audio: http://www.yutorah.org/lectures/lecture.cfm/782651/Rabbi_Ari_Kahn/The_Terrible_Secret_Behind_the_Tower
פרשת
נח התשע"ג
הרב ארי דוד קאהן Rabbi Ari Kahn
1.
בראשית פרק יא
(א) וַיְהִי כָל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים:(ב) וַיְהִי
בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם וַיִּמְצְאוּ בִקְעָה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר וַיֵּשְׁבוּ שָׁם:(ג)
וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים וְנִשְׂרְפָה לִשְׂרֵפָה
וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה לְאָבֶן וְהַחֵמָר הָיָה לָהֶם לַחֹמֶר:(ד) וַיֹּאמְרוּ
הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם
פֶּן נָפוּץ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ:
(ה) וַיֵּרֶד יְקֹוָק
לִרְאֹת אֶת הָעִיר וְאֶת הַמִּגְדָּל אֲשֶׁר בָּנוּ בְּנֵי הָאָדָם:(ו) וַיֹּאמֶר
יְקֹוָק הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם וְזֶה הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת
וְעַתָּה לֹא יִבָּצֵר מֵהֶם כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת:(ז) הָבָה נֵרְדָה
וְנָבְלָה שָׁם שְׂפָתָם אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמְעוּ אִישׁ שְׂפַת רֵעֵהוּ:(ח) וַיָּפֶץ
יְקֹוָק אֹתָם מִשָּׁם עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ וַיַּחְדְּלוּ לִבְנֹת הָעִיר:(ט)
עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ בָּבֶל כִּי שָׁם בָּלַל יְקֹוָק שְׂפַת כָּל הָאָרֶץ
וּמִשָּׁם הֱפִיצָם יְקֹוָק עַל פְּנֵי כָּל הָאָרֶץ: פ
The entire earth had one
language with uniform words. When [the people] migrated from the east, they
found a valley in the land of Shinar,
and they settled there. They said to one another, 'Come, let us mold bricks and
fire them.' They then had bricks to use as stone, and asphalt for mortar. They said, 'Come, let us
build ourselves a city, and a tower whose top shall reach the sky. Let us make
ourselves a name, so that we will not be scattered all over the face of the
earth.'
2.
ספר גור אריה על בראשית
פרק יא פסוק א
והשתא
לא יקשה קושיא יבנו אותו בהר, שזה היה קשיא כאשר נפרש שלא היה המגדל הזה רק לעלות בו,
ואם כן יבנו אותו בהר, אבל עתה המגדל היה כמו השמים עצמו, ודבר זה לא יתכן בהר, שאין
ההר - שהוא מן הארץ - יש לו דמיון לזה. כלל הדבר הזה שהמגדל הזה היה בנין על ידי פעולות
זרות הידוע להם לאותו דור, עד שהיה בנין זה מתנגד אל רצון השם יתברך, וסדור העולם אשר
סדרו השם יתברך, ודי בזה ואין כאן מקום להאריך:
3.
מלבים על בראשית פרק יא
פסוק א
ואמרו
חז"ל מעשה דור הפלגה לא נתפרש, רק נבין ברמז מה היה החטא שלהם מן הספור:
4.
בראשית רבה (וילנא) פרשת
נח פרשה לח
ו,
ר"א אומר ודברים אחדים דבורים אחדים, מעשה דור המבול נתפרש, מעשה דור הפלגה לא
נתפרש … אותן של דור המבול לא נשתיירה מהן פליטה ואלו של דור
הפלגה נשתיירה מהם פליטה, אלא דור המבול על ידי שהיו שטופים בגזל שנא' (שם /איוב/ כד)
גבולות ישיגו עדר גזלו וירעו, לפיכך לא נשתייר מהן פליטה אבל אלו על ידי שהיו אוהבים
זה את זה שנאמר ויהי כל הארץ שפה אחת לפיכך נשתיירה מהן פליטה,
Yet of the former not a remnant was left, whereas of the latter a
remnant was left! But because the generation of the Flood was steeped in
robbery, as it is written, They remove the landmarks, they violently take away
flocks and feed them (ib. XXIV, 2), therefore not a remnant of them was left.
And since the latter, on the other hand, loved each other, as it is written,
AND THE WHOLE EARTH WAS OF ONE LANGUAGE, therefore a remnant of them was left.
5.
רבנו בחיי על בראשית פרק
יא פסוק ד
והנה
הפסוקים סוגרים הדלת בעד המחשבות הרעות שהיו חושבים בלבם ולא רצו לפרסמם. ואל הענין הזה
רמזו במדרש שאמרו (בראשית רבה לח, ו) ודברים אחדים אחודים כלומר סגורים, מעשה דור המבול
נתפרש מעשה דור הפלגה לא נתפרש, עד כאן. ושמעתי כי בוני המגדל היו שבעים ואין ספק כי
היה להם בזה כוונה ידועה:
6.
ספר פרדס יוסף על ספר בראשית
פרק יא פסוק א
עוד
יש לומר כיון שדור הפלגה פשטו ידם בעיקר והטיחו דברים קשים כלפי מעלה, ולא ניתנו לכתוב,
וכדי בזיון וקצף לומר נעלה לרקיע ונעשה עמו מלחמה, ולכן לא נתפרשה, וכל שכן לפי דברי
מקובלים שכתבו שקצצו בנטיעות, וכבוד אלקים הסתר דבר:
7.
העמק דבר על בראשית פרק
יא פסוק ג
(ג) ונשרפה לשרפה וגו'. כל המקרא אין בו ענין שראוי להודיע לענין
הסור ומה לי אם היו להם אבנים לבנין או בנו באץ או עשו שריפת לבנים וכבר לפני המבול
כתיב ויהי בנה עיר. ונראה דכאן מרומז קבלת חז"ל דהפילו לא"א לכבשן האש.
8.
בראשית פרק י
(ח) וְכוּשׁ יָלַד אֶת נִמְרֹד הוּא הֵחֵל לִהְיוֹת גִּבֹּר בָּאָרֶץ:(ט)
הוּא הָיָה גִבֹּר צַיִד לִפְנֵי יְקֹוָק עַל כֵּן יֵאָמַר כְּנִמְרֹד גִּבּוֹר צַיִד
לִפְנֵי יְקֹוָק:(י) וַתְּהִי רֵאשִׁית מַמְלַכְתּוֹ בָּבֶל וְאֶרֶךְ וְאַכַּד וְכַלְנֵה
בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר:(יא) מִן הָאָרֶץ הַהִוא יָצָא אַשּׁוּר וַיִּבֶן אֶת נִינְוֵה וְאֶת
רְחֹבֹת עִיר וְאֶת כָּלַח:(יב) וְאֶת רֶסֶן בֵּין נִינְוֵה וּבֵין כָּלַח הִוא הָעִיר
הַגְּדֹלָה:
9.
רש"י בראשית פרשת
נח פרק יא פסוק א
ודברים
אחדים - באו בעצה אחת ואמרו לא כל הימנו שיבור לו את העליונים, נעלה לרקיע ונעשה
עמו מלחמה. דבר אחר על יחידו של עולם. דבר אחר ודברים אחדים, אמרו אחת לאלף
ושש מאות חמשים ושש שנים הרקיע מתמוטט כשם שעשה בימי המבול, בואו ונעשה לו סמוכות:
10. רד"ק
בראשית פרשת נח פרק יא פסוק א
וראשו
בשמים, וזה אינו כמשמעו כי לא היו טפשים לעשות מלחמה ממש אלא המלחמה הזאת באמונה
היתה לעבוד זולתו, וכיון שנתפזרו בטלה הסכמתם:
11. רש"י
בראשית פרשת נח פרק יא פסוק ב
(ב) ויהי בנסעם מקדם - שהיו יושבים שם, כדכתיב למעלה (י ל) ויהי מושבם
וגו' הר הקדם, ונסעו משם לתור להם מקום להחזיק את כלם, ולא מצאו אלא שנער:
12. בעל
הטורים בראשית פרשת נח פרק יא פסוק ב
(ב) בנסעם. ב' במסורת. הכא בנסעם מקדם. ואידך בנסעם מן המחנה (במדבר
י לד). זה הוא שדרשו רבותינו ז"ל (שבת קטז א) אותו היום סרו מאחרי ה'. משל לתינוק
שבורח מבית הספר (ירושלמי תענית פ"ד ה"ה). פירוש בנסעם מקדם, שנסעו מקדמונו
של עולם (ב"ר לח ז):
13. רש"י
בראשית פרשת נח פרק יא פסוק ג
לבנים - שאין אבנים
בבבל, שהיא בקעה: ונשרפה לשרפה - כך עושין הלבנים שקורין טיולי"ש
בלע"ז [רעפים], שורפים אותן בכבשן:לחמר - לטוח הקיר:
14. אבן
עזרא בראשית פרשת נח פרק יא פסוק ג
והחמר תחת טיט,
ופי' כמשמעו בלשון ישמעאל. ואלה בוני המגדל לא היו טפשים שיחשבו לעלות אל השמים,
גם לא פחדו מהמבול, כי נח ובניו שנשבע להם השם שם היו, וכלם סרים אל משמעתם, כי
בניהם היו. והנה הכתוב גלה חפצם וסוף דעתם לבנות עיר גדולה למושבם, ולבנות מגדל
גבוה להיות להם לאות ולשם ולתהלה לדעת מקום העיר לההולכים חוצה כרועי המקנה, גם
יעמוד שמם אחריהם כל ימי המגדל. וזהו שאמר הכתוב ונעשה לנו שם. ומלת הבה כמו תנה, ושרשו
יהב, והעד השלך על ד' יהבך (תה' נה, כג). ובעבור שידברו בה הרבה תמצא כן לשון רבים,
הבה נתחכמה (שמות א, י), גם לנקבה הבה נא אבוא אליך (ברא' לח, טז). ואל תתמה על מלת
וראשו בשמים, כי הנה כן דבר משה ערים גדולות ובצורות בשמים (דבר' א, כח). ואלה הבונים
ראו בעצתם שלא יפרדו, והשם לא יעץ כן, והם לא ידעו:
15. רד"ק
בראשית פרשת נח פרק יא פסוק ג
והחֵמר,
היה להם לחומר - החמר הוא טיט מגבל עפר במים, וחומר הוא המוגבל מסיד ומחול במים, ושם
לא היה להם אבנים שיהו שורפים לסיד. והיה להם לבנינים החֵמר במקום החומר:
16. רמב"ן
בראשית פרשת נח פרק יא פסוק ב
ואנשי
הפלגה על דברי רבותינו (סנהדרין קט א) מורדים בבוראם. ורודפי הפשט (הראב"ע,
והרד"ק), אומרים שלא היה דעתם אלא שיהיו יחד מחוברים כי הגיד הכתוב דעתם
"פן נפוץ", ולא ספר עליהם ענין אחר. ואם כדבריהם יהיו טפשים, כי איך תהיה
עיר אחת ומגדל אחד מספיק לכל בני העולם. או שמא היו חושבים שלא יפרו ושלא ירבו,
וזרע רשעים יכרת:
אבל
היודע פירוש שם, יבין כוונתם ממה שאמרו ונעשה לנו שם - וידע כמה השיעור שיזמו במגדל
לעשותו, ויבין כל הענין, כי חשבו מחשבה רעה, והעונש שבא עליהם להפרידם בלשונות ובארצות
מדה כנגד מדה, כי היו קוצצים בנטיעות. והנה חטאם דומה לחטא אביהם, ושמא בשביל זה דרשו
(ב"ר לח ט) אשר בנו בני האדם - אמר רבי ברכיה מה בני חמריא בני גמליא, אלא בנוי
דאדם קדמאה וכו'. והסתכל כי בכל ענין המבול הזכיר "אלהים", ובכל ענין הפלגה
הזכיר השם המיוחד, כי המבול בעבור השחתת הארץ, והפלגה בעבור שקצצו בנטיעות, והנם ענושים
בשמו הגדול, וזה טעם הירידה, וכן במדת סדום. והמשכיל יבין:
17. מדרש
אגדה (בובר) בראשית פרשת נח פרק יא סימן ב
[ב] וימצא בקעה. שהלכו בכל העולם למצוא מקום שיחזיק כולם ולא מצאו
אלא בארץ שנער, ששם ננערו דור המבול שהיא עמוקה:
18. תלמוד
ירושלמי (וילנא) מסכת ברכות פרק ד
כתיב
[בראשית יא ב] וימצאו בקעה בארץ שנער וישבו שם אמר ריש לקיש למה נקרא שמה שנער ששם
ננערו מיתי דור המבול
19. בראשית
רבה (וילנא) פרשת נח פרשה לז
ותהי
ראשית ממלכתו בבל וארך ואכד וכלנה, חרן ונציבין וקטוספין, בארץ שנער, זו בבל למה
נקרא שמה שנער, אמר ר"ל ששם ננערו מתי דור המבול,
20. רש"י
מסכת ברכות דף נז עמוד ב
מקום
שנוטלין ממנו עפר - מקום יש בבבל שאין בהמה יוצאה משם אם אין נותנים עליה עפר מעפר
המקום, והוא סימן השמד ומקללותיה של בבל היא, וביסוד מורנו הרב רבי יצחק ראיתי שנוטלים
משם עפר לטיט לבניני המקום, וסוף סוף אותו מקום אין בו ישוב ולא זרע ולא נטיעה.
21. תלמוד
בבלי מסכת ברכות דף נז עמוד ב
ראה
מקום שנוטלין ממנו עפר אומר: ברוך אומר ועושה גוזר ומקיים.
On seeing the place
from which dust is carried away, he says, Blessed be He who says and does, who
decrees and carries out.
22. תלמוד
בבלי מסכת שבת דף קיג עמוד ב
אמר
רבי אמי: כל האוכל מעפרה של בבל - כאילו אוכל מבשר אבותיו, ויש אומרים: כאילו אוכל
שקצים ורמשים, דכתיב +בראשית ז+ וימח את כל היקום וגו'. אמר ריש לקיש: למה נקרא שמה
שנער - שכל מתי מבול ננערו לשם.
R. Ammi said: He who
eats earth of Babylon is as though he ate the flesh of his ancestors; some say,
It is as though he ate of abominations and creeping things, because it is
written, And he dissolved every living thing, etc. Resh Lakish said, Why is it [Babylon]
called Shinar? Because all the dead of the Deluge were shaken out [deposited]
thither [nin'aru lesham].
23. רש"י
מסכת שבת דף קיג עמוד ב
מבשר
אבותיו - שמתו שם בגולה.
24. תלמוד
בבלי מסכת פסחים דף קיח עמוד א
בשעה
שהפיל נמרוד הרשע את אברהם אבינו לתוך כבשן האש אמר גבריאל לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו
של עולם, ארד ואצנן, ואציל את הצדיק מכבשן האש. אמר לו הקדוש ברוך הוא: אני יחיד בעולמי
והוא יחיד בעולמו, נאה ליחיד להציל את היחיד.
25. בראשית
רבה (וילנא) פרשת נח פרשה לח
ר"א
ורבי יוחנן, ר"א אומר ודברים אחדים דבורים אחדים, מעשה דור המבול נתפרש, מעשה
דור הפלגה לא נתפרש ודברים אחדים שאמרו דברים חדים על ה' אלהינו ה' אחד
26. רד"ק
בראשית פרשת נח פרק יא פסוק ב
(ב) ויהי בנסעם מקדם - ממזרח כי שם היה היישוב בתחלה ושם נברא אדם כי
גן עדן מזרחי הוא, ונח בצאתו מן התבה הלך לו אל מקום ישובו הראשון או התבה היתה שם
בצאתו ממנה, גם הרי אררט מזרחים הם. והם בהסכמתם יצאו מאותו מזרח, ובאו כלפי מערב עד
בבל; והבקעה היא מקום מישור בין ההרים יש רחב ויש צר, וזה המישור מצאו אתו רחב ידים
והסכימו לשבת שם וישבו שם, ונקרא המקום ההוא ארץ שנער, והיא הנזכרת למעלה, כי כבר
כתבנו כי הענין ההוא אחר הפלגה היה. ולא ספר הכתוב למה נקרא שנער; ורז"ל
אמרו (ב"ר ל"ז) לפי שמתי מי המבול ננערו שם לפי שהיא בקעה:
27. פירוש
קדמון מבית מדרשו של ר' פרחיה (בשיטת הקדמונים) מסכת שבת קיג:
ואמרינן
בגמרא האוכל מעפר בבל כאילו אוכל מעצמות אבותיו. שלא נקרא שמה שנער אלא משום שננערו
כל מיתי המבול לשם:
No comments:
Post a Comment