Tuesday, March 19, 2013
Wednesday, March 13, 2013
Tuesday, March 12, 2013
"From Arami Oved Avi to Chad Gadya - a mystical journey led by the Vilna Gaon"
audio http://www.yutorah.org/lectures/lecture.cfm/771877/Rabbi_Ari_Kahn/Parshat_Bshal
ach_According_to_the_Vilna_Gaon
פרשת בשלח התשע"ב
הרב ארי דוד קאהן Rabbi Ari Kahn
1.
שמות פרק יד
(ה) וַיֻּגַּד לְמֶלֶךְ
מִצְרַיִם כִּי בָרַח הָעָם וַיֵּהָפֵךְ לְבַב פַּרְעֹה וַעֲבָדָיו אֶל הָעָם וַיֹּאמְרוּ
מַה זֹּאת עָשִׂינוּ כִּי שִׁלַּחְנוּ אֶת יִשְׂרָאֵל מֵעָבְדֵנוּ:(ו) וַיֶּאְסֹר אֶת
רִכְבּוֹ וְאֶת עַמּוֹ לָקַח עִמּוֹ:(ז) וַיִּקַּח שֵׁשׁ מֵאוֹת רֶכֶב בָּחוּר וְכֹל
רֶכֶב מִצְרָיִם וְשָׁלִשִׁם עַל כֻּלּוֹ:(ח) וַיְחַזֵּק ה' אֶת לֵב פַּרְעֹה מֶלֶךְ
מִצְרַיִם וַיִּרְדֹּף אַחֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יֹצְאִים בְּיָד
רָמָה:
2.
זוהר חדש - תיקונים כרך
ב דף עז עמוד א
דאלם בלא ה"י איהי
ריקם ודא הוא דאמר יעקב (בראשית לא) לולי אלהי אבי אלהי אברהם ופחד יצחק היה לי כי
עתה ריקם שלחתני. ואמאי בגין דאיתמר בלבן (שם) ותחלף את משכרתי עשרת מונים ובאת
י' אתעביד ליה נס. דאלהים אפיק מניה ה"י נשאר אל"ם ריק בלא אורייתא דבעל
פה. אבל מאן דצלי צלותא לאילנא דחיי לא יחזור ריקם בצלותיה לעולם. ובגין דא אית אלהים
מסטרא דעץ הדעת טוב ורע ואית אלהים חיים ומלך עולם ומסטרא דאילנא דחיי ולא זכין ליה
אלא מארי קבלה דידעין רזין דאורייתא.
3.
באור הגר"א על תקו"ז
- תיקון יא מתיקונים אחרונים
ריקם שלחתני - שהוא ו'
מלא כנ"ל בלא י"ק אלם והענין כי יעקב ולבן דוגמת ישראל במצרים כמו שאמרו
האבות הן סימן לבנים גלות יעקב ואחר כך לקח את כל רכושו כמו שכתוב הנה ראיתי את
כל אשר לבן כו' וכן וינצלו את מצרים ובמקל לקה לבן ברכושו דוגמת מטה דמצרים
... וכמו שברח יעקב כן במצרים שאמרו דרך כו' כמ"ש בהת"ז בפורקנא קדמייתא
דנפקו במנוסה כו' וכן דרך שלשת ימים וכן ויגד ללבן ביום השלישי, וכן השיגו ביום
השביעי כמו שכתב וירדוף אחריו דרך כו' הכל כמו במצרים, וכן כל המעשה למי שמדקדק. ולכן
אמרו בספור יציאת מצרים "ודורש מארמי אובד אבי עד כו'" וז"ש
ואמי בגין כו' ור"ל היאך ע"י היו"ד לא הושב ריקם ואמר בגין דאתמר בלבן
ותחלף כו' להשיבו ריקם ולבן לקה בכולם כמ"ש אם כה יאמר עקודים כו'. וז"ש
ובאת י' אתעביד ליה נס. כמו בייציאת מצרים דעשר מכות היו עשרה נסים לישראל כמ"ש
עשרה נשים נעשו לאבותינו וכן ביעקב ולבן לקה בממונו ונתקיים ביעקב כמו במצרים ואחרי
כן יצאו ברכוש כו' וכן ביעקב כתיב ומאשר לאבינו כו':
4.
בראשית פרק ל
(כה) וַיְהִי כַּאֲשֶׁר
יָלְדָה רָחֵל אֶת יוֹסֵף וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל לָבָן שַׁלְּחֵנִי וְאֵלְכָה אֶל מְקוֹמִי
וּלְאַרְצִי:(כו) תְּנָה אֶת נָשַׁי וְאֶת יְלָדַי אֲשֶׁר עָבַדְתִּי אֹתְךָ בָּהֵן
וְאֵלֵכָה כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת עֲבֹדָתִי אֲשֶׁר עֲבַדְתִּיךָ:(כז)
וַיֹּאמֶר אֵלָיו לָבָן אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ נִחַשְׁתִּי וַיְבָרֲכֵנִי
ה' בִּגְלָלֶךָ:(כח) וַיֹּאמַר נָקְבָה שְׂכָרְךָ עָלַי וְאֶתֵּנָה:(כט) וַיֹּאמֶר
אֵלָיו אַתָּה יָדַעְתָּ אֵת אֲשֶׁר עֲבַדְתִּיךָ וְאֵת אֲשֶׁר הָיָה מִקְנְךָ
אִתִּי:...(לו) וַיָּשֶׂם דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בֵּינוֹ וּבֵין יַעֲקֹב
וְיַעֲקֹב רֹעֶה אֶת צֹאן לָבָן הַנּוֹתָרֹת:(לז) וַיִּקַּח לוֹ יַעֲקֹב מַקַּל
לִבְנֶה לַח וְלוּז וְעַרְמוֹן וַיְפַצֵּל בָּהֵן פְּצָלוֹת לְבָנוֹת מַחְשֹׂף הַלָּבָן
אֲשֶׁר עַל הַמַּקְלוֹת:...(מג) וַיִּפְרֹץ הָאִישׁ מְאֹד מְאֹד וַיְהִי לוֹ צֹאן רַבּוֹת
וּשְׁפָחוֹת וַעֲבָדִים וּגְמַלִּים וַחֲמֹרִים:
5.
בראשית פרק לא
(ג) וַיֹּאמֶר ה' אֶל יַעֲקֹב
שׁוּב אֶל אֶרֶץ אֲבוֹתֶיךָ וּלְמוֹלַדְתֶּךָ וְאֶהְיֶה עִמָּךְ:(ד) וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב
וַיִּקְרָא לְרָחֵל וּלְלֵאָה הַשָּׂדֶה אֶל צֹאנוֹ:(ה) וַיֹּאמֶר לָהֶן רֹאֶה אָנֹכִי
אֶת פְּנֵי אֲבִיכֶן כִּי אֵינֶנּוּ אֵלַי כִּתְמֹל שִׁלְשֹׁם וֵאלֹהֵי אָבִי הָיָה
עִמָּדִי:(ו) וְאַתֵּנָה יְדַעְתֶּן כִּי בְּכָל כֹּחִי עָבַדְתִּי אֶת אֲבִיכֶן:(ז)
וַאֲבִיכֶן הֵתֶל בִּי וְהֶחֱלִף אֶת מַשְׂכֻּרְתִּי עֲשֶׂרֶת מֹנִים וְלֹא נְתָנוֹ
אֱלֹהִים לְהָרַע עִמָּדִי:(ח) אִם כֹּה יֹאמַר נְקֻדִּים יִהְיֶה שְׂכָרֶךָ וְיָלְדוּ
כָל הַצֹּאן נְקֻדִּים וְאִם כֹּה יֹאמַר עֲקֻדִּים יִהְיֶה שְׂכָרֶךָ וְיָלְדוּ כָל
הַצֹּאן עֲקֻדִּים:(ט) וַיַּצֵּל אֱלֹהִים אֶת מִקְנֵה אֲבִיכֶם וַיִּתֶּן לִי:
6.
