Twitter

Monday, December 24, 2012

Yosef and Shechem; did Yakov ever know about the Sale of Yosef?


Audio:
Yosef and Shechem; did Yakov ever know about the Sale of Yosef?





פרשת ויחי התשע"ג

הרב ארי דוד קאהן                                                                                                           Rabbi Ari Kahn                      
מת"ן י' טבת התשע"ג                                                                                             Adk1010@gmail.com       
http://Rabbiarikahn.com                                                                 http://arikahn.blogspot.com    


1.    בראשית פרק מח
(ה) וְעַתָּה שְׁנֵי בָנֶיךָ הַנּוֹלָדִים לְךָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם עַד בֹּאִי אֵלֶיךָ מִצְרַיְמָה לִי הֵם אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה כִּרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן יִהְיוּ לִי:(ו) וּמוֹלַדְתְּךָ אֲשֶׁר הוֹלַדְתָּ אַחֲרֵיהֶם לְךָ יִהְיוּ עַל שֵׁם אֲחֵיהֶם יִקָּרְאוּ בְּנַחֲלָתָם:
(כא) וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל אֶל יוֹסֵף הִנֵּה אָנֹכִי מֵת וְהָיָה אֱלֹהִים עִמָּכֶם וְהֵשִׁיב אֶתְכֶם אֶל אֶרֶץ אֲבֹתֵיכֶם: (כב) וַאֲנִי נָתַתִּי לְךָ שְׁכֶם אַחַד עַל אַחֶיךָ אֲשֶׁר לָקַחְתִּי מִיַּד הָאֱמֹרִי בְּחַרְבִּי וּבְקַשְׁתִּי: פ

2.    רש"י בראשית פרשת ויחי פרק מח פסוק כב
(כב) ואני נתתי לך - לפי שאתה טורח להתעסק בקבורתי, וגם אני נתתי לך נחלה שתקבר בה, ואי זו, זו שכם, שנאמר (יהושע כד לב) ואת עצמות יוסף אשר העלו בני ישראל ממצרים קברו בשכם:שכם אחד על אחיך - שכם ממש, היא תהיה לך חלק אחד יתירה על אחיך:בחרבי ובקשתי - כשהרגו שמעון ולוי את אנשי שכם נתכנסו כל סביבותיהם להזדווג להם וחגר יעקב כלי מלחמה כנגדן. דבר אחר שכם אחד היא הבכורה שיטלו בניו שני חלקים, ושכם לשון חלק הוא, והרבה יש לו דומים במקרא (תהלים כא יג) כי תשיתמו שכם, תשית שונאי לפני לחלקים, [(שם ס ח) אחלקה שכם, (הושע ו ט) דרך ירצחו שכמה, איש חלקו], (צפניה ג ט) לעבדו שכם אחד:אשר לקחתי מיד האמורי - מיד עשו שעשה מעשה אמורי. דבר אחר שהיה צד אביו באמרי פיו: בחרבי ובקשתי - היא חכמתו ותפלתו:

3.    יהושע פרק כד פסוק לב
וְאֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף אֲשֶׁר הֶעֱלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם קָבְרוּ בִשְׁכֶם בְּחֶלְקַת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר קָנָה יַעֲקֹב מֵאֵת בְּנֵי חֲמוֹר אֲבִי שְׁכֶם בְּמֵאָה קְשִׂיטָה וַיִּהְיוּ לִבְנֵי יוֹסֵף לְנַחֲלָה:

4.    בראשית רבתי פרשת ויחי עמוד 230
ד"א ואני נתתי לך שכם אחד, זה חלק בכורה שנטל את הבכורה מראובן ונתנה ליוסף.

