Twitter

Tuesday, July 14, 2020

Laundry after Tisha B’Av



Question: Is it permissible to launder clothing on the night after Tisha Bav, when Tisha Bav is on a Thursday?
Answer – Items that are needed for Shabbat may be laundered. Also, if you are concerned about the house being tidy for Shabbat, and the unlaundered washing is in the way, laundering it is also considered cleaning up for Shabbat and is permissible.

שאלה: האם מותר לכבס בגדים במוצאי תשעה באב, בשנה שהצום חל ביום חמישי בשבוע?
תשובה: מותר לכבס פריטים הנחוצים לשבת. יתירה מזו, אם ערימות הכביסה המלוכלכת מפריעות לניקיון הבית לכבוד שבת, כביסת הבגדים מוגדרת כהכנה לשבת, ומותרת.

הסבר: 
המחבר מגדיר "מנהג כשר" בעניינים הקשורים לתשעה באב:

שולחן ערוך אורח חיים הלכות תשעה באב ושאר תעניות סימן תקנח 
בתשעה באב לעת ערב הציתו אש בהיכל ונשרף עד שקיעת החמה ביום עשירי, ומפני כך מנהג כשר  שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין בליל עשירי ויום עשירי.

דיוק בלשון השולחן ערוך מצביע על חלוקה בין דיני אבילות לבין מנהגים הקשורים בשמחה. נראה ש"המנהג הכשר" שלא לאכול בשר ולא לשתות יין אינו שייך לדיני אבילות, אלא למניעת שמחה, שהרי ההלכה קובעת ש"אין שמחה אלא בבשר ויין." במוצאי ט' באב, דיני אבילות כבר אינם חלים, אך מנהג כשר הוא להימנע משמחה. לדברי המחבר, המנהג תקף במשך כל היום העשירי.

 הרמא מקל יותר; לדעתו, החומרה חלה רק עד חצות היום העשירי:

 הגה: ויש מחמירין עד חצות היום ולא יותר (הגהות מיימוני); אם חל תשעה באב בשבת ונדחה ליום א', מותר לאכול בשר ויין יום ב', אבל בלילה אסור מפני אבילות של יום (מהרי"ל).

המהרש"ל (מובא בט"ז ובמשנה ברורה) מחמיר יותר, וסובר שהאיסור נוגע לא רק בבשר ויין, אלא גם לרחצה, תספורת וכביסה. משמע שלא מדובר רק על איסור שמחה אלא בהמשך של נוהג אבילות. 

גם ה'מגן אברהם' מצטט את המהרש"ל, אבל הוא מסיים במקרה שט' באב חל ביום חמישי. במקרה כזה, ה'מגן אברהם, מתיר הכל לכבוד שבת: 

מגן אברהם סימן תקנח ס"ק א 
כ' רש"ל בתשו' סי' צ"ב שאין לרחוץ ביום עשירי ואין לספר ולכבס עד חצות (לבוש) ופשוט דכשחל ביום ו' הכל מותר לכבוד שבת:

ה'ביאור הלכה' מצטט את המהרש"ל וגם את ה'מאמר מרדכי' שחולק על ההרחבה של המהרש"ל, וסובר שה"מנהג הכשר" שייך לאיסור בשר ויין בלבד. בכל זאת  ה'ביאור הלכה' כותב: "קשה להקל", בגלל  שכמה אחרונים החמירו למעשה.

ביאור הלכה סימן תקנח ד"ה  עד חצות 
עד חצות היום - עיין במ"ב דה"ה לענין רחיצה במרחץ ותספורת כ"כ האחרונים בשם רש"ל ובמאמ"ר כתב דמסתימת מרן ומור"ם כאן וכן ממ"ש לעיל סימן תקנ"א ס"ד משמע דאף ממנהג כשר לא אסור אלא בבשר ויין אבל לענין רחיצה ותספורת לא החמירו ומצאתי להרב השיורי שהתיר ג"כ עכ"ל ומ"מ קשה להקל בזה שכמה אחרוני זמנינו העתיקו ד"ז למעשה:

למרות שבעל ספר 'ביאור הלכה' (המשנה ברורה) מחמיר כמהרש"ל בכל שנה, בשנה שחל ט' באב ביום חמישי הוא פסק כדעה המקלה של ה'מגן אברהם': לכבוד שבת הכל מותר.

משנה ברורה סימן תקנח ס"ק ג 
עד חצות היום - וה"ה שלא [ה] לרחוץ במרחץ ולספר ולכבס עד חצות וכשחל ט"ב ביום ה' שאז יום עשירי הוא ע"ש מותר בכל זה לכבוד שבת:

מובא בשם הרב דוד פיינשטיין שאפשר להקל ולעשות כביסה "בשעת הדחק" שחוששים שלא יגמרו לפני שבת. (שו"ת ודברתם בם סימן קנ"ו). גם בספר 'פסקי תשובות' מובאות כמה שיטות מחמירות בנידון.

נראה לפע"ד שאין מקום להחמיר מכמה סיבות. אפשר להקל, בהסתמך על פשטות הלשון של ה'מגן אברהם והמשנה ברורה: "מותר בכל זה לכבוד שבת." 

תוספות במסכת תענית פסק שכאשר ט' באב חל ביום חמישי מותר לכבס ולהסתפר ביום חמישי – בתשעה באב עצמה - לכבוד שבת!

תוספות מסכת תענית דף ל עמוד א 
...אבל היכא דחל ט"ב בה' בשבת מותר לכבס ולספר מחצות ואילך מפני כבוד השבת דאין להמתין עד ערב שבת מפני טורח השבת.

העניין של כביסה לכבוד שבת מובא כאחד התקנות של עזרא הסופר; ע' תלמוד בבלי מסכת בבא קמא דף פב עמוד א "ושיהו מכבסין בחמישי בשבת - משום כבוד שבת". ונפסק להלכה (שולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן רמב): "מתקנת עזרא שיהיו מכבסים בגדים בחמישי בשבת, מפני כבוד השבת". 

נראה לי שכבוד שבת היא סיבה מספקת להקל, אף שלא נרחיק לכת עד כדי דעת התוספות שהתיר אפילו בתענית עצמה. אלא, נסתמך על דברי ה'מאמר מרדכי' שאין כלל איסור וכך כנראה סוברים המחבר ורמ"א. אפילו ההולכים אחר דברי המהרש"ל, כגון ה'מגן אברהם' וה'משנה ברורה', התירו במקרה של תענית שחל ביום חמישי.

המציאות של ימינו היא שעל פי רוב יש לאנשים הרבה יותר בגדים מאשר בתקופות הקודמות לנו, ולהשאיר בבית כמויות כאלה של בגדים מטונפים יפגע בכבוד השבת. לפיכך, כל כביסה נחשבת "לכבוד שבת", בין אם אלה בגדים שילבשו בפועל, ובין אם המטרה היא לסדר את הבגדים כראוי ובכך להכין את הבית לשבת.
  • ע"ע הליכת שלמה  עמוד תמ"ח, דעה מיקילה של רש"ז אויערבאך שמקל ללא כל הסתייגות.
  • סידור יעב"ץ
  • שו"ת יעב"ץ סימן קו
  • שש"כ פרק מב:ה הערות טו, טז
הרב ארי דוד קאהן
Rabbi Ari Kahn



No comments: