פרשת ויחי התשפ״ג

פרשת  ויחי התשפ״ג 

 

הרב ארי דוד קאהן                                                                  ari.kahn@biu.ac.il

 

1.    בראשית (פרשת ויחי) פרק מט פסוק ה - ז

(ה) שִׁמְע֥וֹן וְלֵוִ֖י אַחִ֑ים כְּלֵ֥י חָמָ֖ס מְכֵרֹתֵיהֶֽם: (ו) בְּסֹדָם֙ אַל־תָּבֹ֣א נַפְשִׁ֔י בִּקְהָלָ֖ם אַל־תֵּחַ֣ד כְּבֹדִ֑י כִּ֤י בְאַפָּם֙ הָ֣רְגוּ אִ֔ישׁ וּבִרְצֹנָ֖ם עִקְּרוּ־שֽׁוֹר: (ז) אָר֤וּר אַפָּם֙ כִּ֣י עָ֔ז וְעֶבְרָתָ֖ם כִּ֣י קָשָׁ֑תָה אֲחַלְּקֵ֣ם בְּיַעֲקֹ֔ב וַאֲפִיצֵ֖ם בְּיִשְׂרָאֵֽל: 

2.    הכתב והקבלה בראשית (פרשת ויחי) פרק מט פסוק ו

בסדם. מה שמדובר בחשאי בין מספר אנשים או מאדם לאדם נקרא סוד …, מזה הולך רכיל מגלה סוד, מגלה מה שנאמר לו בחשאי אבל מה שלא נודע כ"א לאחד קרוי סתר או תעלומה, דבר סתר לי, לחם סתרים, כי הוא יודע תעלומת לב (רל"ש):

3.    רמב"ן בראשית (פרשת ויגש) פרק מה פסוק כז

וידברו אליו את כל דברי יוסף - יראה לי על דרך הפשט שלא הוגד ליעקב כל ימיו כי אחיו מכרו את יוסף, אבל חשב כי היה תועה בשדה והמוצאים אותו לקחוהו ומכרו אותו אל מצרים, כי אחיו לא רצו להגיד לו חטאתם, אף כי יראו לנפשם פן יקצוף ויקללם, כאשר עשה בראובן ושמעון ולוי (להלן מט ג - ז). ויוסף במוסרו הטוב לא רצה להגיד לו, ולכך נאמר ויצוו אל יוסף לאמר אביך צוה לפני מותו לאמר וגו', ואלו ידע יעקב בענין הזה היה ראוי להם שיחלו פני אביהם במותו לצוות את יוסף מפיו, כי ישא פניו ולא ימרה את דברו, ולא היו בסכנה ולא יצטרכו לבדות מלבם דברים:

4.    חזקוני בראשית (פרשת ויגש) פרק מד פסוק יח

ויגש אליו יהודה כי אין בידו יכולת להוציא כל איש מעליו כמו שעשה יוסף. יהודה לפי שהוא ערבו. באזני אדני רוצה אני לדבר אליך בחשאי. 

5.    בכור שור בראשית (פרשת ויגש) פרק מה פסוק ד - ה

גשו נא אלי: הוא לא היה יכול ליגש להם, לפי שהם רבים, ואם יגש לזה ירחק מזה, כדי לומר "אשר מכרתם אותי", בחשאי, פן ישמע אדם מבחוץ וירגישו ויתביישו. ועוד שלא יעבור על שבועתו שנשבע שלא יגלה, וכשראה אותם נפחדים, התחיל למשכן בדברים, ואמר להם:

6.    דעת זקנים מבעלי התוספות בראשית (פרשת ויגש) פרק מה פסוק ד

גשו נא אלי ויגשו. מדרש לפי שאמר למעלה הוציאו כל איש מעלי והמצרים היו עומדים בחוץ ומטין אזניהם מה הם מדברים ולכך כשאמר אני יוסף אחיכם העוד אבי חי לא חשש אם הם שומעין אבל כשרצה לומר אשר מכרתם אותי לא רצה שישמעו לפי שהיה בדעתו להושיב אחיו במצרים ואילו היו שומעין שמכרו אחיהם יאמרו אנשים רעים הם מאד שאפי' לאחיהם מכרו כל שכן שיעשו עמנו רעה אם ישבו אתנו ולכך אמר להם גשו נא אלי ואומר לכם בחשאי. ד"א מתחלה אמר להם יוסף אני יוסף אחיכם העוד אבי חי ולא רצה להזכיר מכירתו מפני בנימין אחיו שלא יתביישו ממנו ושלא יגיד לאביו והפליגן לצד אחר ואמר להם גשו נא אלי הפרידן מבנימין ויאמר אני יוסף אחיכם אשר מכרתם אותי:

7.    עקידת יצחק בראשית שער ל (פרשת מקץ-ויגש)

ויאמר יוסף אל אחיו גשו נא וכו'. צוה שיגשו אליו לאמר להם בחשאי אני יוסף אחיכם אשר מכרתם אותי מצרימה כי חרפה היא לכם. 

8.    בראשית (פרשת ויחי) פרק נ פסוק טו - יח

(טו) וַיִּרְא֤וּ אֲחֵֽי־יוֹסֵף֙ כִּי־מֵ֣ת אֲבִיהֶ֔ם וַיֹּ֣אמְר֔וּ ל֥וּ יִשְׂטְמֵ֖נוּ יוֹסֵ֑ף וְהָשֵׁ֤ב יָשִׁיב֙ לָ֔נוּ אֵ֚ת כָּל־הָ֣רָעָ֔ה אֲשֶׁ֥ר גָּמַ֖לְנוּ אֹתֽוֹ: (טז) וַיְצַוּ֕וּ אֶל־יוֹסֵ֖ף לֵאמֹ֑ר אָבִ֣יךָ צִוָּ֔ה לִפְנֵ֥י מוֹת֖וֹ לֵאמֹֽר: (יז) כֹּֽה־תֹאמְר֣וּ לְיוֹסֵ֗ף אָ֣נָּ֡א שָׂ֣א נָ֠א פֶּ֣שַׁע אַחֶ֤יךָ וְחַטָּאתָם֙ כִּי־רָעָ֣ה גְמָל֔וּךָ וְעַתָּה֙ שָׂ֣א נָ֔א לְפֶ֥שַׁע עַבְדֵ֖י אֱלֹהֵ֣י אָבִ֑יךָ וַיֵּ֥בְךְּ יוֹסֵ֖ף בְּדַבְּרָ֥ם אֵלָֽיו: (יח) וַיֵּלְכוּ֙ גַּם־אֶחָ֔יו וַֽיִּפְּל֖וּ לְפָנָ֑יו וַיֹּ֣אמְר֔וּ הִנֶּ֥נּֽוּ לְךָ֖ לַעֲבָדִֽים:

9.    תלמוד בבלי מסכת יבמות דף סה עמוד ב

וְאָמַר רַבִּי אִילְעָא מִשּׁוּם רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן: מוּתָּר לוֹ לָאָדָם לְשַׁנּוֹת בִּדְבַר הַשָּׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אָבִיךְ צִוָּה וְגוֹ׳ כֹּה תֹאמְרוּ לְיוֹסֵף אָנָּא שָׂא נָא וְגוֹ׳״.

10.רש"י מסכת יבמות דף סה עמוד ב

אביך צוה - יעקב לא צוה אלא הם שינו מפני דרכי שלום.

11.רש"י בראשית (פרשת ויחי) פרק נ פסוק טז

אביך צוה - שִׁנּוּ בַדָּבָר מִפְּנֵי הַשָּׁלוֹם, כִּי לֹא צִוָּה יַעֲקֹב כֵּן, שֶׁלֹּא נֶחֱשַׁד יוֹסֵף בְּעֵינָיו:

12.רש"י בראשית (פרשת ויחי) פרק מט פסוק ו

וּבִרְצֹנָ֖ם עִקְּרוּ־שֽׁוֹר - רָצוּ לַעֲקֹר אֶת יוֹסֵף שֶׁנִּקְרָא שׁוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ (דברים ל"ג). …

13.תרגום ירושלמי בראשית (פרשת ויחי) פרק מט פסוק ו

בַּעֲצַתְהוֹן לָא אִתְרְעֲייַת נַפְשִׁי וּבִכְנִישְׁתְּהוֹן לִכְרַכָּא דִשְׁכֶם לִמְחַרְבָּא יָתֵיהּ לָא חָסוּ עַל יְקָרִי אֲרוּם בְּרוּגְזֵיהוֹן קָטִילוּ מַלְכִּין עִם שִׁלְטוֹנִין וּבִרְעוּתְהוֹן זְבִינוּ יוֹסֵף אֲחֵיהוֹן דִמְתִיל לְתוֹרָא:

14.בראשית (פרשת מקץ) פרק מא פסוק מה

וַיִּקְרָ֨א פַרְעֹ֣ה שֵׁם־יוֹסֵף֘ צָֽפְנַ֣ת פַּעְנֵחַ֒ וַיִּתֶּן־ל֣וֹ אֶת־אָֽסְנַ֗ת בַּת־פּ֥וֹטִי פֶ֛רַע כֹּהֵ֥ן אֹ֖ן לְאִשָּׁ֑ה וַיֵּצֵ֥א יוֹסֵ֖ף עַל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם:

15.תרגום אונקלוס בראשית (פרשת מקץ) פרק מא פסוק מה

וּקְרָא פַרְעֹה שׁוֹם יוֹסֵף גֻּבְרָא דְּמִטַּמְרָן גַּלְיָן לֵיהּ[צפנת פענח] וִיהַב לֵיהּ יָת אָסְנַת בַּת פּוֹטִיפֶרַע רַבָּא דְּאוֹן לְאִתּוּ וּנְפַק יוֹסֵף שַׁלִּיט עַל אַרְעָא דְּמִצְרָיִם.

16.כתר יונתן בראשית (פרשת מקץ) פרק מא פסוק מה

ויקרא פרעה שמו של יוסף איש שנסתרות מפרסם

17.רש"י בראשית (פרשת מקץ) פרק מא פסוק מה

(מה) צפנת פענח - מפרש הצפונות, ואין לפענח דמיון במקרא:

18.רשב"ם בראשית (פרשת מקץ) פרק מא פסוק מה

צפנת פענח - כתרג'. ולשון מצרים הוא.

19.אבן עזרא בראשית (פרשת מקץ) פרק מא פסוק מה

צפנת פענח אם זו המלה מצרית לא ידענו פירושה, ואם היא מתורגמת לא ידענו שם יוסף, ויהיה פי' פענח כאשר תרגם המתרגם ארמית, והיא מלה מרובעת.

20.רד"ק בראשית (פרשת מקץ) פרק מא פסוק מה

צפנת פענח - לשון מצרי הוא, כמו שקרא נבוכדנאצר לדניאל וחבריו שם בלשון ארמי, והמפרשים שפירשו שהוא לשון הקדש תמה הוא איך קרא פרעה שם בלשון הקודש:

21.רמב"ן בראשית (פרשת מקץ) פרק מא פסוק מה

צפנת פענח - אמר ר' אברהם אם היא מלה מצרית לא ידענו פירושה, ואם מתורגמת לא ידענו שם יוסף:

ועל דעת הראשונים שאומרים "המפענח נעלמים", יתכן שקרא לו שם נכבד כלשון ארצו, כי שאל לו. או שהיה המלך יודע שפת ארץ כנען הקרובה אליו. וענינו, צפונה מגלה.

22.בעל הטורים בראשית (פרשת מקץ) פרק מא פסוק מה

צפנת פענח. בגימטריא מגלה נסתרים

23.בראשית (פרשת וישב) פרק לז פסוק ט - יא

(ט) וַיַּחֲלֹ֥ם עוֹד֙ חֲל֣וֹם אַחֵ֔ר וַיְסַפֵּ֥ר אֹת֖וֹ לְאֶחָ֑יו וַיֹּ֗אמֶר הִנֵּ֨ה חָלַ֤מְתִּֽי חֲלוֹם֙ ע֔וֹד וְהִנֵּ֧ה הַשֶּׁ֣מֶשׁ וְהַיָּרֵ֗חַ וְאַחַ֤ד עָשָׂר֙ כּֽוֹכָבִ֔ים מִֽשְׁתַּחֲוִ֖ים לִֽי: (י) וַיְסַפֵּ֣ר אֶל־אָבִיו֘ וְאֶל־אֶחָיו֒ וַיִּגְעַר־בּ֣וֹ אָבִ֔יו וַיֹּ֣אמֶר ל֔וֹ מָ֛ה הַחֲל֥וֹם הַזֶּ֖ה אֲשֶׁ֣ר חָלָ֑מְתָּ הֲב֣וֹא נָב֗וֹא אֲנִי֙ וְאִמְּךָ֣ וְאַחֶ֔יךָ לְהִשְׁתַּחֲוֹ֥ת לְךָ֖ אָֽרְצָה: (יא) וַיְקַנְאוּ־ב֖וֹ אֶחָ֑יו וְאָבִ֖יו שָׁמַ֥ר אֶת־הַדָּבָֽר:

24.ר' חיים פלטיאל בראשית (פרשת וישב) פרק לז פסוק יא

ואביו שמר את הדבר. פרש"י ממתין ומצפה מתי יתקיים החלום. תימ' מה היה מצפה והלא אמ' בעלמא כל החלומות הולכים אחר הפה ויעקב אמר ליוסף הבא נבא, כלומר כמו שאי אפשר שאמך תשתחווה לך שהרי מתה כך לא יתקיים החלום, ועוד קשה הרי נתקיים החלום שנ' ויזכור להם החלומות, וכתיב וישתחוו לו אפים ארצה, והיאך נתקיים והלא כל החלומות הולכים אחר הפה, וי"ל דיוסף היגיד החלום לאביו בחשאי קודם שספר לאחיו ומיד כשסיפר לאביו אמר לו אביו שברור יתקיים החלום ונתקיים ולזה היה מצפה יעקב ומה שאמר לו יעקב בפני אחיו הבא נבא אין זה כלום כי כבר פתר לו קודם.

25.העמק דבר בראשית (פרשת וישב) פרק לז פסוק כט

וישב ראובן אל הבור. למשוך את יוסף בחשאי להשיבו אל אביו, והיה שעה מוכשרת לכך…, בשעה שהיו כולם רחוקים מאותו מקום:

26.פענח רזא בראשית פרשת וישב

בעשרים כסף מפני שדמי עבד בדרך קנס הוא ל' שקלים זה שנמכר בחשאי ובגנבה פיחתו בו שליש, רי"ח:

27.תלמוד בבלי מסכת יומא דף מד עמוד א

וּקְטוֹרֶת מְכַפֶּרֶת? אִין, דְּהָא תָּנֵי רַבִּי חֲנַנְיָא: לָמַדְנוּ לִקְטוֹרֶת שֶׁמְּכַפֶּרֶת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּתֵּן אֶת הַקְּטוֹרֶת וַיְכַפֵּר עַל הָעָם״, וְתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: עַל מָה קְטוֹרֶת מְכַפֶּרֶת — עַל לָשׁוֹן הָרָע. יָבֹא דָּבָר שֶׁבַּחֲשַׁאי, וִיכַפֵּר עַל מַעֲשֵׂה חֲשַׁאי.

28.תלמוד בבלי מסכת פסחים דף נו עמוד א

דְּאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: ״וַיִּקְרָא יַעֲקֹב אֶל בָּנָיו וַיֹּאמֶר הֵאָסְפוּ וְאַגִּידָה לָכֶם״. בִּיקֵּשׁ יַעֲקֹב לְגַלּוֹת לְבָנָיו קֵץ הַיָּמִין, וְנִסְתַּלְּקָה מִמֶּנּוּ שְׁכִינָה. אָמַר: שֶׁמָּא חַס וְשָׁלוֹם יֵשׁ בְּמִטָּתִי פְּסוּל, כְּאַבְרָהָם שֶׁיָּצָא מִמֶּנּוּ יִשְׁמָעֵאל, וְאָבִי יִצְחָק שֶׁיָּצָא מִמֶּנּוּ עֵשָׂו? אָמְרוּ לוֹ בָּנָיו: ״שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, ה׳ אֱלֹהֵינוּ ה׳ אֶחָד״. אָמְרוּ: כְּשֵׁם שֶׁאֵין בְּלִבְּךָ אֶלָּא אֶחָד, כָּךְ אֵין בְּלִבֵּנוּ אֶלָּא אֶחָד. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה פָּתַח יַעֲקֹב אָבִינוּ וְאָמַר: ״בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד״.  אָמְרִי רַבָּנַן: הֵיכִי נַעֲבֵיד? נֵאמְרֵיהּ, לֹא אֲמָרוֹ מֹשֶׁה רַבֵּינוּ. לָא נֵאמְרֵיהּ, אֲמָרוֹ יַעֲקֹב. הִתְקִינוּ שֶׁיְּהוּ אוֹמְרִים אוֹתוֹ בַּחֲשַׁאי. 

29.תרגום ירושלמי בראשית (פרשת ויחי) פרק מט פסוק א

…מִן דְאִתְכַּנְשׁוּ תְּרֵי עֲשַׂרְתֵּי שִׁבְטוֹי דְיַעֲקֹב וְאַקִיפוּ דַרְגְשָׁא דְדַהֲבָא דַהֲוָה אֲבוּנָן יַעֲקֹב רְבִיעַ בְּגַוָהּ סָבְרִין דְהוּא גְלֵי לְהוֹן סְדָרֵי בִּרְכָתָא וְנֶחֱמָתָא וְאִתְכְסִי מִינֵיהּ:

עָנָא אֲבוּנָן יַעֲקֹב וַאֲמַר לְהוֹן אַבְרָהָם אָבוֹי דְאַבָּא קָם מִינֵיהּ פִּיסוּל יִשְׁמָעֵאל וְכָל בְּנֵי קְטוּרָה וְיִצְחָק אַבָּא קָם מִינֵיהּ פִּיסוּל עֵשָׂו אָחִי וַאֲנָא דָחִיל דְלָא יְהֵי בֵּינֵיכוֹן גְבַר לִבֵּיהּ פְּלִיג עַל אָחוֹי לְמֵיזַל לְמִפְלַח קָדָם טַעֲוָון אוֹחֲרַנְיָין עַנְיַן תְּרֵי עֲשַׂרְתֵּי שִׁבְטוֹי דְיַעֲקֹב כּוּלְהוֹן כַּחֲדָא וְאָמְרִין שְׁמַע מִינָן יִשְׂרָאֵל אָבוּנָן יְיָ אֱלָהָנָא יְיָ חַד עָנִי יַעֲקֹב אֲבוּנָן וְאָמַר יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא מְבָרֵךְ לְעָלְמֵי עַלְמִין:

30.תלמוד בבלי מסכת שבת דף קיט עמוד ב

אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: כׇּל הָעוֹנֶה ״אָמֵן יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא מְבָרַךְ״ בְּכׇל כֹּחוֹ, קוֹרְעִין לוֹ גְּזַר דִּינוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״בִּפְרוֹעַ פְּרָעוֹת בְּיִשְׂרָאֵל בְּהִתְנַדֵּב עָם בָּרְכוּ ה׳״.

31.שולחן ערוך אורח חיים הלכות ברכות השחר ושאר ברכות סימן נו סעיף א

(א) יֵשׁ לְכַוֵּן בַּעֲנִיַּת הַקַּדִּישׁ. {הַגָּה: וְלֹא יַפְסִיק בֵּין יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא מְבָרַךְ (הַגָּהוֹת אֲשֵׁרִ"י בְּשֵׁם אוֹר זָרוּעַ כָּתַב דִּלְפֵרוּשׁ רִאשׁוֹן לֹא יַפְסִיק בֵּין שְׁמֵיהּ לְרַבָּא וּלְפֵרוּשׁ ר"י אֵין לְהַפְסִיק בֵּין רַבָּא לִמְבָרַךְ).} וְלַעֲנוֹת אוֹתוֹ בְּקוֹל רָם, וּלְהִשְׁתַּדֵּל לָרוּץ כְּדֵי לִשְׁמֹעַ קַדִּישׁ. {הַגָּה: וְיֵשׁ לַעֲמֹד כְּשֶׁעוֹנִין קַדִּישׁ וְכָל דָּבָר שֶׁבַּקְּדֻשָּׁה, וּמִי שֶׁבָּא לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְשׁוֹמֵעַ הַקָּהָל עוֹנִין קַדִּישׁ, עוֹנֶה עִמָּהֶם, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא שָׁמַע שְׁלִיחַ צִבּוּר שֶׁאָמַר יִתְגַּדַּל וְכו' (הַגָּהוֹת חֲדָשִׁים בְּמָרְדְּכַי דִּבְרָכוֹת) וְגַם הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר צָרִיךְ לוֹמַר יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא. וּכְשֶׁמַּתְחִיל יִתְגַּדַּל י"ל וְעַתָּה יִגְדַּל נָא כֹּחַ וְגו' זְכֹר רַחֲמֶיךְ וְגו'.}

32.בראשית (פרשת ויחי) פרק מט פסוק לג-  פרק נ פסוק א

(לג) וַיְכַ֤ל יַעֲקֹב֙ לְצַוֹּ֣ת אֶת־בָּנָ֔יו וַיֶּאֱסֹ֥ף רַגְלָ֖יו אֶל־הַמִּטָּ֑ה וַיִּגְוַ֖ע וַיֵּאָ֥סֶף אֶל־עַמָּֽיו: (א) וַיִּפֹּ֥ל יוֹסֵ֖ף עַל־פְּנֵ֣י אָבִ֑יו וַיֵּ֥בְךְּ עָלָ֖יו וַיִּשַּׁק־לֽוֹ:

33.בראשית (פרשת ויחי) פרק נ פסוק כד - כה

(כד) וַיֹּ֤אמֶר יוֹסֵף֙ אֶל־אֶחָ֔יו אָנֹכִ֖י מֵ֑ת וֵֽאלֹהִ֞ים פָּקֹ֧ד יִפְקֹ֣ד אֶתְכֶ֗ם וְהֶעֱלָ֤ה אֶתְכֶם֙ מִן־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את אֶל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֛ע לְאַבְרָהָ֥ם לְיִצְחָ֖ק וּֽלְיַעֲקֹֽב: (כה) וַיַּשְׁבַּ֣ע יוֹסֵ֔ף אֶת־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר פָּקֹ֨ד יִפְקֹ֤ד אֱלֹהִים֙ אֶתְכֶ֔ם וְהַעֲלִתֶ֥ם אֶת־עַצְמֹתַ֖י מִזֶּֽה:

34.העמק דבר בראשית (פרשת ויחי) פרק נ פסוק א

ויפל יוסף על פני אביו. הנראה שהיה יוסף עומד ברגע אחרון של חיי יעקב סמוך לו, ויעקב היה מדבר עמו בחשאי, והיינו שכתוב להלן שאמר יוסף לשבטים ואלהים פקד יפקד אתכם, וידוע שהוא סימני גאולה, ומאין ידע יוסף יותר מהם, אלא כך קבל מאביו מה שלא שמעו ברגע האחרון, שהיה שפע רוח הקדש עמו כנר המבהיק לפני גמר הסתלקותו, ובעמדו אצלו הרכין והביט על שפתי אביו הגוע, על כן נפל הוא על פניו יותר מכל הבנים:

35.דעת זקנים מבעלי התוספות בראשית (פרשת ויחי) פרק מז פסוק ל

אנכי אעשה כדבריך. מדרש כשם שאתה מצוני כך אני מצוה לאחי בשעת מיתתי להעלותי מכאן וכן מצינו שאמר לאחיו פקד יפקד אלהים אתכם וכו'. ונ"ל דלהא ניחא הא דפרש"י בואלה שמות שסימן זה מסור בידם מיעקב ומיוסף שבלשון זה דפקוד יפקוד יהיו נגאלים שהרי מצינו שיוסף אמר בפי' פקוד יפקוד אלהים אתכם ואמר הכא שיוסף אמר שיעשה כדברי יעקב ואם כן גם יעקב אמר בצוואה פקוד יפקוד אלהים אתכם:

36.רש"י שמות (פרשת שמות) פרק ג פסוק יח

(יח) ושמעו לקלך - מִכֵּיוָן שֶׁתֹּאמַר לָהֶם לָשׁוֹן זֶה, יִשְׁמְעוּ לְקוֹלְךָ, שֶׁכְּבָר סִימָן זֶה מָסוּר בְּיָדָם מִיַּעֲקֹב וּמִיּוֹסֵף, שֶׁבְּלָשׁוֹן זֶה הֵם נִגְאָלִים, יַעֲקֹב אָמַר לָהֶם "וֵאלֹהִים פָּקֹד יִפְקֹד אֶתְכֶם" (בראשית נ'), יוֹסֵף אָמַר לָהֶם "פָּקֹד יִפְקֹד אֱלֹהִים אֶתְכֶם" (שם):

37.ריקאנטי בראשית (פרשת בראשית) פרק א פסוק ג

ונתעוררו רבותינו זכרונם לברכה בספר הזוהר [טז ע"ב] על שלא הוזכר לשון אמירה במאמר ראשון, אף כי הוא אחד מעשרה מאמרות לא הוזכר בו בפירוש מאמר. והטעם שאין להזכיר לשון אמירה למעלה מהתשובה, וכך מפורש שם בלשון הזה…

38.זהר מנוקד/תרגום/ חלק א דף טז/ב ‏‏

[וַיֹּאמֶר הַזֶּה הוּא עוֹמֵד לִשְׁאֹל וְלָדַעַת. וַיֹּאמֶר, כֹּחַ שֶׁהִתְרוֹמֵם וַהֲרָמָתוֹ בַּחֲשַׁאי מִסּוֹד אֵין סוֹף בְּסוֹד (נ"א: בראש) הַמַּחֲשָׁבָה. וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים. עַכְשָׁו הוֹלִיד אוֹתוֹ הַהֵיכָל מִמַּה שֶּׁהוּסַר מִזֶּרַע שֶׁל קֹדֶשׁ וְהוֹלִיד בַּחֲשַׁאי. וְהַהוּא שֶׁמִּתְיַלֵּד, נִשְׁמָע בַּחוּץ מִי שֶׁהוֹלִיד אוֹתוֹ. הוֹלִיד בַּחֲשַׁאי שֶׁלֹּא נִשְׁמַע כְּלָל. כֵּיוָן שֶׁיָּצָא מִמֶּנּוּ מַה שֶּׁיָּצָא, נַעֲשָׂה קוֹל שֶׁנִּשְׁמָע בַּחוּץ.]‏

39.בראשית (פרשת בראשית) פרק א פסוק א

בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ: