פרשת
פקודי תשע"ד
הרב ארי דוד קאהן Rabbi Ari Kahn
1.
שמות פרק לח
(כא)
אֵ֣לֶּה פְקוּדֵ֤י הַמִּשְׁכָּן֙ מִשְׁכַּ֣ן הָעֵדֻ֔ת אֲשֶׁ֥ר פֻּקַּ֖ד עַל־פִּ֣י
מֹשֶׁ֑ה עֲבֹדַת֙ הַלְוִיִּ֔ם בְּיַד֙ אִֽיתָמָ֔ר בֶּֽן־אַהֲרֹ֖ן הַכֹּהֵֽן:(כב)
וּבְצַלְאֵ֪ל בֶּן־אוּרִ֥י בֶן־ח֖וּר לְמַטֵּ֣ה יְהוּדָ֑ה עָשָׂ֕ה אֵ֪ת
כָּל־אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה ה֖' אֶת־מֹשֶֽׁה:(כג) וְאִתּ֗וֹ אָהֳלִיאָ֫ב
בֶּן־אֲחִיסָמָ֪ךְ לְמַטֵּה־דָ֖ן חָרָ֣שׁ וְחֹשֵׁ֑ב וְרֹקֵ֗ם בַּתְּכֵ֙לֶת֙
וּבָֽאַרְגָּמָ֔ן וּבְתוֹלַ֥עַת הַשָּׁנִ֖י וּבַשֵּֽׁשׁ: ס
2.
שמות פרק לא
(א) וַיְדַבֵּ֥ר
ה֖' אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר:(ב) רְאֵ֖ה קָרָ֣אתִֽי בְשֵׁ֑ם בְּצַלְאֵ֪ל בֶּן־אוּרִ֥י
בֶן־ח֖וּר לְמַטֵּ֥ה יְהוּדָֽה:(ג) וָאֲמַלֵּ֥א אֹת֖וֹ ר֣וּחַ אֱלֹהִ֑ים בְּחָכְמָ֪ה
וּבִתְבוּנָ֥ה וּבְדַ֖עַת וּבְכָל־מְלָאכָֽה:(ד) לַחְשֹׁ֖ב מַחֲשָׁבֹ֑ת לַעֲשׂ֪וֹת
בַּזָּהָ֥ב וּבַכֶּ֖סֶף וּבַנְּחֹֽשֶׁת:(ה) וּבַחֲרֹ֥שֶׁת אֶ֪בֶן לְמַלֹּ֖את וּבַחֲרֹ֣שֶׁת
עֵ֑ץ לַעֲשׂ֖וֹת בְּכָל־מְלָאכָֽה:(ו) וַאֲנִ֫י הִנֵּ֧ה נָתַ֣תִּי אִתּ֗וֹ אֵ֣ת אָהֳלִיאָ֫ב
בֶּן־אֲחִֽיסָמָךְ֙ לְמַטֵּה־דָ֔ן וּבְלֵ֥ב כָּל־חֲכַם־לֵ֖ב נָתַ֣תִּי
חָכְמָ֑ה וְעָשׂ֕וּ אֵ֖ת כָּל־אֲשֶׁ֥ר צִוִּיתִֽךָ:
3.
שמות פרק לו, א-ב
(א) וְעָשָׂה֩
בְצַלְאֵ֨ל וְאָהֳלִיאָ֜ב וְכֹ֣ל׀ אִ֣ישׁ חֲכַם־לֵ֗ב אֲשֶׁר֩ נָתַ֨ן ה֜' חָכְמָ֤ה וּתְבוּנָה֙
בָּהֵ֔מָּה לָדַ֣עַת לַעֲשֹׂ֔ת אֶֽת־כָּל־מְלֶ֖אכֶת עֲבֹדַ֣ת הַקֹּ֑דֶשׁ לְכֹ֥ל אֲשֶׁר־צִוָּ֖ה
הֽ': (ב) וַיִּקְרָ֣א מֹשֶׁ֗ה אֶל־בְּצַלְאֵל֘ וְאֶל־אָֽהֳלִיאָב֒ וְאֶל֙ כָּל־אִ֣ישׁ
חֲכַם־לֵ֔ב אֲשֶׁ֨ר נָתַ֧ן ה֪' חָכְמָ֖ה בְּלִבּ֑וֹ כֹּ֚ל אֲשֶׁ֣ר נְשָׂא֣וֹ לִבּ֔וֹ
לְקָרְבָ֥ה אֶל־הַמְּלָאכָ֖ה לַעֲשֹׂ֥ת אֹתָֽהּ:
4.
פירוש הרא"ש על בראשית
פרק ל פסוק ח
נפתולי
אלהים נפתלתי עם אחותי גם יכולתי. קשה לשון יכולתי דמשמע שהיה לרחל יכולת יותר
מלאה בבנים והלא עדיין לא השיגה לחשבון בניה של לאה. וי"ל דהעניין כך הוא האמהות
היו נביאות ואמרה רחל אני יודעת שאת מתהללת ומשתבחת בחרש חכם שיצא ממך משבט יהודה שהוא
בצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה כמו כן עתיד לצאת ממני חרש חכם שהוא אהליאב בן אחיסמך
למטה דן ועוד בבנין בית המקדש ראשון יוצא ממני חכם חרש כדכתיב והוא בן אשה אלמנה משבט
נפתלי ולפי' אמרה על נפתלי גם יכולתי עליך וכן לשון הפסוק פן יאמר אויבי יכולתי
ופירושו יש לי יכולת עליך:
5.
דעת זקנים מבעלי התוספות
בראשית פרק ל
(ח) נפתולי אלהים נפתלתי. כמו נפתלי כלו' צער גדול סבלתי עם אחותי ועצרתי
כח לסבול יכולתי עד עתה. ד"א לשון עקש ופתלתל כלו' עקשות נתעקשתי אצל אחותי שהייתי
עקרה גם יכולתי מעתה שיש לי בנים כמותה. ד"א לשון צמיד פתיל כלו' חבורין של שם
נתחברתי עם אחותי מבני אחותי עתיד לצאת בצלאל שהיה מלא רוח חכמה שנאמר ובצלאל בן אורי
בן חור למטה יהודה ואמלא אותו רוח אלהים. ואני נתחברתי עם אחותי באותה מלאכה דכתיב
ואתו אהליאב בן אחיסמך למטה דן. גם יכלתי כמו כן בבית ראשון שבנה שלמה שסיים
חירום שהיה משבט נפתלי:
6.
אבן עזרא שמות פרק לו:א
ועשה
הנה בצלאל הוא בעצמו יעשה הנכבד, ויורה הוא ואהליאב:
7.
אבן עזרא על שמות פרק לא
פסוק א
(א) וידבר - אמר הגאון למה נבחרו בצלאל ואהליאב. והשיב כי בצלאל
מבני יהודה שהמשילו יעקב לגור אריה גם אהליאב מבני דן שהמשילו משה לגור אריה.
והאריה צר מאחוריו וככה היה הבית. וזה דרש הדורש כי בצלאל ואליאב לא בנו הבית. ורוחב
המשכן שעשו היה שוה ואין טעם לשאלתו כי נבחרו בעבור שלא היה בישראל כמוהם:
8.
רבנו בחיי על שמות פרק
לא פסוק ו
(ו) ואני הנה נתתי אתו את אהליאב בן אחיסמך למטה דן. אמר רבי חנינא
אין לך גדול משבט יהודה ואין לך קטן משבט דן שהיה מן הלחינות, אמר הקב"ה יבוא
להזדווג לו שלא תהא רוחו גסה, שגדול וקטן שוים לפני הקב"ה. המשכן נעשה בשניהם,
זה משבט יהודה וזה משבט דן, ואף בית המקדש בשני שבטים אלו, שלמה משבט יהודה וחירם משבט
דן מצד אמו, שכן כתוב בדברי הימים ב (ב, יג) בן אשה מן בנות דן:
9.
דברי הימים ב פרק ב, י-יג
(י)
וַיֹּ֨אמֶר חוּרָ֤ם מֶֽלֶךְ־צֹר֙ בִּכְתָ֔ב וַיִּשְׁלַ֖ח אֶל־שְׁלֹמֹ֑ה
בְּאַהֲבַ֤ת ה֙' אֶת־עַמּ֔וֹ נְתָנְךָ֥ עֲלֵיהֶ֖ם מֶֽלֶךְ: (יא) וַיֹּאמֶר֘
חוּרָם֒ בָּר֤וּךְ ה֙' אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֔ה אֶת־הַשָּׁמַ֖יִם
וְאֶת־הָאָ֑רֶץ אֲשֶׁ֣ר נָתַן֩ לְדָוִ֨יד הַמֶּ֜לֶךְ בֵּ֣ן חָכָ֗ם יוֹדֵ֙עַ֙
שֵׂ֣כֶל וּבִינָ֔ה אֲשֶׁ֤ר יִבְנֶה־בַּ֙יִת֙ לַה֔' וּבַ֖יִת לְמַלְכוּתֽוֹ: (יב)
וְעַתָּ֗ה שָׁלַ֧חְתִּי אִישׁ־חָכָ֪ם יוֹדֵ֪עַ בִּינָ֖ה לְחוּרָ֥ם אָבִֽי: (יג) בֶּן־אִשָּׁ֫ה
מִן־בְּנ֣וֹת דָּ֗ן וְאָבִ֣יו אִישׁ־צֹרִ֡י יוֹדֵ֡עַ לַעֲשׂ֣וֹת
בַּזָּֽהָב־וּ֠בַכֶּסֶף בַּנְּחֹ֨שֶׁת בַּבַּרְזֶ֜ל בָּאֲבָנִ֣ים וּבָעֵצִ֗ים
בָּאַרְגָּמָ֤ן בַּתְּכֵ֙לֶת֙ וּבַבּ֣וּץ וּבַכַּרְמִ֔יל וּלְפַתֵּ֙חַ֙
כָּל־פִּתּ֔וּחַ וְלַחְשֹׁ֖ב כָּל־מַחֲשָׁ֑בֶת אֲשֶׁ֤ר יִנָּֽתֶן־לוֹ֙
עִם־חֲכָמֶ֔יךָ וְֽחַכְמֵ֔י אֲדֹנִ֖י דָּוִ֥יד אָבִֽיךָ:
10. שמות
רבה (וילנא) פרשת כי תשא פרשה מ
...א"ר אבא בר חייא שהדל שבשבטים מדבק לו, א"ר
חנינא בן פזי אין לך גדול משבט יהודה ואין לך ירוד משבט דן שהיה מן הלחינות ומה
כתיב בו (בראשית מו) ובני דן חושים, אמר הקדוש ברוך הוא יבא ויזדווג לו שלא יהו
מבזין אותו ושלא יהא אדם רוחו גסה עליו לפי שהגדול והקטן שוין לפני המקום, בצלאל משל
יהודה ואהליאב מדן והוא מזדווג לו, אמר ר' חנינא הגדול והקטן שוים, לעולם אל יהא
אדם מניח בצרו, המשכן בשני שבטים אלו נעשה, וכן המקדש, שלמה מיהודה וחירם (מלכים
א ז) בן אשה אלמנה ממטה נפתלי, אמר הקדוש ברוך הוא אני הוא בצרכן אל תניחו בצרכן
ולא בצרן של אבותיכם אף אתם אל תניחו אותו דכתיב (איוב כב) והיה שדי בצריך, עשה אותו
בצרך שיהא עמך בצרה שמגיע אתכם שנא' (תהלים צא) עמו אנכי בצרה,
R. Abba b. Hiyya:
Because even the smallest (ha-dal) of the tribes associated itself with him. R.
Hanina b. Pazzi said: No tribe was greater than Judah and none more lowly than
Dan, which descended from one of the maidservants, and of whom it says, And the
sons of Dan: Hushim (Gen. XLVI, 23). God said: ‘Let him [Dan] come and be
associated with him [Judah], so that no man may despise him or become arrogant,
for both great and small are equal in God's sight; Bezalel comes of the tribe
of Judah and Ahaliab from Dan, yet [the latter] is associated with him.’
