Twitter

Sunday, February 17, 2013

פרשת זכור התשע"ג


פרשת זכור התשע"ג

הרב ארי דוד קאהן                                                                                                           Rabbi Ari Kahn                      
מת"ן ז' אדר התשע"ג                                                                                             Adk1010@gmail.com       
http://Rabbiarikahn.com                                                                 http://arikahn.blogspot.com    


1.     שמות פרק יז
ח וַיָּבֹ֖א עֲמָלֵ֑ק וַיִּלָּ֥חֶם עִם־יִשְׂרָאֵ֖ל בִּרְפִידִֽם׃ ט וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֤ה אֶל־יְהוֹשֻׁ֨עַ֙ בְּחַר־לָ֣נוּ אֲנָשִׁ֔ים וְצֵ֖א הִלָּחֵ֣ם בַּֽעֲמָלֵ֑ק מָחָ֗ר אָֽנֹכִ֤י נִצָּב֙ עַל־רֹ֣אשׁ הַגִּבְעָ֔ה וּמַטֵּ֥ה הָֽאֱלֹהִ֖ים בְּיָדִֽי׃ י וַיַּ֣עַשׂ יְהוֹשֻׁ֗עַ כַּֽאֲשֶׁ֤ר אָֽמַר־לוֹ֙ מֹשֶׁ֔ה לְהִלָּחֵ֖ם בַּֽעֲמָלֵ֑ק וּמֹשֶׁה֙ אַֽהֲרֹ֣ן וְח֔וּר עָל֖וּ רֹ֥אשׁ הַגִּבְעָֽה׃ יא וְהָיָ֗ה כַּֽאֲשֶׁ֨ר יָרִ֥ים מֹשֶׁ֛ה יָד֖וֹ וְגָבַ֣ר יִשְׂרָאֵ֑ל וְכַֽאֲשֶׁ֥ר יָנִ֛יחַ יָד֖וֹ וְגָבַ֥ר עֲמָלֵֽק׃ יב וִידֵ֤י מֹשֶׁה֙ כְּבֵדִ֔ים וַיִּקְחוּ־אֶ֛בֶן וַיָּשִׂ֥ימוּ תַחְתָּ֖יו וַיֵּ֣שֶׁב עָלֶ֑יהָ וְאַֽהֲרֹ֨ן וְח֜וּר תָּֽמְכ֣וּ בְיָדָ֗יו מִזֶּ֤ה אֶחָד֙ וּמִזֶּ֣ה אֶחָ֔ד וַיְהִ֥י יָדָ֛יו אֱמוּנָ֖ה עַד־בֹּ֥א הַשָּֽׁמֶשׁ׃ יג וַיַּֽחֲלֹ֧שׁ יְהוֹשֻׁ֛עַ אֶת־עֲמָלֵ֥ק וְאֶת־עַמּ֖וֹ לְפִי־חָֽרֶב׃ {פ}
יד וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה כְּתֹ֨ב זֹ֤את זִכָּרוֹן֙ בַּסֵּ֔פֶר וְשִׂ֖ים בְּאָזְנֵ֣י יְהוֹשֻׁ֑עַ כִּֽי־מָחֹ֤ה אֶמְחֶה֙ אֶת־זֵ֣כֶר עֲמָלֵ֔ק מִתַּ֖חַת הַשָּׁמָֽיִם׃ טו וַיִּ֥בֶן מֹשֶׁ֖ה מִזְבֵּ֑חַ וַיִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ יְהוָ֥ה ׀ נִסִּֽי׃ טז וַיֹּ֗אמֶר כִּֽי־יָד֙ עַל־כֵּ֣ס יָ֔הּ מִלְחָמָ֥ה לַֽיהוָ֖ה בַּֽעֲמָלֵ֑ק מִדֹּ֖ר דֹּֽר׃ {פ}

2.     דברים פרק כה
יז זָכ֕וֹר אֵ֛ת אֲשֶׁר־עָשָׂ֥ה לְךָ֖ עֲמָלֵ֑ק בַּדֶּ֖רֶךְ בְּצֵֽאתְכֶ֥ם מִמִּצְרָֽיִם׃ יח אֲשֶׁ֨ר קָֽרְךָ֜ בַּדֶּ֗רֶךְ וַיְזַנֵּ֤ב בְּךָ֙ כָּל־הַנֶּֽחֱשָׁלִ֣ים אַֽחֲרֶ֔יךָ וְאַתָּ֖ה עָיֵ֣ף וְיָגֵ֑עַ וְלֹ֥א יָרֵ֖א אֱלֹהִֽים׃ יט וְהָיָ֡ה בְּהָנִ֣יחַ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֣יךָ ׀ לְ֠ךָ מִכָּל־אֹ֨יְבֶ֜יךָ מִסָּבִ֗יב בָּאָ֨רֶץ֙ אֲשֶׁ֣ר יְהוָֽה־אֱ֠לֹהֶיךָ נֹתֵ֨ן לְךָ֤ נַֽחֲלָה֙ לְרִשְׁתָּ֔הּ תִּמְחֶה֙ אֶת־זֵ֣כֶר עֲמָלֵ֔ק מִתַּ֖חַת הַשָּׁמָ֑יִם לֹ֖א תִּשְׁכָּֽח׃ {פ}

3.    חזקוני שמות פרשת בשלח פרק יז פסוק ח
וילחם עם ישראל מפני שנאת מכירת הבכורה אבל מקודם לכן נתייראו להזדווג אליהם שלא יהא מוטל עליהם פריעת שטר החוב של ועבדום וענו אותם ד' מאות שנה.

4.    דעת זקנים מבעלי התוספות שמות פרשת בשלח פרק יז פסוק ח
(ח) ויבא עמלק. תמה למה איחר להלחם עם ישראל עד עכשיו ולא בא מיד שירדו למצרים שלא היו כי אם שבעים נפש. י"ל שאמר לו הקדוש ברוך הוא לאברהם ועבדום וענו אותם. וכשמת אבינו אברהם ע"ה הטיל החוב על יצחק. וכשמת יצחק הוטל על יעקב ובניו ועשו ובניו ואמר עמלק הרשע בלבו אם אכרית את יעקב וזרעו יהיה החוב מוטל עלי לכך המתין עד שיצאו ממצרים שכבר נפרע החוב ואז בא להלחם עמהן:

5.    כלי יקר שמות פרשת בשלח פרק יז פסוק ח
כך עמלק כל זמן שהיו ישראל שלמים עם ה', והיה גם שלום ביניהם אז לא יכול להם כלל, וכאשר ראה אותם במסה ומריבה על ריב בני ישראל, שהיה מריבה ביניהם, כי כל החניות שקודם מתן תורה כולם היו בתרעומות ובמחלוקות, ...וכן המן שבא מזרע עמלק בא על ישראל בטענות אלו באומרו (אסתר ג ח) ישנו עם אחד מפוזר ומפורד, דהיינו מפוזר איש מרעהו ומפורד מן השכינה:
6.    פירוש הרא"ש על התורה דברים פרשת כי תצא פרק כה פסוק יח
(יח) ולא ירא אלהים. פירש"י אעמלק ולא קאי אישראל ולא ירא אלהים במשקולות ולכך נסמכה לפ' לא יהי בכיסך וזהו שארז"ל נאמר מורא במשקלות ולפי שלא קיימו המורא במשקלות דכתי' ביה ויראת מאלהיך לכך בא עמלק זש"ה מאזני מרמה תועבת ה' וכתיב בתריה בא זדון ויבוא קלון וגם כתיב כאן כי תועבת ה' כל עושה אלה:

7.    מלבי"ם דברים פרשת כי תצא פרק כה פסוק יז
כבר בארתי בפסוק (שמואל א' טו) שמלחמת עמלק לא היה לו שום סבה מהסבות שבעבורה ילחמו עם בעם ממלכה בממלכה, שכל עורכי מלחמות יהיה לאחד מחמש סבות וכולם לא היו פה, א) שילחם על ארץ לכבשהו להרחיב את גבולו וזה היה בדרך כי לא היו אז בארץ נושבת, ב) אם יקרב אל גבול ארצו שהוא ירא פן יירש את ארצו במלחמת סיחון ועוג. וזה היה בצאתכם ממצרים, ג) אם עשו עמו מלחמה והתגרו בו, אבל הוא קרך בדרך דרך מקרה ולא היה שום ריב ביניכם. ד) להראות כחו וגבורתו. ואז ילחם פנים אל פנים, והוא ויזנב בך כל הנחשלים אחריך ואתה עיף ויגע. ה) בעבור הדת שחושב שימצא חן בעיני אלהיו אם יכחיד עם הבלתי מאמינים בו. אבל הוא ולא ירא אלהים. ורק הסבה העצמית למלחמה זו היתה א) הכפירה באלהים באשר אז שמעו עמים ירגזון וכל העמים האמינו בנפלאותיו אשר עשה בים ובמצרים, והוא הקשיח לבו מיראת ה' ויאמר לא הוא ורצה להראות לכל יושבי תבל שאין ביכולת ה' להושיעם מידו ושכל הנסים הם מעשה להט וחכמת משה ולכן לא עמד בפניו באשר הוא אצטגנין גדול ובקי בכשפים. ולפ"ז היה עקר מלחמתו נגד ה' ב) נטר איבה על ישראל מצד אבותיו ומשטמת עשו שמורה לנצח לזרע יעקב. וע"כ והיה בהניח וגו' עכ"ל שם.

8.    פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) שמות פרשת בשלח פרק יז סימן ט
וצא הלחם בעמלק. ר' יהושע אומר אמר לו משה ליהושע צא מתחת הענן והלחם בעמלק: מחר אנכי נצב. מעותד ועומד. ר' אלעזר המודעי אומר מחר נגזור תענית ונהא מעותדין בזכות אבות:

9.    אבן עזרא שמות (הפירוש הארוך) פרשת בשלח פרק יז פסוק ט
וצא הלחם צא ממחנה ישראל להלחם בעמלק.

10. רש"י שמות פרשת בשלח פרק יז פסוק ט
וצא הלחם - צא מן הענן והלחם בו: מחר - בעת המלחמה אנכי נצב:בחר לנו אנשים - גבורים ויראי חטא שתהא זכותן מסייעתן. דבר אחר בחר לנו אנשים שיודעין לבטל כשפים לפי שבני עמלק מכשפין היו:

11. כתר יונתן דברים פרשת כי תצא פרק כה פסוק יח
(יח) שפגשו אתכם בדרך והיה הורג בכם כל שהיה מהרהר לִסטות מאחרי מאמרי המה גיבורים מִשׁבט של בית דן שהיה בידיהם עבודה זרה והיה הענן פולט אותם ושלבית עמלק מקבל אותם וחתך בית גִבריהם [המילה] וזרק למעלה ואתם בית ישׂראל הייתם יגעים ועיפים מרוב שיעבוד של מִצרים ומִן פחד גלי הים שעברתם באמצעיתם ולא ייראו בית עמלק מִן לפני יי:



12. רש"י דברים פרשת כי תצא פרק כה פסוק יח
דבר אחר לשון קור וחום, צננך והפשירך מרתיחתך, שהיו כל האומות יראים להלחם בכם ובא זה והתחיל והראה מקום לאחרים. משל לאמבטי רותחת שאין כל בריה יכולה לירד בתוכה, בא בן בליעל אחד קפץ וירד לתוכה. אף על פי שנכוה, הקרה אותה בפני אחרים:
כל הנחשלים אחריך - חסרי כח מחמת חטאם, שהיה הענן פולטן:
ואתה עיף ויגע - עיף בצמא, דכתיב (שמות יז ג) ויצמא שם העם למים, וכתיב אחריו ויבא עמלק:ויגע - בדרך:ולא ירא - עמלק, אלהים, מלהרע לך:

13. רמב"ן שמות פרשת בשלח פרק יז פסוק ט
...ויתכן שפחד משה פן יתגבר בחרבו מפני היותו עם נוחל החרב מברכת הזקן שאמר לו ועל חרבך תחיה (בראשית כז מ), כי המלחמה מן המשפחה הזאת היא הראשונה והאחרונה לישראל, כי עמלק מזרע עשו (שם לו יב), וממנו באה אלינו המלחמה בראשית הגוים, ומזרעו של עשו היה לנו הגלות והחרבן האחרון, כאשר יאמרו רבותינו (ע"ז ב ב) שאנחנו היום בגלות אדום, וכאשר ינוצח הוא, ויחלש הוא ועמים רבים אשר אתו, ממנה נושע לעולם, כאשר אמר (עובדיה א כא) ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו והיתה לה' המלוכה. והנה כל אשר עשו משה ויהושע עמהם בראשונה יעשו אליהו ומשיח בן יוסף עם זרעם, על כן התאמץ משה בדבר:

14. שפתי כהן שמות פרשת בשלח פרק יז פסוק ט"ו
מחר, רחם עליהם הקב"ה

15. מדרש פנים אחרים נוסח ב פרק ה
מה ראתה אסתר לומר ומחר אעשה כדבר המלך אלא שכל זרעו של עמלק למודים הם ליפול במחר וכן הוא אומר מחר אנכי נצב על ראש הגבעה (שמות יז ט) וכן בשאול כעת מחר אשלח לך איש וגו' (ש"א ט טז) וזו כאן ומחר אעשה כדבר המלך מחר הוא שאעשה כדבר המלך:

ספר פתחי שערים נתיב אבי"ע - פתח לד
ולכן ברפידים ששם כתיב והכית בצור וגו', ששם דֶּרֶךְ נָחָשׁ עֲלֵי צוּר, (משלי פרק ל:יט) היה צריר הכאה במטה ששם בדברים לא יוסר עבד וכתיב שם ויקרא למקום מסה ומריבה וגו' ועל נסותם את ה' לאמר היש ה' בקרבנו אם אין. והוא בסוד עץ הדעת הנ"ל שעמדו על סוד הבחירה שכתבנו לחקור אם הוא רשות בפ"ע ח"ו או לא, ואם רצון ה' קשור בלב ששם שני היצרים שהם בסוד י"ש דעלמא דאתי בבריאה:
ולכן כתיב אח"כ ויבא עמלק, שתיכף נתעורר הנחש הקדמוני, וכתיב ויאמר משה אל יהושע וגו' מחר אנכי נצב על ראש הגבעה וגו', והוא בדרגא דיליה בבריאה בסוד אלף טורין. ומטה האלהים בידי, להפך הנחש למטה. ויבן משה מזבח וגו' ויקרא שמו ה' נסי וגו', שהם מ' וס' (שבלוחות) שבנס עומדים. ואמר, כי יד על כס יה וגו' שכ"ז ששמו של עמלק קיים אין הכסא שלם, ונסתלק א' שבכסא כמש"ל:

16. חזקוני דברים פרשת כי תצא פרק כה פסוק יח
הנחשלים הנחלשים מתיבות הפוכות כמו כשבים כבשים.



17. מכילתא דרבי ישמעאל בשלח - מסכתא דעמלק פרשה א
איסי בן יהודה אומר חמשה דברים יש שאין להם בתורה הכרע ... מחר אנכי נצב על ראש הגבעה או צא הלחם בעמלק מחר ...

18. אסתר פרק ה
(ח) אִם מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ וְאִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב לָתֵת אֶת שְׁאֵלָתִי וְלַעֲשׂוֹת אֶת בַּקָּשָׁתִי יָבוֹא הַמֶּלֶךְ וְהָמָן אֶל הַמִּשְׁתֶּה אֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה לָהֶם וּמָחָר אֶעֱשֶׂה כִּדְבַר הַמֶּלֶךְ:
(יב) וַיֹּאמֶר הָמָן אַף לֹא הֵבִיאָה אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה עִם הַמֶּלֶךְ אֶל הַמִּשְׁתֶּה אֲשֶׁר עָשָׂתָה כִּי אִם אוֹתִי וְגַם לְמָחָר אֲנִי קָרוּא לָהּ עִם הַמֶּלֶךְ:(יג) וְכָל זֶה אֵינֶנּוּ שֹׁוֶה לִי בְּכָל עֵת אֲשֶׁר אֲנִי רֹאֶה אֶת מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי יוֹשֵׁב בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ:(יד) וַתֹּאמֶר לוֹ זֶרֶשׁ אִשְׁתּוֹ וְכָל אֹהֲבָיו יַעֲשׂוּ עֵץ גָּבֹהַּ חֲמִשִּׁים אַמָּה וּבַבֹּקֶר אֱמֹר לַמֶּלֶךְ וְיִתְלוּ אֶת מָרְדֳּכַי עָלָיו וּבֹא עִם הַמֶּלֶךְ אֶל הַמִּשְׁתֶּה שָׂמֵחַ וַיִּיטַב הַדָּבָר לִפְנֵי הָמָן וַיַּעַשׂ הָעֵץ: פ

19. אסתר פרק ט
(יג) וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב יִנָּתֵן גַּם מָחָר לַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּשׁוּשָׁן לַעֲשׂוֹת כְּדָת הַיּוֹם וְאֵת עֲשֶׂרֶת בְּנֵי הָמָן יִתְלוּ עַל הָעֵץ:

20. ספר אמרי נועם על מועדים - לפורים ולצו פרשת זכור
ובמאמר חז"ל, אין מפלתו של עמלק אלא למחר, משה אמר 'מחר אנכי נצב', ובהמן 'למחר אני קרוא לה', ואסתר אמרה 'ומחר אעשה' [עיין בילקוט שמעוני אסתר פרק ה רמז תתרנו]. הענין לפי מה שביארנו, אשר על ידי היחוד דק"ש מבטלין א"ל אח"ר, על כן הגבילו הזמן על מחר בבוקר שהוא זמן ק"ש, ואז תבוא מפלתו על ידי רמ"ח תיבין העולה מח"ר. וזהו 'ויהי ידיו אמונ"ה עד' וכו' [שמות יז יב], היינו, בשעת ק"ש קבלת אמונת אלקי עולם, ותיבת 'עד' רומז על ע"ד אתוון רברבין ד'שמע' 'אחד', לבטל אל אחר. ועל כן היתה המלחמה עד בא השמש, זמן ק"ש דערבית, לייחד ק"ש דשחרית וערבית שהם ב' פעמים רמ"ח, לבטל הצורר, כי צור"ר עולה ב' פעמים רמ"ח. ויש לרמז בפסוק [משלי יא ל] 'פרי צדיק עץ חיים', כי כבר ביארנו אשר מרדכי בחינת ע"ץ חיי"ם עולה ברו"ך, ונקרא צדיק יסוד עולם, ועל כן הס"ת של 'פרי צדיק עץ חיים' עולה עמל"ק, והר"ת עולה מח"ר, כי על ידי היחוד של רמ"ח תיבין דק"ש ממשיכין החיים ומבטלין עמלק:

21. אור החיים שמות פרשת בשלח פרק יז פסוק ט
(ט) ויאמר משה אל יהושע. נתחכם משה כשהכיר העון שהוא לצד ביטול מלחמת התורה אמר אין ראוי לצאת למלחמה אלא יהושע שנאמר עליו (לקמן ל"ג י"א) לא ימיש מתוך האוהל בעסק התורה, ואמר לו שיבחר כיוצא בו ובזה יתגבר עליו וכן היה:

22. בראשית פרק כה
(כט) וַיָּזֶד יַעֲקֹב נָזִיד וַיָּבֹא עֵשָׂו מִן הַשָּׂדֶה וְהוּא עָיֵף:(ל) וַיֹּאמֶר עֵשָׂו אֶל יַעֲקֹב הַלְעִיטֵנִי נָא מִן הָאָדֹם הָאָדֹם הַזֶּה כִּי עָיֵף אָנֹכִי עַל כֵּן קָרָא שְׁמוֹ אֱדוֹם:(לא) וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב מִכְרָה כַיּוֹם אֶת בְּכֹרָתְךָ לִי:(לב) וַיֹּאמֶר עֵשָׂו הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת וְלָמָּה זֶּה לִי בְּכֹרָה:(לג) וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב הִשָּׁבְעָה לִּי כַּיּוֹם וַיִּשָּׁבַע לוֹ וַיִּמְכֹּר אֶת בְּכֹרָתוֹ לְיַעֲקֹב:(לד) וְיַעֲקֹב נָתַן לְעֵשָׂו לֶחֶם וּנְזִיד עֲדָשִׁים וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ וַיָּקָם וַיֵּלַךְ וַיִּבֶז עֵשָׂו אֶת הַבְּכֹרָה: ס