5.    תרגום אונקלוס בראשית פרשת ויחי פרק מח פסוק כב
(כב) ואנא יהבית לך חולק חד יתיר על אחך דנסיבית מידא דאמוראה בחרבי ובקשתי (בצלותי ובבעותי):

6.    כתר יונתן בראשית פרשת ויחי פרק מח פסוק כב
(כב) ואני הנה נתתי לך את העיר של שכם חלק אחד למתנה יותר על אחיך אשר לקחתי מידיהם של האמוראי בזמן אשר באתם לתוכה וקמתי וסייעתי אתכם בחרבי ובקשתי:

7.    אבן עזרא בראשית פרק מח
(כב) שכם אחד. יש אומרים כי על עיר שכם רמז, כי גם היא היתה לבני יוסף. וטעם בחרבי ובקשתי - על השם, כאשר אמר דוד מגיני וקרן ישעי (תה' יח, ג; ש"ב כב, ג). והנכון בעיני שפי' שכם אחד חלק אחד, והוא ממשפחת על שכמם (שמות יב, לד), ולעבדו שכם אחד (צפניה ג, ט). על אחיך - נוסף על אחיך, וטעם אשר לקחתי - אשר יקחו ישראל. בחרבם ובקשתם. והזכיר האמורי בעבור שאין בשבעה גוים חזק כמוהו. הלא תראה אחר שנהרגו שני מלכי האמורי הגדולים אמר יהושע: לתת אותנו ביד האמורי (יהושע ז, ז). ואל תתמה על מלת לקחתי, כי לאחר שהשם נתנה בפה לאברהם, הם יחשבו שהוא שלהם, וכן נאמר ליעקב: לך אתננה ולזרעך (ברא' כח, יג),

8.    רשב"ם בראשית פרשת ויחי פרק מח
(כא) הנה אנכי מת - ויודע אני שאחרי מותי יהיה אלהים עמכם והשיב אתכם אל ארץ אבותיכם לאחר ד' מאות שנה שנאמרו לאברהם:
(כב) ואני - באותה הארץ נתתי לך חלק אחד יותר על אחיך, שמנשה ואפרים כראובן ושמעון יהיו לי לקחת שני חלקים בארץ אשר אני ובניי עתידים לקחת מיד האמורי בחרבי ובקשתי במלחמת יהושע. ואעפ"י שכת' ביהושע לא בחרבך ולא בקשתך, אותו פסוק בשני מלכי האמורי מדבר וכמו שאמרו חכמים צרעה לא עברה את הירדן, וכתיב ביהושע ואשלח לפניכם את הצרעה ותגרש אותם שני מלכי האמורי אשר בעבר הירדן לא בחרבך ולא בקשתך. זכותו של יעקב גרם להם:

9.    רד"ק בראשית פרשת ויחי פרק מח פסוק כא
(כא) אנכי מת - קרוב למיתה, ואני מצוה כי כשישיב ה' אתכם כלומר זרעכם אל ארץ אבותיכם שיהיה לך חלק אחד על אחיך, והוא חלק הבכורה שנתתי לך שעשיתי אפרים ומנשה כראובן ושמעון שתטול אתה שני חלקים בחלוקת ארץ:

10. רש"ר הירש בראשית פרשת ויחי פרק מח פסוק כא
(כא - כב) שכם אחד על אחיך. "שכם" סמוכה ל"אחד", ומכאן שאי אפשר לפרש אותה כשם פרטי, כשם של עיר. וגם אם נלך בעקבות הפירוש הרגיל, ונפרש "שכם" =חלק, גורל, הרי עדיין לא נתבארה מלת "אַחַד". "אַחַד" בשום מקום איננו אֶחָד באופן מוחלט, אלא תמיד אחד מתוך שניים או יותר, אחד מתוך רבים. מכאן שאין לפרש: נתתי לך חלק אחד יותר מאשר לאחיך. ביסודו של דבר אין גם אסמכתא לפרש "שכם": חלק. אין "שכם" אלא כתף, הנושאת משרה או משא: "ותהי המשרה על שכמו" (ישעיה ט, ה), "הסירותי מסבל שכמו" (תהלים פא, ז). נמצא הפירוש המילולי: נתתי לך את כתפו של האחד העומד מעל אחיך, כלומר: נתתי לך את המשא והמשרה של הראשון בין אחיך; הטלתי עליך את הזכות והחובה לייצג אותי במותי, לעמוד בראשם, ולהנהיג אותם:

11. רד"ק בראשית פרשת ויחי פרק מח פסוק כב
(כב) שכם - חלק, כמו כי תשיתמו שכם (תהלים כ"א), ולעובדו שכם אחד (צפניה ג'):
אשר לקחתי - כמו אשר אקח, כי כן מנהג הלשון לאמר עבר במקום עתיד במקומות רבים, ובדברי הנבואה ברוב. ובאמרו לקחתי, ר"ל שילקחו בני, וכן בחרבי ובקשתי, בחרב בני ובקשתם. והנה אמר יהושע לישראל לא בחרבך ולא בקשתך (כ"ד י"ב), לפיכך מפרשים בחרבי ובקשתי בעזרת האל שהוא חרבי וקשתי,

12. הדר זקנים בראשית פרק מח
שכם אחד על אחיך. מדרש. שכם ממש כדכתיב ואת עצמות יוסף וכו' קברו בשכם. משל לגנבים שגנבו חבית מלא יין ומצאם בעל הבית. אמר להם בחסדיכם אחר שתשתו היין החזירו לי החבית למקומו. כך יוסף בשכם גנבוהו ובשכם החזירו העצמות:

13. תלמוד בבלי מסכת סוטה דף יג עמוד ב
קברו בשכם - מאי שנא בשכם? אמר ר' חמא בר' חנינא: משכם גנבוהו, ולשכם נחזיר אבידתו.

14. בראשית פרק מב
(לו) וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יַעֲקֹב אֲבִיהֶם אֹתִי שִׁכַּלְתֶּם יוֹסֵף אֵינֶנּוּ וְשִׁמְעוֹן אֵינֶנּוּ וְאֶת בִּנְיָמִן תִּקָּחוּ עָלַי הָיוּ כֻלָּנָה:

15. רש"י בראשית פרשת מקץ פרק מב פסוק לו
(לו) אתי שכלתם - מלמד שחשדן שמא הרגוהו או מכרוהו כיוסף:

16. בראשית פרק נ
(יד) וַיָּשָׁב יוֹסֵף מִצְרַיְמָה הוּא וְאֶחָיו וְכָל הָעֹלִים אִתּוֹ לִקְבֹּר אֶת אָבִיו אַחֲרֵי קָבְרוֹ אֶת אָבִיו:(טו) וַיִּרְאוּ אֲחֵי יוֹסֵף כִּי מֵת אֲבִיהֶם וַיֹּאמְרוּ לוּ יִשְׂטְמֵנוּ יוֹסֵף וְהָשֵׁב יָשִׁיב לָנוּ אֵת כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר גָּמַלְנוּ אֹתוֹ:(טז) וַיְצַוּוּ אֶל יוֹסֵף לֵאמֹר אָבִיךָ צִוָּה לִפְנֵי מוֹתוֹ לֵאמֹר:(יז) כֹּה תֹאמְרוּ לְיוֹסֵף אָנָּא שָׂא נָא פֶּשַׁע אַחֶיךָ וְחַטָּאתָם כִּי רָעָה גְמָלוּךָ וְעַתָּה שָׂא נָא לְפֶשַׁע עַבְדֵי אֱלֹהֵי אָבִיךָ וַיֵּבְךְּ יוֹסֵף בְּדַבְּרָם אֵלָיו:(יח) וַיֵּלְכוּ גַּם אֶחָיו וַיִּפְּלוּ לְפָנָיו וַיֹּאמְרוּ הִנֶּנּוּ לְךָ לַעֲבָדִים:(יט) וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יוֹסֵף אַל תִּירָאוּ כִּי הֲתַחַת אֱלֹהִים אָנִי:(כ) וְאַתֶּם חֲשַׁבְתֶּם עָלַי רָעָה אֱלֹהִים חֲשָׁבָהּ לְטֹבָה לְמַעַן עֲשֹׂה כַּיּוֹם הַזֶּה לְהַחֲיֹת עַם רָב:(כא) וְעַתָּה אַל תִּירָאוּ אָנֹכִי אֲכַלְכֵּל אֶתְכֶם וְאֶת טַפְּכֶם וַיְנַחֵם אוֹתָם וַיְדַבֵּר עַל לִבָּם:

17. רש"י בראשית פרשת ויחי פרק נ פסוק טז
אביך צוה - שינו בדבר מפני השלום, כי לא צוה יעקב כן שלא נחשד יוסף בעיניו:

18. מדרש תנחומא (ורשא) פרשת וישב סימן ב
אמרו נחרים בינינו שלא יגיד אחד ממנו ליעקב אבינו, אמר להם יהודה ראובן אינו כאן ואין החרם מתקיים אלא בעשרה, מה עשו שתפו להקב"ה באותו החרם שלא יגיד לאביהם, כיון שירד ראובן בלילה לאותו הבור להעלותו ולא מצאו קרע את בגדיו ובכה חזר לאחיו אמר להם הילד איננו ואני אנה אני בא, הגידו לו את המעשה ואת החרם ושתק, ואף הקדוש ברוך הוא אף על פי שכתוב בו מגיד דבריו ליעקב (תהלים קמז) דבר זה לא הגיד מפני החרם לפיכך אמר יעקב טרף טורף יוסף,

19. בראשית פרק לז פסוק לה
וַיָּקֻמוּ כָל בָּנָיו וְכָל בְּנֹתָיו לְנַחֲמוֹ וַיְמָאֵן לְהִתְנַחֵם וַיֹּאמֶר כִּי אֵרֵד אֶל בְּנִי אָבֵל שְׁאֹלָה וַיֵּבְךְּ אֹתוֹ אָבִיו:

20. רש"י בראשית פרשת וישב פרק לז פסוק לה
ויבך אתו אביו - יצחק היה בוכה מפני צרתו של יעקב, אבל לא היה מתאבל, שהיה יודע שהוא חי:

 21.  מדרש אגדה (בובר) בראשית פרשת וישב פרק לז סימן לה
ויבך אותו אביו. זה יצחק כשהיה אצל יעקב היה בוכה, כיון שהיה יוצא מאצלו היה רוחץ וסך ואוכל ושותה, ולמה לא גילה לו, אמר הקדוש ברוך הוא לא גילה ואני מגלה לו:

22. ספר השורשים לרד"ק אות ש' ערך שכם
שכם. והשכים אבשלום (שמואל ב' טו, ב.), והשכמתם והלכתם לדרככם (בראשית יט, ב.), שוא לכם משכימי קום (תהלים קכז, ב.), וישכימו בבקר (בראשית כו, לא.), השכם והערב (שמואל א' יז, טז.), השכם ושלוח (ירמיה ז, כה.). ובא באל"ף תמורת הה"א ואדבר אליכם אשכים ודבר (ירמיה נה, ג.). ונכתב ביו"ד המשך. וכן ויקראו לפניו אברך כמו הברך. והשם וכטל משכים הלך (הושע ו, ד.), כלומר כטל שהולך בהשכמה. וכן סוסים מיזנים משכים היו (ירמיה ה, ח.), כלומר בכל בקר ובקר היו כסוסים מיוזנים כענין שנאמר חשבי און ופעלי רע על משכבותם כאור הבקר יעשוה כי יש לאל ידם. וכבר פירשנו בו פירוש אחר בשרש משך. על שכם שניהם (בראשית ט, כג.), שם על שכמה (שם כא, יד.), ויט שכמו (שם מט, טו.), מה שעל הכתף שהוא כנגד הצואר יקרא שכם. כמו שאמר כתפי משכמה תפול (איוב לא, כב.). והה"א נחה ומשפטה במפיק וכבר כתבנוהו עם חביריו בחלק הדקדוק. כי תשיתמו שכם (תהלים כא, יג.), לצד אחד ולפאה אחת והוא בשש נקודות ובאתנח. דרך ירצחו שכמה (הושע ו, ט.), על דרך אחת וצד אחד. וכן לעבדו שכם אחד (צפניה ג, ט.), בלב אחד ובדעת אחת. ואני נתתי לך שכם אחד (בראשית מח, כח.), חלק אחד. והכל ענין אחד, כי הכתף צד ופאה. וכן הפאה נקראת כתף ולכתף השנית:

