פרשיות נִצָּבִ֤ים - וַיֵּ֖לֶךְ התשפ״ו

 פרשיות נִצָּבִ֤ים - וַיֵּ֖לֶךְ התשפ״ו

הרב ארי דוד קאהן                                                                                                          ari.kahn@biu.ac.il

 

Shiur is sponsored by Rabbi Michael and Jeri Laxmeter

for the refuah shleimah of their granddaughter Avigayil Sara bat Shaina Ahrona

 

1.    דברים פרק לא פסוק י - כד (פרשת וילך)

(י) וַיְצַ֥ו מֹשֶׁ֖ה אוֹתָ֣ם לֵאמֹ֑ר מִקֵּ֣ץ׀ שֶׁ֣בַע שָׁנִ֗ים בְּמֹעֵ֛ד שְׁנַ֥ת הַשְּׁמִטָּ֖ה בְּחַ֥ג הַסֻּכּֽוֹת: (יא) בְּב֣וֹא כָל־יִשְׂרָאֵ֗ל לֵרָאוֹת֙ אֶת־פְּנֵי֙ ה֣' אֱלֹהֶ֔יךָ בַּמָּק֖וֹם אֲשֶׁ֣ר יִבְחָ֑ר תִּקְרָ֞א אֶת־הַתּוֹרָ֥ה הַזֹּ֛את נֶ֥גֶד כָּל־יִשְׂרָאֵ֖ל בְּאָזְנֵיהֶֽם: (יב) הַקְהֵ֣ל אֶת־הָעָ֗ם הָֽאֲנָשִׁ֤ים וְהַנָּשִׁים֙ וְהַטַּ֔ף וְגֵרְךָ֖ אֲשֶׁ֣ר בִּשְׁעָרֶ֑יךָ לְמַ֨עַן יִשְׁמְע֜וּ וּלְמַ֣עַן יִלְמְד֗וּ וְיָֽרְאוּ֙ אֶת־ה֣' אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם וְשָׁמְר֣וּ לַעֲשׂ֔וֹת אֶת־כָּל־דִּבְרֵ֖י הַתּוֹרָ֥ה הַזֹּֽאת: (יג) וּבְנֵיהֶ֞ם אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־יָדְע֗וּ יִשְׁמְעוּ֙ וְלָ֣מְד֔וּ לְיִרְאָ֖ה אֶת־ה֣' אֱלֹהֵיכֶ֑ם כָּל־הַיָּמִ֗ים אֲשֶׁ֨ר אַתֶּ֤ם חַיִּים֙ עַל־הָ֣אֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֨ר אַתֶּ֜ם עֹבְרִ֧ים אֶת־ הַיַּרְדֵּ֛ן שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ: פ (יד) וַיֹּ֨אמֶר ה֜' אֶל־מֹשֶׁ֗ה הֵ֣ן קָרְב֣וּ יָמֶיךָ֘ לָמוּת֒ קְרָ֣א אֶת־יְהוֹשֻׁ֗עַ וְהִֽתְיַצְּב֛וּ בְּאֹ֥הֶל מוֹעֵ֖ד וַאֲצַוֶּ֑נּוּ וַיֵּ֤לֶךְ מֹשֶׁה֙ וִֽיהוֹשֻׁ֔עַ וַיִּֽתְיַצְּב֖וּ בְּאֹ֥הֶל מוֹעֵֽד: (טו) וַיֵּרָ֧א ה֛' בָּאֹ֖הֶל בְּעַמּ֣וּד עָנָ֑ן וַיַּעֲמֹ֛ד עַמּ֥וּד הֶעָנָ֖ן עַל־פֶּ֥תַח הָאֹֽהֶל: (טז) וַיֹּ֤אמֶר ה֙' אֶל־מֹשֶׁ֔ה הִנְּךָ֥ שֹׁכֵ֖ב עִם־אֲבֹתֶ֑יךָ וְקָם֩ הָעָ֨ם הַזֶּ֜ה וְזָנָ֣ה׀ אַחֲרֵ֣י׀ אֱלֹהֵ֣י נֵֽכַר־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר ה֤וּא בָא־שָׁ֙מָּה֙ בְּקִרְבּ֔וֹ וַעֲזָבַ֕נִי וְהֵפֵר֙ אֶת־בְּרִיתִ֔י אֲשֶׁ֥ר כָּרַ֖תִּי אִתּֽוֹ: (יז) וְחָרָ֣ה אַפִּ֣י ב֣וֹ בַיּוֹם־הַ֠הוּא וַעֲזַבְתִּ֞ים וְהִסְתַּרְתִּ֨י פָנַ֤י מֵהֶם֙ וְהָיָ֣ה לֶֽאֱכֹ֔ל וּמְצָאֻ֛הוּ רָע֥וֹת רַבּ֖וֹת וְצָר֑וֹת וְאָמַר֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא הֲלֹ֗א עַ֣ל כִּֽי־אֵ֤ין אֱלֹהַי֙ בְּקִרְבִּ֔י מְצָא֖וּנִי הָרָע֥וֹת הָאֵֽלֶּה: (יח) וְאָנֹכִ֗י הַסְתֵּ֨ר אַסְתִּ֤יר פָּנַי֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא עַ֥ל כָּל־הָרָעָ֖ה אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה כִּ֣י פָנָ֔ה אֶל־אֱלֹהִ֖ים אֲחֵרִֽים: (יט) וְעַתָּ֗ה כִּתְב֤וּ לָכֶם֙ אֶת־הַשִּׁירָ֣ה הַזֹּ֔את וְלַמְּדָ֥הּ אֶת־בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֖ל שִׂימָ֣הּ בְּפִיהֶ֑ם לְמַ֨עַן תִּהְיֶה־לִּ֜י הַשִּׁירָ֥ה הַזֹּ֛את לְעֵ֖ד בִּבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל: (כ) כִּֽי־אֲבִיאֶ֜נּוּ אֶֽל־הָאֲדָמָ֣ה׀ אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֣עְתִּי לַאֲבֹתָ֗יו זָבַ֤ת חָלָב֙ וּדְבַ֔שׁ וְאָכַ֥ל וְשָׂבַ֖ע וְדָשֵׁ֑ן וּפָנָ֞ה אֶל־אֱלֹהִ֤ים אֲחֵרִים֙ וַעֲבָד֔וּם וְנִ֣אֲצ֔וּנִי וְהֵפֵ֖ר אֶת־בְּרִיתִֽי: (כא) וְ֠הָיָה כִּֽי־תִמְצֶ֨אןָ אֹת֜וֹ רָע֣וֹת רַבּוֹת֘ וְצָרוֹת֒ וְ֠עָנְתָה הַשִּׁירָ֨ה הַזֹּ֤את לְפָנָיו֙ לְעֵ֔ד כִּ֛י לֹ֥א תִשָּׁכַ֖ח מִפִּ֣י זַרְע֑וֹ כִּ֧י יָדַ֣עְתִּי אֶת־יִצְר֗וֹ אֲשֶׁ֨ר ה֤וּא עֹשֶׂה֙ הַיּ֔וֹם בְּטֶ֣רֶם אֲבִיאֶ֔נּוּ אֶל־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבָּֽעְתִּי: (כב) וַיִּכְתֹּ֥ב מֹשֶׁ֛ה אֶת־הַשִּׁירָ֥ה הַזֹּ֖את בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא וַֽיְלַמְּדָ֖הּ אֶת־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל: (כג) וַיְצַ֞ו אֶת־יְהוֹשֻׁ֣עַ בִּן־נ֗וּן וַיֹּאמֶר֘ חֲזַ֣ק וֶֽאֱמָץ֒ כִּ֣י אַתָּ֗ה תָּבִיא֙ אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֶל־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֣עְתִּי לָהֶ֑ם וְאָנֹכִ֖י אֶֽהְיֶ֥ה עִמָּֽךְ: (כד) וַיְהִ֣י׀ כְּכַלּ֣וֹת מֹשֶׁ֗ה לִכְתֹּ֛ב אֶת־דִּבְרֵ֥י הַתּוֹרָֽה־הַזֹּ֖את עַל־סֵ֑פֶר עַ֖ד תֻּמָּֽם: 

2.    דברים פרק כט פסוק טו - יט (פרשת נצבים)

טו) כִּֽי־אַתֶּ֣ם יְדַעְתֶּ֔ם אֵ֥ת אֲשֶׁר־יָשַׁ֖בְנוּ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וְאֵ֧ת אֲשֶׁר־עָבַ֛רְנוּ בְּקֶ֥רֶב הַגּוֹיִ֖ם אֲשֶׁ֥ר עֲבַרְתֶּֽם: (טז) וַתִּרְאוּ֙ אֶת־שִׁקּ֣וּצֵיהֶ֔ם וְאֵ֖ת גִּלֻּלֵיהֶ֑ם עֵ֣ץ וָאֶ֔בֶן כֶּ֥סֶף וְזָהָ֖ב אֲשֶׁ֥ר עִמָּהֶֽם: (יז) פֶּן־יֵ֣שׁ בָּ֠כֶם אִ֣ישׁ אוֹ־אִשָּׁ֞ה א֧וֹ מִשְׁפָּחָ֣ה אוֹ־שֵׁ֗בֶט אֲשֶׁר֩ לְבָב֨וֹ פֹנֶ֤ה הַיּוֹם֙ מֵעִם֙ ה֣' אֱלֹהֵ֔ינוּ לָלֶ֣כֶת לַעֲבֹ֔ד אֶת־אֱלֹהֵ֖י הַגּוֹיִ֣ם הָהֵ֑ם פֶּן־יֵ֣שׁ בָּכֶ֗ם שֹׁ֛רֶשׁ פֹּרֶ֥ה רֹ֖אשׁ וְלַעֲנָֽה: (יח) וְהָיָ֡ה בְּשָׁמְעוֹ֩ אֶת־דִּבְרֵ֨י הָֽאָלָ֜ה הַזֹּ֗את וְהִתְבָּרֵ֨ךְ בִּלְבָב֤וֹ לֵאמֹר֙ שָׁל֣וֹם יִֽהְיֶה־לִּ֔י כִּ֛י בִּשְׁרִר֥וּת לִבִּ֖י אֵלֵ֑ךְ לְמַ֛עַן סְפ֥וֹת הָרָוָ֖ה אֶת־ הַצְּמֵאָֽה: (יט) לֹא־יֹאבֶ֣ה ה֘' סְלֹ֣חַֽ לוֹ֒ כִּ֣י אָ֠ז יֶעְשַׁ֨ן אַף־ה֤' וְקִנְאָתוֹ֙ בָּאִ֣ישׁ הַה֔וּא וְרָ֤בְצָה בּוֹ֙ כָּל־הָ֣אָלָ֔ה הַכְּתוּבָ֖ה בַּסֵּ֣פֶר הַזֶּ֑ה וּמָחָ֤ה ה֙' אֶת־שְׁמ֔וֹ מִתַּ֖חַת הַשָּׁמָֽיִם:

3.    שמות פרק לב פסוק ז - לה (פרשת כי תשא)

(ז) וַיְדַבֵּ֥ר ה֖' אֶל־מֹשֶׁ֑ה לֶךְ־רֵ֕ד כִּ֚י שִׁחֵ֣ת עַמְּךָ֔ אֲשֶׁ֥ר הֶעֱלֵ֖יתָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם: (ח) סָ֣רוּ מַהֵ֗ר מִן־הַדֶּ֙רֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר צִוִּיתִ֔ם עָשׂ֣וּ לָהֶ֔ם עֵ֖גֶל מַסֵּכָ֑ה וַיִּשְׁתַּֽחֲווּ־לוֹ֙ וַיִּזְבְּחוּ־ל֔וֹ וַיֹּ֣אמְר֔וּ אֵ֤לֶּה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֥ר הֶֽעֱל֖וּךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם: (ט) וַיֹּ֥אמֶר ה֖' אֶל־מֹשֶׁ֑ה רָאִ֙יתִי֙ אֶת־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה וְהִנֵּ֥ה עַם־קְשֵׁה־עֹ֖רֶף הֽוּא: (י) וְעַתָּה֙ הַנִּ֣יחָה לִּ֔י וְיִֽחַר־אַפִּ֥י בָהֶ֖ם וַאֲכַלֵּ֑ם וְאֶֽעֱשֶׂ֥ה אוֹתְךָ֖ לְג֥וֹי גָּדֽוֹל: (יא) וַיְחַ֣ל מֹשֶׁ֔ה אֶת־פְּנֵ֖י ה֣' אֱלֹהָ֑יו וַיֹּ֗אמֶר לָמָ֤ה ה֙' יֶחֱרֶ֤ה אַפְּךָ֙ בְּעַמֶּ֔ךָ אֲשֶׁ֤ר הוֹצֵ֙אתָ֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם בְּכֹ֥חַ גָּד֖וֹל וּבְיָ֥ד חֲזָקָֽה: (יב) לָמָּה֩ יֹאמְר֨וּ מִצְרַ֜יִם לֵאמֹ֗ר בְּרָעָ֤ה הֽוֹצִיאָם֙ לַהֲרֹ֤ג אֹתָם֙ בֶּֽהָרִ֔ים וּ֨לְכַלֹּתָ֔ם מֵעַ֖ל פְּנֵ֣י הָֽאֲדָמָ֑ה שׁ֚וּב מֵחֲר֣וֹן אַפֶּ֔ךָ וְהִנָּחֵ֥ם עַל־הָרָעָ֖ה לְעַמֶּֽךָ: (יג) זְכֹ֡ר לְאַבְרָהָם֩ לְיִצְחָ֨ק וּלְיִשְׂרָאֵ֜ל עֲבָדֶ֗יךָ אֲשֶׁ֨ר נִשְׁבַּ֣עְתָּ לָהֶם֘ בָּךְ֒ וַתְּדַבֵּ֣ר אֲלֵהֶ֔ם אַרְבֶּה֙ אֶֽת־זַרְעֲכֶ֔ם כְּכוֹכְבֵ֖י הַשָּׁמָ֑יִם וְכָל־הָאָ֨רֶץ הַזֹּ֜את אֲשֶׁ֣ר אָמַ֗רְתִּי אֶתֵּן֙ לְזַרְעֲכֶ֔ם וְנָחֲל֖וּ לְעֹלָֽם: (יד) וַיִּנָּ֖חֶם ה֑' עַל־הָ֣רָעָ֔ה אֲשֶׁ֥ר דִּבֶּ֖ר לַעֲשׂ֥וֹת לְעַמּֽוֹ: פ (טו) וַיִּ֜פֶן וַיֵּ֤רֶד מֹשֶׁה֙ מִן־הָהָ֔ר וּשְׁנֵ֛י לֻחֹ֥ת הָעֵדֻ֖ת בְּיָד֑וֹ לֻחֹ֗ת כְּתֻבִים֙ מִשְּׁנֵ֣י עֶבְרֵיהֶ֔ם מִזֶּ֥ה וּמִזֶּ֖ה הֵ֥ם כְּתֻבִֽים: (טז) וְהַ֨לֻּחֹ֔ת מַעֲשֵׂ֥ה אֱלֹהִ֖ים הֵ֑מָּה וְהַמִּכְתָּ֗ב מִכְתַּ֤ב אֱלֹהִים֙ ה֔וּא חָר֖וּת עַל־הַלֻּחֹֽת: (יז) וַיִּשְׁמַ֧ע יְהוֹשֻׁ֛עַ אֶת־ק֥וֹל הָעָ֖ם בְּרֵעֹ֑ה וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה ק֥וֹל מִלְחָמָ֖ה בַּֽמַּחֲנֶֽה: (יח) וַיֹּ֗אמֶר אֵ֥ין קוֹל֙ עֲנ֣וֹת גְּבוּרָ֔ה וְאֵ֥ין ק֖וֹל עֲנ֣וֹת חֲלוּשָׁ֑ה ק֣וֹל עַנּ֔וֹת אָנֹכִ֖י שֹׁמֵֽעַ: (יט) וַֽיְהִ֗י כַּאֲשֶׁ֤ר קָרַב֙ אֶל־הַֽמַּחֲנֶ֔ה וַיַּ֥רְא אֶת־הָעֵ֖גֶל וּמְחֹלֹ֑ת וַיִּֽחַר־אַ֣ף מֹשֶׁ֗ה וַיַּשְׁלֵ֤ךְ מִיָּדָיו֙ אֶת־הַלֻּחֹ֔ת וַיְשַׁבֵּ֥ר אֹתָ֖ם תַּ֥חַת הָהָֽר: (כ) וַיִּקַּ֞ח אֶת־הָעֵ֨גֶל אֲשֶׁ֤ר עָשׂוּ֙ וַיִּשְׂרֹ֣ף בָּאֵ֔שׁ וַיִּטְחַ֖ן עַ֣ד אֲשֶׁר־דָּ֑ק וַיִּ֙זֶר֙ עַל־פְּנֵ֣י הַמַּ֔יִם וַיַּ֖שְׁקְ אֶת־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל: (כא) וַיֹּ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ אֶֽל־אַהֲרֹ֔ן מֶֽה־עָשָׂ֥ה לְךָ֖ הָעָ֣ם הַזֶּ֑ה כִּֽי־הֵבֵ֥אתָ עָלָ֖יו חֲטָאָ֥ה גְדֹלָֽה: (כב) וַיֹּ֣אמֶר אַהֲרֹ֔ן אַל־יִ֥חַר אַ֖ף אֲדֹנִ֑י אַתָּה֙ יָדַ֣עְתָּ אֶת־הָעָ֔ם כִּ֥י בְרָ֖ע הֽוּא: (כג) וַיֹּ֣אמְרוּ לִ֔י עֲשֵׂה־לָ֣נוּ אֱלֹהִ֔ים אֲשֶׁ֥ר יֵלְכ֖וּ לְפָנֵ֑ינוּ כִּי־זֶ֣ה׀ מֹשֶׁ֣ה הָאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֤ר הֶֽעֱלָ֙נוּ֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם לֹ֥א יָדַ֖עְנוּ מֶה־הָ֥יָה לֽוֹ: (כד) וָאֹמַ֤ר לָהֶם֙ לְמִ֣י זָהָ֔ב הִתְפָּרָ֖קוּ וַיִּתְּנוּ־לִ֑י וָאַשְׁלִכֵ֣הוּ בָאֵ֔שׁ וַיֵּצֵ֖א הָעֵ֥גֶל הַזֶּֽה: (כה) וַיַּ֤רְא מֹשֶׁה֙ אֶת־הָעָ֔ם כִּ֥י פָרֻ֖עַה֑וּא כִּֽי־פְרָעֹ֣ה אַהֲרֹ֔ן לְשִׁמְצָ֖ה בְּקָמֵיהֶֽם: (כו) וַיַּעֲמֹ֤ד מֹשֶׁה֙ בְּשַׁ֣עַר הַֽמַּחֲנֶ֔ה וַיֹּ֕אמֶר מִ֥י לַה֖' אֵלָ֑י וַיֵּאָסְפ֥וּ אֵלָ֖יו כָּל־בְּנֵ֥י לֵוִֽי: (כז) וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֗ם כֹּֽה־אָמַ֤ר ה֙' אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל שִׂ֥ימוּ אִישׁ־חַרְבּ֖וֹ עַל־יְרֵכ֑וֹ עִבְר֨וּ וָשׁ֜וּבוּ מִשַּׁ֤עַר לָשַׁ֙עַר֙ בַּֽמַּחֲנֶ֔ה וְהִרְג֧וּ אִֽישׁ־אֶת־אָחִ֛יו וְאִ֥ישׁ אֶת־רֵעֵ֖הוּ וְאִ֥ישׁ אֶת־קְרֹבֽוֹ: (כח) וַיַּֽעֲשׂ֥וּ בְנֵֽי־לֵוִ֖י כִּדְבַ֣ר מֹשֶׁ֑ה וַיִּפֹּ֤ל מִן־הָעָם֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא כִּשְׁלֹ֥שֶׁת אַלְפֵ֖י אִֽישׁ: (כט) וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֗ה מִלְא֨וּ יֶדְכֶ֤ם הַיּוֹם֙ לַֽה֔' כִּ֛י אִ֥ישׁ בִּבְנ֖וֹ וּבְאָחִ֑יו וְלָתֵ֧ת עֲלֵיכֶ֛ם הַיּ֖וֹם בְּרָכָֽה: (ל) וַיְהִי֙ מִֽמָּחֳרָ֔ת וַיֹּ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ אֶל־הָעָ֔ם אַתֶּ֥ם חֲטָאתֶ֖ם חֲטָאָ֣ה גְדֹלָ֑ה וְעַתָּה֙ אֶֽעֱלֶ֣ה אֶל־ה֔' אוּלַ֥י אֲכַפְּרָ֖ה בְּעַ֥ד חַטַּאתְכֶֽם: (לא) וַיָּ֧שָׁב מֹשֶׁ֛ה אֶל־ה֖' וַיֹּאמַ֑ר אָ֣נָּ֗א חָטָ֞א הָעָ֤ם הַזֶּה֙ חֲטָאָ֣ה גְדֹלָ֔ה וַיַּֽעֲשׂ֥וּ לָהֶ֖ם אֱלֹהֵ֥י זָהָֽב: (לב) וְעַתָּ֖ה אִם־תִּשָּׂ֣א חַטָּאתָ֑ם וְאִם־אַ֕יִן מְחֵ֣נִי נָ֔א מִֽסִּפְרְךָ֖ אֲשֶׁ֥ר כָּתָֽבְתָּ: (לג) וַיֹּ֥אמֶר ה֖' אֶל־מֹשֶׁ֑ה מִ֚י אֲשֶׁ֣ר חָֽטָא־לִ֔י אֶמְחֶ֖נּוּ מִסִּפְרִֽי: (לד) וְעַתָּ֞ה לֵ֣ךְ׀ נְחֵ֣ה אֶת־הָעָ֗ם אֶ֤ל אֲשֶׁר־דִּבַּ֙רְתִּי֙ לָ֔ךְ הִנֵּ֛ה מַלְאָכִ֖י יֵלֵ֣ךְ לְפָנֶ֑יךָ וּבְי֣וֹם פָּקְדִ֔י וּפָקַדְתִּ֥י עֲלֵהֶ֖ם חַטָּאתָֽם: (לה) וַיִּגֹּ֥ף ה֖' אֶת־הָעָ֑ם עַ֚ל אֲשֶׁ֣ר עָשׂ֣וּ אֶת־הָעֵ֔גֶל אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה אַהֲרֹֽן: ס

4.    שמות פרק לג פסוק יא - כג (פרשת כי תשא)

(יא) וְדִבֶּ֨ר ה֤' אֶל־מֹשֶׁה֙ פָּנִ֣ים אֶל־פָּנִ֔ים כַּאֲשֶׁ֛ר יְדַבֵּ֥ר אִ֖ישׁ אֶל־רֵעֵ֑הוּ וְשָׁב֙ אֶל־הַֽמַּחֲנֶ֔ה וּמְשָׁ֨רְת֜וֹ יְהוֹשֻׁ֤עַ בִּן־נוּן֙ נַ֔עַר לֹ֥א יָמִ֖ישׁ מִתּ֥וֹךְ הָאֹֽהֶל: פ (יב) וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֜ה אֶל־ה֗' רְ֠אֵה אַתָּ֞ה אֹמֵ֤ר אֵלַי֙ הַ֚עַל אֶת־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה וְאַתָּה֙ לֹ֣א הֽוֹדַעְתַּ֔נִי אֵ֥ת אֲשֶׁר־תִּשְׁלַ֖ח עִמִּ֑י וְאַתָּ֤ה אָמַ֙רְתָּ֙ יְדַעְתִּ֣יךָֽ בְשֵׁ֔ם וְגַם־ מָצָ֥אתָ חֵ֖ן בְּעֵינָֽי: (יג) וְעַתָּ֡ה אִם־נָא֩ מָצָ֨אתִי חֵ֜ן בְּעֵינֶ֗יךָ הוֹדִעֵ֤נִי נָא֙ אֶת־דְּרָכֶ֔ךָ וְאֵדָ֣עֲךָ֔ לְמַ֥עַן אֶמְצָא־חֵ֖ן בְּעֵינֶ֑יךָ וּרְאֵ֕ה כִּ֥י עַמְּךָ֖ הַגּ֥וֹי הַזֶּֽה: (יד) וַיֹּאמַ֑ר פָּנַ֥י יֵלֵ֖כוּ וַהֲנִחֹ֥תִי לָֽךְ: (טו) וַיֹּ֖אמֶר אֵלָ֑יו אִם־אֵ֤ין פָּנֶ֙יךָ֙ הֹלְכִ֔ים אַֽל־תַּעֲלֵ֖נוּ מִזֶּֽה: (טז) וּבַמֶּ֣ה׀ יִוָּדַ֣ע אֵפ֗וֹא כִּֽי־מָצָ֨אתִי חֵ֤ן בְּעֵינֶ֙יךָ֙ אֲנִ֣י וְעַמֶּ֔ךָ הֲל֖וֹא בְּלֶכְתְּךָ֣ עִמָּ֑נוּ וְנִפְלִ֙ינוּ֙ אֲנִ֣י וְעַמְּךָ֔ מִכָּ֨ל־הָעָ֔ם אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֥י הָאֲדָמָֽה: פ (יז) וַיֹּ֤אמֶר ה֙' אֶל־מֹשֶׁ֔ה גַּ֣ם אֶת־הַדָּבָ֥ר הַזֶּ֛ה אֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְתָּ אֶֽעֱשֶׂ֑ה כִּֽי־מָצָ֤אתָ חֵן֙ בְּעֵינַ֔י וָאֵדָעֲךָ֖ בְּשֵֽׁם: (יח) וַיֹּאמַ֑ר הַרְאֵ֥נִי נָ֖א אֶת־כְּבֹדֶֽךָ: (יט) וַיֹּ֗אמֶר אֲנִ֨י אַעֲבִ֤יר כָּל־טוּבִי֙ עַל־פָּנֶ֔יךָ וְקָרָ֧אתִֽי בְשֵׁ֛ם ה֖' לְפָנֶ֑יךָ וְחַנֹּתִי֙ אֶת־אֲשֶׁ֣ר אָחֹ֔ן וְרִחַמְתִּ֖י אֶת־אֲשֶׁ֥ר אֲרַחֵֽם: (כ) וַיֹּ֕אמֶר לֹ֥א תוּכַ֖ל לִרְאֹ֣ת אֶת־פָּנָ֑י כִּ֛י לֹֽא־יִרְאַ֥נִי הָאָדָ֖ם וָחָֽי: (כא) וַיֹּ֣אמֶר ה֔' הִנֵּ֥ה מָק֖וֹם אִתִּ֑י וְנִצַּבְתָּ֖ עַל־הַצּֽוּר: (כב) וְהָיָה֙ בַּעֲבֹ֣ר כְּבֹדִ֔י וְשַׂמְתִּ֖יךָ בְּנִקְרַ֣ת הַצּ֑וּר וְשַׂכֹּתִ֥י כַפִּ֛י עָלֶ֖יךָ עַד־עָבְרִֽי: (כג) וַהֲסִרֹתִי֙ אֶת־כַּפִּ֔י וְרָאִ֖יתָ אֶת־אֲחֹרָ֑י וּפָנַ֖י לֹ֥א יֵרָאֽוּ: פ 

5.    רש"י שמות פרק לב פסוק כ (פרשת כי תשא)

וישק את בני ישראל - נתכוין לבדקן כסוטות.

6.    רשב"ם שמות פרק לב פסוק כ (פרשת כי תשא)

וישק את בני ישראל - בדקן כסוטות:

7.    אבן עזרא הפירוש הארוך שמות פרק לב פסוק כ (פרשת כי תשא)

ויזר על פני המים הם מי נחל יורד מן ההר. וצוה שישתו כל ישראל מאלה המים. וזה היה, כמו ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן יקח הכהן ונתן אל המים (במד' ה, יז). והנה המים חדשו אות בעובדי העגל בפניהם, או שצבתה בטנם, כי לולי זה איך הבינו בני לוי עובדי העגל מי היו. וכבר אמרו, כי היו מעטים שהיתה מחשבתם רעה. ומחשבת הכל לטובה היתה כפי סברתם.

8.    רבי אברהם בן הרמב"ם שמות פרק לב פסוק כ (פרשת כי תשא)

ויזר על פני המים. ופיזר את עפרו על המים כמו שביאר במשנה תורה ואכת אתו וג' ואשליך את עפרו וג' עשה (משה) ע"ה מה שעשה כדי למחות את זכרו (של עגל) ולהשמידו:

9.    שמות פרק יז פסוק יד (פרשת בשלח)

(יד) וַיֹּ֨אמֶר ה֜' אֶל־מֹשֶׁ֗ה כְּתֹ֨ב זֹ֤את זִכָּרוֹן֙ בַּסֵּ֔פֶר וְשִׂ֖ים בְּאָזְנֵ֣י יְהוֹשֻׁ֑עַ כִּֽי־מָחֹ֤ה אֶמְחֶה֙ אֶת־זֵ֣כֶר עֲמָלֵ֔ק מִתַּ֖חַת הַשָּׁמָֽיִם:

10.תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף מג עמוד ב

גמ'. תניא: אמר להם רבי יוסי, והלא כבר נאמר: ואת חטאתכם ^{מד עמוד א} אשר עשיתם את העגל לקחתי ואשרוף אותו באש ואכות אותו טחון היטב עד אשר דק לעפר ואשליך את עפרו אל הנחל היורד מן ההר! אמר לו: משם ראיה? הרי הוא אומר: ויזר על פני המים וישק את בני ישראל, לא נתכוין אלא לבודקן כסוטות.