11. פסיקתא
רבתי (איש שלום) פיסקא ו - ותשלם כל המלאכה
דבר
אחר ותשלם כל המלאכה את מוצא כשנעשה המשכן שני שבטים היו שותפין במלאכתן
א"ר לוי בשם ר' חמא בי ר' חנינא שבטו של דן ושבטו של יהודה שבטו של יהודה בצלאל
שבטו של דן אהליאב בן אחיסמך למטה דן, וכן במלאכת המקדש שני השבטים הללו היו שותפין
וישלח המלך שלמה [ויקח את חירם וגו'] (מלכים א' ז' י"ג) בן אלמנה הוא ממטה דן
ושלמה בן דוד שהיה משבטו של יהודה, א"ר לוי בשם ר' חמא בי ר' חנינא מכאן שאין
אדם צריך להיות מחליף בצירו והיה שדי בצריך (איוב כ"ב כ"ה) אתה הוא אלהינו
ובצירנו ואנו עמיך אמר דוד כי הוא אלהינו ואנחנו עם מרעיתו וצאן ידו היום אם בקולו
תשמעו (תהלים צ"ה ז').
12. פענח
רזא בראשית פרשת ויצא
שאמרה
רחל נפתולי אלהים נפתלתי בשכבר דהיינו שנתחברתי חיבורי אלהים עם אחותי לאה מאז שילדה
שפחתי בלהה בנה ראשון שהוא דן, דכשם שהי' במלאכת המשכן בצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה
מזרעה כך הי' בעוזריו אהליאב בן אחיסמך למטה דן מזרע בלהה, לכן אמרה וגם יכולתי
על בן שני זה לבלהה, דהיינו נפתלי עצמו, וא"כ אמרה נפתולי אלהים על דן שהוא בן
הראשון:
13. מדרש
אגדה (בובר) במדבר פרשת במדבר פרק א סימן יב
[יב] לדן אחיעזר בן עמישדי. לפי שדן אביו נעשה אח ליהודה במלכת המשכן,
שנאמר ראו קרא ה' בשם בצלאל וגו' (שמות לה ל), ואמר (ואתו) אהליאב בן אחיסמך למטה דן
(שם שם לד), ואין עזר אלא יהודה, שנאמר ועזר מצריו תהיה (דברים לג ז), וכן נאמר על
דוד שהיה מלך כי הוא משבט שנקרא עזר, שנאמר שויתי עזר על גבור (תהלים פט כ), וכן
יעקב אמר דן ידין עמו כאחד שבטי ישראל (בראשית מט טז), כמיוחד שבשבטים, וזה היה יהודה
ולכך נקרא בן עמי שדי, שדן עמו כיהודה, וכן את מוצא כשם שנקרא יהודה אריה, כך
דן נקרא אריה, לכך נקרא נשאי שבטו אחיעזר בן עמישדי:
14. זוהר
כרך ב (שמות) פרשת פקודי דף רכ עמוד ב
פקודי
המשכן בההוא חילא נפקו, מנלן, דכתיב ובצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה דא איהו
(רכב א רלו א) מסטרא דימינא, ואתו אהליאב דא (רכ ב) איהו מסטרא דשמאלא,
ומשכנא מסטרא דימינא ושמאלא אתקם ואתעביד ומשה דהוה בינייהו אוקים ליה,
15. רבינו
בחיי שמות פרק לח :כא
וכשם שהזכיר
שם אלהים בכל מעשה בראשית ואח"כ השם המיוחד, שנאמר: (בראשית
ב, ד) "ביום עשות ה' אלהים", כנגדו תמצא במשכן אחר שהזכיר: (להלן
מ, לה) "וכבוד ה' מלא את המשכן", שהוא כנגד שם אלהים הזכיר ה' המיוחד
ואמר: (שם, לח) "כי ענן ה' על המשכן". וכשם שהעולם נברא בשתי מדות:
מדת רחמים ומדת הדין, כנגדו המשכן נעשה בשני אומנים: בצלאל משבט יהודה, כנגד
השם המיוחד, ואהליאב משבט דן כנגד מדת הדין.
16. [רבינו] בחיי שמות פרק לח כב
ובמדרש:
בצלאל ואהליאב היו האומנים הבקיאים שבכלם, בצלאל משבט יהודה שנקרא (בראשית מט, ט)
"גור אריה", ואהליאב משבט דן שנקרא (דברים לג, כב) "דן גור אריה",
והמקדש היה דומה לאריה, שכן מצינו ההיכל צר מאחוריו ורחב מלפניו ודומה לאריה, כדכתיב:
(ישעיה כט, א) "הוי אריאל אריאל קרית חנה דוד", ובאריה נענשו, שנאמר:
(ירמיה ד, ז) "עלה אריה מסבכו". ובאריה עתידין להתמשל בזמן הישועה, שנאמר:
(מיכה ה, ז) "והיה שארית יעקב בגוים כאריה בבהמות יער".
17. בראשית
רבתי פרשת ויחי עמוד 244
(דה"א ה' ב'), דל זה שבט דן, שלא היה ירוד בכל השבטים משבט דן
שהיה מן הלחינות וכתיב לאחרונה יסעו לדגליהם (במדבר ב' ל"א) ואעפ"כ השוה
הב"ה דן ליהודה במלאכת המשכן שנאמר ראה קראתי בשם בצלאל וגו' (שמות ל"א ב'),
ואני הנה נתתי את אהליאב וגו' (שם ו'). ובמלאכת בית המקדש, שלמה היה מיהודה וחירם מדן.
וכן במשיח אביו מיהודה ואמו מדן, שלכך נקרא יהודה ודן גור אריה שהמשיח יוצא מבין
שניהם. וכן אמר יעקב שהמשיח יצא מדן שנאמר דן ידין עמו כאחד, זה המשיח שעתיד לדון
כהקב"ה שנקרא אחד, מה הוא דן בלא ראיה ושמיעה כן משיח שנאמר ולא למראה עיניו
וגו' ולא למשמע אזניו וגו' (ישעיה י"א ג').
18. רמב"ם
הלכות מלכים פרק יא הלכה ג
ואל
יעלה על דעתך שהמלך המשיח צריך לעשות אותות ומופתים ומחדש דברים בעולם או מחיה מתים
וכיוצא בדברים אלו, אין הדבר כך, שהרי רבי עקיבא חכם גדול מחכמי משנה היה, והוא היה
נושא כליו של בן כוזיבא המלך, והוא היה אומר עליו שהוא המלך המשיח, ודימה הוא וכל חכמי
דורו שהוא המלך המשיח, עד שנהרג בעונות, כיון שנהרג נודע להם שאינו, ולא שאלו ממנו
חכמים לא אות ולא מופת, ועיקר הדברים ככה הן, שהתורה הזאת חוקיה ומשפטיה לעולם ולעולמי
עולמים, ואין מוסיפין עליהן ולא גורעין מהן, וכל המוסיף או גורע או שגלה פנים בתורה
והוציא הדברים של מצוות מפשוטן הרי זה בודאי רשע ואפיקורוס. +/השגת הראב"ד/ אל
יעלה על דעתך וכו', א"א והלא בן כוזיבא היה אומר אנא הוא מלכא משיחא ושלחו חכמים
לבדקו אי מורח ודאין או לא וכיון דלא עביד הכי קטלוהו.+
19. תלמוד
בבלי מסכת סנהדרין דף צג עמוד ב
משיח
- דכתיב ונחה עליו רוח ה' רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת ה' וגו', וכתיב
והריחו ביראת ה'. אמר רבי אלכסנדרי: מלמד שהטעינו מצות ויסורין כריחיים. רבא אמר: דמורח
ודאין דכתיב ולא למראה עיניו ישפוט ושפט בצדק דלים והוכיח במישור לענוי ארץ. בר כוזיבא
מלך תרתין שנין ופלגא, אמר להו לרבנן: אנא משיח. אמרו ליה: במשיח כתיב דמורח ודאין,
נחזי אנן אי מורח ודאין, כיון דחזיוהו דלא מורח ודאין - קטלוהו.
20. רש"י
מסכת סנהדרין דף צג עמוד ב
ונחה
עליו רוח ה' - איזה רוח - רוח חכמה ובינה, רוח עצה וגבורה, רוח דעת ויראת ה' הרי ששה.
הכי
גרסינן: והריחו ביראת ה' - אמר ר' אלכסנדריא: שהטעינו במצות ויסורין כריחים, והיינו
והריחו לשון רחים, ולא גרסינן וכתיב והריחו.
רבא
אמר - מאי והריחו - דמורח ודאין, שמריח באדם ושופט ויודע מי החייב, שנאמר לא למראה
עיניו ישפוט ולא למשמע אזניו יוכיח, ואפילו הכי ושפט בצדק דלים כגון על ידי הרחה.
21. ספר
הליקוטים - פרשת ויקהל - פרק לה
וכן אהליאב,
לפי שהיו ישראל עתידים להיות עובדים עגל אחר שעשאו ירבעם בדן, ולכן הקדים השי"ת
רפואה למכה, שיהיה עושה המשכן אהליאב, לכפר על אותו עון שעתיד להיות בדן. ודע,
כי בצלאל היה מסוד שם הוי"ה, ולכן דגל מחנה יהודה קדמה מזרחה, בחינת הת"ת.
ולכן עשה בצלאל, צ"ל א"ל הפנימי, דהיינו יריעות המשכן ואהל הפנימיים. ויריעות
אהל החיצוניות עשה אהליאב, שבא משבט דן שהוא מאסף לכל המחנות, בסוד שם אדנ"י,
ולכן עשה יריעות עזים, קליפה לפרי. וכן בבנין שלמה הוא עצמו מצד יהודה, וחירם מצד דן,
ונתחברו שניהם בסוד יאהדונה"י. ולעתיד, משיח מיהודה ושריה משבט דן כנז' בפ'
בלק, כי זה תכלית בנין בית המקדש, להיות ה' בהיכלו בסוד יאהדונהי:
22. זוהר
חלק ג דף קצד/ב
ודא
הוה (בראשית מט יז) שפיפון עלי ארח, על ההוא ארח דעבד ההוא רשע, דכתיב יהי דן נחש עלי
דרך, דא שמשון, שפיפון עלי ארח, דא צליה:הנושך עקבי סוס, דא עירא
דהוה בהדיה דדוד, דהוה אתי מדן, ובגיניה תליא גבורתיה דדוד, דכתיב (ש"ב ח ד) ויעקר
דוד את כל הרכב:ויפול רוכבו אחור, דא שריה דזמין למיתי בהדי משיחא דאפרים,
ואיהו הוי משבטא דדן, וזמין איהו למעבד נוקמין וקרבין בשאר עמין:
23. מהרש"א
על כתובות דף ה/א
...וע"פ הכוונה זו בעיקר מעשה המקדש היו מב' שבטים האחד בצלאל
למטה יהודה שהוא מצד הימין ורחמים כמ"ש יהודה כולו על שמו של הקב"ה שם הוי"ה
ואמר ואתו אהליאב וגו' למטה דן דהיינו לצרף אליו הדין והגבורה כמ"ש מדן
קאתית דכתיב דן ידין עמו וגו' ופריך והכתיב ויבשת ידיו יצרו דמשמע שהארץ בלחוד נעשה
בב' ידיו שהם הרחמים והדין ומשני ידו כתיב דהיינו יד אחת שהיא השמאל ובכל ספרי תהלים
שלפנינו ידיו כתיב ומ"ש יצרו אצבעותיו דכתיב כי אראה שמיך וגו' הן צרופי אותיות
השם של הרחמים שהוא יד אחת של ימין שבו נבראו השמים ומ"ש ה"ק מעשה ידיהם
וכו' ומאי ניהו מטר הוא מבואר כמו שבארנו שהצדיקים במעשה ידיהם מצרפים הגבורה אל הרחמים
ומאי ניהו שהוא בא ממקום הרחמים מהשמים אל מקום הגבורה שהיא בריאת הארץ וע"כ נקראו
גבורת גשמים אף שהם חיים לעולם ע"ש שהם באים בצירוף הגבורה נקראו כך שע"כ
נתיסד להזכיר גבורות גשמים בברכת אתה גבור ע"פ הכוונה שכתבנו לעיל:
