Tisha Bav 5781 The Implications of Hester Panim and Gilui Shekhina

 Tisha Bav 5781

 

The Implications of Hester Panim and Gilui Shekhina

 

Rabbi Ari Kahn                                                          ari.kahn@biu.ac.il

 

1.    בראשית (פרשת בראשית) פרק ד פסוק ח - טו

(ח) וַיֹּ֥אמֶר קַ֖יִן אֶל־הֶ֣בֶל אָחִ֑יו וַֽיְהִי֙ בִּהְיוֹתָ֣ם בַּשָּׂדֶ֔ה וַיָּ֥קָם קַ֛יִן אֶל־הֶ֥בֶל אָחִ֖יו וַיַּהַרְגֵֽהוּ: (ט) וַיֹּ֤אמֶר ה֙' אֶל־קַ֔יִן אֵ֖י הֶ֣בֶל אָחִ֑יךָ וַיֹּ֙אמֶר֙ לֹ֣א יָדַ֔עְתִּי הֲשֹׁמֵ֥ר אָחִ֖י אָנֹֽכִי: (י) וַיֹּ֖אמֶר מֶ֣ה עָשִׂ֑יתָ ק֚וֹל דְּמֵ֣י אָחִ֔יךָ צֹעֲקִ֥ים אֵלַ֖י מִן־הָֽאֲדָמָֽה: (יא) וְעַתָּ֖ה אָר֣וּר אָ֑תָּה מִן־הָֽאֲדָמָה֙ אֲשֶׁ֣ר פָּצְתָ֣ה אֶת־פִּ֔יהָ לָקַ֛חַת אֶת־דְּמֵ֥י אָחִ֖יךָ מִיָּדֶֽךָ: (יב) כִּ֤י תַֽעֲבֹד֙ אֶת־הָ֣אֲדָמָ֔ה לֹֽא־תֹסֵ֥ף תֵּת־כֹּחָ֖הּ לָ֑ךְ נָ֥ע וָנָ֖ד תִּֽהְיֶ֥ה בָאָֽרֶץ: (יג) וַיֹּ֥אמֶר קַ֖יִן אֶל־ה֑' גָּד֥וֹל עֲוֹנִ֖י מִנְּשֹֽׂא: (יד) הֵן֩ גֵּרַ֨שְׁתָּ אֹתִ֜י הַיּ֗וֹם מֵעַל֙ פְּנֵ֣י הָֽאֲדָמָ֔ה וּמִפָּנֶ֖יךָ אֶסָּתֵ֑ר וְהָיִ֜יתִי נָ֤ע וָנָד֙ בָּאָ֔רֶץ וְהָיָ֥ה כָל־מֹצְאִ֖י יַֽהַרְגֵֽנִי: (טו) וַיֹּ֧אמֶר ל֣וֹ ה֗' לָכֵן֙ כָּל־הֹרֵ֣ג קַ֔יִן שִׁבְעָתַ֖יִם יֻקָּ֑ם וַיָּ֨שֶׂם ה֤' לְקַ֙יִן֙ א֔וֹת לְבִלְתִּ֥י הַכּוֹת־אֹת֖וֹ כָּל־ מֹצְאֽוֹ:

(8) Cain spoke to Abel, his brother, and it happened that when they were in the field, Cain rose up against Abel, his brother, and killed him. (9) Hashem said to Cain, “Where is Abel, your brother?” He said, “I do not know. Am I my brother’s keeper?” (10) Hashem said, “What have you done? The voice of your brother’s blood cries to me from the ground. (11) And now, you are cursed from the ground, which opened its mouth to receive your brother’s blood from your hand. (12) When you work the ground, it will not yield its strength to you. You shall be a fugitive and a wanderer on the earth.” (13) Cain said to Hashem, “My punishment is greater than I can bear. (14) Behold, you have driven me out this day from the surface of the ground, and I will hide from your face, and I will be a fugitive and a wanderer on the earth, and it will happen that whoever finds me will kill me.” (15) Hashem said to him, “Therefore whoever slays Cain, vengeance will be taken on him sevenfold.” Hashem placed a sign for Cain, so that anyone who finds him should not smite him.

2.    רד"ק בראשית (פרשת בראשית) פרק ד פסוק יד

ומפניך אסתר - שקצפת עלי והסתרת פניך והשגחתך ממני ושמתני הפקר לכל וכאשר אהיה נע ונד בארץ כל מי שימצאני יהרגני אחרי שסלקת השגחתך ממני ולא תשמרני, וכאשר אהיה נע ונד יהרגוני החיות הטורפות. ובב"ר (כ"ב) אתמול גירשת את אבא והיום גירשת אותי שמא מפניך אסתר, אתמהא:

3.    בכור שור בראשית (פרשת בראשית) פרק ד פסוק יד

הן גרשת אותי מעל פני האדמה. שאני שם, שקנסת עלי גלות. ומפניך אסתר. שתסתיר פניך ממני, שאתה שונא אותי ואל תשמרני, והיה כל מוצאי יהרגני. והנה חייבת אותי מיתה, ואם כן המיתני אתה, ועדיהם למה זה תביאני? ואמר לו הקדוש ברוך הוא: לא אסתיר פני ממך אלא אנקום אותך מידם אם יהרגוך.

4.    רבינו בחיי בראשית (פרשת בראשית) פרק ד פסוק יד

ומפניך אסתר. יתכן לפרש "מפניך", ממקום שכינתך, כלומר ממקום שמתראים שם את פני האדון ה' אלהי ישראל, וזה יורה כי אדם הראשון נתישב בהר המוריה ושם היו תולדותיו. ויאמר הכתוב: הן גרשת אותי היום מעל פני האדמה, הקדושה, כדי שאסתר מפניך, שכל מי שנתגרש ממנו נקרא נסתר מפניו כי הוא ברשות אלהים אחרים, וכן הזכיר דוד המע"ה: (שמואל - א כו, יט) "כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה' לאמר לך עבוד אלהים אחרים".

או יאמר "ומפניך אסתר", הלא גזרת עלי שתסתיר את פניך ממני כשאמרת לי "נע ונד תהיה בארץ", כי הטלטול והגלות ליחיד או לעם יורה על הסתר פנים כמי שהוא בלתי מושגח מבעליו, וא"כ במה אני בטוח ואיפה תקותי, הרי אני הפקר לכל:

5.    תלמוד בבלי מסכת יומא דף ט עמוד א

אמר רבי יוחנן בן תורתא: מפני מה חרבה שילה - מפני שהיו בה שני דברים, גלוי עריות ובזיון קדשים. גלוי עריות - …^{דף ט עמוד ב}  …מקדש ראשון מפני מה חרב? מפני שלשה דברים שהיו בו: עבודה זרה, וגלוי עריות, ושפיכות דמים. ….אבל מקדש שני, שהיו עוסקין בתורה ובמצות וגמילות חסדים מפני מה חרב? מפני שהיתה בו שנאת חנם. ללמדך ששקולה שנאת חנם כנגד שלש עבירות: עבודה זרה, גלוי עריות, ושפיכות דמים. 

6.    תוספתא מסכת שבועות (צוקרמאנדל) פרק א הלכה ד

מעשה בשני אחים כהנים שהיו שוין ורצין ועולין בכבש וקדם אחד מהן את חבירו לתוך ארבע אמות נטל את הסכין ותקע בלבו בא ר' צדוק ועמד על מעלות האולם בהר הבית ואמ' שמעוני אחינו בית ישר' הרי הוא אומ' כי ימצא חלל באדמה אשר י"י אלהיך נותן לך וגו' ויצאו זקניך ושופטיך ומדדו את הערים אשר סביבות החלל אנו להיכן נמדוד להיכל או לעזרה געו כל ישראל אחריו בבכיה ואחר כך בא אביו של תינוק ואמ' להן אחינו אני כפרתכם מפרפר היה בני וסכין לא נטמאת מלמד שטומאת סכין חמורה עליהם יותר משפיכות דמים וכן הוא אומ' וגם דם נקי שפך מנשה הרבה מאוד מיכן אמרו בעוון שפיכות דמים שכינה נעלית ובית המקדש מיטמא:

7.    רמב"ם הלכות רוצח ושמירת הנפש פרק ד

הלכה ח - הַהוֹרֵג נְפָשׁוֹת וְלֹא הָיוּ עֵדִים רוֹאִין אוֹתוֹ כְּאַחַת אֶלָּא רָאָהוּ הָאֶחָד אַחַר הָאֶחָד אוֹ שֶׁהָרַג בִּפְנֵי שְׁנֵי עֵדִים בְּלֹא הַתְרָאָה אוֹ שֶׁהֻכְחֲשׁוּ הָעֵדִים בִּבְדִיקוֹת וְלֹא הֻכְחֲשׁוּ בַּחֲקִירוֹת. כָּל אֵלּוּ הָרַצְחָנִים כּוֹנְסִין אוֹתָן לְכִפָּה וּמַאֲכִילִין אוֹתָן לֶחֶם צַר וּמַיִם לַחַץ עַד שֶׁיָּצֵרוּ מֵעֵיהֶן וְאַחַר כָּךְ מַאֲכִילִין אוֹתָן שְׂעוֹרִים עַד שֶׁתִּבָּקַע כְּרֵסָם מִכֹּבֶד הַחלִי:

הלכה ט - וְאֵין עוֹשִׂין דָּבָר זֶה לִשְׁאָר מְחֻיְּבֵי מִיתַת בֵּית דִּין אֲבָל אִם נִתְחַיֵּב מִיתָה מְמִיתִין אוֹתוֹ וְאִם אֵינוֹ חַיָּב מִיתָה פּוֹטְרִין אוֹתוֹ. שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ עֲוֹנוֹת חֲמוּרִין מִשְּׁפִיכוּת דָּמִים אֵין בָּהֶן הַשְׁחָתַת יִשּׁוּבוֹ שֶׁל עוֹלָם כִּשְׁפִיכוּת דָּמִים. אֲפִלּוּ עֲבוֹדָה זָרָה וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר עֲרָיוֹת אוֹ חִלּוּל שַׁבָּת אֵינָן כִּשְׁפִיכוּת דָּמִים. שֶׁאֵלּוּ עֲוֹנוֹת הֵן מֵעֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַמָּקוֹם אֲבָל שְׁפִיכוּת דָּמִים מֵעֲבֵרוֹת שֶׁבֵּינוֹ לְבֵין חֲבֵרוֹ. וְכָל מִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ עָוֹן זֶה הֲרֵי הוּא רָשָׁע גָּמוּר וְאֵין כָּל הַמִּצְוֹת שֶׁעָשָׂה כָּל יָמָיו שְׁקוּלִין כְּנֶגֶד עָוֹן זֶה וְלֹא יַצִּילוּהוּ מִן הַדִּין שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כ"ח:י"ז) אָדָם עָשֻׁק בְּדַם נָפֶשׁ וְגוֹ'. צֵא וּלְמַד מֵאַחְאָב עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁהֲרֵי נֶאֱמַר בּוֹ (מלכים א כ"א:כ"ה) רַק לֹא הָיָה כְּאַחְאָב. וּכְשֶׁנִּסְדְּרוּ עֲוֹנוֹתָיו וּזְכֻיּוֹתָיו לִפְנֵי אֱלֹהֵי הָרוּחוֹת לֹא נִמְצָא עָוֹן שֶׁחִיְּבוֹ כְּלָיָה וְלֹא הָיָה שָׁם דָּבָר אַחֵר שֶׁשָּׁקוּל כְּנֶגְדּוֹ אֶלָּא דְּמֵי נָבוֹת שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א כ"ב:כ"א) וַתֵּצֵא הָרוּחַ וַתַּעֲמֹד לִפְנֵי ה' זֶה רוּחַ נָבוֹת וְנֶאֱמַר לוֹ (מלכים א כ"ב:כ"ב) תְּפַתֶּה וְגַם תּוּכָל. וַהֲרֵי הוּא הָרָשָׁע לֹא הָרַג בְּיָדוֹ אֶלָּא סִבֵּב. קַל וָחֹמֶר לַהוֹרֵג בְּיָדוֹ:

8.    בראשית (פרשת נח) פרק ט פסוק ו

שֹׁפֵךְ֙ דַּ֣ם הָֽאָדָ֔ם בָּֽאָדָ֖ם דָּמ֣וֹ יִשָּׁפֵ֑ךְ כִּ֚י בְּצֶ֣לֶם אֱלֹהִ֔ים עָשָׂ֖ה אֶת־הָאָדָֽם:

9.    ויקרא (פרשת אחרי מות) פרק יח פסוק כג - ל

(כג) וּבְכָל־בְּהֵמָ֛ה לֹא־תִתֵּ֥ן שְׁכָבְתְּךָ֖ לְטָמְאָה־בָ֑הּ וְאִשָּׁ֗ה לֹֽא־תַעֲמֹ֞ד לִפְנֵ֧י בְהֵמָ֛ה לְרִבְעָ֖הּ תֶּ֥בֶל הֽוּא: (כד) אַל־תִּֽטַּמְּא֖וּ בְּכָל־אֵ֑לֶּה כִּ֤י בְכָל־אֵ֙לֶּה֙ נִטְמְא֣וּ הַגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁר־אֲנִ֥י מְשַׁלֵּ֖חַ מִפְּנֵיכֶֽם: (כה) וַתִּטְמָ֣א הָאָ֔רֶץ וָאֶפְקֹ֥ד עֲוֹנָ֖הּ עָלֶ֑יהָ וַתָּקִ֥א הָאָ֖רֶץ אֶת־יֹשְׁבֶֽיהָ: (כו) וּשְׁמַרְתֶּ֣ם אַתֶּ֗ם אֶת־חֻקֹּתַי֙ וְאֶת־מִשְׁפָּטַ֔י וְלֹ֣א תַעֲשׂ֔וּ מִכֹּ֥ל הַתּוֹעֵבֹ֖ת הָאֵ֑לֶּה הָֽאֶזְרָ֔ח וְהַגֵּ֖ר הַגָּ֥ר בְּתוֹכְכֶֽם: (כז) כִּ֚י אֶת־כָּל־הַתּוֹעֵבֹ֣ת הָאֵ֔ל עָשׂ֥וּ אַנְשֵֽׁי־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֣ר לִפְנֵיכֶ֑ם וַתִּטְמָ֖א הָאָֽרֶץ: (כח) וְלֹֽא־תָקִ֤יא הָאָ֙רֶץ֙ אֶתְכֶ֔ם בְּטַֽמַּאֲכֶ֖ם אֹתָ֑הּ כַּאֲשֶׁ֥ר קָאָ֛ה אֶת־הַגּ֖וֹי אֲשֶׁ֥ר לִפְנֵיכֶֽם: (כט) כִּ֚י כָּל־אֲשֶׁ֣ר יַעֲשֶׂ֔ה מִכֹּ֥ל הַתּוֹעֵבֹ֖ת הָאֵ֑לֶּה וְנִכְרְת֛וּ הַנְּפָשׁ֥וֹת הָעֹשֹׂ֖ת מִקֶּ֥רֶב עַמָּֽם: (ל) וּשְׁמַרְתֶּ֣ם אֶת־מִשְׁמַרְתִּ֗י לְבִלְתִּ֨י עֲשׂ֜וֹת מֵחֻקּ֤וֹת הַתּֽוֹעֵבֹת֙ אֲשֶׁ֣ר נַעֲשׂ֣וּ לִפְנֵיכֶ֔ם וְלֹ֥א תִֽטַּמְּא֖וּ בָּהֶ֑ם אֲנִ֖י ה֥' אֱלֹהֵיכֶֽם: פ

10.ויקרא (פרשת קדושים) פרק כ פסוק כא - כב

(כא) וְאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֥ר יִקַּ֛ח אֶת־אֵ֥שֶׁת אָחִ֖יו נִדָּ֣ה הִ֑וא עֶרְוַ֥ת אָחִ֛יו גִּלָּ֖ה עֲרִירִ֥ים יִהְיֽוּ: (כב) וּשְׁמַרְתֶּ֤ם אֶת־כָּל־חֻקֹּתַי֙ וְאֶת־כָּל־מִשְׁפָּטַ֔י וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָ֑ם וְלֹא־תָקִ֤יא אֶתְכֶם֙ הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֨ר אֲנִ֜י מֵבִ֥יא אֶתְכֶ֛ם שָׁ֖מָּה לָשֶׁ֥בֶת בָּֽהּ:

11.דברים (פרשת וילך) פרק לא פסוק טו - יח

(טו) וַיֵּרָ֧א ה֛' בָּאֹ֖הֶל בְּעַמּ֣וּד עָנָ֑ן וַיַּעֲמֹ֛ד עַמּ֥וּד הֶעָנָ֖ן עַל־פֶּ֥תַח הָאֹֽהֶל: ס (טז) וַיֹּ֤אמֶר ה֙' אֶל־מֹשֶׁ֔ה הִנְּךָ֥ שֹׁכֵ֖ב עִם־אֲבֹתֶ֑יךָ וְקָם֩ הָעָ֨ם הַזֶּ֜ה וְזָנָ֣ה׀ אַחֲרֵ֣י׀ אֱלֹהֵ֣י נֵֽכַר־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר ה֤וּא בָא־שָׁ֙מָּה֙ בְּקִרְבּ֔וֹ וַעֲזָבַ֕נִי וְהֵפֵר֙ אֶת־בְּרִיתִ֔י אֲשֶׁ֥ר כָּרַ֖תִּי אִתּֽוֹ: (יז) וְחָרָ֣ה אַפִּ֣י ב֣וֹ בַיּוֹם־הַ֠הוּא וַעֲזַבְתִּ֞ים וְהִסְתַּרְתִּ֨י פָנַ֤י מֵהֶם֙ וְהָיָ֣ה לֶֽאֱכֹ֔ל וּמְצָאֻ֛הוּ רָע֥וֹת רַבּ֖וֹת וְצָר֑וֹת וְאָמַר֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא הֲלֹ֗א עַ֣ל כִּֽי־אֵ֤ין אֱלֹהַי֙ בְּקִרְבִּ֔י מְצָא֖וּנִי הָרָע֥וֹת הָאֵֽלֶּה: (יח) וְאָנֹכִ֗י הַסְתֵּ֨ר אַסְתִּ֤יר פָּנַי֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא עַ֥ל כָּל־הָרָעָ֖ה אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה כִּ֣י פָנָ֔ה אֶל־אֱלֹהִ֖ים אֲחֵרִֽים:

12.שמות רבה (וילנא) (פרשת תרומה) פרשה לד סימן א

אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר רַבִּי סִימוֹן יוֹשֵׁב בְּסֵתֶר הוּא עֶלְיוֹן עַל כָּל בְּרִיּוֹתָיו, מַהוּ (תהלים צא, צ): בְּצֵל שַׁדַּי, בְּצֵל אֵל, בְּצֵל רַחוּם, בְּצֵל חַנּוּן, אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא בְּצֵל שַׁדַּי, בְּצֵל שֶׁעָשָׂה בְּצַלְאֵל, לְכָךְ נֶאֱמַר: בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָן, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא כְּשֵׁם שֶׁאַתָּה סָבוּר כָּךְ אֲנִי סָבוּר, אֶלָּא כ' קֶרֶשׁ בַּצָּפוֹן וְכ' בַּדָּרוֹם וְח' בַּמַעֲרָב, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁאֵרֵד וַאֲצַמְצֵם שְׁכִינָתִי בְּתוֹךְ אַמָּה עַל אַמָּה.

13.דברים (פרשת כי תבוא) פרק כח פסוק כח

(כח) יַכְּכָ֣ה ה֔' בְּשִׁגָּע֖וֹן וּבְעִוָּר֑וֹן וּבְתִמְה֖וֹן לֵבָֽב:

(28) Hashem will strike you with madness, and with blindness, and with astonishment of heart;

14.בראשית (פרשת בראשית) פרק ג פסוק ו - ט

(ו) וַתֵּ֣רֶא הָֽאִשָּׁ֡ה כִּ֣י טוֹב֩ הָעֵ֨ץ לְמַאֲכָ֜ל וְכִ֧י תַֽאֲוָה־ה֣וּא לָעֵינַ֗יִם וְנֶחְמָ֤ד הָעֵץ֙ לְהַשְׂכִּ֔יל וַתִּקַּ֥ח מִפִּרְי֖וֹ וַתֹּאכַ֑ל וַתִּתֵּ֧ן גַּם־לְאִישָׁ֛הּ עִמָּ֖הּ וַיֹּאכַֽל: (ז) וַתִּפָּקַ֙חְנָה֙ עֵינֵ֣י שְׁנֵיהֶ֔ם וַיֵּ֣דְע֔וּ כִּ֥י עֵֽירֻמִּ֖ם הֵ֑ם וַֽיִּתְפְּרוּ֙ עֲלֵ֣ה תְאֵנָ֔ה וַיַּעֲשׂ֥וּ לָהֶ֖ם חֲגֹרֹֽת: (ח) וַֽיִּשְׁמְע֞וּ אֶת־ק֨וֹל ה֧' אֱלֹהִ֛ים מִתְהַלֵּ֥ךְ בַּגָּ֖ן לְר֣וּחַ הַיּ֑וֹם וַיִּתְחַבֵּ֨א הָֽאָדָ֜ם וְאִשְׁתּ֗וֹ מִפְּנֵי֙ ה֣' אֱלֹהִ֔ים בְּת֖וֹךְ עֵ֥ץ הַגָּֽן: (ט) וַיִּקְרָ֛א ה֥' אֱלֹהִ֖ים אֶל־הָֽאָדָ֑ם וַיֹּ֥אמֶר ל֖וֹ אַיֶּֽכָּה:

15.שמות (פרשת כי תשא) פרק לג פסוק יא - כג

(יא) וְדִבֶּ֨ר ה֤' אֶל־מֹשֶׁה֙ פָּנִ֣ים אֶל־פָּנִ֔ים כַּאֲשֶׁ֛ר יְדַבֵּ֥ר אִ֖ישׁ אֶל־רֵעֵ֑הוּ וְשָׁב֙ אֶל־הַֽמַּחֲנֶ֔ה וּמְשָׁ֨רְת֜וֹ יְהוֹשֻׁ֤עַ בִּן־נוּן֙ נַ֔עַר לֹ֥א יָמִ֖ישׁ מִתּ֥וֹךְ הָאֹֽהֶל: ס (יב) וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֜ה אֶל־ה֗' רְ֠אֵה אַתָּ֞ה אֹמֵ֤ר אֵלַי֙ הַ֚עַל אֶת־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה וְאַתָּה֙ לֹ֣א הֽוֹדַעְתַּ֔נִי אֵ֥ת אֲשֶׁר־תִּשְׁלַ֖ח עִמִּ֑י וְאַתָּ֤ה אָמַ֙רְתָּ֙ יְדַעְתִּ֣יךָֽ בְשֵׁ֔ם וְגַם־מָצָ֥אתָ חֵ֖ן בְּעֵינָֽי: (יג) וְעַתָּ֡ה אִם־נָא֩ מָצָ֨אתִי חֵ֜ן בְּעֵינֶ֗יךָ הוֹדִעֵ֤נִי נָא֙ אֶת־דְּרָכֶ֔ךָ וְאֵדָ֣עֲךָ֔ לְמַ֥עַן אֶמְצָא־חֵ֖ן בְּעֵינֶ֑יךָ וּרְאֵ֕ה כִּ֥י עַמְּךָ֖ הַגּ֥וֹי הַזֶּֽה: (יד) וַיֹּאמַ֑ר פָּנַ֥י יֵלֵ֖כוּ וַהֲנִחֹ֥תִי לָֽךְ: (טו) וַיֹּ֖אמֶר אֵלָ֑יו אִם־אֵ֤ין פָּנֶ֙יךָ֙ הֹלְכִ֔ים אַֽל־תַּעֲלֵ֖נוּ מִזֶּֽה: (טז) וּבַמֶּ֣ה׀ יִוָּדַ֣ע אֵפ֗וֹא כִּֽי־מָצָ֨אתִי חֵ֤ן בְּעֵינֶ֙יךָ֙ אֲנִ֣י וְעַמֶּ֔ךָ הֲל֖וֹא בְּלֶכְתְּךָ֣ עִמָּ֑נוּ וְנִפְלִ֙ינוּ֙ אֲנִ֣י וְעַמְּךָ֔ מִכָּ֨ל־הָעָ֔ם אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֥י הָאֲדָמָֽה: פ רביעי (יז) וַיֹּ֤אמֶר ה֙' אֶל־מֹשֶׁ֔ה גַּ֣ם אֶת־הַדָּבָ֥ר הַזֶּ֛ה אֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְתָּ אֶֽעֱשֶׂ֑ה כִּֽי־מָצָ֤אתָ חֵן֙ בְּעֵינַ֔י וָאֵדָעֲךָ֖ בְּשֵֽׁם: (יח) וַיֹּאמַ֑ר הַרְאֵ֥נִי נָ֖א אֶת־כְּבֹדֶֽךָ: (יט) וַיֹּ֗אמֶר אֲנִ֨י אַעֲבִ֤יר כָּל־טוּבִי֙ עַל־פָּנֶ֔יךָ וְקָרָ֧אתִֽי בְשֵׁ֛ם ה֖' לְפָנֶ֑יךָ וְחַנֹּתִי֙ אֶת־אֲשֶׁ֣ר אָחֹ֔ן וְרִחַמְתִּ֖י אֶת־אֲשֶׁ֥ר אֲרַחֵֽם: (כ) וַיֹּ֕אמֶר לֹ֥א תוּכַ֖ל לִרְאֹ֣ת אֶת־פָּנָ֑י כִּ֛י לֹֽא־יִרְאַ֥נִי הָאָדָ֖ם וָחָֽי: (כא) וַיֹּ֣אמֶר ה֔' הִנֵּ֥ה מָק֖וֹם אִתִּ֑י וְנִצַּבְתָּ֖ עַל־הַצּֽוּר: (כב) וְהָיָה֙ בַּעֲבֹ֣ר כְּבֹדִ֔י וְשַׂמְתִּ֖יךָ בְּנִקְרַ֣ת הַצּ֑וּר וְשַׂכֹּתִ֥י כַפִּ֛י עָלֶ֖יךָ עַד־עָבְרִֽי: (כג) וַהֲסִרֹתִי֙ אֶת־כַּפִּ֔י וְרָאִ֖יתָ אֶת־אֲחֹרָ֑י וּפָנַ֖י לֹ֥א יֵרָאֽוּ: ס

(11) Hashem spoke to Moses face to face, as a man speaks to his friend. He turned again into the camp, but his servant Joshua, the son of Nun, a young man, didn’t depart out of the Tent. (12) Moses said to Hashem, “Behold, you tell me, ‘Bring up this people:’ and you haven’t let me know whom you will send with me. Yet you have said, ‘I know you by name, and you have also found favor in my sight.’ (13) Now therefore, if I have found favor in your sight, please show me now your ways, that I may know you, so that I may find favor in your sight: and consider that this nation is your people.” (14) He said, “My presence will go with you, and I will give you rest.” (15) He said to him, “If your presence doesn’t go with me, don’t carry us up from here. (16) For how would people know that I have found favor in your sight, I and your people? Isn’t it in that you go with us, so that we are separated, I and your people, from all the people who are on the surface of the earth?” (17) Hashem said to Moses, “I will do this thing also that you have spoken; for you have found favor in my sight, and I know you by name.” (18) He said, “Please show me your glory.” (19) He said, “I will make all my goodness pass before you, and will proclaim the name of Hashem before you. I will be gracious to whom I will be gracious, and will show mercy on whom I will show mercy.” (20) He said, “You cannot see my face, for man may not see me and live.” (21) Hashem also said, “Behold, there is a place by me, and you shall stand on the rock. (22) It will happen, while my glory passes by, that I will put you in a cleft of the rock, and will cover you with my hand until I have passed by; (23) then I will take away my hand, and you will see my back; but my face shall not be seen.”

16.תלמוד בבלי מסכת ברכות דף ז עמוד א

וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי יוֹסֵי: שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים בִּקֵּשׁ מֹשֶׁה מִלִּפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְנָתַן לוֹ. בִּקֵּשׁ שֶׁתִּשְׁרֶה שְׁכִינָה עַל יִשְׂרָאֵל, וְנָתַן לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הֲלוֹא בְּלֶכְתְּךָ עִמָּנוּ״. בִּקֵּשׁ שֶׁלֹּא תִּשְׁרֶה שְׁכִינָה עַל עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, וְנָתַן לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְנִפְלִינוּ אֲנִי וְעַמְּךָ״. בִּקֵּשׁ לְהוֹדִיעוֹ דְּרָכָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְנָתַן לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הוֹדִיעֵנִי נָא אֶת דְּרָכֶיךָ״, אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! מִפְּנֵי מָה יֵשׁ צַדִּיק וְטוֹב לוֹ, וְיֵשׁ צַדִּיק וְרַע לוֹ, יֵשׁ רָשָׁע וְטוֹב לוֹ, וְיֵשׁ רָשָׁע וְרַע לוֹ? אָמַר לוֹ: מֹשֶׁה, צַדִּיק וְטוֹב לוֹ — צַדִּיק בֶּן צַדִּיק. צַדִּיק וְרַע לוֹ — צַדִּיק בֶּן רָשָׁע. רָשָׁע וְטוֹב לוֹ — רָשָׁע בֶּן צַדִּיק. רָשָׁע וְרַע לוֹ — רָשָׁע בֶּן רָשָׁע…. וּפְלִיגָא דְּרַבִּי מֵאִיר, דְּאָמַר רַבִּי מֵאִיר: שְׁתַּיִם נָתְנוּ לוֹ וְאַחַת לֹא נָתְנוּ לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְחַנֹּתִי אֶת אֲשֶׁר אָחוֹן״ — אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ הָגוּן, ״וְרִחַמְתִּי אֶת אֲשֶׁר אֲרַחֵם״ — אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ הָגוּן. ״וַיֹּאמֶר לֹא תוּכַל לִרְאוֹת אֶת פָּנָי״, תָּנָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה, כָּךְ אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: כְּשֶׁרָצִיתִי — לֹא רָצִיתָ, עַכְשָׁיו שֶׁאַתָּה רוֹצֶה — אֵינִי רוֹצֶה.

17.תלמוד בבלי מסכת פסחים דף נ עמוד א

״וְהָיָה ה׳ לְמֶלֶךְ עַל כׇּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה׳ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד״. אַטּוּ הָאִידָּנָא לָאו אֶחָד הוּא? אָמַר רַבִּי אַחָא בַּר חֲנִינָא: לֹא כָּעוֹלָם הַזֶּה הָעוֹלָם הַבָּא. הָעוֹלָם הַזֶּה, עַל בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת אוֹמֵר: ״בָּרוּךְ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב״, וְעַל בְּשׂוֹרוֹת רָעוֹת אוֹמֵר: ״בָּרוּךְ דַּיַּין הָאֱמֶת״. לָעוֹלָם הַבָּא, כּוּלּוֹ ״הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב״. 

18.דברים (פרשת עקב) פרק יא פסוק יא - יב

(יא) וְהָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר אַתֶּ֜ם עֹבְרִ֥ים שָׁ֙מָּה֙ לְרִשְׁתָּ֔הּ אֶ֥רֶץ הָרִ֖ים וּבְקָעֹ֑ת לִמְטַ֥ר הַשָּׁמַ֖יִם תִּשְׁתֶּה־מָּֽיִם: (יב) אֶ֕רֶץ אֲשֶׁר־ה֥' אֱלֹהֶ֖יךָ דֹּרֵ֣שׁ אֹתָ֑הּ תָּמִ֗יד עֵינֵ֨י ה֤' אֱלֹהֶ֙יךָ֙ בָּ֔הּ מֵֽרֵשִׁית֙ הַשָּׁנָ֔ה וְעַ֖ד אַחֲרִ֥ית שָׁנָֽה: ס

19.ספר שיר השירים פרק ב

ח) קוֹל דּוֹדִי הִנֵּה זֶה בָּא מְדַלֵּג עַל הֶהָרִים מְקַפֵּץ עַל הַגְּבָעוֹת: (ט) דּוֹמֶה דוֹדִי לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים הִנֵּה זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ מַשְׁגִּיחַ מִן הַחֲלֹּנוֹת מֵצִיץ מִן הַחֲרַכִּים:

20.במדבר רבה (וילנא) (פרשת נשא) פרשה יא סימן ב

אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא לְאוּרְזִילָא דְאַיַּלְתָּא. הִנֵּה זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ, זֶה כֹּתֶל מַעֲרָבִי שֶׁל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁאֵינוֹ חָרֵב לְעוֹלָם, לָמָּה, שֶׁהַשְּׁכִינָה בַּמַּעֲרָב. מַשְׁגִּיחַ מִן הַחֲלֹּנוֹת בִּזְכוּת אָבוֹת. מֵצִיץ מִן הַחֲרַכִּים בִּזְכוּת אִמָּהוֹת. כְּשֵׁם שֶׁיֵּשׁ הֶפְרֵשׁ בֵּין חַלּוֹן לְחָרָךְ כָּךְ יֵשׁ הֶפְרֵשׁ בֵּין זְכוּת אָבוֹת לִזְכוּת אִמָּהוֹת.

 

21.האבכה בחודש החמישי  ?הרב יוסף דב הלוי סולובייצ'יק 7-7-1968

....עִם כָּל הַהַצְלָחָה שֶׁהָיְתָה בִּתְקוּפַת הַבַּיִת הַשֵּׁנִי, לֹא נִפְתְּרָה בְּעָיָה בְּסִיסִית אַחַת. הַבַּיִת שֵׁנִי לֹא הִוָּה מַעֲנֶה וּפִתְרוֹן לַבְּעָיָה הַמַּחֲשַׁבְתִּית שֶׁמַּצִּיג סֵפֶר אֵיכָה, שְׁאֵלָה הָעוֹמֶדֶת מֵאֲחוֹרֵי תּוֹפַעַת הַחֻרְבָּן. אוֹתָהּ בְּעָיָה קְדוּמָה שֶׁל "צַדִּיק וְרַע לוֹ רָשָׁע וְטוֹב לוֹ".

הַמִּקְדָּשׁ הֻשְׁמַד, נָשִׁים עֻנּוּ וְנִטְמְאוּ, נְבִיאִים וְכֹהֲנִים נִרְצְחוּ, וְכָל אֵלֶּה - עַל יְדֵי עַם טָמֵא וְאַכְזָרִי. הַשְּׁאֵלָה נִשְׁאֲרָה סְתוּמָה וְכוֹאֶבֶת כְּשֶׁהָיְתָה, לְלֹא כָּל פִּתְרוֹן גַּם לְאַחַר בִּנְיַן בַּיִת שֵׁנִי.

הַשְּׁאֵלוֹת "אֵיכָה יָשְׁבָה בָּדָד", "אֵיכָה יָעִיב בְּאַפּוֹ", "אֵיכָה יוּעַם זָהָב" נוֹתְרוּ מְעִיקוֹת וּמְבִיכוֹת כַּמּוּת שֶׁהָיוּ לִפְנֵי חֻרְבַּן הַבַּיִת. 

זַעֲקַת "רְאֵה ה' וְהַבִּיטָה לְמִי עוֹלַלְתָּ כֹּה" עָמְדָה בְּתָקְפָהּ לַמְרוֹת

חֲנֻכַּת הַבַּיִת הַשֵּׁנִי.קִינוֹת יִרְמְיָהוּ מְתָאֲרוֹת אֶת הַגּוֹרָל הַטְּרָגִי שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל בִּהְיוֹתוֹ מַטָּרָה לַחֲצֵי הקב"ה. תְּמִיהוֹת אֵלּוּ נִשְׁאֲרוּ סְתוּמוֹת כְּשֶׁהָיוּ וְאֵין פּוֹתֵר אוֹתָן. בִּשְׁעַת יְסוֹד הַבַּיִת הַשֵּׁנִי, כַּאֲשֶׁר צְעִירֵי הַעַם, מִתּוֹךְ חֹסֶר רְגִישׁוּת, שָׁרוּ, הִלְּלוּ וְהִשְׁתּוֹלְלוּ מֵרֹב שִׂמְחָה, הָיוּ הַלְּוִיִּים שְׁרוּיִים בְּצַעַר שֶׁנָּבַע מֵאוֹתָהּ בְּעָיָה סְתוּמָה שֶׁל "אֵיכָה", לַמְרוֹת שֶׁנֵּס שִׁיבַת צִיּוֹן הִתְגַּשֵּׁם.

וְיִסְּדוּ הַבֹּנִים אֶת הֵיכַל ה', וַיַּעֲמִידוּ הַכֹּהֲנִים מְלֻבָּשִׁים בַּחֲצֹצְרוֹת וְהַלְוִיִּם בְּנֵי אָסָף בַּמְצִלְתַּיִם לְהַלֵּל אֶת ה' עַל יְדֵי דָּוִיד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל. וַיַּעֲנוּ בְּהַלֵּל וּבְהוֹדֹת לַה' כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ עַל יִשְׂרָאֵל, וְכָל הָעָם הֵרִיעוּ תְרוּעָה גְדוֹלָה בְהַלֵּל לַה' עַל הוּסַד בֵּית ה'. וְרַבִּים מֵהַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם וְרָאשֵׁי הָאָבוֹת הַזְּקֵנִים אֲשֶׁר רָאוּ אֶת הַבַּיִת

הָרִאשׁוֹן בְּיַסָּדוֹ זֶה הַבַּיִת בְּעֵינֵיהֶם בָּכִים בְּקוֹל גָּדוֹל וְרַבִּים בִּתְרוּעָה בְשִׂמְחָה לְהָרִים קוֹל. וְאֵין הָעָם מַכִּירִים קוֹל תְּרוּעַת הַשִּׂמְחָה לְקוֹל בְּכִי הָעָם, כִּי הָעָם מְרִיעִים תְּרוּעָה גְדוֹלָה וְהַקּוֹל נִשְׁמַע עַד לְמֵרָחוֹק. עֶזְרָ(א ג, י-יג

הַזְּ)קֵנִים, הַכֹּהֲנִים וְהַלְּוִיִּם, אֲשֶׁר רָאוּ אֶת הַבַּיִת הָרִאשׁוֹן, זִכְרוּ אֶת חֻרְבָּנוֹ. הֵם רָאוּ כֵּיצַד נִשְׁפָּךְ דָּמָם שֶׁל רִבְבוֹת יְהוּדִים, טֶרֶם שָׁכְחוּ אֶת הֲרִיסַת הָאָרֶץ. הֵם הִמְשִׁיכוּ לִשְׁאֹל "אֵיכָה" בִּבְכִי וּבְתַחֲנוּנִים.

לְלֹא סָפֵק, חַיָּבִים לְהוֹדוֹת לַה' עַל רַחֲמָיו וְעַל רֹב חֲסָדָיו, אַךְ אֵין בְּחִיּוּב זֶה כְּדֵי לִפְתֹּר אֶת שְׁאֵלַת "אֵיכָה". מִשֶּׁהִגִּיעַ יוֹם תִּשְׁעָה בְּאָב לְאַחַר חֲנֻכַּת הַבַּיִת, קוֹנְנוּ שׁוּב "אֵיכָה יָשְׁבָה בָּדָד". לַמְרוֹת הַתְּקוּמָה

הַלְּאֻמִּית בִּזְמַן בַּיִת שֵׁנִי, וְעַל אַף קִדּוּשׁ ה' שֶׁנִּתְגַּלָּה אָז.

הַאִם יוֹם הָעַצְמָאוּת עוֹנֶה עַל שְׁאֵלַת "אֵיכָה"!? רַק טִפְּשִׁים יְכוֹלִים לַחְשֹׁב כָּךְ, טִפְּשִׁים שַׁחְצָנִים (וְיֵשׁ הַרְבֵּה טִפְּשִׁים כָּאֵלֶּה). הַאִם מֶמְשָׁלָה יְהוּדִית אוֹ הַצְלָחָה צְבָאִית הֵם תְּמוּרָה לְכֹל הַסֶּבֶל וְהַהֶרֶג

שֶׁל שְׁנוֹת הַגָּלוּת?

אָסוּר לוֹמַר שֶׁזֶּהוּ הַמְּחִיר שֶׁל שֵׁשֶׁת מִלְּיוֹנִי הַיְּהוּדִים שֶׁנִּטְבְּחוּ. זֶהוּ בִּטּוּי לְאַכְזָרִיּוּת וְחֹסֶר רְגִישׁוּת טוֹטָאלִי. הַאֻמְנָם צָהֳלַת הַנִּצָּחוֹן שֶׁל מִלְחֶמֶת שֵׁשֶׁת הַיָּמִים[ 12 ] עֲוֹנָהּ עַל כֹּל הַשְּׁאֵלוֹת שֶׁהִתְעוֹרְרוּ בַּתְּקוּפָה שֶׁקָּדְמָה לֵהּ!? הַאִם לֹא נוֹתַרְנוּ תְּמֵהִים וּנְבוֹכִים כְּמוֹת שֶׁהָיִינוּ לִפְנֵי כֵן? הָאִם נִצָּחוֹן זֶה הָיָה בּוֹ כְּדֵי לְהַרְגִּיעַ אֶת צַעֲרֵנוּ וּלְהִשְׁקִיט אֶת רוּחֵנוּ? הַאִם יֵשׁ בּוֹ כְּדֵי לַעֲנוֹת עַל בְּעָיוֹתֵינוּ וּסְפֵקוֹתֵינוּ? הָאִם לֹא מוּטָל עָלֵינוּ לַחֲזֹר, כְּמוֹ יִרְמְיָהוּ, עַל שְׁאֵלַת "אֵיכָה"?

כָּל עוֹד רָצוֹן ה' הוּא סָתוּם כְּשֶׁהָיָה בְּמֶשֶׁךְ הַלַּיְלָה הֶחָשׁוּךְ שֶׁל הֶסְתֵּר הַפָּנִים, כָּל עוֹד אֵרוּעִים הִיסְטוֹרִיִּים טֶרֶם הִתְבָּרְרוּ מִתּוֹךְ נְקֻדַּת מַבָּט כּוֹלֶלֶת וְאַמִּיתִית, כָּל עוֹד הָעוֹלָם לוֹעֵג עָלֵינוּ בְּשֶׁל אֱמוּנָתֵנוּ בָּא-ל רַחוּם וְחַנּוּן, כָּל עוֹד שֶׁלֹּא נִמְצָא פִּתְרוֹן לְתַעֲלוּמַת "אֵיכָה", אָסוּר לִנְטֹשׁ אֶת תִּשְׁעָה בְּאָב.

כָּל עוֹד יְהוּדִי שׁוֹאֵל "אֵיכָה" יֵשׁ לְהַמְשִׁיךְ וּלְהִתְעַנּוֹת בְּתִשְׁעָה בְּאָב. רַק כַּאֲשֶׁר נַצְלִיחַ לְפַעְנֵחַ אֶת תַּעֲלוּמַת "אֵיכָה", אָז נִנְטֹשׁ אֶת צוֹם הַחֲמִישִׁי. מָה שֶׁהָיָה נָכוֹן בִּתְקוּפַת בַּיִת שֵׁנִי, וַדַּאי נָכוֹן עַכְשָׁו. רַק כְּשֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ, וְאָתוּ תְּקוּפָה שֶׁל גִּלּוּי שְׁכִינָה, יִתְבָּרֵר הַתַּהֲלִיךְ הַהִיסְטוֹרִי עַל יָדָהּ מִתּוֹךְ נְקֻדַּת מַבָּט אֲמִתִּית. כַּאֲשֶׁר נִרְאָה אֶת הַצֶּדֶק וְהַמִּשְׁפָּט שֶׁל ה' מֵחַד גִּיסָא, וְחַסְדּוֹ וְרַחֲמָיו מֵאִידָךְ גִּיסָא, כַּאֲשֶׁר נִזְכֶּה לִגְאֻלָּה הַסּוֹפִית בַּתְּקוּפָה שֶׁבָּהּ כָּל הָעוֹלָם יִשְׁכֹּן בְּשָׁלוֹם אֲמִתִּי, אָז, וְרַק אָז, יִתְקַיְּמוּ דִּבְרֵי זְכַרְיָהוּ:

כֹּה אָמַר ה' צָב-אוֹת צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים. (זְכַרְיָה ח, יט(

חָזוֹן זֶה יִתְגַּשֵּׁם רַק כְּשֶׁ"הָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אָהֲבוּ", בַּיּמוֹת הַמָּשִׁיחַ.

22.ישעיהו פרק יא פסוק א - ט

(א) וְיָצָ֥א חֹ֖טֶר מִגֵּ֣זַע יִשָׁ֑י וְנֵ֖צֶר מִשָּׁרָשָׁ֥יו יִפְרֶֽה: (ב) וְנָחָ֥ה עָלָ֖יו ר֣וּחַ ה֑' ר֧וּחַ חָכְמָ֣ה וּבִינָ֗ה ר֤וּחַ עֵצָה֙ וּגְבוּרָ֔ה ר֥וּחַ דַּ֖עַת וְיִרְאַ֥ת הֽ': (ג) וַהֲרִיח֖וֹ בְּיִרְאַ֣ת ה֑' וְלֹֽא־לְמַרְאֵ֤ה עֵינָיו֙ יִשְׁפּ֔וֹט וְלֹֽא־לְמִשְׁמַ֥ע אָזְנָ֖יו יוֹכִֽיחַ: (ד) וְשָׁפַ֤ט בְּצֶ֙דֶק֙ דַּלִּ֔ים וְהוֹכִ֥יחַ בְּמִישׁ֖וֹר לְעַנְוֵי־אָ֑רֶץ וְהִֽכָּה־אֶ֙רֶץ֙ בְּשֵׁ֣בֶט פִּ֔יו וּבְר֥וּחַ שְׂפָתָ֖יו יָמִ֥ית רָשָֽׁע: (ה) וְהָ֥יָה צֶ֖דֶק אֵז֣וֹר מָתְנָ֑יו וְהָאֱמוּנָ֖ה אֵז֥וֹר חֲלָצָֽיו: (ו) וְגָ֤ר זְאֵב֙ עִם־כֶּ֔בֶשׂ וְנָמֵ֖ר עִם־גְּדִ֣י יִרְבָּ֑ץ וְעֵ֨גֶל וּכְפִ֤יר וּמְרִיא֙ יַחְדָּ֔ו וְנַ֥עַר קָטֹ֖ן נֹהֵ֥ג בָּֽם: (ז) וּפָרָ֤ה וָדֹב֙ תִּרְעֶ֔ינָה יַחְדָּ֖ו יִרְבְּצ֣וּ יַלְדֵיהֶ֑ן וְאַרְיֵ֖ה כַּבָּקָ֥ר יֹֽאכַל־תֶּֽבֶן: (ח) וְשִֽׁעֲשַׁ֥ע יוֹנֵ֖ק עַל־חֻ֣ר פָּ֑תֶן וְעַל֙ מְאוּרַ֣ת צִפְעוֹנִ֔י גָּמ֖וּל יָד֥וֹ הָדָֽה: (ט) לֹֽא־יָרֵ֥עוּ וְלֹֽא־יַשְׁחִ֖יתוּ בְּכָל־הַ֣ר קָדְשִׁ֑י כִּֽי־מָלְאָ֣ה הָאָ֗רֶץ דֵּעָה֙ אֶת־ה֔' כַּמַּ֖יִם לַיָּ֥ם מְכַסִּֽים: פ

(1) And there shall come forth a shoot out of the stock of Jesse, And a twig shall grow forth out of his roots. (2) And the spirit of the Lord shall rest upon him, The spirit of wisdom and understanding, The spirit of counsel and might, The spirit of knowledge and of the fear of the Lord. (3) And his delight shall be in the fear of the Lord; And he shall not judge after the sight of his eyes, Neither decide after the hearing of his ears; (4) But with righteousness shall he judge the poor, And decide with equity for the meek of the land; And he shall smite the land with the rod of his mouth, And with the breath of his lips shall he slay the wicked. (5) And righteousness shall be the girdle of his loins, And faithfulness the girdle of his reins. (6) And the wolf shall dwell with the lamb, And the leopard shall lie down with the kid; And the calf and the young lion and the fatling together; And a little child shall lead them. (7) And the cow and the bear feed; Their young ones shall lie down together; And the lion shall eat straw like the ox. (8) And the sucking child shall play on the hole of the asp, And the weaned child shall put his hand on the basilisk's den. (9) They shall not hurt nor destroy In all My holy mountain; For the earth shall be full of the knowledge of the Lord, As the waters cover the sea. 

23.ישעיהו פרק כה פסוק ט

וְאָמַר֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא הִנֵּ֨ה אֱלֹהֵ֥ינוּ זֶ֛ה קִוִּ֥ינוּ ל֖וֹ וְיֽוֹשִׁיעֵ֑נוּ זֶ֤ה ה֙' קִוִּ֣ינוּ ל֔וֹ נָגִ֥ילָה וְנִשְׂמְחָ֖ה בִּישׁוּעָתֽוֹ:

24.תלמוד בבלי מסכת תענית דף לא עמוד א

אָמַר עוּלָּא בִּירָאָה אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַעֲשׂוֹת מָחוֹל לְצַדִּיקִים וְהוּא יוֹשֵׁב בֵּינֵיהֶם בְּגַן עֵדֶן וְכׇל אֶחָד וְאֶחָד מַרְאֶה בְּאֶצְבָּעוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וָאֹמַר בַּיּוֹם הַהוּא הִנֵּה אֱלֹהֵינוּ זֶה קִוִּינוּ לוֹ וְיוֹשִׁיעֵנוּ זֶה ה׳ קִוִּינוּ לוֹ נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ: הֲדַרַןעֲלָךְ בִּשְׁלֹשָׁה פְּרָקִים וּסְלִיקָא לַהּ מַסֶּכֶת תַּעֲנִית

The tractate concludes with a statement related to the topic of dancing. Ulla of the city of Bira’a said that Rabbi Elazar said: In the future, in the end of days, the Holy One, Blessed be He, will arrange a dance of the righteous, and Hewill be sitting among them in the Garden of Eden, and each and every one of the righteous will point to God with his finger, as it is stated: “And it shall be said on that day: Behold, this is our God, for whom we waited, that He might save us. This is the Lord; for whom we waited. We will be glad and rejoice in His salvation” (Isaiah 25:9). God will be revealed, so that every righteous individual will be able to say: This is our God, as though they were pointing at Him with a finger. 

25.שמות רבה (וילנא) (פרשת בשלח) פרשה כג סימן טו

זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה גְּדוֹלִים יוֹרְדֵי הַיָּם, משֶׁה כַּמָּה נִתְחַבֵּט וְנִתְחַנֵּן לִפְנֵי הַמָּקוֹם עַד שֶׁרָאָה אֶת הַדְּמוּת, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לג, יח): הַרְאֵנִי נָא אֶת כְּבֹדֶךָ, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (שמות לג, כ): לֹא תוּכַל לִרְאֹת אֶת פָּנָי, וּבַסּוֹף הֶרְאָה לוֹ בְּסִימָן, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לג, כב): וְהָיָה בַּעֲבֹר כְּבֹדִי. הַחַיּוֹת הַנּוֹשְׂאוֹת אֶת הַכִּסֵּא אֵינָן מַכִּירוֹת אֶת הַדְּמוּת, וּבְשָׁעָה שֶׁמַּגִּיעַ זְמַנָּן לוֹמַר שִׁירָה הֵן אוֹמְרִים בְּאֵיזֶה מָקוֹם הוּא אֵין אָנוּ יוֹדְעוֹת אִם כָּאן הוּא אִם בְּמָקוֹם אַחֵר הוּא, אֶלָּא בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא (יחזקאל ג, יב): בָּרוּךְ כְּבוֹד ה' מִמְקוֹמוֹ, וְעוֹלֵי הַיָּם כָּל אֶחָד וְאֶחָד מַרְאֶה בְּאֶצְבָּעוֹ וְאוֹמֵר: זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, בָּעוֹלָם הַזֶּה אֲמַרְתֶּם לְפָנַי פַּעַם אַחַת זֶה אֵלִי, אֲבָל לֶעָתִיד לָבוֹא אַתֶּם אוֹמְרִים אוֹתוֹ דָּבָר שְׁתֵּי פְּעָמִים, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה כה, ט): וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא הִנֵּה אֱלֹהֵינוּ זֶה קִוִּינוּ לוֹ וְיוֹשִׁיעֵנוּ זֶה וגו'.

26.תוספות מסכת תענית דף לא עמוד א

כל אחד ואחד מראה - הקדוש ברוך הוא באצבעו שנאמר הנה אלהינו זה קוינו לו וגו' נגילה ונשמחה בישועתו.

27.ריקאנטי שמות (פרשת בשלח) פרק טו פסוק ב

זה אלי, זה רמז לצדיק. ובספר הזוהר [ח"א צ"ג ע"ב] תנא זה וזאת בחד דרגא אינון ולא אתפרשן. אלי למלכות, והרמז [איכה ה', י"ז] עַל־זֶ֗ה הָיָ֤ה דָוֶה֙ לִבֵּ֔נוּ עַל־אֵ֖לֶּה חָשְׁכ֥וּ עֵינֵֽינוּ. על זה, רמז לצדיק, שנאמר [ישעיה נ"ז, א'] הַצַּדִ֣יק אָבָ֔ד וְאֵ֥ין אִ֖ישׁ שָׂ֣ם עַל־לֵ֑ב ^{וְאַנְשֵׁי־חֶ֤סֶד נֶֽאֱסָפִים֙ בְּאֵ֣ין מֵבִ֔ין כִּֽי־מִפְּנֵ֥י הָרָעָ֖ה נֶאֱסַ֥ף הַצַּדִּֽיק:} כמה דאת אמר [איכה א', כ"ב] ^{תָּבֹ֨א כָל־רָעָתָ֤ם לְפָנֶ֙יךָ֙ וְעוֹלֵ֣ל לָ֔מוֹ כַּאֲשֶׁ֥ר עוֹלַ֛לְתָּ לִ֖י עַ֣ל כָּל־פְּשָׁעָ֑י כִּֽי־רַבּ֥וֹת אַנְחֹתַ֖י} וְלִבִּ֥י דַוָּֽי: על אלה, כמה דאת אמר [ישעיה מ"ט, ט"ו] ^{הֲתִשְׁכַּ֤ח אִשָּׁה֙ עוּלָ֔הּ מֵרַחֵ֖ם בֶּן־בִּטְנָ֑הּ} גַּם־אֵ֣לֶּה תִשְׁכַּ֔חְנָה ^{וְאָנֹכִ֖י לֹ֥א אֶשְׁכָּחֵֽךְ} והסימן [בראשית כ"ח, י"ז] ^{וַיִּירָא֙ וַיֹּאמַ֔ר מַה־נּוֹרָ֖א הַמָּק֣וֹם הַזֶּ֑ה} אֵ֣ין זֶ֗ה כִּ֚י אִם־בֵּ֣ית אֱלֹהִ֔ים וְזֶ֖ה שַׁ֥עַר הַשָּׁמָֽיִם, וכן [ישעיה כ"ה, ט'] ^{וְאָמַר֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא} הִנֵּ֨ה אֱלֹהֵ֥ינוּ זֶ֛ה קִוִּ֥ינוּ ל֖וֹ וְיֽוֹשִׁיעֵ֑נוּ זֶ֤ה ה֙' קִוִּ֣ינוּ ל֔וֹ ^{נָגִ֥ילָה וְנִשְׂמְחָ֖ה בִּישׁוּעָתֽוֹ:}, וכן [שיר השירים ב', ט'] ^{דּוֹמֶ֤ה דוֹדִי֙ לִצְבִ֔י א֖וֹ לְעֹ֣פֶר הָֽאַיָּלִ֑ים} הִנֵּה־זֶ֤ה עוֹמֵד֙ אַחַ֣ר כָּתְלֵ֔נוּ ^{מַשְׁגִּ֙יחַ֙ מִן־הַֽחַלֹּנ֔וֹת מֵצִ֖יץ מִן־הַֽחֲרַכִּֽים:} זה כותל מערבי שלא זזה השכינה משם, ומשם משגיח על בני אדם שנאמר [תהלים ט', ט'] וְה֗וּא יִשְׁפֹּֽט־תֵּבֵ֥ל בְּצֶ֑דֶק ^{יָדִ֥ין לְ֝אֻמִּ֗ים בְּמֵישָׁרִֽים}:

28.משך חכמה על שמות פרק טו פסוק ב

 במדרש (מכילתא טו-ב) א"ל הקב"ה לישראל בעולם הזה אמרתם לפני פעם אחת זה אלי אבל לע"ל אתם אומרים אותו דבר ב' פעמים שנאמר ואמר ביום ההוא הנה אלקינו זה קוינו לו ויושיענו וכו'. הכוונה כמו דאיתא בפסחים סוף פ"ג ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד וכו' אלא העוה"ז על בשורות טובות אומר ברוך הטוב והמטיב וכו' לעוה"ב כולו הטוב והמטיב. כן בעוה"ז זה אלי שנאמר וחסד אל כל היום (תהלים נב, ג) דוקא על הטובה, אבל לע"ל הנה אלקינו זה מדת הדין זה ה' קוינו לו וכו' זה מדת הרחמים, שעל שניהם מודים ומשבחים ודו"ק.

29.רמב"ם הלכות תשובה פרק ט הלכה ב

וּמִפְּנֵי זֶה הִתְאַוּוּ כָּל יִשְׂרָאֵל, נְבִיאֵיהֶם וְחַכְמֵיהֶם, יְמוֹת הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ: כְּדֵי שֶׁיָּנוּחוּ מִמַּלְכוּת הָרִשְׁעָה שֶׁאֵינָהּ מַנַּחַת לָהֶן לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה וּבַמִּצְווֹת כַּהֹגֶן, וְיִמְצְאוּ לָהֶם מַרְגּוֹעַ, וְיַרְבּוּ בַּחָכְמָה, כְּדֵי שֶׁיִּזְכּוּ לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא.

לְפִי שֶׁבְּאוֹתָן הַיָּמִים תִּרְבֶּה הַדַּעַת וְהַחָכְמָה וְהָאֱמֶת, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת יי" (ישעיה יא,ט), וְנֶאֱמַר: "וְלֹא יְלַמְּדוּ עוֹד אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ וְאִישׁ אֶת אָחִיו" (ירמיה לא,לג), וְנֶאֱמַר: "וַהֲסִרֹתִי אֶת לֵב הָאֶבֶן מִבְּשַׂרְכֶם" (יחזקאל לו,כו). מִפְּנֵי שֶׁאוֹתוֹ הַמֶּלֶךְ שֶׁיַּעֲמֹד מִזֶּרַע דָּוִד - בַּעַל חָכְמָה יִהְיֶה יָתֵר מִשְּׁלֹמֹה, וְנָבִיא גָּדוֹל הוּא קָרוֹב מִמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ, וּלְפִיכָךְ יְלַמֵּד כָּל הָעָם וְיוֹרֶה אוֹתָן דֶּרֶךְ יי, וְיָבוֹאוּ כָּל הַגּוֹיִים לְשָׁמְעוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית יי בְּרֹאשׁ הֶהָרִים" (ישעיה ב,ב(

וְסוֹף הַשָּׂכָר כֻּלּוֹ, וְהַטּוֹבָה הָאַחֲרוֹנָה שֶׁאֵין לָהּ הֶפְסֵק וְלֹא גֵּרָעוֹן - הוּא חַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. אֲבָל יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ הוּא הָעוֹלָם הַזֶּה, וְעוֹלָם כְּמִנְהָגוֹ הוֹלֵךְ, אֶלָּא שֶׁהַמַּלְכוּת תַּחֲזֹר לְיִשְׂרָאֵל. וּכְבָר אָמְרוּ חֲכָמִים הָרִאשׁוֹנִים: אֵין בֵּין הָעוֹלָם הַזֶּה לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ אֶלָּא שִׁעְבּוּד מַלְכֻיוֹת בִּלְבַד.

30.רמב"ם הלכות מלכים ומלחמות פרק י"ב

(א)... וְזֶה שֶׁנֶּאֱמַר בִּישַׁעְיָה (ישעיה י"א:ו') וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ וְנָמֵר עִם גְּדִי יִרְבָּץ מָשָׁל וְחִידָה. עִנְיַן הַדָּבָר שֶׁיִּהְיוּ יִשְׂרָאֵל יוֹשְׁבִין לָבֶטַח עִם רִשְׁעֵי עַכּוּ"ם הַמְשׁוּלִים כִּזְאֵב וְנָמֵר. שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה ה':ו') זְאֵב עֲרָבוֹת יְשָׁדְדֵם וְנָמֵר שֹׁקֵד עַל עָרֵיהֶם. וְיַחְזְרוּ כֻּלָּם לְדַת הָאֱמֶת. וְלֹא יִגְזְלוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ. אֶלָּא יֹאכְלוּ דָּבָר הַמֻּתָּר בְּנַחַת עִם יִשְׂרָאֵל. שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה י"א:ז') וְאַרְיֵה כַּבָּקָר יֹאכַל תֶּבֶן. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בְּאֵלּוּ הַדְּבָרִים בְּעִנְיַן הַמָּשִׁיחַ הֵם מְשָׁלִים. וּבִימוֹת הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ יִוָּדַע לַכּל לְאֵי זֶה דָּבָר הָיָה מָשָׁל. וּמָה עִנְיָן רָמְזוּ בָּהֶן:

)ד) לֹא נִתְאַוּוּ הַחֲכָמִים וְהַנְּבִיאִים יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ. לֹא כְּדֵי שֶׁיִּשְׁלְטוּ עַל כָּל הָעוֹלָם. וְלֹא כְּדֵי שֶׁיִּרְדּוּ בָּעַכּוּ"ם. וְלֹא כְּדֵי שֶׁיְּנַשְּׂאוּ אוֹתָם הָעַמִּים. וְלֹא כְּדֵי לֶאֱכל וְלִשְׁתּוֹת וְלִשְׂמֹחַ. אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ פְּנוּיִין בַּתּוֹרָה וְחָכְמָתָהּ. וְלֹא יִהְיֶה לָהֶם נוֹגֵשׂ וּמְבַטֵּל. כְּדֵי שֶׁיִּזְכּוּ לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת תְּשׁוּבָה:

)ה) וּבְאוֹתוֹ הַזְּמַן לֹא יִהְיֶה שָׁם לֹא רָעָב וְלֹא מִלְחָמָה וְלֹא קִנְאָה וְתַחֲרוּת. שֶׁהַטּוֹבָה תִּהְיֶה מֻשְׁפַּעַת הַרְבֵּה וְכָל הַמַּעֲדַנִּים מְצוּיִין כֶּעָפָר. וְלֹא יִהְיֶה עֵסֶק כָּל הָעוֹלָם אֶלָּא לָדַעַת אֶת ה' בִּלְבַד. וּלְפִיכָךְ יִהְיוּ חֲכָמִים גְּדוֹלִים וְיוֹדְעִים דְּבָרִים הַסְּתוּמִים וְיַשִּׂיגוּ דַּעַת בּוֹרְאָם כְּפִי כֹּחַ הָאָדָם. שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה י"א:ט') כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה' כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים:

)סיום) נִשְׁלְמוּ הִלְכוֹת מְלָכִים וְהַחִבּוּר כֻּלוֹ.בָּרוּךְ שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם בִּפְּרָטוֹ וּבִכְלָלוֹ: