טבת, שבט, אדר

[ב] שבט הוא מלך, משום דבחמשה עשר בו הוא ראש השנה לאילנות. והוא חל בכל יום מאחד ימי השבוע, מלבד א' ו'. ובחמשה עשר בו אין אומרים תחינה. במגנצא ובורמיישא אומר תחינה. ולפעמים בו התקופה כדפי' לעיל.

MAHARIL, MAHARIL HACHADASHOT

Maharil (Rabbi Jacob ben Moses Moellin) was born in Mainz, Germany, ca. 1360, Maharil's customs and decisions serve as a major source for Ashkenazic halachic practice to this very day. Maharil's works include a responsa collection and a book including his customs, decisions and interpretations (Minhagei Maharil). Maharil died in Worms in 1427.

12. שולחן ערוך אורח חיים סימן תקעב  סעיף ג

(ו) ה צבור שבקשו לגזור תענית שני וחמישי ושני, ופגע בתענית ט"ו בשבט, התענית נדחה לשבת הבאה כדי שלא יגזרו תענית בט"ו בשבט שהוא ראש השנה לאילנות; הגה: מיהו אם התחילו להתענות, אין מפסיקין, כמו בראש חדש וחול המועד (ב"י).

13. שולחן ערוך אורח חיים סימן קלא סעיף ו

נהגו יד שלא ליפול על פניהם (ל) טו בט"ו באב, ולא (לא) טז בט"ו בשבט, ולא בר"ח, ולא במנחה (לב) שלפניו, ולא בחנוכה, וי"א גם במנחה שלפניו, (וכן נוהגין). (לג) בפורים, אין נופלים על פניהם (יז בל"ג בעומר אין נופלין, (לד) בעי"כ אין נופלין, וכן בערב ר"ה אפי' שחרית, מנהגים).

14. מגן אברהם סימן קלא ס"ק טז

בט"ו בשבט - ראש השנה לאילנות. ונוהגין האשכנזים להרבות במיני פירות של אילנות (תיקון יששכר דף ס"ב כ"ה):

15. משנה ברורה סימן קלא ס"ק לא

(לא) בט"ו בשבט - שהוא ר"ה לאילנות [כו] ונוהגין האשכנזים להרבות אז במיני פירות של אילנות:

חנטו קודם תשרי דחנטו משרף דקודם תשרי וכיון שכן ליכא לאפלוגי בין שנטעה מ"ד יום לפני ראש השנה או פחות מכן. ר"ן:

16.ספר חמדת ימים - שובבים - פרק ג

ומנהג טוב להולכים בתמים להרבות בפירות בעצם היום הזה, ולומר דברי שירות ותשבחות עליהן כאשר הנהגתי לכל החברים אשר עמדי. ועם כי בדברי כתבי הרב זל"הה לא נמצא מנהג זה, מ"מ לדעתי תקון נפלא הוא בנגלה ובנסתר. כי הנה הובא בירושלמי פרק י' יוחסין ז"ל ישמעו ענוים וישמחו א"ר איבון עתיד אדם לתת דין וחשבון על שראה מיני מגדים ולא אכל.

17.תלמוד ירושלמי מסכת קידושין פרק ד דף סו טור ב /הי"ב

 ר' חזקיה ר' כהן בשם רב אסור לדור בעיר שאין בה לא רופא ולא מרחץ ולא בית דין מכין וחובשין א"ר יוסי בי ר' בון אף אסור לדור בעיר שאין בה גינוניתא של ירק ר' חזקיה ר' כהן בשם רב עתיד אדם ליתן דין וחשבון על כל מה שראת עינו ולא אכל רבי לעזר חשש להדא שמועתא ומצמית ליה פריטין ואכיל בהון מכל מילה חדא בשתא

18.שו"ת שאילת יעבץ חלק ב סימן פג

ה אשר השבתי לתלמידי אשר הודיעני מאחד המתחסדים שמצא השמט' בספרי העיר האלהית.

אודות אשר תמה עלי אדם כשר הולך לתומו שלא זכרתי מהנהגת ספירת עומר בליל שני דפסח אחר קריאת הגדת כלך מדרך זו חליל' אל יהא חלקך עם הסומכים ע"ד קבלה מחודשת משובשת שהיא רשת לצודד נפש יקרה ח"ו אל ירד בני עמהם ועם שונים אל תתערב. ודאי אם הי' דבר שראוי לחוש לו. הייתי מזכירו אף אם שגיאות והשמטות מי יבין. אבל זאת וכיוצא בה. אסור להעלות על הדעת וכבר מפורש גם בסדר תפלה שלי באר היטב שסופרין בכניסת הליל' כמ"ש בטור /או"ח/ סי' תפ"ט ובש"ע. והטעם מוכרח דבעינן תמימות ומסתייה דבדיעבד מונין כל הליל' בתחל' מי זה אמר ויהי. ומלבד טעם אחר לכל המצות ומצוה הבאה לידך את"ח =אל תחמיצנה= וחביבא מצוה בשעת'….

וירא להגיד לי שראה כן בספר חמדת הימים אף כי איננו אתו כי הוא יודע באותו ספר שהוא אחד מספרי הפוקרים ימ"ש. ויתענג על שלום ורב טוב כ"ע נפש אהובו תלמידו הנכנע הק' יעקב הכהן.

19.שו"ת שאילת יעבץ חלק ב סימן קכד

 אכן זכורני שבס' מירם חמדת הימים נמצאת תחנה שיסד נביא השקר העזתי לאמרה ביש"ק שמברכין החודש (זולתה לא ידעתי) ואותה מלאה לה גלוליה. רמ"ז וה"ן מספר תתי"ד לרמוז על שקוץ ש"ץ שר"י צפן בתוכה. כמו שכבר העידותי בעם והעירותי על זאת מאז בחתימת ספר תה"ק. אך בעת הזאת לא נמצא ספר קוסמין הלז תחת ידי אשר ראיתיו לפני כמה שנים ביד אורח עובר עלינו. בהבטה בעלמא. ולא בא עוד לידי.

20. ספר קדושת לוי - מסכת אבות

מחמשה עשר בשבט עד ראש חודש ניסן כאשר היו מקדשים על פי הראיה מ"ה ימים, וכן מחמשה עשר באב עד ראש השנה מ"ה ימים. הכלל, כי ר' אליעזר ור' יהושע, חד סבר בניסן נברא עולם, וחד סבר בתשרי נברא עולם. והנה התוספות בראש השנה (כז. ד"ה כמאן) מפרש האדם נברא בכ"ה באלול. ונמצא מט"ו באב עד כ"ה אלול ארבעים יום נגד יצירת הוולד. וכן למאן דאמר בניסן נברא עולם, האדם נברא בכ"ה באדר. נמצא מט"ו בשבט עד כ"ה אדר ארבעים יום נגד יצירת הוולד. ובאמת אנן פסקינן כשני המאן דאמרים. וזה שאנו עושין יומא דפגרא בט"ו באב וט"ו בשבט, ונמצא ט"ו בשבט הוא הכנה לפסח ופסח הוא הכנה למתן תורה, נמצא ט"ו בשבט הוא הכנה למתן תורה, והא ראיה גם כן שהתורה ניתנה בסיון, ומשה רבינו ע"ה אמר משנה תורה בשבט ככתוב בעשתי עשר חודש, הרי ראיה שחודש שבט הוא הכנה למתן תורה:

21. ספר אמרי נועם - בשלח ט"ו בשבט

והנה שואלין ודורשין בהלכות הפסח שלשים יום, כמו כן אצל כל המועדים. ולזה ניתקן חמשה עשר בשבט שהוא שלשים יום קודם פורי"ם, לרמז על המתקה הנעשית בפורים. על כן מברכין 'בורא פרי העץ', להמתיק הפ"ר עם הע"ץ שהוא ה' פעמים כד"ט. ודעת ב"ש שהוא מצד הגבורה, אמר 'אחד בשבט', כוונתו לרמז בפירוש מנין הימים עד פורים כמנין יל"ה, וב"ה לא רצו להזכיר הדינין בפירוש במנין הימים, ע"כ בט"ו שהוא כלול י"ה, ושלשים יום קודם, גם כן לרמז על המתקה הנ"ל, רק ברמז לבד:

22. רמב"ם הלכות תרומות פרק ה הלכה יא

אין תורמין מפירות שנה זו על פירות שנה שעברה, ולא מפירות שנה שעברה על פירות שנה זו ואם תרם אינה תרומה שנאמר שנה שנה, ליקט ירק ערב ראש השנה עד שלא באה השמש וחזר וליקט אחר שבאה השמש אין תורמין מזה על זה שזה חדש וזה ישן, וכן אם ליקט אתרוג בערב ט"ו בשבט עד שלא בא השמש וחזר וליקט אתרוג אחר משבאה השמש אין תורמין מזה על זה מפני שאחד בתשרי ראש השנה למעשרות תבואה וקטניות וירקות, וט"ו בשבט ראש השנה למעשרות האילן.

23. רמב"ם הלכות מעשר שני ונטע רבעי פרק א הלכה ב

באחד בתשרי הוא ראש השנה למעשר תבואות וקטניות וירקות, וכל מקום שנאמר ראש השנה הוא אחד בתשרי, ובט"ו בשבט הוא ראש השנה למעשר האילנות, כיצד תבואה וקטניות שהגיעו לעונת המעשרות לפני ראש השנה של שלישית אע"פ שנגמרו ונאספו בשלישית מפרישין מהן מעשר שני, ואם לא באו לעונת המעשרות אלא לאחר ראש השנה של שלישית מפרישין מהן מעשר עני, וכן פירות האילן שבאו לעונת המעשרות קודם ט"ו בשבט של שלישית, אע"פ שנגמרו ונאספו אחר כן בסוף שנה שלישית מתעשרין לשעבר ומפרישין מהן מעשר שני, וכן אם באו לעונת המעשרות קודם ט"ו בשבט של רביעית אע"פ שנגמרו ונאספו ברביעית מפרישין מהן מעשר עני, ואם באו לעונת המעשרות אחר ט"ו בשבט מתעשרין להבא.

Audio and Essays Parashat B’shalach

Audio and Essays Parashat B’shalach

New Echoes of Eden Project:

http://rabbiarikahn.com/pdf/parashat_bshalach_the_long_shortcut.pdf

Audio:

Parshat B’shalach / Doubt

http://rabbiarikahn.com/audio?id=353

Parshat B’shalach / Faith And Prayer

http://rabbiarikahn.com/audio?id=357

Parshat B’shalach / Crossing the Sea; a people divided

http://rabbiarikahn.com/audio?id=370

Parshat B’shalach / Purification

http://rabbiarikahn.com/audio?id=376

Parshat B’shalach / Lessons along the way

http://rabbiarikahn.com/audio?id=415

Parshat B’shalach According to the Vilna Gaon

http://rabbiarikahn.com/audio?id=472

Essays:

Parshat B'shalach 5770 - From Logic to Metalogic

http://arikahn.blogspot.co.il/2010/01/parshat-bshalach-5770-from-logic-to.html

Parshat B’shalach: The Eleventh Plague

http://arikahn.blogspot.co.il/2009/01/parshat-bshalach.html

The Tragedy of Lessons Not Learned

http://www.aish.com/tp/i/moha/48914752.html

The Holy Habitation

http://www.aish.com/tp/i/moha/48917747.html

Laws

http://www.aish.com/tp/i/moha/48937917.html