flying on a fast day - סוף זמן תענית ציבור בנוסע במטוס

שו"ת אגרות משה אורח חיים חלק ג סימן צו

ובדבר שינויי היום בין המדינות ובנסיעה בעראפלאן /במטוס/ מגיע בזמן קצר למדינות הרחוקות שלפעמים נמצא שהיום ארוך לו ביותר ולפעמים קצר ביותר קשה להשיב בזה כי אין ע"ז מקורים ממשיים מדברי רבותינו וצריך לדון בזה רק מסברא. אבל עכ"פ אשיב הנראה לע"ד בסברא שלענין תענית מתענה בין לקולא בין לחומרא עד צאת הכוכבים שהוא במקום שנמצא אז, ואף שלפעמים הוא רק שעות מועטין משום שלא נקבע התענית על שעות אלא על יום שהוא עד צאת הכוכבים, וכן בתענית של תשעה באב אף אם יזדמן שמתחלת תעניתו עד הגמר לא יהיה כ"ד שעות נמי א"צ להתענות יותר מצה"כ של אור לעשירי.

ובדבר שבת אינו נוגע נוגע /תיבת נוגע כפולה/ למעשה כי יראי ה' לא יסעו בעראפלאן בשבת כי אף אם אין תחומין למעלה הרי לאחר שיגיע העראפלאן על הקרקע נוסעים העראפלאנס שטח גדול יותר מתחום שבת על הארץ ממש שיש כבר איסור תחומין, וגם יהיה אסור לירד וגם הא אין שום אדם נוסע בלא חפצים, וגם הא ליותר מי"ב מיל אסור להרמ"א מדין תחומין אף למעלה מעשרה מאחר דהוא ספקא דאורייתא ובלא כל זה נמי אין לשומרי תורה ליסע בעראפלאן בשבת אף אם יכנס לשם בע"ש ויצא משם אחר השבת וממילא אין נוגע זה למעשה. ולפלפולא בעלמא ודאי אין צורך בלא הוכחות מגמ' ופוסקים.

ולענין תפלה כשנסע ממקומו בלילה תיכף כשיתחיל להאיר אף שעבר רק זמן מועט הוא יום אצלו, ואם יתאחר מלהאיר לא יותחל היום אצלו אלא כשיאיר ואז יתפלל ואין בזה שום נידון. וחשבון הג' שעות לזמן ק"ש וד' שעות לזמן תפלה לא שייך אצלו כי נידון למעלה בעראפלאן איך הוא אז באותו מקום שם למטה שמשתנה זה בזמן קצר לכן יתפלל תיכף כשתנץ החמה. ידידו מברכו בחג שמח, משה פיינשטיין

תשובות והנהגות כרך ד סימן קכב

סוף זמן תענית ציבור בנוסע במטוס ממקום למקום

נשאלתי מאחד הנוסע במטוס בתענית ציבור מאירופא לאמריקא או איפכא, והשעות הלוא משתנים, אימתי הוא חייב לסיים צומו, אם כזמן שיצא מאירופא, א"ד כיון שעתה נמצא באמריקא יצטרך לחכות כפי צאת הכוכבים באמריקא, וד"ז אינו מבורר להדיא. והאריכו האחרונים בזה. מיהו למעשה הוריתי לחלק בין ג' צומות שיסודם מנהג בעלמא תופס תמיד לקולא, והיינו כשטס מאירופא יגמור התענית כפי צאת הכוכבים במקום שיצא, וכשבא מאמריקא יגמור כפי המקום שבא. אכן במקרה כזה ראוי לו לכוין במנחה ערב התענית שמקבל לשמור לקולא, כדי שלא ייכנס לספק דדלמא מונח בדעתו להתענות מחר כפי המקום שיבוא לשם לחומרא, ובמנחה אפילו במחשבה חל התענית.

כל זה שכתבנו היינו לענין תעניות ציבור, אבל לענין צום תשעה באב, יש לדון דשמא בעינן שיצום לפחות כ"ד שעות, והבא מאמריקא לאירופא צריך להתענות עד כ"ד שעות אף אחרי שתחשך. אמנם ליותר מכ"ד שעות נראה מסברא דאפילו בת"ב יש לצדד שלא נהגו ולא קיבלו צום יותר מכ"ד שעות, ולכן כשנוסע לאמריקא אינו חייב להמשיך לצום יותר מכ"ד שעות. ואמנם לא ברירא מלתא, ומה גם דסו"ס הו"ל כהולך ממקום שאין מתענים למקום שמתענים דהרי"ז מתענה עמהם, ועל כן המחמיר תע"ב. [ומש"כ להקל בכל הצומות אף שמקילין, צריך עכ"פ יותר משש שעות צום בפועל, שבפחות מזה לא נקרא צום כלל וכמשי"ת בסי' הבא].

אבל למעשה נראה דהנוסע מאמריקא לאירופא כיון שאינו ת"ב שמה, יש להקל גם בתענית ת"ב וכדעת שו"ת חבצלת השרון ח"א סימן מ"ג שהוכיח שאין למצוה אלא מקומה ושעתה, וכיון שבמקום שנמצא כבר מוצאי ת"ב שפיר אין צריך לצום יותר. ועיין עוד ב"נחל אשכול" בדיני תענית.