בראשית פרק לא
(יח) וַיִּנְהַג אֶת כָּל
מִקְנֵהוּ וְאֶת כָּל רְכֻשׁוֹ אֲשֶׁר רָכָשׁ מִקְנֵה קִנְיָנוֹ אֲשֶׁר רָכַשׁ בְּפַדַּן
אֲרָם לָבוֹא אֶל יִצְחָק אָבִיו אַרְצָה כְּנָעַן:(יט) וְלָבָן הָלַךְ לִגְזֹז אֶת
צֹאנוֹ וַתִּגְנֹב רָחֵל אֶת הַתְּרָפִים אֲשֶׁר לְאָבִיהָ:(כ) וַיִּגְנֹב יַעֲקֹב
אֶת לֵב לָבָן הָאֲרַמִּי עַל בְּלִי הִגִּיד לוֹ כִּי בֹרֵחַ הוּא:(כא) וַיִּבְרַח
הוּא וְכָל אֲשֶׁר לוֹ וַיָּקָם וַיַּעֲבֹר אֶת הַנָּהָר וַיָּשֶׂם אֶת פָּנָיו הַר
הַגִּלְעָד:(כב) וַיֻּגַּד לְלָבָן בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי כִּי בָרַח יַעֲקֹב:(כג)
וַיִּקַּח אֶת אֶחָיו עִמּוֹ וַיִּרְדֹּף אַחֲרָיו דֶּרֶךְ שִׁבְעַת יָמִים וַיַּדְבֵּק
אֹתוֹ בְּהַר הַגִּלְעָד:(כד) וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל לָבָן הָאֲרַמִּי בַּחֲלֹם
הַלָּיְלָה וַיֹּאמֶר לוֹ הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תְּדַבֵּר עִם יַעֲקֹב מִטּוֹב עַד רָע:(כה)
וַיַּשֵּׂג לָבָן אֶת יַעֲקֹב וְיַעֲקֹב תָּקַע אֶת אָהֳלוֹ בָּהָר וְלָבָן תָּקַע
אֶת אֶחָיו בְּהַר הַגִּלְעָד:(כו) וַיֹּאמֶר לָבָן לְיַעֲקֹב מֶה עָשִׂיתָ וַתִּגְנֹב
אֶת לְבָבִי וַתְּנַהֵג אֶת בְּנֹתַי כִּשְׁבֻיוֹת חָרֶב:(כז) לָמָּה נַחְבֵּאתָ לִבְרֹחַ
וַתִּגְנֹב אֹתִי וְלֹא הִגַּדְתָּ לִּי וָאֲשַׁלֵּחֲךָ בְּשִׂמְחָה וּבְשִׁרִים
בְּתֹף וּבְכִנּוֹר:(כח) וְלֹא נְטַשְׁתַּנִי לְנַשֵּׁק לְבָנַי וְלִבְנֹתָי עַתָּה
הִסְכַּלְתָּ עֲשׂוֹ:
7.
בראשית פרק לא
(מד) וְעַתָּה לְכָה נִכְרְתָה
בְרִית אֲנִי וָאָתָּה וְהָיָה לְעֵד בֵּינִי וּבֵינֶךָ:(מה) וַיִּקַּח יַעֲקֹב אָבֶן
וַיְרִימֶהָ מַצֵּבָה:(מו) וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב לְאֶחָיו לִקְטוּ אֲבָנִים וַיִּקְחוּ
אֲבָנִים וַיַּעֲשׂוּ גָל וַיֹּאכְלוּ שָׁם עַל הַגָּל:(מז) וַיִּקְרָא לוֹ לָבָן יְגַר
שָׂהֲדוּתָא וְיַעֲקֹב קָרָא לוֹ גַּלְעֵד:(מח) וַיֹּאמֶר לָבָן הַגַּל הַזֶּה עֵד
בֵּינִי וּבֵינְךָ הַיּוֹם עַל כֵּן קָרָא שְׁמוֹ גַּלְעֵד:(מט) וְהַמִּצְפָּה אֲשֶׁר
אָמַר יִצֶף ה' בֵּינִי וּבֵינֶךָ כִּי נִסָּתֵר אִישׁ מֵרֵעֵהוּ:(נ) אִם תְּעַנֶּה
אֶת בְּנֹתַי וְאִם תִּקַּח נָשִׁים עַל בְּנֹתַי אֵין אִישׁ עִמָּנוּ רְאֵה אֱלֹהִים
עֵד בֵּינִי וּבֵינֶךָ:(נא) וַיֹּאמֶר לָבָן לְיַעֲקֹב הִנֵּה הַגַּל הַזֶּה וְהִנֵּה
הַמַּצֵּבָה אֲשֶׁר יָרִיתִי בֵּינִי וּבֵינֶךָ:(נב) עֵד הַגַּל הַזֶּה וְעֵדָה הַמַּצֵּבָה
אִם אָנִי לֹא אֶעֱבֹר אֵלֶיךָ אֶת הַגַּל הַזֶּה וְאִם אַתָּה לֹא תַעֲבֹר אֵלַי אֶת
הַגַּל הַזֶּה וְאֶת הַמַּצֵּבָה הַזֹּאת לְרָעָה:(נג) אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וֵאלֹהֵי
נָחוֹר יִשְׁפְּטוּ בֵינֵינוּ אֱלֹהֵי אֲבִיהֶם וַיִּשָּׁבַע יַעֲקֹב בְּפַחַד אָבִיו
יִצְחָק:(נד) וַיִּזְבַּח יַעֲקֹב זֶבַח בָּהָר וַיִּקְרָא לְאֶחָיו
לֶאֱכָל לָחֶם וַיֹּאכְלוּ לֶחֶם וַיָּלִינוּ בָּהָר:
8.
שמות פרק טו
(א) אָז יָשִׁיר
מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַיקֹוָק וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר אָשִׁירָה
לַיקֹוָק כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם:(ב) עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ
וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ אֱלֹהֵי אָבִי וַאֲרֹמְמֶנְהוּ:
(כ) וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן
אֶת הַתֹּף בְּיָדָהּ וַתֵּצֶאןָ כָל הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת:
9.
דברים פרק כו
(ה) וְעָנִיתָ וְאָמַרְתָּ
לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי וַיֵּרֶד מִצְרַיְמָה וַיָּגָר שָׁם בִּמְתֵי
מְעָט וַיְהִי שָׁם לְגוֹי גָּדוֹל עָצוּם וָרָב:
10. רש"י
דברים פרשת כי תבוא פרק כו פסוק ה
ארמי אבד אבי - מזכיר חסדי
המקום ארמי אובד אבי, לבן בקש לעקור את הכל, כשרדף אחר יעקב. ובשביל
שחשב לעשות, חשב לו המקום כאלו עשה, שאומות העולם חושב להם הקדוש ברוך הוא מחשבה [רעה]
כמעשה:
וירד מצרימה - ועוד אחרים
באו עלינו לכלותנו, שאחרי זאת ירד יעקב למצרים:
11. הגדה
של פסח - נוסח ההגדה:
חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא:
דְּזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי. חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא:וְאָתָא שׁוּנְרָא,
וְאָכְלָה לְגַּדְיָא, דְּזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי. חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא:וְאָתָא
כַלְבָּא, וְנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא, דְּאָכְלָה לְגַּדְיָא, דְּזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי
זוּזֵי. חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא:וְאָתָא חוּטְרָא, וְהִכָּה לְכַלְבָּא, דְּנָשַׁךְ
לְשׁוּנְרָא, דְּאָכְלָה לְגַּדְיָא, דְּזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי. חַד גַּדְיָא,
חַד גַּדְיָא:וְאָתָא נוּרָא, וְשָֹרַף לְחוּטְרָא, דְּהִכָּה לְכַלְבָּא, דְּנָשַׁךְ
לְשׁוּנְרָא, דְּאָכְלָה לְגַּדְיָא, דְּזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי. חַד גַּדְיָא,
חַד גַּדְיָא:וְאָתָא מַיָּא, וְכָבָה לְנוּרָא, דְּשָֹרַף לְחוּטְרָא, דְּהִכָּה לְכַלְבָּא,
דְּנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא, דְּאָכְלָה לְגַּדְיָא, דְּזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי.
חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא:וְאָתָא תוֹרָא, וְשָׁתָה לְמַיָּא, דְּכָבָה לְנוּרָא,
דְּשָֹרַף לְחוּטְרָא, דְּהִכָּה לְכַלְבָּא, דְּנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא, דְּאָכְלָה לְגַּדְיָא,
דְּזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי. חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא:וְאָתָא הַשּׁוֹחֵט,
וְשָׁחַט לְתוֹרָא, דְּשָׁתָה לְמַיָּא, דְּכָבָה לְנוּרָא, דְּשָֹרַף לְחוּטְרָא,
דְּהִכָּה לְכַלְבָּא, דְּנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא, דְּאָכְלָה לְגַּדְיָא, דְּזַבִּין
אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי. חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא:וְאָתָא מַלְאַךְ הַמָּוֶת, וְשָׁחַט
לְשׁוֹחֵט, דְּשָׁחַט לְתוֹרָא, דְּשָׁתָה לְמַיָּא, דְּכָבָה לְנוּרָא, דְּשָֹרַף
לְחוּטְרָא, דְּהִכָּה לְכַלְבָּא, דְּנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא, דְּאָכְלָה לְגַּדְיָא,
דְּזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי. חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא:וְאָתָא הַקָּדוֹשׁ
בָּרוּךְ הוּא, וְשָׁחַט לְמַלְאַךְ הַמָּוֶת, דְּשָׁחַט לְשׁוֹחֵט, דְּשָׁחַט לְתוֹרָא,
דְּשָׁתָה לְמַיָּא, דְּכָבָה לְנוּרָא, דְּשָֹרַף לְחוּטְרָא, דְּהִכָּה לְכַלְבָּא,
דְּנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא, דְּאָכְלָה לְגַּדְיָא, דְּזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי.
חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא:
12. פירש
הגר"א לחד גדיה
חד גדיא דזבין אבא –
פירש כלל גדול אצלינו שכל הטובות שהיו ושיהיו עוד בין בעולם הזה ובין בעולם הבא את
כולם ירשנו מאבותינו בעת שבירך יצחק את יעקב ולולא הברכות חסרנו את כל, והכל היו
לעשו והסיבה להברכות היו
שני גדיי עזים, ובגמרא אמרו וכי מאכלו של יצחק היו שני גדיי עזים אלא אחד לפסח
ואחד לחגיגה ורבותינו דרשו קח לך שני גדיי עזים טובים טוב לך וטוב לבניך, טוב לך
שתירש את הברכות. וטוב לבניך שיזכו להביא שני שעירים לכפר עליהם ביוה"כ. אחד
לה' ואחד לעזאזל, ונראה דהא בהא תליא כמו שהשעירים של יוה"כ אחד בא לכפר ואחד
בא לפייס את השטן שלא יקטרג כך השעירים... וידוע כי הברכות מסר יעקב אבינו
ע"ה לבנו ליוסף גם הבכורה נתן לו וכשבירך יעקב לבניו בכל השבטים לא נאמר לשון
ברכה וביוסף כתיב ברכות אביך וכו' תהיין לראש יוסף, וגם זה ידוע שהשבטים גברה
קנאה ביניהם ומכרו את יוסף אותו למצרים כדי לבטל הברכות והבכורה, ונתגלגל הדבר
וירדו אבותחנו למצרים וכתיב ואת המטה הזה תקח בידך אשר תעשה בו את האותות וכן
יבואר שהיו מחמת המטה וכן ענני הכבוד וכל הטובות שהיו בבית המקדש נקרא על המטה
כמו שנעשה בימי משה היה זכות המטה ומשה מסר ליהושע. וזה שרמז בעל האגדה
היאך נתגלגל הדבר בבואם למצרים ובאיזה זכות נגאלו מה שהיה מראש ועד סוף וז"ש
חד גדיא
ואתא שונרא – טבע
השונרא היא מתקנאת וזהו קנאת השבטים שקנאו ביוסף.
ואתא כלבא – זו פרעה
ואתא חוטרה – זה המטה
שהכה לפרעה
ואתא נורא – זה היצר
הרע
ואתא תורא – זה אדום
ושתא למיא – זה כנסת
ישראל
ואתא השוחט – זה משיח
בן יוסף
ואתא מלאך המות – כי
משיח בן יוסף נהרג
13. שמות
פרק יג
(יח) וַיַּסֵּב אֱלֹהִים
אֶת הָעָם דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר יַם סוּף וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ
מִצְרָיִם:(יט) וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ כִּי הַשְׁבֵּעַ הִשְׁבִּיעַ
אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר פָּקֹד יִפְקֹד אֱלֹהִים אֶתְכֶם וְהַעֲלִיתֶם אֶת עַצְמֹתַי
מִזֶּה אִתְּכֶם:
14. בראשית
פרק לט
(יב) וַתִּתְפְּשֵׂהוּ
בְּבִגְדוֹ לֵאמֹר שִׁכְבָה עִמִּי וַיַּעֲזֹב בִּגְדוֹ בְּיָדָהּ וַיָּנָס וַיֵּצֵא
הַחוּצָה:(יג) וַיְהִי כִּרְאוֹתָהּ כִּי עָזַב בִּגְדוֹ בְּיָדָהּ וַיָּנָס הַחוּצָה:
15. תהלים
פרק קיד
(ג) הַיָּם רָאָה וַיָּנֹס
הַיַּרְדֵּן יִסֹּב לְאָחוֹר:
16. מכילתא
דרבי ישמעאל בשלח - מסכתא דויהי פרשה ג
שמעון איש קטרון אומר בזכות
עצמות של יוסף אני קורע להם את הים שנ' ויעזוב בגדו אצלה וינס החוצה (בראשית לט יב)
וכתיב הים ראה וינס (תהלים קיד ג).
17. שמות
פרק יז
(ח) וַיָּבֹא עֲמָלֵק וַיִּלָּחֶם
עִם יִשְׂרָאֵל בִּרְפִידִם:(ט) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל יְהוֹשֻׁעַ בְּחַר לָנוּ אֲנָשִׁים
וְצֵא הִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק מָחָר אָנֹכִי נִצָּב עַל רֹאשׁ הַגִּבְעָה וּמַטֵּה הָאֱלֹהִים
בְּיָדִי:(י) וַיַּעַשׂ יְהוֹשֻׁעַ כַּאֲשֶׁר אָמַר לוֹ מֹשֶׁה לְהִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק
וּמֹשֶׁה אַהֲרֹן וְחוּר עָלוּ רֹאשׁ הַגִּבְעָה:(יא) וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יָרִים מֹשֶׁה
יָדוֹ וְגָבַר יִשְׂרָאֵל וְכַאֲשֶׁר יָנִיחַ יָדוֹ וְגָבַר עֲמָלֵק:(יב) וִידֵי מֹשֶׁה
כְּבֵדִים וַיִּקְחוּ אֶבֶן וַיָּשִׂימוּ תַחְתָּיו וַיֵּשֶׁב עָלֶיהָ וְאַהֲרֹן וְחוּר
תָּמְכוּ בְיָדָיו מִזֶּה אֶחָד וּמִזֶּה אֶחָד וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה עַד בֹּא הַשָּׁמֶשׁ:(יג)
וַיַּחֲלֹשׁ יְהוֹשֻׁעַ אֶת עֲמָלֵק וְאֶת עַמּוֹ לְפִי חָרֶב: פ
18. שמות
פרק טו
(ז) וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ
תַּהֲרֹס קָמֶיךָ תְּשַׁלַּח חֲרֹנְךָ יֹאכְלֵמוֹ כַּקַּשׁ:
19. שמות
פרק ה
(יב) וַיָּפֶץ הָעָם בְּכָל
אֶרֶץ מִצְרָיִם לְקֹשֵׁשׁ קַשׁ לַתֶּבֶן:
20. עובדיה
פרק א
(יח) וְהָיָה בֵית יַעֲקֹב
אֵשׁ וּבֵית יוֹסֵף לֶהָבָה וּבֵית עֵשָׂו לְקַשׁ וְדָלְקוּ בָהֶם וַאֲכָלוּם וְלֹא
יִהְיֶה שָׂרִיד לְבֵית עֵשָׂו כִּי ה' דִּבֵּר:
21. רש"י
בראשית פרק ל פסוק כה
(כה) כאשר ילדה רחל את
יוסף - משנולד שטנו של עשו, שנאמר (עובדיה א יח) והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית
עשו לקש, אש בלא להבה אינו שולט למרחוק, משנולד יוסף בטח יעקב בהקב"ה ורצה לשוב:
22. תלמוד
בבלי מסכת בבא בתרא דף קכג עמוד ב
בעא מיניה ר' חלבו מר'
שמואל בר נחמני, כתיב +בראשית ל'+ ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף וגו', מאי שנא כי אתיליד
יוסף? אמר ליה: ראה יעקב אבינו שאין זרעו של עשו נמסר אלא ביד זרעו של יוסף, שנאמר:
+עובדיה א'+ והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש וגו'.
R. Helbo enquired of R. Samuel b. Nahmani: It is
written, And it came to pass, when Rachel had born Joseph etc.; why just when
Joseph was horn? He replied to him: Jacob our father saw that Esau's seed would
be delivered only into the hands of Joseph's seed for it is said, And the house
of Jacob shall be a fire and the house of Joseph a flame, and the house of Esau
for stubble etc.
Canola for Pesach
For those who have asked- I do allow the use of Canola oil for Pesach – for Ashkenazim (and Sefardim). It should have certification for Pesach.
This is following the ruling of Rav Moshe Feinstein regarding peanut oil, and is actually on even firmer ground, for the rapeseed was considered inedible, and it was only recently that the technology was developed to allow the oil of the rapeseed (canola) to be used.
Issues of cost, health are also taken into consideration. This would allow products which say “lecithin” or “ "לאוכלי לפתית"
Rabbi Ari Kahn
שו"ת אגרות משה אורח חיים חלק ג סימן סג
בענין פינאט אם יש בו חשש איסור מנהג קטנית כ"ד אדר תשכ"ו. מע"כ ידידי מהר"ר יעקב גאלדמאן שליט"א.
הנה בדבר הפינאט שכתבתי שבהרבה מקומות אכלו אותם בפסח וכתר"ה תמה בטעם הדבר משום ששמע שעושין ממנו באיזה מקום גם קמח וגם שמע שנזרעין בשדות כשאר קטניות, אבל ידע כתר"ה שאין זה ענין כלל, שכל הדברים העושין מהם קמח נאסרו ממנהג זה, דאין לך דבר העושין ממנו קמח כתפוחי אדמה לא רק במדינה זו אלא גם ביוראפ במקומותינו וגם בדורות הקודמים ומעולם לא חשו לאסור זה. וכן הטעם שמיני חטים מתערבין בהם שכתב הטור נמי אינו כלל שכל המינים שיש לחוש למיני חטים ושעורים שיתערבו נהגו לאסור, דהא עניס וקימעל שמתערבין בהן מיני חטים ושעורים כמפורש בט"ז סק"א ובמג"א סק"ג וגם איתא שם דקשה לבודקם ובח"י סק"ט כתב שלא יסמוך על בדיקת נשים וקטנים מצד קושי הבדיקה, ומ"מ לא אסרום כמפורש ברמ"א, וחרדל כתב הרמ"א בסימן תס"ד שנוהגין לאסור דהוי כמיני קטניות אף שאין בו הטעמים. ולכן אין לנו בדבר אלא מה שמפורש שנהגו לאסור וכן מה שידוע ומפורסם. וגם יש ליתן טעם דדין מה שנאסר במנהג הא אין זה דבר הנאסר בקבוץ חכמים, אלא שהנהיגו את העם להחמיר שלא לאכול מינים אלו שהיה מצוי לאוכלם מפני הטעמים דחשש מיני דגן שנתערבו שקשה לבדוק ומפני שעושין קמחים, אבל כיון שלא תיקנו בקבוץ חכמים לאכול דברים שיש חשש שיתערב בהן מיני דגן ודברים שעושין מהם קמח, אלא שהנהיגו שלא לאכול איזה מינים לא נאסרו אלא המינים שהנהיגו ולא שאר מינים שלא הנהיגו מפני שלא היו מצויין אז, שלכן תפוחי אדמה שלא היו מצויין אז כידוע ולא הנהיגו ממילא לאוסרם אינם בכלל האיסור דאלו מינים שנהגו לאסור אף שיש אותו הטעם ממש דאין למילף ממנהג לאסור גם דבר שלא נהגו לאסור, וכשנתרבו תפוחי אדמה במדינותינו לא רצו חכמי הדור להנהיג לאוסרן, אולי מפני הצורך, ואולי מפני שהטעמים קלושים, עיין בב"י ר"ס תנ"ג, שהר"י קרא לזה מנהג שטות, וגם משמע שהר"ר יחיאל ושאר גדולים היו נוהגין בהם היתר אף במקום שנהגו איסור דהרי ע"ז כתב וקשה הדבר להתיר כיון שאחרים נהגו בהם איסור, לכן חכמי הדורות האחרונים לא רצו להוסיף לאסור עוד המינים שניתוספו אח"כ רק שא"א להתיר מה שכבר נהגו לאיסור. וכן בעניס וקימעל אפשר לא היו מתחלה רגילים לזורעם במקום שזרעו מיני דגן ולא היה טעם להנהיג איסור ולכן אף אח"כ שהתחילו לזורעם במקום שזרעו מיני דגן שלכן צריכים בדיקה לא רצו לאוסרם שוב. ולכן גם הפינאטס לא אסרו בהרבה מקומות עוד מכ"ש. ובמקום שליכא מנהג אין לאסור כי בדברים כאלו אין להחמיר כדאיתא בח"י. ולאלו שיש להם מנהג ביחוד שלא לאכול פינאט אסור גם בפינאט אבל מספק אין לאסור. ולכן שייך שיתן הכשר שלא נתערב שם חמץ ויאכלו אלו שלא נהגו בזה איסור. וכן ראיתי שנותנים הכשר על פינאט אויל מהאי טעמא. ידידו, משה פיינשטיין.
Vayikra/Pesach lectures and Essays
Echoes of Eden Vayikra has arrived in the USA
form to sell chametz
lectures on Vayikra-
***new***
Introduction to Vayikra; Whither Korbanot?
Making Space for Holiness
A Covenant of Salt
Lectures on Pesach/Passover topics
hint - buy Echoes of Eden Shmot – full of Passover material J
חייב אדם לעסוק בהלכות הפסח כל הלילה
Transcending Time
Crossing the Sea; a people divided
http://www.yutorah.org/
Sale of Chametz - "Legal Fiction"?
Parshat Bshalach According to the Vilna Gaon
Parshat Bo - Did Leaving Egypt Include Deception?
Rebbi Yehuda gave Simanim
Around Midnight
The Plague of "Frogs" and Kiddush Hashem
The Haftorah for Vaera - the exile of Knowledge
The four Expression of Redemption and the Brit Bein Habitarim
The Omer - Linking Pesach and Shavuot
Pesach - Four Sons - Four Questions
Pesach matzah maror; biblical antecedents.
Stringencies on Pesach (good or bad?)
Kitavo -bikurim and history
The Idea of Counting
Essays Vayikra
To Elevate The Physical
VAYIKRa - Making Space for Holiness
Vayikra 5769 - Angelic Speech
Monday, March 11, 2013
form to sell Chametz
http://he.scribd.com/doc/129692254/mechiratchametzform-pdf
email (arikahn2@gmail.com ) me or fax the completed form by March 23rd email subject should be "Chametz Form", by filling out the form you are appointing the Beit Din of Rav Vosner to sell the chametz for you
email (arikahn2@gmail.com ) me or fax the completed form by March 23rd email subject should be "Chametz Form", by filling out the form you are appointing the Beit Din of Rav Vosner to sell the chametz for you
Subscribe to:
Posts (Atom)