פרשת נח התשפ״ו

 פרשת נח התשפ״ו

הרב ארי דוד קאהן                                                                                                    ari.kahn@biu.ac.il

 

1.    בראשית פרק ט (פרשת נח)  

(א) וַיְבָ֣רֶךְ אֱלֹהִ֔ים אֶת־נֹ֖חַ וְאֶת־בָּנָ֑יו וַיֹּ֧אמֶר לָהֶ֛ם פְּר֥וּ וּרְב֖וּ וּמִלְא֥וּ אֶת־הָאָֽרֶץ: (ב) וּמוֹרַאֲכֶ֤ם וְחִתְּכֶם֙ יִֽהְיֶ֔ה עַ֚ל כָּל־חַיַּ֣ת הָאָ֔רֶץ וְעַ֖ל כָּל־ע֣וֹף הַשָּׁמָ֑יִם בְּכֹל֩ אֲשֶׁ֨ר תִּרְמֹ֧שׂ הָֽאֲדָמָ֛ה וּֽבְכָל־דְּגֵ֥י הַיָּ֖ם בְּיֶדְכֶ֥ם נִתָּֽנוּ: (ג) כָּל־רֶ֙מֶשׂ֙ אֲשֶׁ֣ר הוּא־חַ֔י לָכֶ֥ם יִהְיֶ֖ה לְאָכְלָ֑ה כְּיֶ֣רֶק עֵ֔שֶׂב נָתַ֥תִּי לָכֶ֖ם אֶת־כֹּֽל: (ד) אַךְ־בָּשָׂ֕ר בְּנַפְשׁ֥וֹ דָמ֖וֹ לֹ֥א תֹאכֵֽלוּ: (ה) וְאַ֨ךְ אֶת־דִּמְכֶ֤ם לְנַפְשֹֽׁתֵיכֶם֙ אֶדְרֹ֔שׁ מִיַּ֥ד כָּל־חַיָּ֖ה אֶדְרְשֶׁ֑נּוּ וּמִיַּ֣ד הָֽאָדָ֗ם מִיַּד֙ אִ֣ישׁ אָחִ֔יו אֶדְרֹ֖שׁ אֶת־נֶ֥פֶשׁ הָֽאָדָֽם: (ו) שֹׁפֵךְ֙ דַּ֣ם הָֽאָדָ֔ם בָּֽאָדָ֖ם דָּמ֣וֹ יִשָּׁפֵ֑ךְ כִּ֚י בְּצֶ֣לֶם אֱלֹהִ֔ים עָשָׂ֖ה אֶת־הָאָדָֽם: (ז) וְאַתֶּ֖ם פְּר֣וּ וּרְב֑וּ שִׁרְצ֥וּ בָאָ֖רֶץ וּרְבוּ־בָֽהּ: ס (ח) וַיֹּ֤אמֶר אֱלֹהִים֙ אֶל־נֹ֔חַ וְאֶל־בָּנָי֥ו אִתּ֖וֹ לֵאמֹֽר: (ט) וַאֲנִ֕י הִנְנִ֥י מֵקִ֛ים אֶת־בְּרִיתִ֖י אִתְּכֶ֑ם וְאֶֽת־זַרְעֲכֶ֖ם אַֽחֲרֵיכֶֽם: (י) וְאֵ֨ת כָּל־נֶ֤פֶשׁ הַֽחַיָּה֙ אֲשֶׁ֣ר אִתְּכֶ֔ם בָּע֧וֹף בַּבְּהֵמָ֛ה וּֽבְכָל־חַיַּ֥ת הָאָ֖רֶץ אִתְּכֶ֑ם מִכֹּל֙ יֹצְאֵ֣י הַתֵּבָ֔ה לְכֹ֖ל חַיַּ֥ת הָאָֽרֶץ: …(טו) וְזָכַרְתִּ֣י אֶת־בְּרִיתִ֗י אֲשֶׁ֤ר בֵּינִי֙ וּבֵ֣ינֵיכֶ֔ם וּבֵ֛ין כָּל־נֶ֥פֶשׁ חַיָּ֖ה בְּכָל־בָּשָׂ֑ר וְלֹֽא־ יִֽהְיֶ֨ה ע֤וֹד הַמַּ֙יִם֙ לְמַבּ֔וּל לְשַׁחֵ֖ת כָּל־בָּשָֽׂר: (טז) וְהָיְתָ֥ה הַקֶּ֖שֶׁת בֶּֽעָנָ֑ן וּרְאִיתִ֗יהָ לִזְכֹּר֙ בְּרִ֣ית עוֹלָ֔ם בֵּ֣ין אֱלֹהִ֔ים וּבֵין֙ כָּל־נֶ֣פֶשׁ חַיָּ֔ה בְּכָל־בָּשָׂ֖ר אֲשֶׁ֥ר עַל־הָאָֽרֶץ: (יז) וַיֹּ֥אמֶר אֱלֹהִ֖ים אֶל־נֹ֑חַ זֹ֤את אֽוֹת־הַבְּרִית֙ אֲשֶׁ֣ר הֲקִמֹ֔תִי בֵּינִ֕י וּבֵ֥ין כָּל־בָּשָׂ֖ר אֲשֶׁ֥ר עַל־הָאָֽרֶץ: 

2.    תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף נו עמוד ב

דָּתָנָא דְּבֵי מְנַשֶּׁה: שֶׁבַע מִצְוֹת נִצְטַוּוּ בְּנֵי נֹחַ: עֲבוֹדָה זָרָה, וְגִלּוּי עֲרָיוֹת, וּשְׁפִיכוּת דָּמִים, גֶּזֶל, וְאֵבֶר מִן הַחַי, סֵרוּס, וּכְלֵאִים. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אָדָם הָרִאשׁוֹן לֹא נִצְטַוָּה אֶלָּא עַל עֲבוֹדָה זָרָה בִּלְבַד, שֶׁנֶּאֱמַר וַיְצַו ה' אֱלֹהִים עַל הָאָדָם. רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתִירָה אוֹמֵר: אַף עַל בִּרְכַּת הַשֵּׁם, וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף עַל הַדִּינִים.

3.    בראשית פרק ו פסוק א - ח (פרשת בראשית)

(א) וַֽיְהִי֙ כִּֽי־הֵחֵ֣ל הָֽאָדָ֔ם לָרֹ֖ב עַל־פְּנֵ֣י הָֽאֲדָמָ֑ה וּבָנ֖וֹת יֻלְּד֥וּ לָהֶֽם: (ב) וַיִּרְא֤וּ בְנֵי־הָֽאֱלֹהִים֙ אֶת־בְּנ֣וֹת הָֽאָדָ֔ם כִּ֥י טֹבֹ֖ת הֵ֑נָּה וַיִּקְח֤וּ לָהֶם֙ נָשִׁ֔ים מִכֹּ֖ל אֲשֶׁ֥ר בָּחָֽרוּ: (ג) וַיֹּ֣אמֶר ה֗' לֹֽא־יָד֨וֹן רוּחִ֤י בָֽאָדָם֙ לְעֹלָ֔ם בְּשַׁגַּ֖ם ה֣וּא בָשָׂ֑ר וְהָי֣וּ יָמָ֔יו מֵאָ֥ה וְעֶשְׂרִ֖ים שָׁנָֽה: (ד) הַנְּפִלִ֞ים הָי֣וּ בָאָרֶץ֘ בַּיָּמִ֣ים הָהֵם֒ וְגַ֣ם אַֽחֲרֵי־כֵ֗ן אֲשֶׁ֨ר יָבֹ֜אוּ בְּנֵ֤י הָֽאֱלֹהִים֙ אֶל־ בְּנ֣וֹת הָֽאָדָ֔ם וְיָלְד֖וּ לָהֶ֑ם הֵ֧מָּה הַגִּבֹּרִ֛ים אֲשֶׁ֥ר מֵעוֹלָ֖ם אַנְשֵׁ֥י הַשֵּֽׁם: פ (ה) וַיַּ֣רְא ה֔' כִּ֥י רַבָּ֛ה רָעַ֥ת הָאָדָ֖ם בָּאָ֑רֶץ וְכָל־יֵ֙צֶר֙ מַחְשְׁבֹ֣ת לִבּ֔וֹ רַ֥ק רַ֖ע כָּל־הַיּֽוֹם: (ו) וַיִּנָּ֣חֶם ה֔' כִּֽי־עָשָׂ֥ה אֶת־הָֽאָדָ֖ם בָּאָ֑רֶץ וַיִּתְעַצֵּ֖ב אֶל־לִבּֽוֹ: (ז) וַיֹּ֣אמֶר ה֗' אֶמְחֶ֨ה אֶת־הָאָדָ֤ם אֲשֶׁר־בָּרָ֙אתִי֙ מֵעַל֙ פְּנֵ֣י הָֽאֲדָמָ֔ה מֵֽאָדָם֙ עַד־בְּהֵמָ֔ה עַד־רֶ֖מֶשׂ וְעַד־ע֣וֹף הַשָּׁמָ֑יִם כִּ֥י נִחַ֖מְתִּי כִּ֥י עֲשִׂיתִֽם: (ח) וְנֹ֕חַ מָ֥צָא חֵ֖ן בְּעֵינֵ֥י הֽ': פ

4.    כתר יונתן בראשית פרק ו פסוק א - ג (פרשת בראשית)

(א) וַיְהִי כִּי הֵחֵלּוּ בְּנֵי אָדָם לְהִתְרַבּוֹת עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וּבָנוֹת יָפוֹת נוֹלְדוּ לָהֶם:(ב) וְיִרְאוּ בְּנֵי הַגְּדוֹלִים אֶת בְּנוֹת הָאָדָם כִּי יָפוֹת הֵן וּמִתְאַפְּרוֹת וּמִיָּפוֹת שַׂעֲרוֹתֵיהֶן וּמְהַלְּכוֹת בְּגִילּוּי בָּשָׂר והִרהרו לִזְנוּת וְיִקְחוּ לָהֶן נָשִׁים מִכָּל שֶׁחָשְׁקוּ:(ג) וַיֹּאמֶר יְיָ בְּמַאֲמָרוֹ לֹא יָדוּנוּ כָּל דּוֹרוֹת רֵעִים שֶׁעֲתִידִים לָקוּם בְּסֵדֶר דִּינִים שֶׁל דּוֹר הַמַּבּוּל לְאַבְּדוֹ וּלְהַכְרִיתוֹ מִתּוֹךְ הָעוֹלָם הֲלֹא נָתַתִּי רוּחַ קָדְשֵׁי בָּהֶם מִן בִּגְלַל אֲשֶׁר יַעֲשׂוּ מַעֲשִׂים טוֹבִים וְהִנֵּה הֵרֵעוּ מַעֲשֵׂיהֶם. הִנֵּה נָתַתִּי לָהֶם אַרְכָּה מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנִים מִן בִּגְלַל שֶׁיַּעֲשׂוּ תְּשׁוּבָה וְלֹא עָשׂוּ:

5.    בראשית פרק ד פסוק ה - יח (פרשת בראשית)

(ה) וְאֶל־קַ֥יִן וְאֶל־מִנְחָת֖וֹ לֹ֣א שָׁעָ֑ה וַיִּ֤חַר לְקַ֙יִן֙ מְאֹ֔ד וַֽיִּפְּל֖וּ פָּנָֽיו: (ו) וַיֹּ֥אמֶר ה֖' אֶל־קָ֑יִן לָ֚מָּה חָ֣רָה לָ֔ךְ וְלָ֖מָּה נָפְל֥וּ פָנֶֽיךָ: (ז) הֲל֤וֹא אִם־תֵּיטִיב֙ שְׂאֵ֔ת וְאִם֙ לֹ֣א תֵיטִ֔יב לַפֶּ֖תַח חַטָּ֣את רֹבֵ֑ץ וְאֵלֶ֙יךָ֙ תְּשׁ֣וּקָת֔וֹ וְאַתָּ֖ה תִּמְשָׁל־בּֽוֹ: (ח) וַיֹּ֥אמֶר קַ֖יִן אֶל־הֶ֣בֶל אָחִ֑יו וַֽיְהִי֙ בִּהְיוֹתָ֣ם בַּשָּׂדֶ֔ה וַיָּ֥קָם קַ֛יִן אֶל־הֶ֥בֶל אָחִ֖יו וַיַּהַרְגֵֽהוּ: (ט) וַיֹּ֤אמֶר ה֙' אֶל־קַ֔יִן אֵ֖י הֶ֣בֶל אָחִ֑יךָ וַיֹּ֙אמֶר֙ לֹ֣א יָדַ֔עְתִּי הֲשֹׁמֵ֥ר אָחִ֖י אָנֹֽכִי: (י) וַיֹּ֖אמֶר מֶ֣ה עָשִׂ֑יתָ ק֚וֹל דְּמֵ֣י אָחִ֔יךָ צֹעֲקִ֥ים אֵלַ֖י מִן־הָֽאֲדָמָֽה: (יא) וְעַתָּ֖ה אָר֣וּר אָ֑תָּה מִן־הָֽאֲדָמָה֙ אֲשֶׁ֣ר פָּצְתָ֣ה אֶת־פִּ֔יהָ לָקַ֛חַת אֶת־דְּמֵ֥י אָחִ֖יךָ מִיָּדֶֽךָ: (יב) כִּ֤י תַֽעֲבֹד֙ אֶת־הָ֣אֲדָמָ֔ה לֹֽא־תֹסֵ֥ף תֵּת־כֹּחָ֖הּ לָ֑ךְ נָ֥ע וָנָ֖ד תִּֽהְיֶ֥ה בָאָֽרֶץ: (יג) וַיֹּ֥אמֶר קַ֖יִן אֶל־ה֑' גָּד֥וֹל עֲוֹנִ֖י מִנְּשֹֽׂא: (יד) הֵן֩ גֵּרַ֨שְׁתָּ אֹתִ֜י הַיּ֗וֹם מֵעַל֙ פְּנֵ֣י הָֽאֲדָמָ֔ה וּמִפָּנֶ֖יךָ אֶסָּתֵ֑ר וְהָיִ֜יתִי נָ֤ע וָנָד֙ בָּאָ֔רֶץ וְהָיָ֥ה כָל־מֹצְאִ֖י יַֽהַרְגֵֽנִי: (טו) וַיֹּ֧אמֶר ל֣וֹ ה֗' לָכֵן֙ כָּל־הֹרֵ֣ג קַ֔יִן שִׁבְעָתַ֖יִם יֻקָּ֑ם וַיָּ֨שֶׂם ה֤' לְקַ֙יִן֙ א֔וֹת לְבִלְתִּ֥י הַכּוֹת־אֹת֖וֹ כָּל־מֹצְאֽוֹ: 

6.    בראשית פרק ג (פרשת בראשית)

(ו) וַתֵּ֣רֶא הָֽאִשָּׁ֡ה כִּ֣י טוֹב֩ הָעֵ֨ץ לְמַאֲכָ֜ל וְכִ֧י תַֽאֲוָה־ה֣וּא לָעֵינַ֗יִם וְנֶחְמָ֤ד הָעֵץ֙ לְהַשְׂכִּ֔יל וַתִּקַּ֥ח מִפִּרְי֖וֹ וַתֹּאכַ֑ל וַתִּתֵּ֧ן גַּם־לְאִישָׁ֛הּ עִמָּ֖הּ וַיֹּאכַֽל: (ז) וַתִּפָּקַ֙חְנָה֙ עֵינֵ֣י שְׁנֵיהֶ֔ם וַיֵּ֣דְע֔וּ כִּ֥י עֵֽירֻמִּ֖ם הֵ֑ם וַֽיִּתְפְּרוּ֙ עֲלֵ֣ה תְאֵנָ֔ה וַיַּעֲשׂ֥וּ לָהֶ֖ם חֲגֹרֹֽת: (ח) וַֽיִּשְׁמְע֞וּ אֶת־ק֨וֹל ה֧' אֱלֹהִ֛ים מִתְהַלֵּ֥ךְ בַּגָּ֖ן לְר֣וּחַ הַיּ֑וֹם וַיִּתְחַבֵּ֨א הָֽאָדָ֜ם וְאִשְׁתּ֗וֹ מִפְּנֵי֙ ה֣' אֱלֹהִ֔ים בְּת֖וֹךְ עֵ֥ץ הַגָּֽן: (ט) וַיִּקְרָ֛א ה֥' אֱלֹהִ֖ים אֶל־הָֽאָדָ֑ם וַיֹּ֥אמֶר ל֖וֹ אַיֶּֽכָּה: (י) וַיֹּ֕אמֶר אֶת־קֹלְךָ֥ שָׁמַ֖עְתִּי בַּגָּ֑ן וָאִירָ֛א כִּֽי־עֵירֹ֥ם אָנֹ֖כִי וָאֵחָבֵֽא: (יא) וַיֹּ֕אמֶר מִ֚י הִגִּ֣יד לְךָ֔ כִּ֥י עֵירֹ֖ם אָ֑תָּה הֲמִן־הָעֵ֗ץ אֲשֶׁ֧ר צִוִּיתִ֛יךָ לְבִלְתִּ֥י אֲכָל־מִמֶּ֖נּוּ אָכָֽלְתָּ: (יב) וַיֹּ֖אמֶר הָֽאָדָ֑ם הָֽאִשָּׁה֙ אֲשֶׁ֣ר נָתַ֣תָּה עִמָּדִ֔י הִ֛וא נָֽתְנָה־לִּ֥י מִן־הָעֵ֖ץ וָאֹכֵֽל:...(כא) וַיַּעַשׂ֩ ה֨' אֱלֹהִ֜ים לְאָדָ֧ם וּלְאִשְׁתּ֛וֹ כָּתְנ֥וֹת ע֖וֹר וַיַּלְבִּשֵֽׁם:

7.    רמב"ם הלכות מלכים פרק ט הלכה א

עַל שִׁשָּׁה דְּבָרִים נִצְטַוָּה אָדָם הָרִאשׁוֹן: עַל ע"ז, וְעַל בִּרְכַּת הַשֵּׁם, וְעַל שְׁפִיכוּת דָּמִים, וְעַל גִּלּוּי עֲרָיוֹת, וְעַל הַגֶּזֶל, וְעַל הַדִּינִים, אַף עַל פִּי שֶׁכֻּלָּן הֵן קַבָּלָה בְּיָדֵינוּ מִמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ, וְהַדַּעַת נוֹטָה לָהֶן, מִכְלָל דִּבְרֵי תּוֹרָה יִרְאֶה שֶׁעַל אֵלּוּ נִצְטַוָּה, הוֹסִיף לְנֹחַ אֵבֶר מִן הַחַי שֶׁנֶּאֱמַר אַךְ בָּשָׂר בְּנַפְשׁוֹ דָמוֹ לֹא תֹאכֵלוּ, נִמְצְאוּ שֶׁבַע מִצְוֹת, וְכֵן הָיָה הַדָּבָר בְּכָל הָעוֹלָם עַד אַבְרָהָם, בָּא אַבְרָהָם וְנִצְטַוָּה יָתֵר עַל אֵלּוּ בַּמִּילָה, וְהוּא הִתְפַּלֵּל שַׁחֲרִית, וְיִצְחָק הִפְרִישׁ מַעֲשֵׂר וְהוֹסִיף תְּפִלָּה אַחֶרֶת לִפְנוֹת הַיּוֹם, וְיַעֲקֹב הוֹסִיף גִּיד הַנָּשֶׁה וְהִתְפַּלֵּל עַרְבִית, וּבְמִצְרַיִם נִצְטַוָּה עַמְרָם בְּמִצְוֹת יְתֵרוֹת, עַד שֶׁבָּא מֹשֶׁה רַבֵּנוּ וְנִשְׁלְמָה תּוֹרָה עַל יָדוֹ:

8.    בראשית רבה כ"ד:ו'

אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן רָאוּי הָיָה אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁתִּנָתֵן תּוֹרָה עַל יָדוֹ, מַה טַּעַם זֶה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יְצִיר כַּפַּי וְאֵינִי נוֹתְנָהּ לוֹ. חָזַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאָמַר לוֹ וּמַה עַכְשָׁו שֵׁשׁ מִצְווֹת נָתַתִּי לוֹ וְלֹא הָיָה יָכוֹל לַעֲמֹד בָּהֶן וְהֵיאַךְ אֲנִי נוֹתֵן לוֹ תרי"ג מִצְווֹת, רמ"ח מִצְווֹת עֲשֵׂה וְשס"ה מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה.

9.    פירוש המשנה לרמב"ם מסכת חולין פרק ז משנה ו

וְשִׂים לִבְּךָ לַכְּלָל הַגָּדוֹל הַזֶּה הַמּוּבָא בַּמִּשְׁנָה זוֹ וְהוּא אֲמָרָם מִסִּינַי נֶאֱסַר, וְהוּא, שֶׁאַתָּה צָרִיךְ לָדַעַת שֶׁכָּל מָה שֶׁאָנוּ נִזְהָרִים מִמֶּנּוּ אוֹ עוֹשִׂים אוֹתוֹ הַיּוֹם אֵין אָנוּ עוֹשִׂים זֹאת אֶלָּא מִפְּנֵי צַוֵּי ה' עַל יְדֵי מֹשֶׁה, לֹא מִפְּנֵי שֶׂה' צִוָּה בְּכָךְ לַנְּבִיאִים שֶׁקְּדָמוּהוּ, דֻּגְמָא לְכָךְ, אֵין אָנוּ אוֹכְלִים אֵבֶר מִן הַחַי לָא מִפְּנֵי שֶׂה' אָסַר עַל בְּנֵי נֹחַ אֵבֶר מִן הַחַי, אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁמֹּשֶׁה אָסַר עָלֵינוּ אֵבֶר מִן הַחַי בְּמָה שֶׁנִּצְטַוָּה בְּסִינַי שֶׁיִּשָּׁאֵר אֵבֶר מִן הַחַי אָסוּר. וְכֵן אֵין אָנוּ מִלִּים בִּגְלַל שֶׁאַבְרָהָם מַל אֶת עַצְמוֹ וְאַנְשֵׁי בֵּיתוֹ, אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׂה' צַוֵּנוּ עַל יְדֵי מֹשֶׁה לְהִמּוֹל כְּמוֹ שֶׁמָּל אַבְרָהָם עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וְכֵן גִּיד הַנָּשֶׁה אֵין אָנוּ נִמְשָׁכִים בּוֹ אַחֲרֵי אָסוּר יַעֲקֹב אָבִינוּ אֶלָּא צַוֵּי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, הֲלֹא תִּרְאֶה אֲמָרָם שֵׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִצְוֹת נֶאֶמְרוּ לוֹ לְמֹשֶׁה בְּסִינַי, וְכָל אֵלֶּה מִכְּלַל הַמִּצְוֹת.

10.בראשית פרק ט (פרשת נח)

 (כ) וַיָּ֥חֶל נֹ֖חַ אִ֣ישׁ הָֽאֲדָמָ֑ה וַיִּטַּ֖ע כָּֽרֶם: (כא) וַיֵּ֥שְׁתְּ מִן־הַיַּ֖יִן וַיִּשְׁכָּ֑ר וַיִּתְגַּ֖ל בְּת֥וֹךְ אָהֳלֹֽה: (כב) וַיַּ֗רְא חָ֚ם אֲבִ֣י כְנַ֔עַן אֵ֖ת עֶרְוַ֣ת אָבִ֑יו וַיַּגֵּ֥ד לִשְׁנֵֽי־אֶחָ֖יו בַּחֽוּץ: (כג) וַיִּקַּח֩ שֵׁ֨ם וָיֶ֜פֶת אֶת־הַשִּׂמְלָ֗ה וַיָּשִׂ֙ימוּ֙ עַל־שְׁכֶ֣ם שְׁנֵיהֶ֔ם וַיֵּֽלְכוּ֙ אֲחֹ֣רַנִּ֔ית וַיְכַסּ֕וּ אֵ֖ת עֶרְוַ֣ת אֲבִיהֶ֑ם וּפְנֵיהֶם֙ אֲחֹ֣רַנִּ֔ית וְעֶרְוַ֥ת אֲבִיהֶ֖ם לֹ֥א רָאֽוּ: (כד) וַיִּ֥יקֶץ נֹ֖חַ מִיֵּינ֑וֹ וַיֵּ֕דַע אֵ֛ת אֲשֶׁר־עָ֥שָׂה־ל֖וֹ בְּנ֥וֹ הַקָּטָֽן: (כה) וַיֹּ֖אמֶר אָר֣וּר כְּנָ֑עַן עֶ֥בֶד עֲבָדִ֖ים יִֽהְיֶ֥ה לְאֶחָֽיו: (כו) וַיֹּ֕אמֶר בָּר֥וּךְ ה֖' אֱלֹ֣הֵי שֵׁ֑ם וִיהִ֥י כְנַ֖עַן עֶ֥בֶד לָֽמוֹ: (כז) יַ֤פְתְּ אֱלֹהִים֙ לְיֶ֔פֶת וְיִשְׁכֹּ֖ן בְּאָֽהֳלֵי־שֵׁ֑ם וִיהִ֥י כְנַ֖עַן עֶ֥בֶד לָֽמוֹ: 

11.בראשית פרק ד פסוק כו (פרשת בראשית)

(כו) וּלְשֵׁ֤ת גַּם־הוּא֙ יֻלַּד־בֵּ֔ן וַיִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ אֱנ֑וֹשׁ אָ֣ז הוּחַ֔ל לִקְרֹ֖א בְּשֵׁ֥ם הֽ': ס

12.רש"י בראשית פרק ד פסוק כו (פרשת בראשית)

אז הוחל - (לשון חולין ^א) לקרא את שמות האדם ואת שמות העצבים בשמו של הקדוש ברוך הוא לעשותן עבודה זרה ולקרותן אלהות:        [^א. כן בכ״י לייפציג 1, אוקספורד 165, מינכן 5, ליידן 1, אוקספורד 34, לונדון 26917, דפוסי רומא, שונצינו, סביונטה, והשוו שד״ל. בדפוסים מאוחרים נוסף כאן: ״לשון חולין״]

רש"י בראשית פרק ט פסוק כ (פרשת נח)

(כ) ויחל - עשה עצמו חולין,^ת שהיה לו לעסוק תחלה בנטיעה אחרת: ...ויטע כרם - כשנכנס לתיבה הכניס עמו זמורותויחורי^ב תאנים:

13.שפתי חכמים בראשית פרק ט פסוק כ אות ב וקשה (פרשת נח)

ב וקשה בשלמא זמורות של גפן מוכח מדכתיב ויטע כרם ואין נטיעה אלא זמורות, דזריעת הזרע של אילן שהוא הגרעינין שבתוך הפרי אינו נקרא נטיעה, אלא זמורות של תאנים מנא ליה, ורבי איסריל בביאורים שלו תירץ דהוכחתו מדכתיב ויחל ופירש עשה עצמו חולין, שהיה לו לעסוק תחילה בנטיעה אחרת כדפירש רש"י, משמע שהיה לו גם כן שאר נטיעות, והואיל ולא הוזכר בתורה עד כאן מין אחר אלא תאנים כדכתיב בפרשת בראשית (לעיל ג' ז') ויתפרו עלה תאנה, לכך אנו אומרים מין תאנים היה לו, ולי נראה כיון דחם בנו סרסו כדי שלא יוליד בן רביעי, ומהיכן ראה חם שמבקש להוליד עוד בן רביעי, אלא מדנטע נטיעות המביאין לידי תאוה ולא מצינו שום פרי המביאה לידי תאוה כמו התאנה, כמו שאמרו ז"ל (ברכות מ א) עץ שאכל ממנו אדם הראשון תאנה היה שנאמר ויתפרו עלה תאנה וגו', במה שקלקלו בזה נתקנו, ומכח אותו עץ נלבש תאות הגופנית, כמו שכתוב (לעיל ד' כ"ה) וידע אדם עוד את אשתו, ופירש רש"י (שם סד"ה וידע) הוסיף תאוה על תאותו, משום הכי פירש רש"י שהכניס עמו זמורות ויחורי תאנים, והרא"ם מביא בשם ר"י מאורליינ"ש למה הכניס דוקא אלו, לפי שזמורות ויחורי תאנים מתקלקלין טפי ממים, לפיכך הכניסם יותר משאר אילנות:

14.רמב"ן בראשית פרק ו (פרשת בראשית)

(א) וַיְהִי כִּי הֵחֵל הָאָדָם לָרֹב עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה - כַּאֲשֶׁר הִזְכִּיר הַכָּתוּב נֹחַ וּבָנָיו וְרָצָה לְהַתְחִיל בְּעִנְיַן הַמַּבּוּל, אָמַר כִּי מִיָּד כַּאֲשֶׁר הֵחֵלּוּ בְּנֵי הָאָדָם לָרֹב הֵחֵלּוּ לַחְטֹא, וְעָמְדוּ בְּחֶטְאָם יָמִים רַבִּים, עַד שֶׁהָיָה נֹחַ בֶּן ד' מֵאוֹת וּשְׁמָנִים שָׁנָה. וְאָז גָּזַר עֲלֵיהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁלֹּא יָדוּן רוּחוֹ בָּהֶם לְעוֹלָם, אֲבָל יַאֲרִיךְ עוֹד לָהֶם שָׁנִים עַד שֶׁתְּמַלֵּא סְאָתָם, כִּי כֵן מִשְׁפַּט הָאֱלֹהִים:

(ב) בְּנֵי הָאֱלֹהִים - בְּנֵי הַשָּׂרִים וְהַשּׁוֹפְטִים, לְשׁוֹן רָשִׁ"י, וְכָךְ הוּא בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (כו ה). אִם כֵּן יְסַפֵּר הַכָּתוּב, כִּי הַדַּיָּנִין, אֲשֶׁר לָהֶם לַעֲשׂוֹת הַמִּשְׁפָּט, בְּנֵיהֶם עוֹשִׂים הֶחָמָס בְּגָלוּי וְאֵין מוֹנֵעַ אוֹתָם: 

(ד) הַנִּפְלִים - ...וְהַנָּכוֹן בְּעֵינֵי, כִּי אָדָם וְאִשְׁתּוֹ יִקְרְאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים בַּעֲבוּר שֶׁהָיוּ מַעֲשֵׂה יָדָיו וְהוּא אֲבִיהֶם, אֵין לָהֶם אָב זוּלָתוֹ, וְהוּא הוֹלִיד בָּנִים רַבִּים, כַּכָּתוּב (לְעֵיל ה ד) וַיּוֹלֶד בָּנִים וּבָנוֹת. וְהָיוּ הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה הַנּוֹלָדִים רִאשׁוֹנִים מֵאָב וְאֵם בִּשְׁלֵמוּת גְּדוֹלָה מִן הַגֹּבַהּ וְהַחֹזֶק, כִּי נוֹלְדוּ בִּדְמוּת אֲבִיהֶם, כַּכָּתוּב בְּשֵׁת (לְעֵיל ה ג) וַיּוֹלֶד בִּדְמוּתוֹ כְּצַלְמוֹ. וְיִתָּכֵן שֶׁהָיוּ כָּל בְּנֵי הַקַּדְמוֹנִים אָדָם שֵׁת אֱנוֹשׁ נִקְרָאִים בְּנֵי הָאֱלֹהִים, כִּי הָיוּ ג' הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה בִּדְמוּת אֱלֹהִים וְאָז הוּחַל לַעֲבֹד עֲבוֹדָה זָרָה, וְהוּחַל לָבֹא בַּאֲנָשִׁים חֻלְשָׁה וְרִפְיוֹן. וְכָךְ אָמְרוּ בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (כַּד ו) זֶה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם, וְאֵין הָרִאשׁוֹנִים תּוֹלָדוֹת, וּמָה הֵן אֱלוֹהוּת, בְּעֹן קוּמִי אַבָּא כֹּהֵן בַּרְדְּלָא אָדָם שָׁת אֱנוֹשׁ, וְשָׁתַק. אָמַר לוֹן, עַד כָּאן בְּצֶלֶם וּבִדְמוּת, מִכָּאן וָאֵילָךְ קֵינָן קַנְטְרָנִין:

וְכַאֲשֶׁר הֵחֵל הָאָדָם לָרֹב וְנוֹלְדוּ לָהֶם הַבָּנוֹת, הָיוּ אֵלֶּה בְּנֵי הָרִאשׁוֹנִים בְּחִזְקָם, וְלָרֹב תַּאֲוָתָם הָיוּ בּוֹחֲרִים הַנָּשִׁים הַטּוֹבוֹת בַּעֲלוֹת הַקּוֹמָה וְהַבְּרִיאוּת. וְסֵפֶר בַּתְּחִלָּה (בְּפָסוּק ב) כִּי יִקְּחוּ אוֹתָם לְנָשִׁים דֶּרֶךְ חָמָס, וְאַחַר כָּךְ סֵפֶר כִּי יָבֹאוּ דֶּרֶךְ זְנוּת אֶל בְּנוֹת הָאָדָם שֶׁאֵינָן בְּאוֹתָהּ הַמַּעֲלָה, וְלֹא יוֹדֵעַ הַדָּבָר עַד שֶׁיּוֹלִידוּ לָהֶם בָּנִים וְיַכִּירוּ כִּי אֵינָם מִבְּנֵי שְׁאָר הָאֲנָשִׁים, רַק לִבְנֵי הָאֱלֹהִים הָאֵלֶּה נוֹלְדוּ, שֶׁהֵם גְּדוֹלִים מְאֹד, אֲבָל הֵם נוֹפְלִים מֵאֲבוֹתָם בְּגֹבַהּ וְכֹחַ, כִּלְשׁוֹן לֹא נֹפֵל אָנֹכִי מִכֶּם (אִיּוֹב יב ג), וְהֵמָּה גִּבּוֹרִים כְּנֶגֶד שְׁאָר בְּנֵי הָאָדָם. וְאָמַר שֶׁהָיָה זֶה בַּדּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים אֲשֶׁר הָיוּ נִקְרָאִים "בְּנֵי הָאֱלֹהִים" בִּהְיוֹתָם בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת שֶׁיּוֹלִידוּ מִבְּנוֹת הָאָדָם נְפִילִים, וְגַם אַחֲרֵי כֵן, כִּי הַנְּפִילִים עַצְמָם יוֹלִידוּ נְפִילִים מֵהֶם:

וּפֵרוּשׁ "אֲשֶׁר מֵעוֹלָם", כִּי הָאֲנָשִׁים אַחֲרֵי הַמַּבּוּל כַּאֲשֶׁר יִרְאוּ גִּבּוֹרִים, יַזְכִּירוּ אֵלֶּה וְיֹאמְרוּ כְּבָר הָיוּ גִּבּוֹרִים מֵאֵלֶּה לְעוֹלָמִים אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנֵינוּ, וְהָיוּ "אַנְשֵׁי הַשֵּׁם" בְּכָל הַדּוֹרוֹת אַחֲרֵי כֵן. וְזֶה פְּשָׁט הָגוּן בַּפָּרָשָׁה הַזֹּאת. אֲבָל הַמִּדְרָשׁ אֲשֶׁר לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל בִּפְרָקָיו עַל הַמַּלְאָכִים שֶׁנָּפְלוּ מִמְּקוֹם קְדֻשָּׁתָן מִן הַשָּׁמַיִם, וְהֻזְכַּר בַּגְּמָרָא בְּמַסֶּכֶת יוֹמָא (סז ב), הוּא הֲנָאוֹת בִּלְשׁוֹן הַכָּתוּב יוֹתֵר מִן הַכֹּל, אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ צֹרֶךְ לְהַאֲרִיךְ בְּסוֹד הָעִנְיָן הַהוּא:

(ו) וִינַחֵם ה'. וְיִתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ - דִּבְּרָה תּוֹרָה כִּלְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם. וְהָעִנְיָן, כִּי מָרוּ וְעִצְּבוּ אֶת רוּחַ קָדְשׁוֹ בְּפִשְׁעֵיהֶם. וְעִנְיַן "אֶל לִבּוֹ", כִּי לֹא הִגִּיד זֶה לַנָּבִיא שָׁלוּחַ אֲלֵיהֶם, וְכֵן הַלָּשׁוֹן בַּמְּחֻשָּׁב, כְּדֶרֶךְ לְדַבֵּר אֶל לִבִּי (לְהַלָּן כַּד מָה), וְזוּלָתוֹ: 

(יג) חָמָס - הוּא הַגֶּזֶל וְהָעֹשֶׁק. וְנָתַן לְנֹחַ הַטַּעַם בְּחָמָס וְלֹא הִזְכִּיר הַשְׁחָתַת הַדֶּרֶךְ, כִּי הֶחָמָס הוּא הַחֵטְא הַיָּדוּעַ וְהַמְּפֻרְסָם. וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ (סַנְהֶדְרִין קַח א) שֶׁעָלָיו נִתְחַתֵּם גְּזַר דִּינָם. וְהַטַּעַם מִפְּנֵי שֶׁהוּא מִצְוָה מֻשְׂכֶּלֶת אֵין לָהֶם בָּהּ צֹרֶךְ לְנָבִיא מַזְהִיר, וְעוֹד שֶׁהוּא רַע לַשָּׁמַיִם וְלַבְּרִיּוֹת. וְהִנֵּה הוֹדִיעַ לְנֹחַ הַחֵטְא שֶׁעָלָיו בָּא הַקֵּץ הִגִּיעַ הַצְּפִירָה:

וְהִנְנִי מַשְׁחִיתָם אֶת הָאָרֶץ - כְּמוֹ מִן הָאָרֶץ, וְכֵן כְּצֵאתִי אֶת הָעִיר (שְׁמוֹת ט כט), חָלָה אֶת רַגְלָיו (מ"א טוּ כג). דָּבָר אַחֵר, אֶת הָאָרֶץ, עַם הָאָרֶץ, שֶׁאַף שְׁלֹשָׁה טְפָחִים שֶׁל מַחֲרִישָׁה נִמּוֹחוּ, לְשׁוֹן רָשִׁ"י מִבְּרֵאשִׁית רַבָּה (לֹא ז). וְרַבִּי אַבְרָהָם אָמַר שִׂמְלַת "מַשְׁחִיתָם" מוֹשֶׁכֶת עַצְמָהּ וְאַחֶרֶת עִמָּהּ, וְהִנְנִי מַשְׁחִיתָם וּמַשְׁחִית אֶת הָאָרֶץ:

וְעַל דֶּרֶךְ הָאֱמֶת הוּא כְּמוֹ אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ, כִּי הָאָרֶץ תִּהְיֶה בְּהַשְׁחָתָה, שֶׁבְּהַשְׁחָתַת הָאָרֶץ יְשַׁחֲתוּ, וְהִנָּם נִשְׁחָתִים בָּעוֹלָם הַבָּא, כְּדֶרֶךְ וְיִתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ (לְעֵיל פָּסוּק ו). וְלָזֶה רָמְזוּ בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (לֹא ז) לְבֶן אָדוֹן שֶׁהָיְתָה לוֹ מְנִיקָה כָּל זְמַן שֶׁהָיָה סוֹרֵחַ הָיְתָה מְנִיקָתוֹ נִרְדֵּית וְכוּ':   

15.ילקוט שמעוני בראשית ד':כ"ו

(כו) וּלְשֵׁת גַּם הוּא יֻלַּד בֵּן וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ אֱנוֹשׁ – בָּעוּן קוּמֵי אַבָּא כֹּהֵן בַּרְדְּלָא, אָדָם שֵׁת אֱנוֹשׁ וְשָׁתַק אָמַר לְהוּ, עַד כַּאן בְּצֶלֶם וּבִדְמוּת מִכָּאן וָאֵילָךְ נִתְקַלְקְלוּ הַדּוֹרוֹת וְנִבְרְאוּ קַנְטְרִין קֵינָן קַנְטוּרִין.

16.ויקרא פרק יט (פרשת קדושים)

 (י) וְכַרְמְךָ֙ לֹ֣א תְעוֹלֵ֔ל וּפֶ֥רֶט כַּרְמְךָ֖ לֹ֣א תְלַקֵּ֑ט לֶֽעָנִ֤י וְלַגֵּר֙ תַּעֲזֹ֣ב אֹתָ֔ם אֲנִ֖י ה֥' אֱלֹהֵיכֶֽם: (יא) לֹ֖א תִּגְנֹ֑בוּ וְלֹא־תְכַחֲשׁ֥וּ וְלֹֽא־תְשַׁקְּר֖וּ אִ֥ישׁ בַּעֲמִיתֽוֹ: (יב) וְלֹֽא־תִשָּׁבְע֥וּ בִשְׁמִ֖י לַשָּׁ֑קֶר וְחִלַּלְתָּ֛ אֶת־שֵׁ֥ם אֱלֹהֶ֖יךָ אֲנִ֥י הֽ': (יג) לֹֽא־תַעֲשֹׁ֥ק אֶת־רֵֽעֲךָ֖ וְלֹ֣א תִגְזֹ֑ל לֹֽא־תָלִ֞ין פְּעֻלַּ֥ת שָׂכִ֛יר אִתְּךָ֖ עַד־בֹּֽקֶר: (יד) לֹא־תְקַלֵּ֣ל חֵרֵ֔שׁ וְלִפְנֵ֣י עִוֵּ֔ר לֹ֥א תִתֵּ֖ן מִכְשֹׁ֑ל וְיָרֵ֥אתָ מֵּאֱלֹהֶ֖יךָ אֲנִ֥י הֽ': (טו) לֹא־תַעֲשׂ֥וּ עָ֙וֶל֙ בַּמִּשְׁפָּ֔ט לֹא־תִשָּׂ֣א פְנֵי־דָ֔ל וְלֹ֥א תֶהְדַּ֖ר פְּנֵ֣י גָד֑וֹל בְּצֶ֖דֶק תִּשְׁפֹּ֥ט עֲמִיתֶֽךָ: (טז) לֹא־תֵלֵ֤ךְ רָכִיל֙ בְּעַמֶּ֔יךָ לֹ֥א תַעֲמֹ֖ד עַל־דַּ֣ם רֵעֶ֑ךָ אֲנִ֖י הֽ': (יז) לֹֽא־תִשְׂנָ֥א אֶת־אָחִ֖יךָ בִּלְבָבֶ֑ךָ הוֹכֵ֤חַ תּוֹכִ֙יחַ֙ אֶת־עֲמִיתֶ֔ךָ וְלֹא־תִשָּׂ֥א עָלָ֖יו חֵֽטְא: (יח) לֹֽא־תִקֹּ֤ם וְלֹֽא־תִטֹּר֙ אֶת־בְּנֵ֣י עַמֶּ֔ךָ וְאָֽהַבְתָּ֥ לְרֵעֲךָ֖ כָּמ֑וֹךָ אֲנִ֖י הֽ': (יט) אֶֽת־חֻקֹּתַי֘ תִּשְׁמֹרוּ֒ בְּהֶמְתְּךָ֙ לֹא־תַרְבִּ֣יעַ כִּלְאַ֔יִם שָׂדְךָ֖ לֹא־תִזְרַ֣ע כִּלְאָ֑יִם וּבֶ֤גֶד כִּלְאַ֙יִם֙ שַֽׁעַטְנֵ֔ז לֹ֥א יַעֲלֶ֖ה עָלֶֽיךָ… (לב) מִפְּנֵ֤י שֵׂיבָה֙ תָּק֔וּם וְהָדַרְתָּ֖ פְּנֵ֣י זָקֵ֑ן וְיָרֵ֥אתָ מֵּאֱלֹהֶ֖יךָ אֲנִ֥י הֽ':...:(לה) לֹא־תַעֲשׂ֥וּ עָ֖וֶל בַּמִּשְׁפָּ֑ט בַּמִּדָּ֕ה בַּמִּשְׁקָ֖ל וּבַמְּשׂוּרָֽה: (לו) מֹ֧אזְנֵי צֶ֣דֶק אַבְנֵי־צֶ֗דֶקאֵ֥יפַת צֶ֛דֶק וְהִ֥ין צֶ֖דֶק יִהְיֶ֣ה לָכֶ֑ם אֲנִי֙ ה֣' אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם אֲשֶׁר־ הוֹצֵ֥אתִי אֶתְכֶ֖ם מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם: 

17.חזקוני בראשית פרק ד פסוק ג (פרשת בראשית)

וַיְהִי מִקֵּץ יָמִים וַיָּבֵא קַיִן וְגֵו' לְאַחַר זְמַן. כָּאן פרש"י זֶרַע פִּשְׁתָּן הֵבִיא. וּלְפִיכָךְ אֶל מִנְחָתוֹ לֹא שָׁעָה לְפִי שֶׁהֵבִיא מִמּוֹתַר מַאֲכָלוֹ וּמִן הָאֲדָמָה שֶׁנִּתְקַלְּלָה אֲבָל הֶבֶל הֵבִיא דָּבָר חָשׁוּב קֹדֶם שֶׁנֶּהֱנָה מֵהֶן כְּדָכְתִיב מִבְּכוֹרוֹת צֹאנוֹ וּמֵחַלְבֵיהֶן. וּלְפִי שֶׁבָּא קִלְקוּל עַל יְדֵי שְׁנֵי קָרְבָּנוֹת הַלָּלוּ הִזְהִירָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁלֹּא יִתְחַבְּרוּ צֶמֶר וּפִשְׁתִּים יַחְדָּיו.

18.מדרש תנחומא (ורשא) פרשת בראשית סימן ט

(ט) [ד, ג] וַיְהִי מִקֵּץ יָמִים וַיָּבֵא קַיִן וְגֵו', יֵשׁ מִקֵּץ שָׁנָה וְיֵשׁ שְׁנָתַיִם וְיֵשׁ יָמִים וְיֵשׁ אַרְבָּעִים שָׁנָה אָמְרוּ חָזָ"ל בְּנֵי אַרְבָּעִים שָׁנָה הָיוּ קַיִן וְהֶבֶל, וַיָּבֵא קַיִן מִפְּרִי הָאֲדָמָה מַהוּ מִן מֻתָּר מַאֲכָלוֹ, וְרַבָּנָן אָמְרוּ זֶרַע פִּשְׁתָּן הָיָה, וְהֶבֶל הֵבִיא גַם הוּא מִבְּכֹרוֹת צֹאנוֹ וּמֵחֶלְבֵהֶן לְפִיכָךְ נֶאֱסַר צֶמֶר וּפִשְׁתִּים שָׂנֵא' (דְּבָרִים כב) לֹא תִּלְבַּשׁ שַׁעַטְנֵז וְגֵו' וְאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ דִּין שֶׁיִּתְעָרֵב מִנְחַת הַחוֹטֵא עִם מִנְחַת זַכַּאי לְפִיכָךְ נֶאֱסַר,

19.בראשית פרק יא פסוק א - ו (פרשת נח)

(א) וַֽיְהִ֥י כָל־הָאָ֖רֶץ שָׂפָ֣ה אֶחָ֑ת וּדְבָרִ֖ים אֲחָדִֽים: (ב) וַֽיְהִ֖י בְּנָסְעָ֣ם מִקֶּ֑דֶם וַֽיִּמְצְא֥וּ בִקְעָ֛ה בְּאֶ֥רֶץ שִׁנְעָ֖ר וַיֵּ֥שְׁבוּ שָֽׁם: (ג) וַיֹּאמְר֞וּ אִ֣ישׁ אֶל־רֵעֵ֗הוּ הָ֚בָה נִלְבְּנָ֣ה לְבֵנִ֔ים וְנִשְׂרְפָ֖ה לִשְׂרֵפָ֑ה וַתְּהִ֨י לָהֶ֤ם הַלְּבֵנָה֙ לְאָ֔בֶן וְהַ֣חֵמָ֔ר הָיָ֥ה לָהֶ֖ם לַחֹֽמֶר: (ד) וַיֹּאמְר֞וּ הָ֣בָה׀ נִבְנֶה־לָּ֣נוּ עִ֗יר וּמִגְדָּל֙ וְרֹאשׁ֣וֹ בַשָּׁמַ֔יִם וְנַֽעֲשֶׂה־לָּ֖נוּ שֵׁ֑ם פֶּן־נָפ֖וּץ עַל־פְּנֵ֥י כָל־הָאָֽרֶץ: (ה) וַיֵּ֣רֶד ה֔' לִרְאֹ֥ת אֶת־הָעִ֖יר וְאֶת־הַמִּגְדָּ֑ל אֲשֶׁ֥ר בָּנ֖וּ בְּנֵ֥י הָאָדָֽם: (ו) וַיֹּ֣אמֶר ה֗' הֵ֣ן עַ֤ם אֶחָד֙ וְשָׂפָ֤ה אַחַת֙ לְכֻלָּ֔ם וְזֶ֖ה הַחִלָּ֣ם לַעֲשׂ֑וֹת וְעַתָּה֙ לֹֽא־יִבָּצֵ֣ר מֵהֶ֔ם כֹּ֛ל אֲשֶׁ֥ר יָזְמ֖וּ לַֽעֲשֽׂוֹת:

20.בראשית רבה כ"ג:ז

(ז) אָז הוּחַל (בראשית ד':כ"ו), אָמַר רַבִּי סִימוֹן בִּשְׁלשָׁה מְקוֹמוֹת נֶאֱמַר בַּלָּשׁוֹן הַזֶּה לְשׁוֹן מֶרֶד, אָז הוּחַל לִקְרֹא בְּשֵׁם ה', (בראשית ו':א'): וַיְהִי כִּי הֵחֵל הָאָדָם, (בראשית י':ח'): הוּא הֵחֵל לִהְיוֹת גִּבֹּר בָּאָרֶץ. אֲתִיבוּן וְהָכְתִיב (בראשית י"א:ו'): וְזֶה הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת, אָמַר לָהֶם קִיפַּח עַל רֹאשׁוֹ שֶׁל נִמְרוֹד וְאָמַר זֶה הַמּוֹרְדָן עָלַי.