Parshat Terumah 5770
Rabbi Ari Kahn
As Seen on the Mountain
In the beginning of this week’s Parsha, the nation is instructed to build a "house for God" (The Mishkan or Tabernacle, forerunner of the Beit Hamikdash). Some commentaries see this as an independent commandment of supreme importance; others see the process and the product of the construction as a response to the Golden Calf debacle, a concession to the human need for a physical object of worship. The difference of opinion between the commentaries may be seen in the context of the more fundamental argument regarding the sequence of events recorded in the Torah.[1]
In this particular case, the differing opinions regarding the nature and purpose of the Mishkan often rely heavily on the narrative context in which these instructions are transmitted to the nation: Is the commandment to build God's earthly abode to be seen through a lens colored by the stain of the Golden Calf incident, as it appears in the text, or was the construction of a physical, central place of worship actually unrelated to the events that occurred while Moshe was up on Mount Sinai and the people lost patience below? Close analysis of the instructions to build the Mishkan leaves us somewhat confused regarding the sequence of events.
The initial verses of this week's Parsha include instructions for Moshe to oversee the collection of the materials to be used to build the Mishkan. One key statement immediately forces us to consider the timeline of the verses:
ספר שמות פרק כה, ט
כְּכֹל אֲשֶׁר אֲנִי מַרְאֶה אוֹתְךָ אֵת תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן וְאֵת תַּבְנִית כָּל כֵּלָיו וְכֵן תַּעֲשׂוּ:
You shall make the Mishkan and all of its utensils according to the form that I am showing you. Shmot 25:9
Building a three-dimensional structure based only on verbally transmitted descriptions is no easy task. To fill the gaps, God shows Moshe what the finished product will look like – visual aids, as it were. A similar method is employed for other parts of the Mishkan; the Menora (candelabra), for example, is crafted as per the visual instructions that Moshe receives.
ספר שמות פרק כה, לז-מ
וְעָשִׂיתָ אֶת נֵרֹתֶיהָ שִׁבְעָה וְהֶעֱלָה אֶת נֵרֹתֶיהָ וְהֵאִיר עַל עֵבֶר פָּנֶיהָ: וּמַלְקָחֶיהָ וּמַחְתֹּתֶיהָ זָהָב טָהוֹר: כִּכַּר זָהָב טָהוֹר יַעֲשֶׂה אֹתָהּ אֵת כָּל הַכֵּלִים הָאֵלֶּה: וּרְאֵה וַעֲשֵׂה בְּתַבְנִיתָם אֲשֶׁר אַתָּה מָרְאֶה בָּהָר:
Make seven lamps [on the Menora]. The lamps shall be lit so that they shine towards [the Menora's] face (or center). [The Menora's] tongs and scoops shall [also be made of] pure gold. Out of a kikar of pure gold shall he make all these implements. See and construct, in their form (according to the pattern) which has been shown to you at the mountain. Shmot 25:40.
These descriptions make similar reference to visual representations with which Moshe is taught, with one crucial difference: the instructions for the Mishkan in the earlier verses are in the present tense - "as I am showing you" – whereas the Menora's form seems to have been shown to Moshe previously – "as you have been shown".[2] Moshe has already seen a visual representation of the Menora at Sinai. The importance of this distinction is emphasized by a later verse which sums up the entire undertaking:
ספר שמות פרק כו, ל
וַהֲקֵמֹתָ אֶת הַמִּשְׁכָּן כְּמִשְׁפָּטוֹ אֲשֶׁר הָרְאֵיתָ בָּהָר:
And you shall erect the Mishkan according to its fashion, which was shown to you at the mountain. Shmot 26:30.
Again, Moshe is told that the construction is to follow the forms and patterns that were shown to him at Sinai - ostensibly prior to the present-tense communication.[3]
When was Moshe shown the visual representation of the Mishkan, the Menora, and all of the ritual instruments? Knowing, as we do beyond any doubt, where Moshe was shown these things, we may logically assume that we can narrow down the possibilities for when, to the two times that we know Moshe was on the mountain. The first time Moshe ascended Mount Sinai was when he received the first set of Tablets – before the sin of the Golden Calf. The only other time we know of was when Moshe ascended the mountain a second time, to beg for forgiveness for the nation and to receive the second set of Tablets. Obviously, the difference cannot be understated; the key to understanding the nature and purpose of the Mishkan (and of the Beit HaMikdash) may lie in the resolution of this question.
In fact, one element of the instructions Moshe is given for building the Mishkan's main feature seems to give a very solid clue for constructing a timeline: The point in time when Moshe was given his instructions is hinted at in the verse describing the purpose of the Ark
שמות פרק כה, טז
וְנָתַתָּ אֶל הָאָרֹן אֵת הָעֵדֻת אֲשֶׁר אֶתֵּן אֵלֶיךָ:
And you shall put into the Ark
Moshe will be given the Tablets of Testimony upon which the Ten Commandments were sculpted. The language of this verse makes it clear that Moshe has not yet been given any physical testimony; at the time this verse is spoken, Moshe stands on the mountaintop for the first time. There is no reference, as there will be when the Ark
The Seforno's comments regarding the construction of the Mishkan may provide us with a hint of a third possibility as to when Moshe saw the visual representations that assisted him in constructing the Mishkan. The Seforno examines the content and quality of Moshe's vision, as he attempts to elucidate the purpose of the Mishkan:
ספורנו עה"ת ספר שמות פרק כה פסוק ט
ככל אשר אני מראה אותך וכו'. אשכון ביניהם לקבל תפלתם ועבודתם באותו האופן שאני מראה אותך שכינתי בהר על הכפרת בין שני הכרובים עם תבנית המשכן ועם תבנית כל כליו. כי אמנם תבנית המשכן תורה על כרובים, שהם שרפים עומדים ממעל לו הנראים לנביאים…,
I will dwell among them to accept their prayers and service, in the same fashion that I reveal My Shechina on the mountain on the Kaporet between the two Keruvim with the model of the Mishkan and the model of all the utensils. For the form of the Mishkan will indicate Keruvim; they are 'the Seraphim standing above it' that are seen by the prophets... Seforno Shmot 25:9
According to the Seforno, the "visual aids" with which Moshe was instructed were not merely architectural in nature; Moshe had a vision similar to that described by later prophets, particularly the powerful and evocative images of the Upper World in the prophecies of Yeshayahu and Yechezkel, whose glimpses of the celestial retinue are described in great detail. In much the same fashion, Seforno tells us, Moshe was shown the Mishkan and its elements. Moshe was instructed to build physical, earthly manifestations of what he, and, later, Yeshayahu and Yechezkel, had seen – physical representations of what they were worthy enough to glimpse in their respective prophetic visions.[6]
The Midrash explains the Mishkan's form in similar vein:
מדרש רבה במדבר פרשה יב פסקה ח
רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי אמר בשעה שאמר הקב"ה למשה עשו לי משכן היה לו להעמיד ארבע קונטיסים ולמתוח את המשכן עליהם אלא מלמד שהראה הקב"ה למשה למעלן אש אדומה אש ירוקה אש שחורה אש לבנה אמר לו כתבנית אשר אתה מראה בהר רבי ברכיה בשם ר' בצלה למלך שהיה לו לבוש משובח עשוי במרגליטון אמר לבן ביתו עשה לי כזה אמר לו אדוני המלך יכול אני לעשות כמותו אמר לו אני בכבודי ואתה בסממנך כך אמר משה לפני הקב"ה אלהי יכול אני לעשות כאלה אמר לו כתבנית אשר אני וגו' בתכלת ובארגמן ובתולעת שני ובשש אמר הקב"ה למשה אם את עושה מה שלמעלה למטה אני מניח סנקליטון שלי של מעלה וארד ואצמצם שכינתי ביניהם למטה למעלה שרפים עומדים אף למטה עצי שטים עומדים העמד אין כתיב כאן אלא עומדים כנתון באסטרטיא של מעלה הה"ד (שם ו) שרפים עומדים ממעל לו מה למעלה כוכבים אף למטה כוכבים אמר רבי חייא בר אבא מלמד שהיו קרסי הזהב נראין במשכן ככוכבים הקבועים ברקיע ביום חתונתו זה סיני חיתונין היו שנא' (שמות יט) וקדשתם היום ומחר וביום שמחת לבו זה מתן תורה שנא' (שם לא) ויתן אל משה ככלותו וגו' ככלתו כתיב ד"א ביום חתונתו זה אהל מועד וביום שמחת לבו זה בית העולמים ומנין לאהל מועד שחיתונין היו דכתיב ביום כלות משה להקים את המשכן כלת כתיב ביומא דעלת כלתא לגננא:
R. Yehoshua of Sakhnin said in the name of R. Levi: When the Holy One, blessed be He, commanded Moshe, ‘Make Me a Mishkan,’ Moshe might have simply put up four poles and spread out the Mishkan over them! However, we learn that the Holy One, blessed be He, showed Moshe on high, red fire, green fire, black fire, and white fire, and said to him: "Make it according to the fashion thereof, which you have been shown on the mountain" (Shmot 26, 30). R. Berakhiah in the name of R. Bezalah likened the matter to a king who, possessing an exquisite robe made with precious stones, said to a member of his house: 'Make me another like it,’ and the latter said to him: ‘My lord, the king! Am I able to make one like that?' Said the king to him: 'I with my glory and you with your dyes [will make a worthy robe].’ In the same way did Moshe say to the Holy One, blessed be He: ‘O God, am I able to make such as these?’ Said He to him: ‘Do it according to the fashion which I am showing you,’ etc., with blue, with purple, with scarlet, and with fine linen. ‘If,’ said the Holy One, blessed be He, to Moshe, ‘you will make below the same as that which is above, I shall leave My counselors on high and, coming down below, will accommodate My Shechinah to the confined space in their midst below.’ On high stood ('omedim) the Seraphim (Yishayahu 6, 2), and so also below were the boards of acacia wood, standing up ('omedim) (Shmot 26, 15). The expression used here is not 'set up' (ha'amed) but 'standing up'… Midrash Rabba Bamidbar, 12:8.
At Mount Sinai , Moshe was shown a dazzling vision of divine fire and color, and God taught him how to transform this vision, how to translate this vision, into something concrete. The Midrash goes on to draw parallels between the language used to describe various structural elements of the Mishkan and the vision of Yishayahu, indicating that the Prophecy of the Chariot, the prophecy of the Celestial Throne, and Moshe's "visual aids" were all, in fact, identical visions, described in different language. Rabbi Yaakov Sikilly, in Torat Hamincha, explains it thus:
ספר תורת המנחה לרבי יעקב סקילי - דרשה כו
ואמרו רז"ל (פסיקתא דר"כ א) מלמד שהראה לו למשה למעלה אש אדומה אש ירוקה אש שחורה אש לבנה, …מכל זה למדנו כי המשכן וכליו הם תבנית המרכבה העליונה.
Our Rabbis taught that Moshe was shown above red fire and green fire and black fire and white fire…from all this we learn that the Mishkan and its utensils are in the form of the Upper Chariot (Merkava). Torat Hamincha Drasha 26
Yechezkel witnessed a vision of God's Chariot, The Merkava. Later, scholars studied the prophet's description of this vision in an attempt to recreate the ecstatic experience and to achieve spiritual enlightenment. The Merkava – both the vision and the scriptural description of the vision – came to be regarded in traditional Jewish scholarship as a vehicle for spiritual elevation,[7] allowing spiritually sensitive and properly trained scholars to soar beyond the constraints of the physical world; to perceive, to understand, and to experience the Divine.[8]
Yehchezkel’s vision is recounted as follows:
ספר יחזקאל פרק א: כה; כח, פרק י: א-ד
וַיְהִי קוֹל מֵעַל לָרָקִיעַ אֲשֶׁר עַל רֹאשָׁם בְּעָמְדָם תְּרַפֶּינָה כַנְפֵיהֶן:
כְּמַרְאֵה הַקֶּשֶׁת אֲשֶׁר יִהְיֶה בֶעָנָן בְּיוֹם הַגֶּשֶׁם כֵּן מַרְאֵה הַנֹּגַהּ סָבִיב הוּא מַרְאֵה דְּמוּת כְּבוֹד ה’ וָאֶרְאֶה וָאֶפֹּל עַל פָּנַי וָאֶשְׁמַע קוֹל מְדַבֵּר:
וָאֶרְאֶה וְהִנֵּה אֶל הָרָקִיעַ אֲשֶׁר עַל רֹאשׁ הַכְּרֻבִים כְּאֶבֶן סַפִּיר כְּמַרְאֵה דְּמוּת כִּסֵּא נִרְאָה עֲלֵיהֶם: וַיֹּאמֶר אֶל הָאִישׁ לְבֻשׁ הַבַּדִּים וַיֹּאמֶר בֹּא אֶל בֵּינוֹת לַגַּלְגַּל אֶל תַּחַת לַכְּרוּב וּמַלֵּא חָפְנֶיךָ גַחֲלֵי אֵשׁ מִבֵּינוֹת לַכְּרֻבִים וּזְרֹק עַל הָעִיר וַיָּבֹא לְעֵינָי: וְהַכְּרֻבִים עֹמְדִים מִימִין לַבַּיִת בְּבֹאוֹ הָאִישׁ וְהֶעָנָן מָלֵא אֶת הֶחָצֵר הַפְּנִימִית: וַיָּרָם כְּבוֹד ה’ מֵעַל הַכְּרוּב עַל מִפְתַּן הַבָּיִת וַיִּמָּלֵא הַבַּיִת אֶת הֶעָנָן וְהֶחָצֵר מָלְאָה אֶת נֹגַהּ כְּבוֹד ה’:
And there was a voice from above the firmament that was over their heads, when they stood still, and had let down their wings.
As the appearance of the bow that is in the cloud in the day of rain, so was the appearance of the brightness around it. This was the appearance of the likeness of the Glory of God. And when I saw it, I fell upon my face, and I heard a speaking voice.
Then I looked, and, behold, in the firmament that was above the head of the Keruvim appeared over them something like a sapphire stone, in appearance like the shape of a throne. And he spoke to the man clothed with linen, and said, 'Go in between the wheels, under the Keruv, and fill your hand with coals of fire from between the Keruvim, and scatter them over the city.' And he went in before my eyes. And the Keruvim stood on the right side of the house, when the man went in; and the cloud filled the inner court. Then the Glory of God went up from the Keruv, and stood over the threshold of the house; and the house was filled with the cloud, and the court was full of the brightness of God’s Glory. Yechezkel Chapter 1:25,28; Chapter 10:1-4
Yechezkel's vision is described in detail, and some of the elements he describes – Keruvim, sapphire, a house filled by a cloud, and the great light emitted by the Glory of God - are familiar to us, either from this week’s Parsha, or the Parsha that immediately follows which describes the completed Mishkan:
שמות פרק מ, לג-לח
וַיָּקֶם אֶת הֶחָצֵר סָבִיב לַמִּשְׁכָּן וְלַמִּזְבֵּחַ וַיִּתֵּן אֶת מָסַךְ שַׁעַר הֶחָצֵר וַיְכַל מֹשֶׁה אֶת הַמְּלָאכָה: וַיְכַס הֶעָנָן אֶת אֹהֶל מוֹעֵד וּכְבוֹד ה’ מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן: וְלֹא יָכֹל מֹשֶׁה לָבוֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד כִּי שָׁכַן עָלָיו הֶעָנָן וּכְבוֹד ה’ מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן: וּבְהֵעָלוֹת הֶעָנָן מֵעַל הַמִּשְׁכָּן יִסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּכֹל מַסְעֵיהֶם: וְאִם לֹא יֵעָלֶה הֶעָנָן וְלֹא יִסְעוּ עַד יוֹם הֵעָלֹתוֹ: כִּי עֲנַן ה’ עַל הַמִּשְׁכָּן יוֹמָם וְאֵשׁ תִּהְיֶה לַיְלָה בּוֹ לְעֵינֵי כָל בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּכָל מַסְעֵיהֶם:
And he erected the Courtyard around the Mishkan and the Altar, and set up the screen of the Court gate. So Moshe finished the work. Then a cloud covered the Tent of Meeting, and the Glory of God filled the Mishkan. And Moshe was not able to enter into the Tent of Meeting, because the cloud abode on it, and the Glory of God filled the Mishkan. And when the cloud was taken up from over the Mishkan, the Children of Israel went onward in all their journeys; but if the cloud was not taken up, they did not journey until the day that it was taken up. For the cloud of God was upon the Mishkan by day, and fire was on it by night, in the sight of all the House of Israel, throughout all their journeys. Shmot 40: 33-38
Two notable elements that are shared by Yechezkel's vision and the description of the completed Mishkan are the cloud that filled the room, and the element of sapphire. In fact, these same two elements are part of Moshe's vision at another critical juncture: Immediately preceding Moshe’s ascent to Mount Sinai , as the covenant between God and the Jewish People is formed, Moshe and the leaders of the nation experienced a vision of God’s Throne:
שמות פרק כד, י-יב
וַיִּרְאוּ אֵת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְתַחַת רַגְלָיו כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר: וְאֶל אֲצִילֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁלַח יָדוֹ וַיֶּחֱזוּ אֶת הָאֱלֹהִים וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ: וַיֹּאמֶר ה’ אֶל מֹשֶׁה עֲלֵה אֵלַי הָהָרָה וֶהְיֵה שָׁם וְאֶתְּנָה לְךָ אֶת לֻחֹת הָאֶבֶן וְהַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה אֲשֶׁר כָּתַבְתִּי לְהוֹרֹתָם:
And they saw the God of Israel; and there was under his feet a kind of paved work of a sapphire stone, like the very heaven for clearness. And upon the nobles of the People of Israel He laid not his hand; they saw God, and they ate and drank. And God said to Moshe, 'Come up to me on the Mountain, and be there; and I will give you the Tablets of Stone, and the Torah, and the commandments which I have written; that you may teach them. Shmot 24:10-12
Yechezkel's vision was of “a sapphire stone, in appearance like the shape of a throne” (Yechezkel 10:1). At Sinai, God's throne[9] was perceived as made of sapphire. According to Rabbenu Bachya[10] this sapphire was given to Moshe - with the Ten Commandments chiseled into it: The stone upon which the Ten Commandments were chiseled was sapphire. According to the Zohar, the future Temple
זוהר כרך ב (שמות) פרשת משפטים דף קכו עמוד א
ויראו את אלהי ישראל דייקא כמה דאמינא, ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר כחזו אבן טבא דזמין קודשא בריך הוא למבני מקדשא דכתיב (ישעיה נד) ויסדתיך בספירים:
As for the last part of the verse which is being treated, namely: 'And under His feet as it were a paved work of a sapphire stone' - what did they see? They beheld the precious stone with which the Holy One will build the future Beit HaMikdash, as it is written: “I will your stones with fair colors and lay your foundations with sapphires” [Yishayahu 54, 11].Zohar Shmot 126a
At the foot of the mountain, all of Israel First Temple Mount Sinai , nor on his second ascension, but before he ever made the climb to receive the Tablets.[12]
We must conclude, then, that the verses and their sequence reflect the actual sequence of events: At the foot of Mount Sinai , Moshe and the nation's leaders share a vision of the sapphire Throne of God. At the same time, Moshe has a higher order of prophecy; his higher spiritual level enables him to see more than the others. Moshe then ascends the mountain in order to receive the Tablets of Testimony - carved, perhaps, of the sapphire of God's very throne – a physical testament to the covenant forged between God and the Children of Israel, and a physical echo of the of the sapphire Throne of God that had just been revealed to Moshe and the other leaders who stood at the foot of the mountain, and would later be revealed to Yechezkel. And there, as Moshe stands on the mountaintop to receive the Tablets, he is commanded to build a Mishkan - a physical representation, an earthly echo or shadow, of the symbols of God's Divine Presence he had seen in his own personal prophetic vision.
The nature and purpose of the Mishkan are thus revealed through careful reading of the verses and attention to the sequence in which events are recorded in the Torah: The Mishkan was a vehicle for turning the Revelation at Sinai - which included the visions at the base of the mountain as the covenant and the commandments transmitted on the summit - into a permanent part of human experience. In the words of the Ramban[13], the Mishkan was designed to take the singular experience of Sinai, to fuse it with Moshe's unique vision, and make it tangible, so that we might raise ourselves up, aspire to – and achieve - a more enlightened life here on earth.
[1] See my essay on Parshat Terumah 5769: http://arikahn.blogspot.com/2009/02/parshat-terumah-5769.html
[2] The language concerning the Mishkan indicates a present-tense, ongoing "lesson", whereas the language regarding the Menorah is extremely vague, even unusual. The classic commentaries, among them Onkelos and Rashi, note the very particular vowelization of this word, indicating the subject and object of the verb, but do not address the tense. See Rashi, loc.cit:
רש"י על שמות פרק כה פסוק מ
אשר אתה מראה. כתרגומו דאת מתחזי בטורא אלו היה נקוד מראה בפת"ח היה פתרונו אתה מראה לאחרים עכשיו שנקוד חטף קמ"ץ פתרונו דאת מתחזי שאחרים מראים לך. (שהנקוד מפריד בין עושה לנעשה):
[3] See the comments of Rashi and the Mizrachi, who try to "finesse" the problematic tenses of these instructions, claiming that the past tense is used here regarding instructions that have not yet been given, but will be given in the interval between the present-tense moment of speech and the future moment of execution. In other words, by the time the Mishkan is constructed, the instructions will have been given, in the past, but they have not yet been given in the present.
רש"י על שמות פרק כו פסוק ל
הראית בהר - קודם לכן שאני עתיד ללמדך ולהראותך סדר הקמתו:
מזרחי על שמות פרק כו פסוק ל
הראת בהר קודם לכן. פירוש, קודם הקמתו, שאף על פי שעכשיו עדיין לא הראה לו והיה ראוי לומר, כמשפטו אשר תוראה בהר, בלשון עתיד, מכל מקום הכתוב מדבר בלשון עבר, מפני שבעת הקמתו כבר הראה לו:
[4] For this reason, the forty days between the first of Elul and Yom Kippur are a time of prayer and teshuva for the entire community throughout the generations. See Tur Shulchan Oruch section 581.
[5] Rashi Shmot 33:11, Dvarim 9:18, 10:10 opines that Moshe climbed the mountain three times; the first and third ascensions were to receive the Tablets, and the ascent in between was devoted to prayer.
רש"י שמות פרק לג
ושב אל המחנה - לאחר שנדבר עמו, היה משה שב אל המחנה ומלמד לזקנים מה שלמד. והדבר הזה נהג משה מיום הכפורים עד שהוקם המשכן ולא יותר, שהרי בשבעה עשר בתמוז נשתברו הלוחות, ובשמונה עשר שרף את העגל ודן את החוטאים, ובתשעה עשר עלה, שנאמר (שמות לב ל) ויהי ממחרת ויאמר משה אל העם וגו', עשה שם ארבעים יום ובקש רחמים, שנאמר (דברים ט יח) ואתנפל לפני ה' וגו', ובראש חדש אלול נאמר לו (שמות לד ב) ועלית בבקר אל הר סיני, לקבל לוחות האחרונות, ועשה שם ארבעים יום, שנאמר בהם (דברים י י) ואנכי עמדתי בהר כימים הראשונים וגו', מה הראשונים ברצון אף האחרונים ברצון, אמור מעתה אמצעיים היו בכעס. בעשרה בתשרי נתרצה הקב"ה לישראל בשמחה ובלב שלם, ואמר לו למשה סלחתי כדברך, ומסר לו לוחות אחרונות. וירד והתחיל לצוותם על מלאכת המשכן ועשאוהו עד אחד בניסן, ומשהוקם לא נדבר עמו עוד אלא מאהל מועד:
רש"י דברים פרק ט
(יח) ואתנפל לפני ה' כראשונה ארבעים יום - שנאמר (שמות לב, ל) ועתה אעלה אל ה' אולי אכפרה. באותה עלייה נתעכבתי ארבעים יום. נמצאו כלים בכ"ט באב. שהוא עלה בשמונה עשר בתמוז, בו ביום נתרצה הקדוש ברוך הוא לישראל ואמר לו למשה (דברים י, א) פסל לך שני לוחות, עשה עוד ארבעים יום, נמצאו כלים ביום הכפורים. בו ביום נתרצה הקב"ה לישראל בשמחה ואמר לו למשה (במדבר יד, כ) סלחתי כדברך. לכך הוקבע למחילה ולסליחה. ומנין שנתרצה ברצון שלם, שנאמר בארבעים של לוחות אחרונות (דברים י, י) ואנכי עמדתי בהר כימים הראשונים, מה הראשונים ברצון אף אחרונים ברצון, אמור מעתה אמצעיים היו בכעס:
רש"י דברים פרק י
כימים הראשונים - של לוחות הראשונות, מה הם ברצון אף אלו ברצון. אבל האמצעיים שעמדתי שם להתפלל עליכם היו בכעס:
[6] A similar point is made by Rabenu Bachaya Shmot 25:40
רבינו בחיי על שמות פרק כה פסוק מ
(מ) וראה ועשה בתבניתם - מן הנראה שהיה לו לומר כתבניתם בכ"ף שהיא כ"ף הדמיון הנזכר תמיד בכתובים אצל הענינים הדומים זה לזה בחלק אחד לא בכל, כי האמנם אי אפשר לו למשה לעשות כתבנית אותם הדברים אשר היה מראה בהר כי שם היה רואה הדברים שכליים רוחניים וכאן נצטוה לעשותם גופניים, ואם כן אי אפשר לומר בתבניתם בבי"ת אלא בכ"ף שהיו כ"ף הדמיון, להורות כי יש בהם דמיון מצד אחד. ומה שהזכיר בתבניתם בבי"ת נראה לי שעור הכתוב כן וראה בתבניתם אשר אתה מראה בהר ועשה כלומר בסממניך, כי איך יאמר בתבניתם ואי אפשר לעשות כתבנית הדברים ההם ממש והם כמו שדרשו רז"ל שאמר משה להקב"ה וכי מנין יש לי אש אדומה אש לבנה אש ירוקה אש שחורה:
ויש לך להתבונן בלשון הקדש ההפרש שיש בין בי"ת לכ"ף בין שיאמר בתבניתם בין כתבניתם ותדע ותשכיל זה ממוצא דבר הכתוב הנזכר שאמר בבראשית בצלמנו כדמותנו שהזכיר אצל הצלם בי"ת ופירושו שהצלם ענינו צורך השכל והנפש השכלית שבאדם עם השכלים הנפרדים הכל מין אחד והצורך בהם אחד הוא ולכך הזכיר בצלמנו באותו צלם ממש, אבל אצל הדמות הזכיר כ"ף כי ידמה האדם לדמות המלאכים בפרצוף אבל אין הדמות בהם אחד ומזה הזכיר בצלמנו בבי"ת כדמותנו בכ"ף וזה מבואר:
[7] See Rabbi Aryeh Kaplan, Meditation and the Bible. Samuel Weiser: York Beach Maine
[8] I have touched the theme of the Merkava in other places see: http://arikahn.blogspot.com/2010/01/parshat-yitro-5770-reliving-revelation.html
[9] See Talmud Bavli Sotah 17a
תלמוד בבלי מסכת סוטה דף יז/א
דתניא היה ר"מ אומר מה נשתנה תכלת מכל מיני צבעונין מפני שהתכלת דומה לים וים דומה לרקיע ורקיע דומה לכסא הכבוד שנאמר ויראו את אלהי ישראל ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר וכעצם השמים לטהר וכתיב כמראה אבן ספיר דמות כסא:
It has been taught: R. Meir used to say: Why is blue specified from all the varieties of colors? Because blue resembles [the color of] the sea, and the sea resembles [the color of] heaven, and heaven resembles [the color of] the Throne of Glory, as it is said: And they saw the God of Israel and there was under His feet as it were a paved work of sapphire stone, and as it were the very heaven for clearness, and it is written: The likeness of a throne as the appearance of a sapphire stone.
[10] Rabbenu Bachya Shmot 31:18
רבינו בחיי על שמות פרק לא פסוק יח
וידוע כי הלוחות היו של סנפירינון ולוקחו מכסא הכבוד וכן מצינו בכסא הכבוד כמראה אבן ספיר דמות כסא, ומלת לחת בא"ת ב"ש כסא, ולכך שכינה שורה עליהם כמו על כסא, ומפני שהלוחות לוקחו מכסא הכבוד נקראת התורה כבוד שנאמר (משלי ג) כבוד חכמים ינחלו, וכן הנפש השכלית שרשה בכסא הכבוד, ונקראת כבוד שנאמר (תהלים ל) למען יזמרך כבוד, ונפשו של אדם המתעסק בתורה זוכה לשוב לשרשה שנאמר (שם יט) תורת ה' תמימה משיבת נפש:
[11] Ramban Shmot 24:10
רמב"ן על שמות פרק כד פסוק י
(י) ויראו את אלהי ישראל פירש ר"א במראה הנבואה, כמו ראיתי את ה' נצב על המזבח (עמוס ט א) ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר, הוא שראה יחזקאל כמראה אבן ספיר דמות כסא (יחזקאל א כו) וכעצם השמים לטוהר, שראו תחת לבנת הספיר כעצם השמים לטוהר, הוא הרקיע כעין הקרח הנורא הנטוי על ראשי החיות (שם כב) והנה בכאן כתוב ויראו את אלהי ישראל, ושם (י כ) כתוב היא החיה אשר ראיתי תחת אלהי ישראל, כי תפס דרך קצרה, כי היא תחת הרקיע שהוא תחת הכסא, והכל תחת השם הנכבד ועל דרך הפשט טעם אלהי ישראל, לומר כי זכות ישראל אביהם עמהם לזכותם במראה הזאת:
ועל דרך האמת, בעבור כי הזכיר במתן תורה וידבר אלהים (לעיל יט כה), והוא כאשר אמר הן הראנו ה' אלהינו את כבודו ואת גדלו ואת קולו שמענו מתוך האש (דברים ה כא), ביאר כאן שראו אלהי ישראל, ולא אמר כאשר יאמר בכל מקום ה' אלהי ישראל, והזכיר בהם זה לומר שהשיגו הזקנים במראה הזאת יותר משאר העם שראו על הארץ את אשו הגדולה (שם ד לו), כי היה לעם במחיצת ענן וערפל (שם ה יט) ואונקלוס ירמוז לזה שתרגם וחזו את יקר אלהא דישראל, ולא תרגם ואיתגלי להון יקרא דה', כמנהגו במקומות אחרים:
[12] When people thought that Moshe would not return from the summit of the mountain, they sought other avenues of religious experience. In their quest for a physical manifestation of the spiritual leadership they so craved, they resorted to the representation of a calf. It should come as no surprise that Yechezkel’s vision also included the face and leg of a calf.
[13] Ramban introduction to Shmot, commentary to Shmot 25:2, 40:34
רמב"ן שמות הקדמה
וכשבאו אל הר סיני ועשו המשכן ושב הקב"ה והשרה שכינתו ביניהם אז שבו אל מעלות אבותם שהיה סוד אלוה עלי אהליהם והם הם המרכבה ואז נחשבו גאולים ולכן נשלם הספר הזה בהשלימו ענין המשכן ובהיות כבוד ה' מלא אותו תמיד:
רמב"ן שמות פרק כה
והמסתכל יפה בכתובים הנאמרים במתן תורה ומבין מה שכתבנו בהם (עי' להלן פסוק כא) יבין סוד המשכן ובית המקדש, ויוכל להתבונן בו ממה שאמר שלמה בחכמתו בתפלתו בבית המקדש ה' אלהי ישראל (מ"א ח כג), כמו שאמר בהר סיני ויראו את אלהי ישראל (לעיל כד י), והוסיף שם לפרש "ה'" לענין שרמזנו שם למעלה כי אלהי ישראל יושב הכרובים, כמו שאמר וכבוד אלהי ישראל עליהם מלמעלה היא החיה אשר ראיתי תחת אלהי ישראל בנהר כבר ואדע כי כרובים המה (יחזקאל י יט כ). ואמר דוד ולתבנית המרכבה הכרובים זהב לפורשים וסוככים על ארון ברית ה' (דהי"א כח יח), וכן יזכיר תמיד בבית המקדש לשם ה' (מ"א ה יט), לשמך (שם ח מד), ויאמר בכל פעם ופעם ואתה תשמע השמים (שם ח לו), במדת רחמים, וכתיב (שם ח מד מה) והתפללו אל ה' דרך העיר אשר בחרת בה והבית אשר בניתי לשמך ושמעת השמים, ובביאור אמר כי האמנם ישב אלהים את האדם על הארץ הנה שמים ושמי השמים לא יכלכלוך (דהי"ב ו יח). וכתיב על הארון להעלות משם את ארון האלהים אשר נקרא שם שם ה' צבאות יושב הכרובים עליו (ש"ב ו ב). ובדברי הימים (א יג ו) להעלות משם את ארון האלהים ה' יושב הכרובים אשר נקרא שם, כי השם יושב הכרובים:
רמב"ן שמות פרק מ
(לד) ויכס הענן את אהל מועד - אמר כי הענן יכסה את האהל מכל צד והוא מכוסה וטמון בו. וכבוד ה' מלא את המשכן - כי תוכו מלא הכבוד, כי הכבוד שוכן בתוך הענן תוך המשכן, כענין שנאמר בהר סיני (לעיל כ יז) אל הערפל אשר שם האלהים. ואמר כי לא יכול משה לבא אל אהל מועד אפילו אל הפתח, מפני שהיה הענן מכסה אותו ולא היה רשאי לבא בתוך הענן. ועוד, כי המשכן מלא כבוד ה' ואיך יכנס בו. והטעם, שלא יבא שם בלא רשות, אבל יקרא אותו ויבא בתוך הענן כאשר עשה בהר סיני ויקרא אל משה ביום השביעי מתוך הענן (לעיל כד טז), ואמר ויבא משה בתוך הענן (שם יח). ועל דרך הפשט, בעבור שנאמר וידבר ה' אליו מאהל מועד (ויקרא א א) לא נכנס משה למשכן, אבל קרא אותו מאהל מועד ועמד פתח אהל מועד וידבר אליו:
No comments:
Post a Comment