11.דברים פרק ט פסוק כא (פרשת עקב)

(כא) וְֽאֶת־חַטַּאתְכֶ֞ם אֲשֶׁר־עֲשִׂיתֶ֣ם אֶת־הָעֵ֗גֶל לָקַחְתִּי֘ וָאֶשְׂרֹ֣ף אֹת֣וֹ׀ בָּאֵשׁ֒ וָאֶכֹּ֨ת אֹת֤וֹ טָחוֹן֙ הֵיטֵ֔ב עַ֥ד אֲשֶׁר־דַּ֖ק לְעָפָ֑ר וָֽאַשְׁלִךְ֙ אֶת־עֲפָר֔וֹ אֶל־ הַנַּ֖חַל הַיֹּרֵ֥ד מִן־הָהָֽר:

12.במדבר פרק ה פסוק יא - לא (פרשת נשא)

(יא) וַיְדַבֵּ֥ר ה֖' אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר: (יב) דַּבֵּר֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאָמַרְתָּ֖ אֲלֵהֶ֑ם אִ֥ישׁ אִישׁ֙ כִּֽי־תִשְׂטֶ֣ה אִשְׁתּ֔וֹ וּמָעֲלָ֥ה ב֖וֹ מָֽעַל: (יג) וְשָׁכַ֨ב אִ֣ישׁ אֹתָהּ֘ שִׁכְבַת־זֶרַע֒ וְנֶעְלַם֙ מֵעֵינֵ֣י אִישָׁ֔הּ וְנִסְתְּרָ֖ה וְהִ֣יא נִטְמָ֑אָה וְעֵד֙ אֵ֣ין בָּ֔הּ וְהִ֖וא לֹ֥א נִתְפָּֽשָׂה: (יד) וְעָבַ֨ר עָלָ֧יו רֽוּחַ־קִנְאָ֛ה וְקִנֵּ֥א אֶת־אִשְׁתּ֖וֹ וְהִ֣וא נִטְמָ֑אָה אוֹ־עָבַ֨ר עָלָ֤יו רֽוּחַ־קִנְאָה֙ וְקִנֵּ֣א אֶת־אִשְׁתּ֔וֹ וְהִ֖יא לֹ֥א נִטְמָֽאָה: (טו) וְהֵבִ֨יא הָאִ֣ישׁ אֶת־אִשְׁתּוֹ֘ אֶל־הַכֹּהֵן֒ וְהֵבִ֤יא אֶת־קָרְבָּנָהּ֙ עָלֶ֔יהָ עֲשִׂירִ֥ת הָאֵיפָ֖ה קֶ֣מַח שְׂעֹרִ֑ים לֹֽא־יִצֹ֨ק עָלָ֜יו שֶׁ֗מֶן וְלֹֽא־יִתֵּ֤ן עָלָיו֙ לְבֹנָ֔ה כִּֽי־מִנְחַ֤ת קְנָאֹת֙ ה֔וּא מִנְחַ֥ת זִכָּר֖וֹן מַזְכֶּ֥רֶת עָוֹֽן: (טז) וְהִקְרִ֥יב אֹתָ֖הּ הַכֹּהֵ֑ן וְהֶֽעֱמִדָ֖הּ לִפְנֵ֥י הֽ': (יז) וְלָקַ֧ח הַכֹּהֵ֛ן מַ֥יִם קְדֹשִׁ֖ים בִּכְלִי־חָ֑רֶשׂ וּמִן־הֶעָפָ֗ר אֲשֶׁ֤ר יִהְיֶה֙ בְּקַרְקַ֣ע הַמִּשְׁכָּ֔ן יִקַּ֥ח הַכֹּהֵ֖ן וְנָתַ֥ן אֶל־הַמָּֽיִם: (יח) וְהֶעֱמִ֨יד הַכֹּהֵ֥ן אֶֽת־הָאִשָּׁה֘ לִפְנֵ֣י ה֒' וּפָרַע֙ אֶת־רֹ֣אשׁ הָֽאִשָּׁ֔ה וְנָתַ֣ן עַל־כַּפֶּ֗יהָ אֵ֚ת מִנְחַ֣ת הַזִּכָּר֔וֹן מִנְחַ֥ת קְנָאֹ֖ת הִ֑וא וּבְיַ֤ד הַכֹּהֵן֙ יִהְי֔וּ מֵ֥י הַמָּרִ֖ים הַמְאָֽרֲרִֽים: (יט) וְהִשְׁבִּ֨יעַ אֹתָ֜הּ הַכֹּהֵ֗ן וְאָמַ֤ר אֶל־הָֽאִשָּׁה֙ אִם־לֹ֨א שָׁכַ֥ב אִישׁ֙ אֹתָ֔ךְ וְאִם־לֹ֥א שָׂטִ֛ית טֻמְאָ֖ה תַּ֣חַת אִישֵׁ֑ךְ הִנָּקִ֕י מִמֵּ֛י הַמָּרִ֥ים הַֽמְאָרֲרִ֖ים הָאֵֽלֶּה: (כ) וְאַ֗תְּ כִּ֥י שָׂטִ֛ית תַּ֥חַת אִישֵׁ֖ךְ וְכִ֣י נִטְמֵ֑את וַיִּתֵּ֨ן אִ֥ישׁ בָּךְ֙ אֶת־שְׁכָבְתּ֔וֹ מִֽבַּלְעֲדֵ֖י אִישֵֽׁךְ: (כא) וְהִשְׁבִּ֨יעַ הַכֹּהֵ֥ן אֶֽת־הָֽאִשָּׁה֘ בִּשְׁבֻעַ֣ת הָאָלָה֒ וְאָמַ֤ר הַכֹּהֵן֙ לָֽאִשָּׁ֔ה יִתֵּ֨ן ה֥' אוֹתָ֛ךְ לְאָלָ֥ה וְלִשְׁבֻעָ֖ה בְּת֣וֹךְ עַמֵּ֑ךְ בְּתֵ֨ת ה֤' אֶת־יְרֵכֵךְ֙ נֹפֶ֔לֶת וְאֶת־בִּטְנֵ֖ךְ צָבָֽה: (כב) וּ֠בָאוּ הַמַּ֨יִם הַמְאָרְרִ֤ים הָאֵ֙לֶּה֙ בְּֽמֵעַ֔יִךְ לַצְבּ֥וֹת בֶּ֖טֶן וְלַנְפִּ֣ל יָרֵ֑ךְ וְאָמְרָ֥ה הָאִשָּׁ֖ה אָמֵ֥ן׀ אָמֵֽן: (כג) וְ֠כָתַב אֶת־הָאָלֹ֥ת הָאֵ֛לֶּה הַכֹּהֵ֖ן בַּסֵּ֑פֶר וּמָחָ֖ה אֶל־מֵ֥י הַמָּרִֽים: (כד) וְהִשְׁקָה֙ אֶת־הָ֣אִשָּׁ֔ה אֶת־מֵי֥ הַמָּרִ֖ים הַמְאָֽרֲרִ֑ים וּבָ֥אוּ בָ֛הּ הַמַּ֥יִם הַֽמְאָרֲרִ֖ים לְמָרִֽים: (כה) וְלָקַ֤ח הַכֹּהֵן֙ מִיַּ֣ד הָֽאִשָּׁ֔ה אֵ֖ת מִנְחַ֣ת הַקְּנָאֹ֑ת וְהֵנִ֤יף אֶת־הַמִּנְחָה֙ לִפְנֵ֣י ה֔' וְהִקְרִ֥יב אֹתָ֖הּ אֶל־הַמִּזְבֵּֽחַ: (כו) וְקָמַ֨ץ הַכֹּהֵ֤ן מִן־הַמִּנְחָה֙ אֶת־אַזְכָּ֣רָתָ֔הּ וְהִקְטִ֖יר הַמִּזְבֵּ֑חָה וְאַחַ֛ר יַשְׁקֶ֥ה אֶת־הָאִשָּׁ֖ה אֶת־הַמָּֽיִם: (כז) וְהִשְׁקָ֣הּ אֶת־הַמַּ֗יִם וְהָיְתָ֣ה אִֽם־נִטְמְאָה֘ וַתִּמְעֹ֣ל מַ֣עַל בְּאִישָׁהּ֒ וּבָ֨אוּ בָ֜הּ הַמַּ֤יִם הַמְאָֽרֲרִים֙ לְמָרִ֔ים וְצָבְתָ֣ה בִטְנָ֔הּ וְנָפְלָ֖ה יְרֵכָ֑הּ וְהָיְתָ֧ה הָאִשָּׁ֛ה לְאָלָ֖ה בְּקֶ֥רֶב עַמָּֽהּ: (כח) וְאִם־לֹ֤א נִטְמְאָה֙ הָֽאִשָּׁ֔ה וּטְהֹרָ֖ה הִ֑וא וְנִקְּתָ֖ה וְנִזְרְעָ֥ה זָֽרַע: (כט) זֹ֥את תּוֹרַ֖ת הַקְּנָאֹ֑ת אֲשֶׁ֨ר תִּשְׂטֶ֥ה אִשָּׁ֛ה תַּ֥חַת אִישָׁ֖הּ וְנִטְמָֽאָה: (ל) א֣וֹ אִ֗ישׁ אֲשֶׁ֨ר תַּעֲבֹ֥ר עָלָ֛יו ר֥וּחַ קִנְאָ֖ה וְקִנֵּ֣א אֶת־אִשְׁתּ֑וֹ וְהֶעֱמִ֤יד אֶת־הָֽאִשָּׁה֙ לִפְנֵ֣י ה֔' וְעָ֤שָׂה לָהּ֙ הַכֹּהֵ֔ן אֵ֥ת כָּל־הַתּוֹרָ֖ה הַזֹּֽאת: (לא) וְנִקָּ֥ה הָאִ֖ישׁ מֵעָוֹ֑ן וְהָאִשָּׁ֣ה הַהִ֔וא תִּשָּׂ֖א אֶת־עֲוֹנָֽהּ: פ

13.דברים פרק יב פסוק ב - ד (פרשת ראה)

(ב) אַבֵּ֣ד תְּ֠אַבְּדוּן אֶֽת־כָּל־הַמְּקֹמ֞וֹת אֲשֶׁ֧ר עָֽבְדוּ־שָׁ֣ם הַגּוֹיִ֗ם אֲשֶׁ֥ר אַתֶּ֛ם יֹרְשִׁ֥ים אֹתָ֖ם אֶת־אֱלֹהֵיהֶ֑ם עַל־הֶהָרִ֤ים הָֽרָמִים֙ וְעַל־הַגְּבָע֔וֹת וְתַ֖חַת כָּל־עֵ֥ץ רַעֲנָֽן: (ג) וְנִתַּצְתֶּ֣ם אֶת־מִזְבְּחֹתָ֗ם וְשִׁבַּרְתֶּם֙ אֶת־מַצֵּ֣בֹתָ֔ם וַאֲשֵֽׁרֵיהֶם֙ תִּשְׂרְפ֣וּן בָּאֵ֔שׁ וּפְסִילֵ֥י אֱלֹֽהֵיהֶ֖ם תְּגַדֵּע֑וּן וְאִבַּדְתֶּ֣ם אֶת־שְׁמָ֔ם מִן־הַמָּק֖וֹם הַהֽוּא: (ד) לֹֽא־תַעֲשׂ֣וּן כֵּ֔ן לַה֖' אֱלֹהֵיכֶֽם:

14.במדבר רבה (וילנא) פרשה ט (פרשת נשא)

סימן מה - דָּבָר אַחֵר, כִּי תִשְׂטֶה וגו' (במדבר ה, יב), רַבָּנִין פָּתְרִין קְרָיָה בְּמַעֲשֵׂה הָעֵגֶל, (במדבר ה, יב): אִישׁ, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁנִּקְרָא אִישׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות טו, ג): ה' אִישׁ מִלְחָמָה. (במדבר ה, יב): כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁסָּרוּ מֵאַחֲרָיו, כְּמָה דְתֵימָא (שמות לב, ח): סָרוּ מַהֵר, וּמְתַרְגְּמִינַן סָטוּ בִּפְרִיעַ, וְהֵם נִקְרְאוּ אִשְׁתּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (הושע ב, יח): וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא נְאֻם ה' תִּקְרְאִי וגו', וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שמות יט, י): וְקִדַשְׁתָּם הַיּוֹם וּמָחָר, (ויקרא יט, ב): קְדשִׁים תִּהְיוּ. (במדבר ה, יב): וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל, זוֹ מְעִילַת עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (במדבר ה לא, טז): לִמְסָר מַעַל בַּה' עַל דְּבַר פְּעוֹר. (במדבר ה, יג): וְשָׁכַב אִישׁ, זֶה אַהֲרֹן, שֶׁעָשָׂה לָהֶם אֶת הָעֵגֶל. (במדבר ה, יג): שִׁכְבַת זֶרַע, שֶׁכָּךְ הָיְתָה דַּרְכָּהּ שֶׁל עֲבוֹדָתָהּ שֶׁמַּעֲבִירִים אֶת זַרְעָם לְפָנֶיהָ בָּאֵשׁ, כְּמָה דְתֵימָא (ויקרא יח, כא): וּמִזַּרְעֲךָ לֹא תִתֵּן לְהַעֲבִיר לַמֹּלֶךְ. (במדבר ה, יג): וְנֶעְלַם מֵעֵינֵי אִישָׁהּ וְנִסְתְּרָה, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהֵם חָשְׁבוּ בְּעַצְמָם כְּאִלּוּ עַיִן שֶׁל מַעְלָה אֵינָהּ רוֹאָה, כְּמָה דְתֵימָא (תהלים צד, ז): וַיֹּאמְרוּ לֹא יִרְאֶה יָהּ, וְאוֹמֵר (איוב כב, יב): עָבִים סֵתֶר לוֹ וְלֹא יִרְאֶה. (במדבר ה, יג): וְנִסְתְּרָה, כְּמָה דְתֵימָא (ישעיה כט, טו): הוֹי הַמַּעֲמִיקִים מֵה' לַסְתִּיר עֵצָה. (במדבר ה, יג): וְהִיא נִטְמָאָה, כְּמָה דְתֵימָא (יחזקאל לו, יז): כְּטֻמְאַת הַנִּדָּה הָיְתָה דַרְכָּם לְפָנָי. (במדבר ה, יג): וְעֵד אֵין בָּהּ, שֶׁלֹא הָיָה בָּהֶם נָבִיא שֶׁיָּעִיד בָּהֶם, כְּמָה דְתֵימָא (מלכים ב יז, יג): וַיָּעַד ה' בְּיִשְׂרָאֵל וּבִיהוּדָה בְּיַד כָּל נְבִיאֵי כָל חֹזֶה, שֶׁכְּבָר הָרְגוּ לְחוּר עַל שֶׁהָיָה מוֹכִיחָם. (במדבר ה, יג): וְהִוא לֹא נִתְפָּשָׂה, שֶׁעָשׂוּ אוֹתוֹ בְּרָצוֹן וּלְכָךְ נֶעֶנְשׁוּ. (במדבר ה, יד): וְעָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה, (שמות כ, ה): כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ אֵל קַנָּא. (במדבר ה, יג): וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ, כְּמָה דְתֵימָא (שמות לב, ז): לֶךְ רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְךָ וגו'. (במדבר ה, יג): וְהִוא נִטְמָאָה, כְּמָה דְתֵימָא (שמות לב, ח): וַיִּשְׁתַּחֲווּ לוֹ וַיִּזְבְּחוּ לוֹ. (במדבר ה, יג): אוֹ עָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ וְהִיא לֹא נִטְמָאָה, שֶׁהַרְבֵּה כְּשֵׁרִים הָיוּ בָהֶם וְקִנֵּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְכֻלָּם שֶׁבִּקֵּשׁ לָהֶם לְכַלּוֹת הַטּוֹבִים עִם הָרָעִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב, י): וְעַתָּה הַנִּיחָה לִי וְיִחַר אַפִּי בָהֶם וַאֲכַלֵּם. (במדבר ה, טו): וְהֵבִיא הָאִישׁ, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, (במדבר ה, טו): אֶת אִשְׁתּוֹ, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, (במדבר ה, טו): אֶל הַכֹּהֵן, זֶה משֶׁה, שֶׁהָיָה כֹּהֵן כָּל שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּלּוּאִים, וְאוֹמֵר (תהלים צט, ו): משֶׁה וְאַהֲרֹן בְּכֹהֲנָיו, מָה הִיא הַהֲבָאָה, שֶׁהֵבִיא דִּינָם אֶל משֶׁה, שֶׁאָמַר לוֹ: לֶךְ רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ. (במדבר ה, טו): וְהֵבִיא אֶת קָרְבָּנָהּ עָלֶיהָ, שֶׁנָּתַן לְמשֶׁה אוֹתָהּ שָׁעָה שְׁנֵי לוּחוֹת הַבְּרִית, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לא, יח): וַיִּתֵּן אֶל משֶׁה כְּכַלֹּתוֹ וגו'. (במדבר ה, טו): עֲשִׂרִיתהָאֵיפָה, שֶׁהָיוּ כְּתוּבִים עֲלֵיהֶם עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים. (במדבר ה, טו): קֶמַח שְׂעֹרִים, וְשֶׁבַּעֲוֹן עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים נַעֲשׂוּ יִשְׂרָאֵל כַּקֶּמַח, כְּמָה דְתֵימָא (ישעיה מז, ב): קְחִי רֵחַיִם וְטַחֲנִי קָמַח, וְהִסְעִירָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בֵּין הָאֻמּוֹת, כְּמָה דְתֵימָא (זכריה ז, יד): וְאֵסָעֲרֵם עַל כָּל הַגּוֹיִם, לְפִי שֶׁהַדִּבּוּר (שמות כ, ג): לֹא יִהְיֶה, רָמַז שָׁם אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת. (במדבר ה, טו): לֹא יִצֹּק עָלָיו שֶׁמֶן, שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: וְעַתָּה הַנִּיחָה לִי וגו'. (במדבר ה, טו): וְלֹא יִתֵּן עָלָיו לְבֹנָה, כְּמָה דְתֵימָא (דברים ט, יד): הֶרֶף מִמֶּנִּי וגו', לוֹמַר שֶׁלֹא יַזְכִּיר לוֹ לֹא זְכוּת אָבוֹת וְלֹא זְכוּת אִמָּהוֹת. (במדבר ה, טו): כִּי מִנְחַת קְנָאֹת הוּא, כְּמָה דְתֵימָא (דברים ט, יג): רָאִיתִי אֶת הָעָם הַזֶּה וְהִנֵּה עַם קְשֵׁה עֹרֶף הוּא. (במדבר ה, טו): מִנְחַת זִכָּרוֹן, שֶׁבַּדִּבּוּר לֹא יִהְיֶה, יִהְיֶה לְיִשְׂרָאֵל שָׁם זִכָּרוֹן טוֹב לַבּוֹעֲרִים בַּעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כ, ו): וְעֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים וגו'. (במדבר ה, טו): מַזְכֶּרֶת עָוֹן, לַטּוֹעִים אַחֲרֶיהָ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כ, ה): פֹּקֵד עֲוֹן אָבוֹת וגו'. (במדבר ה, טז): וְהִקְרִיב אֹתָהּ הַכֹּהֵן, שֶׁנִּתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם, כְּמָה דְתֵימָא (שמות לב, יא): וַיְחַל משֶׁה אֶת פְּנֵי ה' וגו'. (במדבר ה, טז): וְהֶעֱמִדָהּ לִפְנֵי ה', שֶׁמָּחַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאָמַר שֶׁלֹא יְאַבֵּד אֶת כֻּלָּם, כְּמָה דְתֵימָא (שמות לב, יד): וַיִּנָחֶם ה' עַל הָרָעָה.

סימן מו - וְלָקַח הַכֹּהֵן ^{(במדבר ה, יז)}, זֶה משֶׁה, ^{(במדבר ה, יז)}: מַיִם קְדשִׁים, לִקְדֻשַּׁת שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְיָרַד ^{(דברים ט, כא)}: אֶל הַנַּחַל הַיֹּרֵד מִן הָהָר. ^{(במדבר ה, יז)}: בִּכְלִי חָרֶשׂ, כְּשֵׁם שֶׁאֵין לִכְלִי חֶרֶשׂ טָהֳרָה אַחַר שֶׁנִּטְמָא, כָּךְ לֹא הָיָה לָהֶם תַּקָּנָה, לְכָל הַטּוֹעִים בָּעֵגֶל, שֶׁכֻּלָּם נֶאֶבְדוּ. ^{(במדבר ה, יז)}: וּמִן הֶעָפָר, זֶה הָיָה עַפְרוֹת הַזָּהָב אֲשֶׁר טָחַן, כְּמָה דְתֵימָא (שמות לב, כ): וַיִּטְחַן עַד אֲשֶׁר דָּק. (במדבר ה, יז): אֲשֶׁר יִהְיֶה בְּקַרְקַע הַמִּשְׁכָּן, שֶׁעַל יְדֵי הָעֵגֶל יָרְדוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁעֲבָדוּהוּ, עַד לַקַּרְקַע, וְנִתְמַשְׁכְּנוּ בִּידֵי הַמָּוֶת. (במדבר ה, יז): יִקַּח הַכֹּהֵן, זֶה משֶׁה. (במדבר ה, יז): וְנָתַן אֶל הַמָּיִם, כְּמָה דְתֵימָא (דברים ט, כא): וָאַשְׁלִךְ אֶת עֲפָרוֹ אֶל הַנַּחַל הַיֹּרֵד מִן הָהָר, (במדבר ה, יח): וְהֶעֱמִיד הַכֹּהֵן, זֶה משֶׁה. (במדבר ה, יח): אֶת הָאִשָּׁה לִפְנֵי ה', כְּמָה דְתֵימָא ^{(שמות לב, כו)}: וַיַּעֲמֹד משֶׁה בְּשַׁעַר הַמַּחֲנֶה וַיֹּאמֶר מִי לַה' אֵלָי וגו'. ^{(במדבר ה, יח)}: וּפָרַע אֶת רֹאשׁ הָאִשָּׁה, (שמות לב, כה): וַיַּרְא משֶׁה אֶת הָעָם כִּי פָרֻעַ הוּא כִּי פְרָעֹה אַהֲרֹן, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שָׁלְטָה בָהֶם הַצָּרַעַת, כְּמָה דְתֵימָא (ויקרא יג, מה): וְרֹאשׁוֹ יִהְיֶה פָרוּעַ. ^{(במדבר ה, יח)}: וְנָתַן עַל כַּפֶּיהָ אֵת מִנְחַת הַזִּכָּרוֹן, שֶׁהוֹכִיחָם עַל הַתּוֹרָה שֶׁקִּבְּלוּ, שֶׁאִם יִזְכּוּ יִהְיֶה לָהֶם לְזִכָּרוֹן שֵׁם, וּלְפִי שֶׁעָבְרוּ עָלֶיהָ הָיְתָה לָהֶם (במדבר ה, יח): מִנְחַת קְנָאֹת. (במדבר ה, יח): וּבְיַד הַכֹּהֵן, זֶה משֶׁה. (במדבר ה, יח): יִהְיוּ מֵי הַמָּרִים הַמְאָרְרִים, לִמֶּדְךָ הַכָּתוּב שֶׁעַל יְדֵי משֶׁה נֶהְפַּךְ הַנַּחַל לְמַיִם רָעִים.

סימן מז - וְהִשְׁבִּיעַ אֹתָהּ הַכֹּהֵן (במדבר ה, יט), זֶה שְׁבוּעָה שֶׁהִשְׁבִּיעָם שֶׁיְּקַיְמוּ אֶת הַתּוֹרָה, כְּמָה דְתֵימָא (שמות כד, ח): הִנֵּה דַּם הַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַת ה' וגו', וְאֵין בְּרִית בְּלֹא שְׁבוּעָה, וְכָךְ אָמַר לָהֶם משֶׁה, אִם קִיַּמְתֶּם שְׁבוּעַת הַבְּרִית (במדבר ה, יט): אִם לֹא שָׁכַב וגו', שֶׁלֹא טְעִיתֶם אַחַר עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, שֶׁלֹא הִשְׁתַּחֲוִיתֶם לָהּ. (במדבר ה, יט): וְאִם לֹא שָׂטִית, שֶׁלֹא זְבַחְתֶּם טֻמְאָה, שֶׁלֹא שִׂחַקְתֶּם לְפָנֶיהָ, (במדבר ה, יט): הִנָּקִי מִמֵּי הַמָּרִים הָאֵלֶּה, כְּמָה דְתֵימָא (שמות טו, כו): וַיֹּאמֶר אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל ה' אֱלֹהֶיךָ וגו'. (במדבר ה, כ): אַתְּ כִּי שָׂטִית, זֶה הַמְּזַבֵּחַ לָעֵגֶל, וְאַתְּ כִּי שָׂטִית, זֶה הַמְקַטֵּר. (במדבר ה, כ): כִּי נִטְמֵאת, זֶה הַמְּנַסֵּךְ, וְכִי נִטְמֵאת, זֶה הַמִּשְׁתַּחֲוֶה. (במדבר ה, כ): וַיִּתֵּן אִישׁ בָּךְ וגו', זֶה הַמְּקַבְּלוֹ עָלָיו לֵאלוֹהַּ וְאָמַר לוֹ (ישעיה מד, יז): אֵלִי אָתָּה, וְכָל אֵלֶּה עֵדִים וְלֹא הַתְרָאָה. (במדבר ה, כא): וְהִשְׁבִּיעַ הַכֹּהֵן אֶת הָאִשָּׁה וגו', כְּמָה דְתֵימָא (דברים כט, יא): לְעָבְרְךָ בִּבְרִית ה' אֱלֹהֶיךָ וּבְאָלָתוֹ, אֵין בְּרִית אֶלָּא שְׁבוּעָה, כְּמָה דְתֵימָא (בראשית כא, לא לב): כִּי שָׁם נִשְׁבְּעוּ שְׁנֵיהֶם, וַיִּכְרְתוּ בְרִית בִּבְאֵר שָׁבַע. וּמִנַּיִן שֶׁבְּסִינַי לָקְחוּ שְׁבוּעַת הָאָלָה, שֶׁכֵּן כְּתִיב (דברים כח, סט): אֵלֶּה דִבְרֵי הַבְּרִית וגו' מִלְּבַד הַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַת אִתָּם בְּחֹרֵב, הִקִּישׁ בְּרִית חוֹרֵב לִבְרִית אֶרֶץ מוֹאָב, מַה לְּהַלָּן בְּאָלָה אַף כָּאן בְּאָלָה. אֵי זֶהוּ בְּרִית שֶׁל חוֹרֵב, (ויקרא כו, יד): וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ לִי וגו'. (במדבר ה, כא): וְאָמַר הַכֹּהֵן לָאִשָּׁה, זֶה משֶׁה. (במדבר ה, כא): יִתֵּן ה' אוֹתָךְ לְאָלָה וְלִשְׁבֻעָה וגו', אֵלּוּ קְלָלוֹת שֶׁבְּתוֹרַת כֹּהֲנִים. (במדבר ה, כב): וּבָאוּ הַמַּיִם הַמְאָרְרִים הָאֵלֶּה, אֵלּוּ הַמַּיִם שֶׁל נַחַל, שֶׁבּוֹ הִשְׁלִיךְ משֶׁה עֲפַר זְהַב הָעֵגֶל, וְהִשְׁבִּיעָם משֶׁה בְּכָל מַה שֶּׁקִּבְּלוּ בְּסִינַי שֶׁהַמַּיִם יִבְדְּקוּ אוֹתָן. שָׁלשׁ פְּעָמִים כָּתוּב כָּאן וּבָאוּ, כְּנֶגֶד שְׁלשָׁה דִּינִין שֶׁנִּדּוֹנוּ עוֹבְדֵי הָעֵגֶל, חֶרֶב, וּבְדִיקַת מַיִם, וּמַגֵּפָה. (במדבר ה, כב): לַצְבּוֹת בֶּטֶן וְלַנְפִּל יָרֵךְ, מְלַמֵּד שֶׁאַף אַהֲרֹן הַשּׁוֹכֵב נֶעֱנַשׁ עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ט, כ): וּבְאַהֲרֹן הִתְאַנַּף וגו', וְאֵין (דברים ט, כ): לְהַשְׁמִידוֹ, אֶלָּא מִיתַת בָּנִים, כְּמָה דְתֵימָא (עמוס ב, ט): וָאַשְׁמִיד פִּרְיוֹ מִמַּעַל וגו', רְאוּיִם הָיוּ כָּל בָּנָיו לָמוּת, אֶלָּא שֶׁנִּתְפַּלֵּל משֶׁה עָלָיו וּמֵתוּ הַשְּׁנַיִם כְּנֶגֶד שְׁתֵּי קְלָלוֹת הָאֲמוּרוֹת כָּאן: לַצְבּוֹת בֶּטֶן וְלַנְפִּל יָרֵךְ. וּמִנַּיִן שֶׁעַל מִיתַת הַבָּנִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר, שֶׁכֵּן כְּתִיב (תהלים קכז, ג): שָׂכָר פְּרִי הַבָּטֶן, וְאוֹמֵר (דברים ז, יג): פְּרִי בִטְנְךָ, וְאוֹמֵר (שמות א, ה): יֹצְאֵי יֶרֶךְ יַעֲקֹב, וְנִשְׁאֲרוּ הַשְּׁנַיִם, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שמות כב, ח): עַל כָּל דְּבַר פֶּשַׁע, מְדַבֵּר בְּאַהֲרֹן שֶׁהִפְשִׁיעַ אֶת יִשְׂרָאֵל בַּדִּבּוּר לֹא יִהְיֶה. (שמות כב, ח): עַל שׁוֹר, כְּמָה דְתֵימָא (תהלים קו, כ): וַיָּמִירוּ אֶת כְּבוֹדָם בְּתַבְנִית שׁוֹר. (שמות כב, ח): עַל חֲמוֹר, אֵלּוּ הַמִּצְרִיִּים שֶׁנִּקְרְאוּ חֲמוֹרִים, כְּמָה דְתֵימָא (יחזקאל כג, כ): אֲשֶׁר בְּשַׂר חֲמוֹרִים וגו', הֵם הֵסִיתוּ אֶת יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת הָעֵגֶל. (שמות כב, ח): עַל שֶׂה, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁטָּעוּ אַחֲרָיו שֶׁנִּקְרְאוּ שֶׂה, כְּמָה דְתֵימָא (ירמיה נ, יז): שֶׂה פְזוּרָה יִשְׂרָאֵל. (שמות כב, ח): עַל שַׂלְמָה, שֶׁהִמְלִיכוּהוּ עֲלֵיהֶם, כְּמָה דְתֵימָא (ישעיה ג, ו): שִׂמְלָה לְכָה קָצִין תִּהְיֶה לָנוּ. (שמות כב, ח): עַל כָּל אֲבֵדָה, שֶׁאָבְדוּ מַה שֶּׁאָמְרוּ בְּסִינַי (שמות כד, ז): כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה. (שמות כב, ח): אֲשֶׁר יֹאמַר כִּי הוּא זֶה, שֶׁאָמְרוּ לָעֵגֶל (שמות לב, ד): אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל. (שמות כב, ח): עַד הָאֱלֹהִים יָבֹא דְּבַר שְׁנֵיהֶם, זֶה משֶׁה שֶׁנִּקְרָא אֱלֹהִים (שמות ז, א): רְאֵה נְתַתִּיךָ אֱלֹהִים לְפַרְעֹה. (שמות כב, ח): אֲשֶׁר יַרְשִׁיעֻן אֱלֹהִים, זֶה משֶׁה, יַרְשִׁיעָן כְּתִיב. (שמות, כב, ח): יְשַׁלֵּם שְׁנַיִם לְרֵעֵהוּ, אֵלּוּ שְׁנֵי בָנָיו שֶׁשִּׁלֵּם לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא רֵעַ יִשְׂרָאֵל, שֶׁמֵּתוּ. (במדבר ה, כב): וְאָמְרָה הָאִשָּׁה אָמֵן, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁעָנוּ אָמֵן אַחַר קִלְּלַת עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, כְּמָה דְתֵימָא (דברים כז, טו): אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה פֶסֶל וגו', לָמָּה שְׁתֵּי פְּעָמִים אָמֵן, כְּנֶגֶד אָרוּר בִּפְרַט אָרוּר בִּכְלַל, כְּמָה דְתֵימָא (דברים כז, כו): אָרוּר אֲשֶׁר לֹא יָקִים וגו'.

סימן מח -וְכָתַב אֶת הָאָלֹת הָאֵלֶּה הַכֹּהֵן (במדבר ה, כג), זֶה משֶׁה, (במדבר ה, כג): בַּסֵּפֶר, זֶה הַלּוּחַ, שֶׁהָיָה כָּתוּב בּוֹ (שמות כ, ה): פֹּקֵד עֲוֹן אָבֹת וגו', וְכִי הוּא כְּתָבָן וַהֲלוֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּתָבָן, אֶלָּא לְפִי שֶׁטָּעוּ יִשְׂרָאֵל לֹא נְתָנָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶלָּא לְמשֶׁה, כְּמָה דְתֵימָא (שמות לא, יח): וַיִּתֵּן אֶל משֶׁה, וּלְכָךְ נִקְרְאוּ עַל שְׁמוֹ כְּאִלּוּ הוּא כְּתָבָן. וְלָמָּה קָרָא הַלּוּחַ סֵפֶר, לְפִי שֶׁהָיָה סֵפֶר. (במדבר ה, כג): וּמָחָה אֶל מֵי הַמָּרִים, לְפִי שֶׁבַּעֲוֹן יִשְׂרָאֵל שִׁבַּר אֶת הַלּוּחוֹת וּפָרַח הַכְּתָב מֵעֲלֵיהֶם, וּבְאוֹתָהּ מְחִיַּת הַכְּתָב שָׁתוּ יִשְׂרָאֵל עָנְשָׁם בַּמַּיִם, (במדבר ה, כד): וְהִשְׁקָה אֶת הָאִשָּׁה, כְּמָה דְתֵימָא (שמות לב, כ): וַיַּשְׁק אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, בְּדָקָן כַּסּוֹטוֹת. (במדבר ה, כה): וְלָקַח הַכֹּהֵן מִיַּד הָאִשָּׁה אֵת מִנְחַת הַקְּנָאֹת, אֵלּוּ הַלּוּחוֹת, שֶׁהָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹלֵחַ לָהֶם לְקָחָם מֵהֶם, שֶׁלֹא רָצָה לִתְּנָהּ לָהֶם. (במדבר ה, כה): וְהֵנִיף אֶת הַמִּנְחָה לִפְנֵי ה', שֶׁהֶחֱזִיר כְּתָב הַלּוּחוֹת לִמְקוֹמָן. (במדבר ה, כה): וְהִקְרִיב אֹתָהּ אֶל הַמִּזְבֵּחַ, אֵלּוּ הַלּוּחוֹת שֶׁשִּׁבֵּר תַּחַת הָהָר, כְּמָה דְתֵימָא (שמות לב, יט): וַיַּשְׁלֵךְ מִיָּדָו אֶת הַלֻּחֹת וַיְשַׁבֵּר אֹתָם תַּחַת הָהָר, בִּמְקוֹם הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר בָּנָה משֶׁה תַּחַת הָהָר לְקַבֵּל הַתּוֹרָה, כְּמָה דְתֵימָא (שמות כד, ד): וַיִּבֶן מִזְבֵּחַ תַּחַת הָהָר. (במדבר ה, כו): וְקָמַץ הַכֹּהֵן מִן הַמִּנְחָה וגו', שֶׁלִּמֵּד משֶׁה סָנֵיגוֹרְיָא עַל יִשְׂרָאֵל, מִמַּה שֶּׁכָּתוּב בַּלּוּחוֹת (שמות כ, ו): וְעֹשֶׂה חֶסֶד לָאֲלָפִים לְאֹהֲבַי, אָמַר משֶׁה הֲרֵי הָאָבוֹת אוֹהֲבֶיךָ, עֲשֵׂה עִמָּהֶם חֶסֶד וְהַצֵּל אֶת בְּנֵיהֶם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות לב, יג): זְכֹר לְאַבְרָהָם וגו'. (במדבר ה, כו): וְאַחַר יַשְׁקֶה וגו', אַחַר שֶׁנִּתְחַלָּה עֲלֵיהֶם וְהֶעֱבִיר פָּנָיו שֶׁל זַעַם, כְּמָה דְתֵימָא (שמות לב, טו): וַיִּפֶן וַיֵּרֶד משֶׁה, אַחַר כֵּן בְּדָקָן כַּסּוֹטוֹת. (במדבר ה, כז): וְהִשְׁקָהּ אֶת הַמַּיִם וְהָיְתָה אִם נִטְמְאָה וַתִּמְעֹל מַעַל בְּאִישָׁהּ וּבָאוּ וגו', בְּעֵת שֶׁשָּׁתוּ מֵהֶם נִבְדְּקוּ וּמֵתוּ כָּל הַחוֹטְאִים מִיתָה מְשֻׁנָּה, מַטְרוֹנָה שָׁאֲלָה אֶת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מִפְּנֵי מָה חֲטָיָה אַחַת בָּעֵגֶל וְהֵם מֵתוּ בָהּ שָׁלשׁ מִיתוֹת. אָמַר לָהּ אֵין חָכְמָה לְאִשָּׁה אֶלָּא בְּפִלְכָּהּ, דִּכְתִיב (שמות לה, כה): וְכָל אִשָּׁה חַכְמַת לֵב בְּיָדֶיהָ טָווּ. אָמַר לוֹ הוֹרְקְנוֹס בִּשְׁבִיל שֶׁלֹא לַהֲשִׁיבָהּ דָּבָר אֶחָד מִן הַתּוֹרָה אִבַּדְתָּ מִמֶּנּוּ שְׁלשׁ מֵאוֹת כֹּר מַעֲשֵׂר בְּכָל שָׁנָה, אָמַר לוֹ יִשָֹּׂרְפוּ דִּבְרֵי תוֹרָה וְאַל יִמָּסְרוּ לַנָּשִׁים, וּכְשֶׁיָּצְאָה אָמְרוּ לוֹ תַלְמִידָיו רַבִּי לָזוֹ דָחִיתָ בְּקָנֶה לָנוּ מָה אַתָּה מֵשִׁיב, רַבִּי בֶּרֶכְיָה בַּר אַבָּא בַּר כַּהֲנָא בְּשֵׁם רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר כָּל מִי שֶׁהָיָה לוֹ עֵדִים וְהַתְרָאָה הָיָה מֵת בְּבֵית דִּין, עֵדִים וְלֹא הַתְרָאָה הָיָה נִבְדַּק כַּסּוֹטָה, לֹא עֵדִים וְלֹא הַתְרָאָה הָיָה מֵת בַּמַּגֵּפָה. רַב וְלֵוִי בַּר סִיסֵי תַּרְוֵיהוֹן אָמְרִין זִבַּח קִטֵּר וְנִסֵּךְ, הָיָה מֵת בְּבֵית דִּין. טִפַּח רִקֵּד שִׂחֵק, הָיָה נִבְדַּק כַּסּוֹטָה. שָׂמַח בְּלִבּוֹ, הָיָה מֵת בַּמַּגֵּפָה. (במדבר ה, כז): וְהָיְתָה הָאִשָּׁה לְאָלָה בְּקֶרֶב עַמָּהּ, וְעַמָּהּ שָׁלוֹם, שֶׁהֵן לָקוּ וְהַשְּׁאָר פָּלְטוּ. (במדבר ה, כח): וְאִם לֹא נִטְמְאָה הָאִשָּׁה, אֵלּוּ שֶׁהָיוּ כְּשֵׁרִים שֶׁשָּׁתוּ, (במדבר ה, כח): וּטְהֹרָה הִוא, אֵלּוּ שֵׁבֶט לֵוִי. (במדבר ה, כח): וְנִקְתָה, אֵלּוּ הַלְוִיִּם שֶׁזָּכוּ לַעֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ עַל זֹאת שֶׁכָּל מַעֲשֵׂיהֶם בִּנְקִיּוּת. (במדבר ה, כח): וְנִזְרְעָה זָרַע, אֵלּוּ יִשְרָאֵל הַכְּשֵׁרִים שֶׁזַּרְעָם נִכְנַס לָאָרֶץ, כְּמָא דְּתֵימָא (הושע ב, כה): וּזְרַעְתִּיהָ לִי בָּאָרֶץ, וְעָשָׂה לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַה שֶּׁאָמַר לְאַבְרָהָם (שמות לכ, יג): וְכָל הָאָרֶץ הַזֹּאת אֲשֶׁר אָמַרְתִּי אֶתֵּן לְזַרְעֲכֶם וגו', שֶׁכֵּן כְּתִיב לְאַחַר מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל (שמות לג, א): וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה לֵךְ עֲלֵה מִזֶּה.

סימן מט  - זֹאת תּוֹרַת הַקְּנָאֹת (במדבר ה, כט), כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הַתּוֹרָה הַזֹּאת שֶׁל קִנְאוֹת עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים לְעוֹלָם תִּהְיֶה, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁפָּרַע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵעוֹבְדֵי הָעֵגֶל בַּקִּנְאָה, כָּךְ יִפָּרַע מֵהֶם לַדּוֹרוֹת, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (דברים לב, כא): הֵם קִנְאוּנִי בְלֹא אֵל כִּעֲסוּנִי בְּהַבְלֵיהֶם, מַה כְּתִיב (דברים לב, כד): מְזֵי רָעָב, נֶגֶד (במדבר ה, כז): וְצָבְתָה בִטְנָהּ, שֶׁכֵּן תִּרְגֵּם אוּנְקְלוּס נְפִיחֵי כָפָן. (דברים לב, כה): מִחוּץ תְּשַׁכֶּל חֶרֶב, כְּנֶגֶד אוֹתָן שֶׁהָרְגוּ בְּנֵי לֵוִי בַּחֶרֶב. (דברים לב, כד): וְקֶטֶב מְרִירִי, זֶה הַדֶּבֶר, כְּנֶגֶד (שמות לב, לה): וַיִּגֹּף ה' אֶת הָעָם. (במדבר ה, כט): אֲשֶׁר תִּשְׂטֶה אִשָּׁה (יחזקאל טז, לב): הָאִשָּׁה הַמְנָאָפֶת תַּחַת אִישָׁהּ תִּקַּח אֶת זָרִים, הָיָה נָבִיא מוֹכִיחָם שֶׁתַּחַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָבְדוּ עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים. (במדבר ה, ל): אוֹ אִישׁ אֲשֶׁר תַּעֲבֹר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה, הָיָה מִתְנַבֵּא משֶׁה שֶׁעָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְקַנֹּאתָם, וּלְכָךְ כָּתַב בִּתְחִלַּת הַפָּרָשָׁה (במדבר ה, יד): וְעָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה, שֶׁהוּא מְדַבֵּר כְּנֶגֶד קִנְאַת הָעֵגֶל שֶׁעָבְרָה, וּלְבַסּוֹף כְּתִיב: תַּעֲבֹר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה, שֶׁהוּא אוֹמֵר עַל הֶעָתִיד (במדבר ה, ל): וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ, זֶה הָיָה בִּימֵי יְחֶזְקֵאל שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, וְקִנֵּא לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל ח, ה): וַיֹּאמֶר אֵלַי בֶּן אָדָם שָׂא נָא עֵינֶיךָ דֶרֶךְ צָפוֹנָה וָאֶשָׂא עֵינַי דֶּרֶךְ צָפוֹנָה וְהִנֵּה מִצָּפוֹן לְשַׁעַר הַמִּזְבֵּחַ סֵמֶל הַקִּנְאָה הַזֶּה בַּבִּאָה. (במדבר ה, ל): וְהֶעֱמִיד אֶת הָאִשָּׁה לִפְנֵי ה', שֶׁהוֹכִיחָם יְחֶזְקֵאל עַל זֹאת לַהֲשִׁיבָם לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְלֹא הוֹעִיל. (במדבר ה, ל): וְעָשָׂה לָהּ הַכֹּהֵן, זֶה יְחֶזְקֵאל, (במדבר ה, ל): אֵת כָּל הַתּוֹרָה הַזֹּאת, שֶׁנִּבְּאוּ לָהֶם הוּא וְיִרְמְיָה הַכֹּהֵן, שֶׁיָּבֹאוּ עֲלֵיהֶם פֻּרְעָנֻיּוֹת כְּשֵׁם שֶׁבָּאוּ עַל יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר עַל מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל, וּבָאָה הַפֻּרְעָנֻוּת עַל יִשְׂרָאֵל בִּימֵיהֶם. אַתְּ מוֹצֵא בְּמַעֲשֵׂה הָעֵגֶל מֵתוּ בַּחֶרֶב, כָּךְ בִּימֵי אֵלּוּ הַכֹּהֲנִים כְּתִיב בָּהֶם (ירמיה מג, יא): וַאֲשֶׁר לַחֶרֶב לָחָרֶב, בָּעֵגֶל מֵתוּ מִיתוֹת מְשֻׁנּוֹת, כָּךְ בִּימֵי יִרְמְיָהוּ (ירמיה טז, ד): מְמוֹתֵי תַחֲלֻאִים יָמֻתוּ. בָּעֵגֶל מֵתוּ בַּדֶּבֶר, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב, לה): וַיִּגֹּף ה' אֶת הָעָם, כָּךְ בִּימֵי יִרְמְיָהוּ, אֲשֶׁר לַדֶּבֶר לַדָּבֶר. בָּעֵגֶל כְּתִיב (שמות לב, לד): וּבְיוֹם פָּקְדִי, וּבִימֵי יְחֶזְקֵאל כְּתִיב (יחזקאל ט, א): קָרְבוּ פְּקֻדּוֹת הָעִיר, לְכָךְ נֶאֱמַר: וְעָשָׂה לָהּ הַכֹּהֵן אֵת כָּל הַתּוֹרָה הַזֹּאת. (במדבר ה, לא): וְנִקָּה הָאִישׁ מֵעָוֹן, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיְנַקֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹא יַעֲשׂוּ לוֹ עוֹד עָוֹן לְפָנָיו, שֶׁכָּךְ אָמַר לָהֶם עַל יְדֵי יְחֶזְקֵאל (יחזקאל לו, כה כט): וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וגו' וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב חָדָשׁ וגו' וְאֶת רוּחִי אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם וגו' וְהוֹשַׁעְתִּי אֶתְכֶם מִכָּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וגו', (במדבר ה, לא): וְהָאִשָּׁה הַהִוא תִּשָֹּׂא אֶת עֲוֹנָהּ, כְּמָה דְתֵימָא (יחזקאל לו, לב): לֹא לְמַעַנְכֶם אֲנִי עֹשֶׂה נְאֻם ה' אֱלֹהִים יִוָּדַע לָכֶם בּוֹשׁוּ וְהִכָּלְמוּ מִדַּרְכֵיכֶם בֵּית יִשְׂרָאֵל. וּכְשֵׁם שֶׁמָּחַל לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּעֵגֶל וְנִתְרַצָּה לָהֶם וְשָׁכַן בְּתוֹכָם וְהִכְנִיסָם לָאָרֶץ, כָּךְ נִבָּא יְחֶזְקֵאל שֶׁכָּךְ יַעֲשֶׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְבַסּוֹף, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל לז, כא כח): וְדַבֵּר אֲלֵיהֶם כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהִים הִנֵּה אֲנִי לֹקֵחַ וגו' וְלֹא יִטַּמְּאוּ עוֹד בְּגִלּוּלֵיהֶם וגו' וְהָיָה מִשְׁכָּנִי וגו' כִּי אֲנִי ה' מְקַדֵּשׁ אֶת יִשְׂרָאֵל בִּהְיוֹת מִקְדָּשִׁי בְּתוֹכָם לְעוֹלָם.

15.ישעיהו פרק כה פסוק ו - ח

(ו) וְעָשָׂה֩ ה֨' צְבָא֜וֹת לְכָל־הָֽעַמִּים֙ בָּהָ֣ר הַזֶּ֔ה מִשְׁתֵּ֥ה שְׁמָנִ֖ים מִשְׁתֵּ֣ה שְׁמָרִ֑ים שְׁמָנִים֙ מְמֻ֣חָיִ֔ם שְׁמָרִ֖ים מְזֻקָּקִֽים: (ז) וּבִלַּע֙ בָּהָ֣ר הַזֶּ֔ה פְּנֵֽי־הַלּ֥וֹט׀ הַלּ֖וֹט עַל־כָּל־הָֽעַמִּ֑ים וְהַמַּסֵּכָ֥ה הַנְּסוּכָ֖ה עַל־כָּל־הַגּוֹיִֽם: (ח) בִּלַּ֤ע הַמָּ֙וֶת֙ לָנֶ֔צַח וּמָחָ֨ה אֲדֹנָ֧י ה֛' דִּמְעָ֖ה מֵעַ֣ל כָּל־פָּנִ֑ים וְחֶרְפַּ֣ת עַמּ֗וֹ יָסִיר֙ מֵעַ֣ל כָּל־הָאָ֔רֶץ כִּ֥י ה֖' דִּבֵּֽר: פ

 

Isaiah 25:6-8

(6) And the Lord of Hosts will make for all the peoples on this mountain a feast of rich foods, a feast of aged wines, rich foods filled with marrow, aged wines well refined. (7) And on this mountain He will destroy the covering that covers all the peoples, and the veil that is spread over all the nations. (8) He will swallow up death forever; and the Lord God will wipe away tears from every face. He will remove the disgrace of His people from all the earth, for the Lord has spoken.