פרשיות
תזריע מצורע התשע"ב
הרב ארי דוד קאהן Rabbi Ari Kahn
1.
ויקרא
פרק יב
(א) וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר:(ב)
דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר
וְטָמְאָה שִׁבְעַת יָמִים כִּימֵי נִדַּת דְּוֹתָהּ תִּטְמָא:(ג) וּבַיּוֹם
הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ:
1. And the Lord spoke to Moses,
saying, 2. Speak to the people of Israel, saying, If a woman conceives, and
bears a male child; then she shall be unclean seven days; as in the days of her
menstruation, shall she be unclean.
2.
רש"י
ויקרא פרשת תזריע פרק יב פסוק ב
(ב) אשה כי תזריע - אמר ר' שמלאי כשם שיצירתו
של אדם אחר כל בהמה חיה ועוף במעשה בראשית, כך תורתו נתפרשה אחר תורת בהמה חיה
ועוף:
3.
ויקרא
פרק יא
(א) וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן
לֵאמֹר אֲלֵהֶם:(ב) דַּבְּרוּ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר זֹאת הַחַיָּה אֲשֶׁר
תֹּאכְלוּ מִכָּל הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר עַל הָאָרֶץ:
(מג)
אַל תְּשַׁקְּצוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּכָל הַשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ וְלֹא תִטַּמְּאוּ
בָּהֶם וְנִטְמֵתֶם בָּם: (מד) כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם
וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים כִּי קָדוֹשׁ אָנִי וְלֹא תְטַמְּאוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם
בְּכָל הַשֶּׁרֶץ הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ:(מה) כִּי אֲנִי ה' הַמַּעֲלֶה אֶתְכֶם
מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לִהְיֹת לָכֶם לֵאלֹהִים וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים כִּי קָדוֹשׁ
אָנִי:(מו) זֹאת תּוֹרַת הַבְּהֵמָה וְהָעוֹף וְכֹל נֶפֶשׁ הַחַיָּה הָרֹמֶשֶׂת
בַּמָּיִם וּלְכָל נֶפֶשׁ הַשֹּׁרֶצֶת עַל הָאָרֶץ:(מז) לְהַבְדִּיל בֵּין
הַטָּמֵא וּבֵין הַטָּהֹר וּבֵין הַחַיָּה הַנֶּאֱכֶלֶת וּבֵין הַחַיָּה אֲשֶׁר
לֹא תֵאָכֵל: פ
1. And the Lord spoke to Moses
and to Aaron, saying to them, 2. Speak to the people of Israel, saying, These
are the beasts which you shall eat among all the beasts that are on the earth.
43. You shall
not make yourselves abominable with any creeping thing that creeps, nor shall
you make yourselves unclean with them, that you should be defiled by them. 44.
For I am the Lord your God; you shall therefore sanctify yourselves, and you
shall be holy; for I am holy; nor shall you defile yourselves with any manner
of creeping thing that creeps upon the earth. 45. For I am the Lord that brings
you out of the land of Egypt, to be your God; you shall therefore be holy, for
I am holy. 46. This is the Torah of the beasts, and of the bird, and of every
living creature that moves in the waters, and of every creature that creeps
upon the earth; 47. To differentiate between the unclean and the clean, and
between the beast that may be eaten and the beast that may not be eaten.
4.
ספורנו
ויקרא פרק יא פסוק ב
(ב) זאת החיה אשר תאכלו. הנה אחר שהתנצלו
ישראל את עדים הרוחני שקנו במתן תורה, אשר בו היו ראוים לשרות שכינה עליהם בלתי
אמצעי, כאמרו (#5) בכל המקום אשר אזכיר את שמי, אבא אליך וברכתיך (שמות כ,
כא) כמו שיהיה הענין לעתיד לבא, כאמרו (#7) ונתתי משכני בתוככם, ולא תגעל
נפשי אתכם (להלן כו, יא) מאס האל יתברך אחר כך מהשרות עוד שכינתו ביניהם כלל,
כאמרו (#10) כי לא אעלה בקרבך (שמות לג, יב - טז), והשיג משה רבינו
בתפלתו (#11) (לעיל ט, כג) איזה תיקון, שתשרה השכינה בתוכם באמצעות משכן
וכליו ומשרתיו וזבחיו, עד שהשיגו וזכו אל וירא כבוד ה' אל כל העם ואל ירידת אש
מן השמים (שם כד) ובכן ראה לתקן מזגם שיהיה מוכן לאור באור החיים הנצחיים, וזה
בתקון המזונות והתולדה. ואסר את המאכלים המטמאים את הנפש במדות ובמושכלות,
כאמרו ונטמתם בם (שם) וכאמרו אל תשקצו את נפשותיכם (להלן פסוק מג) וכאמרו ולא
תטמאו את נפשותיכם בכל השרץ כי אני ה' המעלה אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים,
והתקדשתם והייתם קדושים (פסוקים מד - מה) פירוש נצחיים, מתדמים לבורא יתברך, כאמרו
כי קדוש אני (שם). ואסר הנדה והזבה והיולדת, לקדש את הזרע ולטהרו מכל טומאה,
כאמרו והזרתם את בני ישראל מטמאתם, ולא ימותו בטמאתם, בטמאם את משכני (להלן
טו, לא) והזכיר לשון טומאה בנבלת בהמה וחיה טמאה ובח' שרצים ובנבלת בהמה טהורה
שבכל אחד מאלו יש טומאת מגע ובקצתם טומאת משא. אמנם המטמאים את הנפש בלבד, והם
דגים ועופות וחגבים ושאר שרצים שאין בהם טומאת מגע כלל יזכור בהם שקוץ, כאמרו שקץ
הם לכם, לא יאכלו שקץ הם, שקץ הוא לא יאכל, לא תאכלום כי שקץ הם:
5.
שמות
פרק כ פסוק כא
מִזְבַּח
אֲדָמָה תַּעֲשֶׂה לִּי וְזָבַחְתָּ עָלָיו אֶת עֹלֹתֶיךָ וְאֶת שְׁלָמֶיךָ אֶת
צֹאנְךָ וְאֶת בְּקָרֶךָ בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי אָבוֹא
אֵלֶיךָ וּבֵרַכְתִּיךָ:
21. An altar of earth you
shall make to me, and shall sacrifice on it your burnt offerings, and your
peace offerings, your sheep, and your oxen; in all places where I cause my name
to be pronounced I will come to you, and I will bless you.
6.
ספורנו
שמות פרק כ פסוק כא
(כא) מזבח אדמה תעשה לי. וגם כן לא
תצטרך לעשות היכלות של כסף וזהב ואבנים יקרות למען אקרב אליכם, אבל יספיק מזבח
אדמה:
בכל
המקום אשר אזכיר את שמי. שאבחר לבית ועד לעבדי, כענין
הזכירו כי נשגב שמו (ישעיהו יב, ד):
אבא
אליך וברכתיך.
לא תצטרך למשוך השגחתי אליך באמצעיים של כסף וזהב וזולתם כי אמנם אני אבא אליך
וברכתיך:
7.
ויקרא
פרק כו
(יא) וְנָתַתִּי מִשְׁכָּנִי בְּתוֹכְכֶם
וְלֹא תִגְעַל נַפְשִׁי אֶתְכֶם:(יב) וְהִתְהַלַּכְתִּי בְּתוֹכְכֶם וְהָיִיתִי
לָכֶם לֵאלֹהִים וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי לְעָם:
11. And I will set my
tabernacle among you; and my soul shall not loathe you. 12. And I will walk
among you, and will be your God, and you shall be my people.
8.
ספורנו
ויקרא פרק כו פסוק יא
(יא) ונתתי משכני בתוככם. תשרה שכינתי
בתוככם בכל מקום שתהיו כמו שיעד קודם העגל באמרו בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבא
אליך (שמות כ, כא):
ולא
תגעל נפשי אתכם. לעולם כאמרו לא יוסיף להגלותך (איכה ד, כב) וכאמרו כן נשבעתי מקצף
עליך ומגער בך (ישעיהו נד, ט):
9.
ספורנו
ויקרא פרק כו פסוק יב
והתהלכתי
בתוככם. ענין המתהלך הוא ההולך אנה ואנה לא אל מקום אחד בלבד. אמר אם כן אתהלך
בתוככם כי לא אל מקום אחד בלבד ירד שפע הכבוד כמו שהיה במשכן ובמקדש כאמרו ועשו לי
מקדש ושכנתי בתוכם (שמות כה, ח) כלומר בזה האופן ובאותו המקום בלבד אשכון בתוכם
ובאר זה באמרו אשר אועד לך שמה (שם ל, ו) ונועדתי שמה לבני ישראל (שם כט, מג) אבל
אתהלך בתוככם ויראה כבודי בכל מקום שתהיו שם כי אמנם בכל מקום שיהיו שם צדיקי הדור
הוא קדוש משכני עליון (תהלים מו, ה) שבו תשלם כונתו כאמרו השמים כסאי והארץ
הדום רגלי... ואל זה אביט אל עני ונכה רוח וחרד על דברי (ישעיהו סו, א - ב):
10. שמות
פרק לג
(א)
וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵךְ עֲלֵה מִזֶּה אַתָּה וְהָעָם אֲשֶׁר הֶעֱלִיתָ
מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק
וּלְיַעֲקֹב לֵאמֹר לְזַרְעֲךָ אֶתְּנֶנָּה:(ב) וְשָׁלַחְתִּי לְפָנֶיךָ מַלְאָךְ
וְגֵרַשְׁתִּי אֶת הַכְּנַעֲנִי הָאֱמֹרִי וְהַחִתִּי וְהַפְּרִזִּי הַחִוִּי
וְהַיְבוּסִי:(ג) אֶל אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ כִּי לֹא אֶעֱלֶה
בְּקִרְבְּךָ כִּי עַם קְשֵׁה עֹרֶף אַתָּה פֶּן אֲכֶלְךָ בַּדָּרֶךְ:(ד)
וַיִּשְׁמַע הָעָם אֶת הַדָּבָר הָרָע הַזֶּה וַיִּתְאַבָּלוּ וְלֹא שָׁתוּ אִישׁ
עֶדְיוֹ עָלָיו:(ה) וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אַתֶּם
עַם קְשֵׁה עֹרֶף רֶגַע אֶחָד אֶעֱלֶה בְקִרְבְּךָ וְכִלִּיתִיךָ וְעַתָּה הוֹרֵד
עֶדְיְךָ מֵעָלֶיךָ וְאֵדְעָה מָה אֶעֱשֶׂה לָּךְ:(ו) וַיִּתְנַצְּלוּ בְנֵי
יִשְׂרָאֵל אֶת עֶדְיָם מֵהַר חוֹרֵב:
1. And the Lord said to Moses,
Depart, and go up, you and the people whom you have brought out of the land of
Egypt, to the land which I swore to Abraham, to Isaac, and to Jacob, saying, To
your seed will I give it; 2. And I will send an angel before you; and I will
drive out the Canaanite, the Amorite, and the Hittite, and the Perizzite, the
Hivite, and the Jebusite; 3. To a land flowing with milk and honey; for I will
not go up in the midst of you; for you are a stiff-necked people; lest I
consume you in the way. 4. And when the people heard these evil tidings, they
mourned; and no man put on him his ornaments. 5. For the Lord had said to
Moses, Say to the people of Israel, You are a stiff-necked people; I will come
up into the midst of you in a moment, and consume you; therefore take off your
ornaments from you, that I may know what to do to you. 6. And the people of
Israel stripped themselves of their ornaments by the mount Horeb.
11. ויקרא
פרק ט פסוק כג
וַיָּבֹא
מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶל אֹהֶל מוֹעֵד וַיֵּצְאוּ וַיְבָרֲכוּ אֶת הָעָם וַיֵּרָא
כְבוֹד ה' אֶל כָּל הָעָם:
23. And Moses and Aaron went
into the Tent of Meeting, and came out, and blessed the people; and the glory
of the Lord appeared to all the people.
12. ספורנו
בראשית פרק ו
והנני
משחיתם את הארץ. אשחיתם יחדיו עם הארץ, שאשחית מזג הארץ והאויר בנטית גלגל חמה
שהטה ממשוה היום, מן המבול ואילך, כמו שפירש הוא יתברך במענהו לאיוב. ולכן
נמעטו שני חיי המין האנושי תכף אחר המבול, כי לא היו עוד המזגים והפירות על שלמותם
הראשון. ולזה הותר למין האנושי אכילת בעלי חיים אחר המבול:
13. בראשית
פרק ח
(כא) וַיָּרַח ה' אֶת רֵיחַ הַנִּיחֹחַ
וַיֹּאמֶר ה' אֶל לִבּוֹ לֹא אֹסִף לְקַלֵּל עוֹד אֶת הָאֲדָמָה בַּעֲבוּר הָאָדָם
כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו וְלֹא אֹסִף עוֹד לְהַכּוֹת אֶת כָּל חַי
כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי:(כב) עֹד כָּל יְמֵי הָאָרֶץ זֶרַע וְקָצִיר וְקֹר וָחֹם
וְקַיִץ וָחֹרֶף וְיוֹם וָלַיְלָה לֹא יִשְׁבֹּתוּ:
21. And the Lord smelled the
pleasing odor; and the Lord said in his heart, I will not again curse the
ground any more for man’s sake; for the imagination of man’s heart is evil from
his youth; nor will I again destroy every living thing, as I have done. 22.
While the earth remains, seed time and harvest, and cold and heat, and summer
and winter, and day and night shall not cease.
14. ספורנו
בראשית פרק ח
(כב) עוד כל ימי הארץ זרע וקציר וקור וחום
וקיץ וחורף ויום ולילה לא ישבותו. "לא ישבותו" מלהתמיד על אותו האופן
בלתי טבעי שהגבלתי להם אחר המבול, וזה שילך השמש על גלגל נוטה מקו משוה היום,
ובנטיתו תהיה סבת השתנות כל אלה הזמנים, כי קודם המבול היה מהלך השמש תמיד בקו
משוה היום, ובזה היה אז תמיד עת האביב, ובו היה תקון כללי ליסודות ולצמחים ולבעלי
חיים ולאורך ימיהם. ואמר שיהיה זה "כל ימי הארץ" עד אשר יתקן האל
יתברך את הקלקול שנעשה בה במבול, כאמרו "הארץ החדשה אשר אני עושה"
(ישעיה סו, כב), כי אז ישיב מהלך השמש אל קו משוה היום כמאז, ויהיה תקון כללי
ליסודות ולצמחים ולבעלי חיים ולאורך ימיהם, כמו שהיה קודם המבול, כאמרו "כי
הנער בן מאה שנה ימות, והחוטא בן מאה שנה יקולל" (שם סה, כ). וזה רצה באמרו
"מוצאי בקר וערב תרנין" (תהלים סה, ט):
15. ספורנו
בראשית פרק ג
ועפר
תאכל. שלא תשיג את התענוג שהיה לך קודם החטא במאכל ובמשתה ובמשגל, כמו שקרה
לישראל בחטאם, כאמרם הטהרה נטלה את הטעם ואת הריח, והמעשרות נטלו את שומן הדגן
(סוטא מח א):
16. ספורנו
בראשית פרק ג
והרונך.
הפך מה שהיה קודם החטא, כאמרם בו ביום נבראו, בו ביום שמשו, בו ביום הוציאו
תולדות (בראשית רבה כב, ג). וכזאת אמרו שתהיה לעתיד, כאמרם "עתידה אשה שתלד
בכל יום" (שבת ל ב), וזה כי אמנם ישראל יהיו לרצון לפני האל יתברך, כמו שהיה
אדם הראשון קודם חטאו:
17. ספורנו
בראשית פרק יא
(לא)
ללכת ארצה כנען. שהיתה מוכנת אל גרם המעלות במושכלות, ורצויה מכל הארצות, כאמרו
"ארץ אשר ה' אלהיך דורש אותה" (דברים יא, יב). ולא הוזק אוירה בגשם
המבול כאויר כל שאר הארצות, כאמרו "לא גשמה ביום זעם" (יחזקאל כב, כד),
וכבר אמרו חז"ל "אוירה של ארץ ישראל מחכים" (בבא בתרא קנח ב):
No comments:
Post a Comment