בראשית פרק מט
(ה) שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אַחִים כְּלֵי חָמָס מְכֵרֹתֵיהֶם:(ו) בְּסֹדָם אַל תָּבֹא נַפְשִׁי בִּקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבֹדִי כִּי בְאַפָּם הָרְגוּ אִישׁ וּבִרְצֹנָם עִקְּרוּ שׁוֹר:(ז) אָרוּר אַפָּם כִּי עָז וְעֶבְרָתָם כִּי קָשָׁתָה אֲחַלְּקֵם בְּיַעֲקֹב וַאֲפִיצֵם בְּיִשְׂרָאֵל: ס

רש"י בראשית פרק מט פסוק ו
כי באפם הרגו איש - אלו חמור ואנשי שכם, ואינם חשובין כולם אלא כאיש אחד וכן הוא אומר בגדעון (שופטים ו טז) והכית את מדין כאיש אחד, וכן במצרים (שמות טו א) סוס ורוכבו רמה בים, זהו מדרשו. ופשוטו אנשים הרבה קורא איש, כל אחד לעצמו, באפם הרגו כל איש שכעסו עליו, וכן (יחזקאל יט ג) וילמד לטרוף טרף אדם אכל:
וברצונם עקרו שור - רצו לעקור את יוסף שנקרא שור, שנאמר (דברים לג יז) בכור שורו הדר לו. עקרו אישירוטו"ר בלע"ז [לכרות גידי השוק], לשון (יהושע יא ו) את סוסיהם תעקר:

שכם – כתף
בראשית פרק ט
(כג) וַיִּקַּח שֵׁם וָיֶפֶת אֶת הַשִּׂמְלָה וַיָּשִׂימוּ עַל שְׁכֶם שְׁנֵיהֶם וַיֵּלְכוּ אֲחֹרַנִּית וַיְכַסּוּ אֵת עֶרְוַת אֲבִיהֶם וּפְנֵיהֶם אֲחֹרַנִּית וְעֶרְוַת אֲבִיהֶם לֹא רָאוּ:

שכם – עיר
בראשית פרק יב
(ו) וַיַּעֲבֹר אַבְרָם בָּאָרֶץ עַד מְקוֹם שְׁכֶם עַד אֵלוֹן מוֹרֶה וְהַכְּנַעֲנִי אָז בָּאָרֶץ:

שכם – איש
בראשית פרק לג
(יח) וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם עִיר שְׁכֶם אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ כְּנַעַן בְּבֹאוֹ מִפַּדַּן אֲרָם וַיִּחַן אֶת פְּנֵי הָעִיר:(יט) וַיִּקֶן אֶת חֶלְקַת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר נָטָה שָׁם אָהֳלוֹ מִיַּד בְּנֵי חֲמוֹר אֲבִי שְׁכֶם בְּמֵאָה קְשִׂיטָה:

שכם – בוקר
בראשית פרק כב
(ג) וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וַיַּחֲבֹשׁ אֶת חֲמֹרוֹ וַיִּקַּח אֶת שְׁנֵי נְעָרָיו אִתּוֹ וְאֵת יִצְחָק בְּנוֹ וַיְבַקַּע עֲצֵי עֹלָה וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר לוֹ הָאֱלֹהִים:

No comments: