sources Rabbi Tzadok; Feeling the Pain of the Community

audio: http://www.yutorah.org/lectures/lecture.cfm/780563/Rabbi_Ari_Kahn/Rabbi_Tzadok;_Feeling_the_Pain_of_the_Community_

Rabbi Tzadok; Feeling the Pain of the Community

   

מתן י' באב התשע"ב http://rabbiarikahn.com/                                                                הרב ארי דוד קאהן Adk1010@gmail.com                                                                    

1.     תלמוד בבלי מסכת גיטין דף נו עמוד א\ ב

שָׁדְרֵיהּ עִילוּיָיהוּ לְאַסְפַּסְיָינוּס קֵיסָר, אָתָא, צָר עָלַהּ תְּלַת שְׁנֵי. הֲווּ בָהּ הַנְהוֹ תְּלָתָא עַתִּירֵי - נַקְדִּימוֹן בֶּן גּוּרְיוֹן, וּבֶן כַּלְבָּא שָׂבוּעַ, וּבֶן צִיצִית הַכֶּסֶת. ...

…אַבָּא סִיקְרָא - רֵישׁ בִּרְיוֹנֵי דִּירוּשְׁלֶם, בַּר אַחְתֵּיהּ דְּרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי הֲוָה, שָׁלַח לֵיהּ, תָּא בְצִינְעָא לְגַּבָּאִי. אָתָא, אָמַר לֵיהּ, עַד אֵימַת עַבְדִיתוּ הָכֵי? וְקַטְלִיתוּ לֵיהּ לְעָלְמָא בְכַפְנָא? אָמַר לֵיהּ, מַאי אִיעָבִיד? דְּאִי אֲמִינָא לְהוּ מִידֵי, קָטְלוּ לִי. אָמַר לֵיהּ, חָזִי לִי תַּקַּנְתָּא לְדִידִי, דְּאֵיפּוֹק, אֶפְשָׁר דַּהֲוֵי הַצָּלָה פּוּרְתָּא. אָמַר לֵיהּ, נָקִיט נַפְשָׁךְ בִּקְצִירֵי, וְלֵיתוּ כּוּלֵי עָלְמָא וְלִישַׁיְילוּ בָךְ. וְאַיְתִּי מִידֵי סָרְיָא וְאִגְנֵי גַּבָּךְ. וְלֵימְרוּ דְּנַח נַפְשֵׁיהּ. וְלִיעַיְילוּ בָךְ תַּלְמִידָךְ, וְלָא לֵיעוֹל בָּךְ אִינַשׁ אַחֲרִינָא. דְּלָא לִרְגְשׁוּן בָּךְ דְּקָלִיל אַתְּ. דְּאִינְהוּ יָדְעֵי דְּחַיָּיא קָלִיל מִמֵּיתָא. עָבִיד הָכֵי, נִכְנַס בּוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מִצַּד אֶחָד, וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ מִצַּד אֶחָד. כִּי מָטוּ לְפִיתְחָא, בָּעוּ לְמִדְקְרֵיהּ, אָמַר לְהוּ, יֹאמְרוּ רַבָּן דָּקְרוּ. בָּעוּ לְמִידְחְפֵיהּ, אָמַר לְהוּ, יֹאמְרוּ רַבָּן דָּחֲפוּ. פָּתְחוּ לֵיהּ בָּבָא, נָפַק. כִּי מָטָא לְהָתָם, אָמַר, שְׁלָמָא עֲלָךְ מַלְכָּא, שְׁלָמָא עֲלָךְ מַלְכָּא. אָמַר לֵיהּ, מִיחַיָיבְתְּ תָּרֵי קְטָלָא חֲדָא, דְּלָאו מַלְכָּא אֲנָא, וְקָא קָרִית לִי, מַלְכָּא. וְתוּ, אִי מַלְכָּא אֲנָא, עַד הָאִידְנָא אַמַאי לָא אָתִית לְגַּבָּאִי?

… אָמַר לֵיהּ, מֵיזַל אָזִילְנָא, וְאִינִישׁ אַחֲרִינָא מְשַׁדַרְנָא, אֶלָּא בָעֵי מִינָאִי מִידֵי דְּאֶתֶּן לָךְ. אָמַר לֵיהּ, תֵּן לִי יַבְנֶה וַחֲכָמֶיהָ, וְשׁוֹשִׁילְתָּא דְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל, וְאַסְוָותָא דְּמַסְיָין לֵיהּ לְרַבִּי צָדוֹק. קָרִי עָלֵיהּ רַב יוֹסֵף, וְאִיתֵימָא רַבִּי עֲקִיבָא, (ישעיה מד) "מֵשִׁיב חֲכָמִים אָחוֹר וְדַעְתָּם יְסַכֵּל". אִיבָּעֵי לֵיהּ לְמֵימָר לֵיהּ, לִשַׁבְקִינָהּ הֲדָא זִימְנָא. וְהוּא סָבַר, דִּלְמָא כּוּלֵי הַאי לָא עָבִיד, וְהַצָּלָה פּוּרְתָּא נַמִי לָא הֲוֵי:

אַסְוָותָא דְּמַסְיָין לֵיהּ לְרַבִּי צָדוֹק, מַאי הִיא? יוֹמָא קָמָא אַשְׁקְיוּהָ מַיָא דְּפָארֵי, לְמָחָר מַיָא דְּסִיפּוּקָא, לְמָחָר מַיָא דְּקִימְחָא, עַד דְּרָוַוח מֵיעֵיהּ פּוּרְתָּא פּוּרְתָּא:

He then sent against them Vespasian the Caesar who came and besieged Jerusalem for three years. There were in it three men of great wealth, Nakdimon b. Gorion, Ben Kalba Shabua’ and Ben Zizith Hakeseth…

Abba Sikra the head of the biryoni in Jerusalem was the son of the sister of Rabban Johanan b. Zakkai. [The latter] sent to him saying, Come to visit me privately. When he came he said to him, How long are you going to carry on in this way and kill all the people with starvation? He replied: What can I do? If I say a word to them, they will kill me. He said: Devise some plan for me to escape. Perhaps I shall be able to save a little. He said to him: Pretend to be ill, and let everyone come to inquire about you. Bring something evil smelling and put it by you so that they will say you are dead. Let then your disciples get under your bed, but no others, so that they shall not notice that you are still light, since they know that a living being is lighter than a corpse. He did so, and R. Eliezer went under the bier from one side and R. Joshua from the other. When they reached the door, some men wanted to put a lance through the bier. He said to them: Shall [the Romans] say. They have pierced their Master? They wanted to give it a push. He said to them: Shall they say that they pushed their Master? They opened a town gate for him and he got out.

When he reached the Romans he said, Peace to you, O king, peace to you, O king. He [Vespasian] said: Your life is forfeit on two counts, one because I am not a king and you call me king, and again, if I am a king, why did you not come to me before now? He replied: As for your saying that you are not a king,

…He said; I am now going, and will send someone to take my place. You can, however, make a request of me and I will grant it. He said to him: Give me Yavneh and its Wise Men, and the family chain of Rabban Gamaliel, and physicians to heal R. Zadok. R. Joseph, or some say R. Akiba, applied to him the verse, ‘[God] turneth wise men backward and maketh their knowledge foolish’. He ought to have said to him; Let them [the Jews] off this time. He, however, thought that so much he would not grant, and so even a little would not be saved.

How did the physicians heal R. Zadok? The first day they let him drink water in which bran had been soaked; on the next day water in which there had been coarse meal; on the next day water in which there had been flour, so that his stomach expanded little by little.

2.     רש"י מסכת גיטין דף נו עמוד ב

תן לי יבנה - שלא תחריבנה ולא תהרוג חכמיה.

ושושילתא דרבן גמליאל - משפחת הנשיא שלא תהרגם שלא תכלה שולטנות בית דוד.

ואסוותא - רופאים תן לי מאנשיך שירפאו את רבי צדוק שלא היה יכול לבלוע אוכל לפי שנתקצרו מעיו בתעניותיו.

3.     תלמוד בבלי מסכת גיטין דף נו עמוד א

הֲווּ בְהוּ הַנְהוּ בִירְיוֹנִי, אָמְרוּ לְהוּ רַבָּנָן, נֵיפּוּק וְנַעֲבִיד שְׁלָמָא בַהֲדַיְיהוּ. לֹא שָׁבְקִינְהוּ. אָמְרֵי לְהוּ, נֵיפּוּק וְנַעֲבִיד קְרָבָא בַהֲדַיְיהוּ, אָמְרֵי לְהוּ רַבָּנָן, לָא מִסְתַּיְיעָא מִלְתָא. קָמוּ קָלִנְּהוּ לְהַנְהוּ אַמְבְּרֵי דְּחִטֵּי וְשַׂעֲרֵי, וַהֲוָה כַּפְנָא:  מַרְתָּא בַּת בַּיְתּוּס - עַתִּירָתָא דִּירוּשְׁלֶם הַוְיָא, שָׁדַרְתֵּהּ לִשְׁלוּחָהּ ואָמְרָה לֵיהּ: זִיל אַיְתִּי לִי סְמִידָא. אָתָא, אָמַר לָהּ, סְמִידָא לֵיכָּא, חִיוַרְתָּא אִיכָּא, אָמְרָה לֵיהּ, זִיל אַייְתִּי לִי. אַדְאָזַל, אִיזְדַּבַּן, אָתָא וְאָמַר לָהּ, חִיוַרְתָּא לֵיכָּא, גּוּשְׁקָרָא אִכָּא. אָמְרָה לֵיהּ, זִיל אַייְתִּי לִי. אַדְאָזַל, אִיזְדַּבַּן. אֲתַא וְאָמַר לָהּ, גּוּשְׁקָרָא לֵיכָּא, קִמְחָא דְּשַׂעַרֵי אִכָּא, אָמְרָה לֵיהּ, זִיל אַייְתִּי לִי. אַדְאָזַל, אִיזְדַבֵּן. הֲוָת שְׁלִיפָא מְסָאנָא, אָמְרָה, אִפּוּק וְאִחְזֵי אִי מַשְׁכַּחְנָא מִידֵי לְמֵיכָל, אֵתִּיב לָהּ פַּרְתָּא בְכַרְעָא וּמֵתָה. קָרֵי עֲלָה רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, (דברים כח) "הָרַכָּה בְךָ וְהָעֲנֻגָּה" וְגוֹ'. אִכָּא דְּאָמְרֵי, גְּרוֹגֶרֶת דְּרַבִּי צָדוֹק אָכְלָה וְאִתְּנִיסָא וּמֵתָה. דְּרַבִּי צָדוֹק יָתִיב אַרְבָּעִין שְׁנִין בְּתַעֲנִיתָא דְּלֹא לִיחֲרוֹב יְרוּשְׁלֶם. כִּי הֲוָה אָכִיל מִידַּי, הֲוָה מִתְחָזֵי מֵאִבְּרָאִי, וְכִי הֲוָה בָרֵיא, מַייְתִּי לֵיהּ גְּרוֹגָרוֹת, מַיִיץ מַיָיהֵי וְשָׁדֵי לְהוּ. כִּי הֲוָה קָא נִיחָא נַפְשָׁהּ, אַפִּיקְתָּהּ לְכָל דְּהָבָא וְכַסְפָּא, שָׁדִיתֵיהּ בְּשׁוּקָא, אָמְרָה, הַאי לְמַאי מִיבָּעֵי לִי? הַיְינוּ דִּכְתִיב, (יחזקאל ז) "כַּסְפָּם בַּחוּצוֹת יַשְׁלִיכוּ":

The Biryoni were then in the city. The Rabbis said to them: Let us go out and make peace with them [the Romans]. They would not let them, but on the contrary said, Let us go out and fight them. The Rabbis said: You will not succeed. They then rose up and burnt the stores of wheat and barley so that a famine ensued. Martha the daughter of Boethius was one of the richest women in Jerusalem. She sent her man-servant out saying, Go and bring me some fine flour. By the time he went it was sold out. He came and told her, There is no fine flour, but there is white [flour]. She then said to him, Go and bring me some. By the time he went he found the white flour sold out. He came and told her, There is no white flour but there is dark flour. She said to him, Go and bring me some. By the time he went it was sold out. He returned and said to her, There is no dark flour, but there is barley flour. She said, Go and bring me some. By the time he went this was also sold out. She had taken off her shoes, but she said, I will go out and see if I can find anything to eat. Some dung stuck to her foot and she died. Rabban Johanan b. Zakkai applied to her the verse, The tender and delicate woman among you which would not adventure to set the sole of her foot upon the ground. Some report that she ate a fig left by R. Zadok, and became sick and died. For R. Zadok observed fasts for forty years in order that Jerusalem might not be destroyed, [and he became so thin that] when he ate anything the food could be seen [as it passed through his throat.] When he wanted to restore himself, they used to bring him a fig, and he used to suck the juice and throw the rest away. When Martha was about to die, she brought out all her gold and silver and threw it in the street, saying, What is the good of this to me, thus giving effect to the verse, They shall cast their silver in the streets.

4.     תלמוד בבלי מסכת שבת דף טו עמוד א

ארבעים שנה עד שלא חרב הבית גלתה לה סנהדרין וישבה לה בחנויות.

Forty years before the destruction of the Temple the Sanhedrin went into exile and took its seat in the marketplace.

5.     תלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף לא עמוד ב

ותניא: ארבעים שנה קודם שנחרב הבית לא היה לשון של זהורית מלבין, אלא מאדים.

and it has further been taught: ‘For forty years before the destruction of the Temple the thread of scarlet never turned white but it remained red’

6.     תלמוד בבלי מסכת יומא דף לט עמוד ב

תנו רבנן: ארבעים שנה קודם חורבן הבית לא היה גורל עולה בימין, ולא היה לשון של זהורית מלבין, ולא היה נר מערבי דולק, והיו דלתות ההיכל נפתחות מאליהן, עד שגער בהן רבן יוחנן בן זכאי. אמר לו: היכל היכל! מפני מה אתה מבעית עצמך? יודע אני בך שסופך עתיד ליחרב, וכבר נתנבא עליך זכריה בן עדוא +זכריה יא+ פתח לבנון דלתיך ותאכל אש בארזיך.

Our Rabbis taught: During the last forty years before the destruction of the Temple the lot [‘For the Lord’] did not come up in the right hand; nor did the crimson-coloured strap become white; nor did the westernmost light shine; and the doors of the Hekal would open by themselves, until R. Johanan b. Zakkai rebuked them, saying: Hekal, Hekal, why wilt thou be the alarmer thyself? I know about thee that thou wilt be destroyed, for Zechariah ben Ido has already prophesied concerning thee: Open thy doors, O Lebanon, that the fire may devour thy cedars.

7.     תלמוד בבלי מסכת יומא דף ט עמוד א

אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: מאי דכתיב +משלי י+ יראת ה' תוסיף ימים ושנות רשעים תקצרנה, יראת ה' תוסיף ימים - זה מקדש ראשון, שעמד ארבע מאות ועשר שנים ולא שמשו בו אלא שמונה עשר כהנים גדולים, ושנות רשעים תקצרנה - זה מקדש שני, שעמד ארבע מאות ועשרים שנה, ושמשו בו יותר משלש מאות כהנים. צא מהם ארבעים שנה ששמש שמעון הצדיק, ושמונים ששמש יוחנן כהן גדול, עשר ששמש ישמעאל בן פאבי, ואמרי לה אחת עשרה ששמש רבי אלעזר בן חרסום - מכאן ואילך צא וחשוב: כל אחד ואחד לא הוציא שנתו.

Rabbah b. Bar Hana said: What is the meaning of the passage, The fear of the Lord prolongeth days,’ but the years of the wicked shall be shortened? ‘The fear of the Lord prolongeth days’ refers to the first Sanctuary, which remained standing for four hundred and ten years and in which there served only eighteen high priests. ‘But the years of the wicked shall be shortened’ refers to the second Sanctuary, which abided for four hundred and twenty years and at which more than three hundred [high] priests served . Take off therefrom the forty years which Simeon the Righteous served, eighty years which Johanan the high priest served, ten, which Ishmael b. Fabi served, or, as some say, the eleven years of R. Eleazar b. Harsum. Count [the number of high priests] from then on and you will find that none of them completed his year [in office].

8.     תלמוד בבלי מסכת יומא דף יח עמוד א

משנה. מסרו לו זקנים מזקני בית דין, וקורין לפניו בסדר היום, ואומרים לו: אישי כהן גדול! קרא אתה בפיך, שמא שכחת או שמא לא למדת. ערב יום כפורים שחרית מעמידין אותו בשער מזרח, ומעבירין לפניו פרים ואלים וכבשים כדי שיהא מכיר ורגיל בעבודה. כל שבעת הימים לא היו מונעין ממנו מאכל ומשתה, ערב יום הכפורים עם חשיכה לא היו מניחין אותו לאכול הרבה, מפני שהמאכל מביא את השינה.

Mishnah. They delivered to him elders from the elders of the court and they read before him [throughout the seven days] out of the order of the day. they said to him, sir high priest, read you yourself with your own mouth, perchance you have forgotten or perchance you have never learnt. On the eve of the day of atonement in the morning they place him at the eastern gate and pass before him oxen, rams and sheep, that he may learn to know and become familiar with the service. Throughout the seven days they did not withhold food or drink from him. But on the eve of the day of atonement near nightfall they would not let him eat much because food brings about sleep.

9.     תלמוד בבלי מסכת יומא דף יח עמוד א

גמרא. בשלמא שמא שכח - לחיי, אלא שמא לא למד - מי מוקמינן כי האי גוונא? והתניא: +ויקרא כא+ והכהן הגדול מאחיו - שיהא גדול מאחיו בכח, בנוי, בחכמה, ובעושר. אחרים אומרים: מנין שאם אין לו שאחיו הכהנים מגדלין אותו - תלמוד לומר והכהן הגדול מאחיו גדלהו משל אחיו. - אמר רב יוסף: לא קשיא; כאן - במקדש ראשון, כאן - במקדש שני. דאמר רב אסי: תרקבא דדינרי עיילא ליה מרתא בת בייתוס לינאי מלכא על דאוקמיה ליהושע בן גמלא בכהני רברבי.

GEMARA. It is quite right that [they assume] perchance he has forgotten, but that he never learnt, do we ever appoint men of that type? Surely it has been taught: And the priest that is highest among his brethren, that means he should be highest among his brethren in strength, in beauty, in wisdom, and in riches. Others say: Whence do we know that if he does not possess [any wealth], his brethren, the priests, endow him? To teach us that it says: ‘And the priest who is great by reason of his brethren’, i.e., make him great from what his brethren have? -R. Joseph said: That is no difficulty. One refers to the first Temple, the other to the second, for R. Assi said: A tarkabful of denars did Martha, the daughter of Boethus give to King Jannai to nominate Joshua ben Gamala as one of the high priests.

10.  תלמוד בבלי מסכת יבמות דף סא עמוד א

מתני'. אירס את האלמנה ונתמנה להיות כהן גדול - יכנוס; ומעשה ביהושע בן גמלא שקדש את מרתא בת ביתוס, ומנהו המלך להיות כה"ג, וכנסה.

…דאמר רב אסי: תרקבא דדינרי עיילה ליה מרתא בת ביתוס לינאי מלכא, עד דמוקי ליה ליהושע בן גמלא בכהני רברבי.

MISHNAH. [A priest who] betrothed a widow, and was subsequently appointed high priest, may consummate the marriage. It once happened with Joshua b. Gamala that he betrothed Martha the daughter of Boethus, and the king appointed him high priest, and he, nevertheless, consummated the marriage…. IT ONCE HAPPENED TO JOSHUA etc. He APPOINTED HIM but he was not elected! Said R. Joseph: I see here a conspiracy; for R. Assi, in fact, related that Martha the daughter of Boethus brought to King Jannai a tarkab of denarii before he gave an appointment to Joshua b. Gamala among the High Priests.

11.  משנה מסכת אבות פרק ד

רבי צדוק אומר אל תעשם עטרה להתגדל בהם ולא קרדום לחפור בהם וכך היה הלל אומר ודישתמש בתגא חלף הא למדת כל הנהנה מדברי תורה נוטל חייו מן העולם:

R. Zadok said: make them not a crown wherewith to magnify thyself, nor a spade, wherewith to dig; even so was Hillel wont to say, ‘and he who makes [unworthy] use of the crown [of learning] passeth away.’ lo, [hence] thou hast learnt: anyone who derives worldly benefit from the words of the Torah, removes his life from the world.

12.  מסכתות קטנות מסכת אבות דרבי נתן נוסחא א פרק טז

 ואל תתמה על יוסף הצדיק שהרי רבי צדוק היה גדול הדור כשנשבה לרומי נטלתו מטרוניתא אחת ושגרה לו שפחה אחת יפה. כיון שראה אותה נתן עיניו בכותל שלא יראנה והיה יושב ושונה כל הלילה. לשחרית הלכה והקבילה אצל גבירתה. אמרה לה שוה לי המות משתתנני לאיש הזה. שלחה וקראה לו ואמרה לו מפני מה לא עשית עם אשה זאת כדרך שיעשו בני אדם. אמר לה ומה אעשה מכהונה גדולה אני ממשפחה גדולה אני אמרתי שמא אבא עליה והרביתי ממזרים בישראל. כיון ששמעה דבריו צותה עליו ופטרתו בכבוד גדול:

Do not be shocked regarding (the virtue of) Yosef HaTzaddik, for Rabbi Zadok was the Gadol HaDor, when he was kidnapped in Rome, a matron took him and sent a beautiful maid, when he saw her he turned at looked at the wall so he would not see her, and he sat (facing the wall) and was immersed in study the entire night. In the morning the maid got up and went to the Matron, and said “I would rather be dead than given to that man”. The Matron summoned him and asked why did you not act with the woman in the manner which all men usually do? He responded and said “what can I do? I am from the family of the Kohen Gadol, and from a prestigious family, I thought if I am intimate with her, I will cause there to be more illegitimate children in Israel” when she heard this she commanded for him to be sent away with great honor.

13.  תלמוד בבלי מסכת יומא דף כג עמוד א

מעשה שהיו שניהן שוין ורצין ועולין בכבש. תנו רבנן: מעשה בשני כהנים שהיו שניהן שוין ורצין ועולין בכבש, קדם אחד מהן לתוך ארבע אמות של חבירו - נטל סכין ותקע לו בלבו. עמד רבי צדוק על מעלות האולם, ואמר: אחינו בית ישראל שמעו! הרי הוא אומר +דברים כא+ כי ימצא חלל באדמה ויצאו זקניך ושפטיך, אנו על מי להביא עגלה ערופה? על העיר או על העזרות? געו כל העם בבכיה. בא אביו של תינוק ומצאו כשהוא מפרפר. אמר: הרי הוא כפרתכם, ועדיין בני מפרפר, ולא נטמאה סכין. ללמדך שקשה עליהם טהרת כלים יותר משפיכות דמים. … עמד רבי צדוק על מעלות האולם ואמר אחינו בית ישראל שמעו הרי הוא אומר כי ימצא חלל באדמה אנן על מי להביא על העיר או על העזרות. וירושלים בת אתויי עגלה ערופה היא? והתניא: עשרה דברים נאמרו בירושלים, וזו אחת מהן:

Our Rabbis taught: It once happened that two priests were equal as they ran to mount the ramp and when one of them came first within four cubits of the altar, the other took a knife and thrust it into his heart. R. Zadok stood on the steps of the Hall and said: Our brethren of the house of Israel, hear ye! Behold it says: If one be found slain in the land... then thy elders and judges shall come forth . . . On whose behalf shall we offer the heifer whose neck is to be broken, on behalf of the city or on behalf of the Temple Courts? All the people burst out weeping. The father of the young man came and found him still in convulsions. He said: ‘May he be an atonement for you. My son is still in convulsions and the knife has not become unclean.’ [His remark] comes to teach you that the cleanness of their vessels was of greater concern to them even than the shedding of blood.

 …‘R. Zadok stood upon the steps of the Hall and called out: Our brethren of the House of Israel, hear ye! Behold it says: If one be found slain in the land. On whose behalf shall we bring the heifer whose neck is to be broken, on behalf of the city or of the Temple Courts?’ But does [the community of] Jerusalem bring a heifer whose neck is to be broken? Surely it has been taught: Ten things were said concerning Jerusalem and this is one of them — it does not have to bring a heifer whose neck is to be broken. Furthermore: And it be not known who hath smitten him but here it is known who has smitten him?-Rather [he put his question rhetorically] to increase the weeping.

14.  אליהו רבה (איש שלום) פרשה כח

פעם אחת נכנס רבי צדוק לבית המקדש, וראה את בית המקדש חרב, אמר, אבי שבשמים, החרבתה את עירך ושרפת את היכלך וישבתה ושלותה (ושקדתה) [ושקטתה], מיד נתנמנם רבי צדוק, וראה את הקדוש ברוך הוא שעומד בהספד, ומלאכי שרת מספידין אחריו, ואומר, הוי אמנה ירושלים.

Once Rebbe Zadok entered the Beit Hamikdash and he saw the Beit Hamikdash destroyed, he said “my Father in heaven, You have destroyed Your city You burnt the sanctuary, and You sat silently in peace”. Immediately Rebbe Zadok fell asleep and he saw God delivering a eulogy, and the ministering angels eulogizing after Him, and he said woe to the faithful of Jerusalem

15.  ספר ישעיה פרק א

(כא) אֵיכָה הָיְתָה לְזוֹנָה קִרְיָה נֶאֱמָנָה מְלֵאֲתִי מִשְׁפָּט צֶדֶק יָלִין בָּהּ וְעַתָּה מְרַצְּחִים:

(כו) וְאָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ כְּבָרִאשֹׁנָה וְיֹעֲצַיִךְ כְּבַתְּחִלָּה אַחֲרֵי כֵן יִקָּרֵא לָךְ עִיר הַצֶּדֶק קִרְיָה נֶאֱמָנָה:(כז) צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה:

21. How the faithful city has become a harlot! It was full of judgment; righteousness lodged in it; but now murderers. …26. And I will restore your judges as at the first, and your counselors as at the beginning; afterward you shall be called, The city of righteousness, the faithful city.27. Zion shall be redeemed with judgment, and those who return to her with righteousness.

16.  תלמוד בבלי מסכת שבת דף קיט עמוד ב

ואמר רבא: לא חרבה ירושלים אלא בשביל שפסקו ממנה אנשי אמנה, שנאמר +ירמיהו ה+ שוטטו בחוצות ירושלים וראו נא [ודעו ובקשו ברחובותיה אם תמצאו איש] (אם יש איש) עושה משפט מבקש אמונה ואסלח לה.

Raba said: Jerusalem was destroyed only because men of faith ceased therein: for it is said, Run ye to and fro in the streets of Jerusalem, and see now, and know, and seek in the broad places thereof, if ye can find a man, if there be any that doeth justly, that seeketh faithfulness; and I will pardon her.

17.  קול התור פרק ה"א

כאמור לעיל, כל העבודה של קבוץ גלויות היא הכשרה להקמת ו"קיום אנשי אמנה", כדי להגיע לדרגת גאולת האמת וקדוש השם ולתקון עולם במלכות שדי שהיא תכלית הגאולה השלמה. כי בלי קיום אנשי אמנה אין תקוה ח"ו לכל עבודת האתחלתא כי לא חרבה ירושלים אלא בשביל שפסקו ממנה אנשי אמנה.

As noted above, all the work involved in gathering in the exiles is in preparation of setting up and “maintaining people of truth, ” in order to reach the level of redemption of the truth and sanctifying God and repairing the world in the Malchut of the Almighty that is the goal of the complete Redemption.  For without the existence of people of truth, there is no hope, God forbid, for all the work involved in the beginning of the Redemption.  As written, “Jerusalem was destroyed because people of Truth were missing from it” [Talmud Bavli, Shabbat 119b]

  

תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף כא עמוד א        

ומתקנת יהושע בן גמלא ואילך. דאמר רב יהודה אמר רב: ברם זכור אותו האיש לטוב ויהושע בן גמלא שמו, שאלמלא הוא נשתכח תורה מישראל; שבתחלה, מי שיש לו אב - מלמדו תורה, מי שאין לו אב - לא היה למד תורה, מאי דרוש? +דברים י"א+ ולמדתם אותם - ולמדתם אתם, התקינו שיהו מושיבין מלמדי תינוקות בירושלים, מאי דרוש? +ישעיהו ב'+ כי מציון תצא תורה; ועדיין מי שיש לו אב - היה מעלו ומלמדו, מי שאין לו אב - לא היה עולה ולמד, התקינו שיהו מושיבין בכל פלך ופלך; ומכניסין אותן כבן ט"ז כבן י"ז, ומי שהיה רבו כועס עליו - מבעיט בו ויצא, עד שבא יהושע בן גמלא ותיקן, שיהו מושיבין מלמדי תינוקות בכל מדינה ומדינה ובכל עיר ועיר, ומכניסין אותן כבן שש כבן שבע.

רש"י מסכת בבא בתרא דף כא עמוד א

משום תקנת יהושע בן גמלא - אחד מן הכהנים הגדולים שעמדו בבית שני כדאמר ביבמות (דף סא).

1

תוספות ישנים מסכת יומא דף יח עמוד א

מרתא בת בייתוס. אלמנה עשירה היתה וקידשה יהושע קודם שנתמנה ואח"כ נתמנה להיות כהן גדול כדאמרינן ביבמות (דף סא א) עד דאוקמיתיה ליהושע בן גמלא ואף על פי שחשוב היה כדאשכחן לקמן (דף לז א) שעשה שני גורלות של אשכרוע של זהב ומזכירין אותו לשבח ואמרינן בפרק לא יחפור (דף כא א) מתקנת יהושע בן גמלא ואילך מ"מ היו בעלי תורה וחשובין ממנו וראויין למנות יותר:

חידושי הריטב"א מסכת בבא בתרא דף כא עמוד א

ויהושע בן גמלא שמו. אפשר דלאו היינו יהושע בן גמלא דמסכת יומא (י"ח א') דעיילא עליה מרתא בת בייתוס תרקבא דדינרי לקיסר כי היכי דלוקמיה בכהני רברבי דאלמא לא הוה אדם כשר, אי נמי יש לומר דהוא הוא ובתר דשמש בכהונה גדולה הכשיר מעשיו והיה חסיד.

תוספות מסכת בבא בתרא דף כא עמוד א

זכור אותו האיש לטוב ויהושע בן גמלא שמו - הוא אותו האיש דאמר רב יוסף (ביבמות דף סא.) תרקבא דדינרי עיילא ליה מרתא בת בייתוס לינאי המלך עד דאוקים ליהושע בן גמלא בכהני רברבי וצדיק גמור היה כדאשכחן הכא והא דקאמר התם (שם) קטיר קא חזינא הכא לפי שהיו אחרים חשובים ממנו.