פרשת וַיְחִ֤י יַעֲקֹב֙ התשפ״ה

 פרשת וַיְחִ֤י יַעֲקֹב֙ התשפ״ה

הרב ארי דוד קאהן                                                                                              ari.kahn@biu.ac.il

 

1.    בראשית פרק מט פסוק א - ד (פרשת ויחי)

(א) וַיִּקְרָ֥א יַעֲקֹ֖ב אֶל־בָּנָ֑יו וַיֹּ֗אמֶר הֵאָֽסְפוּ֙ וְאַגִּ֣ידָה לָכֶ֔ם אֵ֛ת אֲשֶׁר־יִקְרָ֥א אֶתְכֶ֖ם בְּאַחֲרִ֥ית הַיָּמִֽים: (ב) הִקָּבְצ֥וּ וְשִׁמְע֖וּ בְּנֵ֣י יַעֲקֹ֑ב וְשִׁמְע֖וּ אֶל־יִשְׂרָאֵ֥ל אֲבִיכֶֽם: (ג) רְאוּבֵן֙ בְּכֹ֣רִי אַ֔תָּה כֹּחִ֖י וְרֵאשִׁ֣ית אוֹנִ֑י יֶ֥תֶר שְׂאֵ֖ת וְיֶ֥תֶר עָֽז: (ד) פַּ֤חַז כַּמַּ֙יִם֙ אַל־תּוֹתַ֔ר כִּ֥י עָלִ֖יתָ מִשְׁכְּבֵ֣י אָבִ֑יךָ אָ֥ז חִלַּ֖לְתָּ יְצוּעִ֥י עָלָֽה: פ

2.    בראשית רבה (וילנא) פרשה צח סימן ב (פרשת ויחי)

אֵת אֲשֶׁר יִקְרָא אֶתְכֶם בְּאַחֲרִית הַיָּמִים – רַבִּי סִימוֹן אָמַר מַפֶּלֶת גּוֹג הֶרְאָה לָהֶם, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר: בְּאַחֲרִית הַיָּמִים תִּהְיֶה (יחזקאל ל״ח:ט״ז), רַבִּי יְהוּדָה אָמַר בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הֶרְאָה לָהֶם, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר: וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים יִהְיֶה הַר בֵּית ה׳ נָכוֹן (מיכה ד׳:א׳). רַבָּנָן אָמְרֵי בָּא לְגַלּוֹת לָהֶם אֶת הַקֵץ וְנִתְכַּסָּה מִמֶּנּוּ. רַבִּי יְהוּדָה בְּשֵׁם רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר אֲבִינָא שְׁנֵי בְּנֵי אָדָם נִגְלָה לָהֶם הַקֵּץ וְחָזַר וְנִתְכַּסָּה מֵהֶם, וְאֵלּוּ הֵם יַעֲקֹב וְדָנִיֵּאל, דָּנִיֵּאל: וְאַתָּה דָנִיֵּאל סְתֹם אֶת הַדְּבָרִים וַחֲתֹם (דניאל י״ב:ד׳). יַעֲקֹב, אֵת אֲשֶׁר יִקְרָא אֶתְכֶם בְּאַחֲרִית הַיָּמִים.

3.    רש"י בראשית פרק מט פסוק א (פרשת ויחי)

ואגידה לכם - בִּקֵּשׁ לְגַלּוֹת אֶת הַקֵּץ וְנִסְתַּלְּקָה מִמֶּנּוּ שְׁכִינָה וְהִתְחִיל אוֹמֵר דְּבָרִים אַחֵרִים:

4.    מזרחי (רא"ם) בראשית פרק מט פסוק א (פרשת ויחי)

בקש לגלות הקץ. בראשית רבה (בראשית רבה צט, ה). ולא ידעתי מי הכריחם לומר זה. ולמה לא יהיה "ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם" על הדברים העתידים לבא לכל שבט ושבט, והוא מה שכתוב (פסוק כח) "וזאת אשר דבר להם אביהם". ויהיה פירוש "ויברך אותם" (פסוק כח) - גם ברך אותם. ואולי קבלה היתה בידם.

5.    גור אריה בראשית פרק מט פסוק א (פרשת ויחי)

בקש לגלות הקץ. כמשמעות הכתוב "ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם באחרית הימים", ולא מצאנו שיקרא מאתים שנה "אחרית הימים" בדורות הראשונים שחייהם היה ק"ן שנה,

6.    תרגום המיוחס ליונתן - תורה בראשית פרק מט פסוק א (פרשת ויחי)

וּקְרָא יַעֲקֹב לִבְנוֹי וַאֲמַר לְהוֹם אִדַכּוּ מִסוֹאֲבוּתָא וְאֲחַוִי לְכוֹן רַזְיָיא סְתִימַיָא קִיצַיָיא גְנִיזַיָא וּמַתַּן אַגְרְהוֹן דְצַדִיקַיָיא וּפוּרְעָנוּתְהוֹן דִרְשִׁיעַיָא וּטְלָנֵיתָא דְעֵדֶן מָה הִיא כַּחֲדָא מִתְכַּנְשִׁין תְּרֵיסַר שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל מַקְפִין דַרְגְשָׁא דְדַהֲבָא דִרְבִיעַ עֲלָהּ מִן דְאִיתְגְלֵי אִיקָר שְׁכִינְתָּא דַיְיָ קִיצָא דְעָתִיד מַלְכָּא מְשִׁיחָא לְמֵיתֵי אִיתְכְּסֵי מִינֵיהּ וּבְכֵן אָמַר אִיתוּ וְאִיתְנֵי לְכוֹן מַה דְיֶאֱרַע יַתְכוֹן בְּסוֹף יוֹמַיָא:

7.    כתר יונתן בראשית פרק מט פסוק א (פרשת ויחי)

ויקרא יעקב לבניו ויאמר להם הטהרו מטומאה ואראה לכם סודות סתומים קיצים גנוזים ומתן שכרם של צדיקים ועונשיהם של רשעים ועונג של עדן מה הוא כאחד מתאספים תריסר שבטי ישראל מקיפים מיטה של זהב ששכב עליה, משׁנִתגלה כבוד שכינתו של יי, קץ של עתיד מלך המשיח לבוא כוסה ממנו, ובכך אמר בואו ואגיד לכם מה שיקרה אתכם בסוף הימים:

8.    רד"ק בראשית פרק מט פסוק א (פרשת ויחי)

ופירש את אשר, מאשר, כי את הוא במקום מן ברוב המקומות, כי הוא לא הגיד להם אלא קצת מאשר יקרא באחרית הימים יש בקרוב ויש ברחוק כמו מלת אחר, וזה ענינו כשיכנסו לארץ לרשתה, ואמר להם ברוח הנבואה קצת מאשר יקרא אותם, יש בחלוקתם ויש בהצלחתם במלחמה עם אויביהם. ועד יהודה זכר דרך לידתם:

9.    רבי אברהם בן הרמב"ם בראשית פרק מט פסוק א (פרשת ויחי)

ומאמרו באחרית הימים לפי שהברכות קשורות במצבם אשר אחר יציאת מצרים ובירושת הארץ לא במצבם בארץ מצרים:

10.רמב"ן בראשית פרק מט פסוק א (פרשת ויחי)

באחרית הימים - הם ימות המשיח, כי יעקב ירמוז אליו בדבריו, כמו שאמר עד כי יבא שילה ולו יקהת עמים. ורבותינו אמרו (פסחים נו א) שבקש לגלות את הקץ ונסתלקה ממנו שכינה, כי לדברי הכל אחרית הימים ימות המשיח הם:

11.צידה לדרך בראשית פרק מט פסוק א (פרשת ויחי)

Rabbi Yissachar Dov ben Yisrael Lezer Parnass Eilenburg was born in Posen, Poland, ca. 1550 -1623. 

רש"י ד"ה ואגידה לכם. בקש לגלות את הקץ וכו'. כתב הרא"ם ז"ל ב"ר ^{(צט, ה)}. ולא ידעתי מי הכריחם לומר זה ולמה לא יהיה ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם על הדברים העתידים לבא לכל שבט ושבט ואולי קבלה היתה בידם, עכ"ל. ותמהני למה לא זכר ולא פקד כלל מה שכתב הרמב"ן ז"ל שהרגיש בזה וכתב כי לדברי הכל אחרית הימים ימות המשיח הם, עכ"ל. ואני שמעתי ולא אבין שהרי מצינו אחרית הימים שאין פירושו ימות המשיח, כמו ^{(במדבר כד, יד)} לכה איעצך אשר יעשה העם הזה לעמך באחרית הימים. ואולי הרמב"ן הכי קאמר כי לדברי הכל באחרית הימים האמור כאן ימות המשיח הם ולא מכח משמעות הלשון אלא קבלה היתה בידם. ולי נראה דדיוקו מדקאמר האספו ואחר כך חזר ואמר הקבצו, אלא כל כרחך בקש לגלות את הקץ ואין ראוי לגלות את הקץ לכל אדם אלא דוקא לצנועים, לכן אמר מתחילה האספו כי לשון אסיפה שייך דוקא על זקנים כמו ^{(במדבר יא, טז)} אספה לי שבעים איש מזקני ישראל וגו', ואחר שראה שנסתלק ממנו השכינה הוצרך לחזור לקבצם לכן אמר לשון הקבצו דשייך על כל המון עם, כן נראה לי:

12.רבינו בחיי בראשית פרק מט פסוק א (פרשת ויחי) 1255-1340

באחרית הימים. הם ימות המשיח, וראוי היה שיגיד להם דברים עתידים בענין הגאולה הקרובה, היא גאולת מצרים, ואיך יתכן שיניח הענין הקרוב ולא ירמוז הגאולה הנפלאה ההיא, וירמוז הגאולה הרחוקה העתידה להיות באחרית הימים. ויתכן לפרש שכבר רמז לגאולת מצרים למעלה בתוך דבריו, כי מה שאמר: והיה אלהים עמכם, רמז להם גלות מצרים, ומה שאמר: והשיב אתכם אל ארץ אבותיכם, זו גאולת מצרים, שהרי ישראל ראוים היו ליכנס לארץ תכף צאתם ממצרים, לולא עון מרגלים שעכבם במדבר ארבעים שנה, ואחר שרמז לגאולת מצרים הוסיף לרמוז הגאולה האחרונה הזו באחרית הימים, לפי ששתיהן דומות זו לזו, וקבלה ביד הנביאים שעתידה גאולתנו זאת שתהיה בדמיון גאולת מצרים בהרבה ענינים, מלבד שתהיה בה תוספת מעלה והשגה בלבבות בידיעת הש"י. והזכיר בה שתי לשונות והם: האספו, והקבצו, לרמוז על שני קבוצים, הם: נדחי ישראל ונפוצות יהודה, על שם הכתוב: ^{(ישעיה יא, יב)} "ואסף נדחי ישראל ונפוצות יהודה יקבץ", ואמר הכתוב ג"כ: ^{(ישעיה נו, ח)} "עוד אקבץ עליו לנקבציו". כלומר עוד אוסיף קבוץ אחר, זהו שבט יהודה ובנימין, על הנקבצים ההם והם עשרת השבטים, ולא מצינו קבוץ כל גלות ישראל כי אם בגאולת ארץ מצרים ובגאולה זו העתידה, ומזה אמר הכתוב: ^{(ישעיה יא, יא)} "יוסיף ה' שנית ידו לקנות את שאר עמו", אמר "שנית" כנגד גאולת ישראל ממצרים ששם היו כל ישראל מקובצים, כי בגאולת בבל לא נתקבצו כלם שלא עלו מבבל רק אלפים וארבע רבוא, ורוב ישראל גלו לחלח וחבור נהר גוזן וערי מדי ושוב לא חזרו, ומזה אמר הכתוב "שנית".

13.שכל טוב (בובר) בראשית פרק מט פסוק א (פרשת ויחי) רבי מנחם ברבי שלמה  1139

באחרית הימים. אילו נאמר באחרית ימים הייתי אומר בסוף הדורות, אבל כשהוא אומר באחרית הימים, זו אחרית הימים האמורים לאברהם אבינו בין הבתרים, ת' שנה, כדכתיב ודור רביעי ישובו הנה (שם טו טז). ד"א באחרית הימים. בסוף הדורות, מלמד שביקש להודיעם גלות ארבע מלכיות, וזמן גלותם, וקץ הישועה האחרונה שעל ידי מלך המשיח, מיד נגלה עליו כבוד השכינה, ונבהל ונסתתמו הדברים ונעלמו ממנו, ...

14.חזקוני בראשית פרק מט פסוק א (פרשת ויחי)

באחרית הימים ימים לא נאמר אלא הימים הם מבוארים כבר שקבע הקדוש ברוך הוא לאברהם זקני זמן עבדות ד' מאות שנה בברית בין הבתרים.

15.דעת זקנים מבעלי התוספות בראשית פרק מט פסוק א (פרשת ויחי)

את אשר יקרא אתכם. פי' בסוף ד' מאות ושלשים שנה של גלות מצרים דהימים מכריחנו לפרש כן דאי לא הוה ליה למכתב באחרית ימים בסוף ימי העולם, ושמעתי באחרית הימים של הקדוש ברוך הוא דהיינו בסוף חמשת אלפים ובקש יעקב לגלות הקץ ונסתלקה ממנו שכינה ותמה ואמר למה אלו אין ראויים לגלות להן הקץ והלא אין בהם חטא כלו' אין בכל שמות השבטים לא חי"ת ולא טי"ת השיבו רוח הקדש גם אין בכל אותיות שמות השבטים לא קו"ף ולא צד"י אם כן אינן ראויין לגלות הקץ ועל אשר קראת לבניך להם אתה קורא לי אין אתה קורא כד"א ולא אותי קראת יעקב כי יגעת בי ישראל אין המדה זו שלך הולך רכיל מגלה סוד וגו' כשראה יעקב כך הפליגן בדברים ואמר ראובן בכורי אתה:

16.ריקאנטי בראשית פרק מט פסוק א (פרשת ויחי)

ויאמר יעקב אל בניו האספו ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם באחרית הימים [מט, א]. רמז להם על מה שיקרה להם בעצמם על מכירת יוסף, וזהו אשר יקרא אתכם. ואמר לראובן כי יש לו יתר שאת ויתר עז על אחיו כי לא פשע במכירתו של יוסף, אמנם בעבור שהיה פחז כמים ובלבל יצועי אביו אל תותר. ויתכן כי יצועי רמז לשכינה אחר שהם דברי יעקב והבן. ובשמעון ולוי אמר בסודם אל תבא נפשי זהו סוד העיבור. והוא כטעם [קהלת ד, ג] וטוב משניהם את אשר עדן לא היה, זהו [ז] אחלקם ביעקב ואפיצם בישראל. וליהודה אמר [ט] מטרף בני עלית, הרמז לרבן שמעון בן גמליאל, זהו [יא] כבס ביין כנוי לבושו שב לשם יתעלה, כענין ידין בגוים מלא גויות [תהלים קי, ו]. ואמרו רז"ל [שוחר טוב פכ"ד] שהקדוש ברוך הוא יש לו מלבוש אדום מדם המקדשים את השם יתעלה, עד כאן. לבושו ובדם ענבים סותו. ולזבולן אמר [יג] זבולן לחוף ימים ישכון, רמז בו על מיתת רבי יהודה בן בבא שישב בין שני הרים ובין שני תחומי שבת ושם נעצו בו ג' מאות לונכיות של ברזל [סנהדרין יג ע"ב]. ויתנכלו בצירוף לונכיות. ונרמז בפסוק [כג] וימררוהו ורובו וישטמוהו בעלי חצים, ובעון ויפשיטו את יוסף נפשט עורו של ר' ישמעאל. בעון ודבתם רעה לשונו של ר' יהודה נלחכה בפי חזיר. בעון שגרמו לומר חיה רעה אכלתהו, ומה שאמר רבי עקיבא [פסחים מט ע"ב] מי יתן לי תלמיד חכם ואנשכנו כחמור נסרק בשרו בשיני ברזל, ונרמז בפסוק [יד] יששכר חמורגרם רובץ בין המשפתים וירא מנוחה כי טוב, ראה מנוחת הצדיקים בגן עדן כי טובה היא ותענוג הארץ העליונה כי נעמה, ויט שכמו לסבול דינו של הב"ה ולא בטל הגזירה בשם. מכאן תבין גודל עונש המטריח את קונו, ובעוד שהיה למס היה עובד השם כי יצתה נשמתו באחד. ועתה נחזור לפירוש הפסוקים:

17.בראשית פרק נ פסוק כד - כה (פרשת ויחי)

(כד) וַיֹּ֤אמֶר יוֹסֵף֙ אֶל־אֶחָ֔יו אָנֹכִ֖י מֵ֑ת וֵֽאלֹהִ֞ים פָּקֹ֧ד יִפְקֹ֣ד אֶתְכֶ֗ם וְהֶעֱלָ֤ה אֶתְכֶם֙ מִן־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את אֶל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֛ע לְאַבְרָהָ֥ם לְיִצְחָ֖ק וּֽלְיַעֲקֹֽב: (כה) וַיַּשְׁבַּ֣ע יוֹסֵ֔ף אֶת־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר פָּקֹ֨ד יִפְקֹ֤ד אֱלֹהִים֙ אֶתְכֶ֔ם וְהַעֲלִתֶ֥ם אֶת־עַצְמֹתַ֖י מִזֶּֽה:

18.שמות פרק ג פסוק טז (פרשת שמות)

לֵ֣ךְ וְאָֽסַפְתָּ֞ אֶת־זִקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְאָמַרְתָּ֤ אֲלֵהֶם֙ ה֞' אֱלֹהֵ֤י אֲבֹֽתֵיכֶם֙ נִרְאָ֣ה אֵלַ֔י אֱלֹהֵ֧י אַבְרָהָ֛ם יִצְחָ֥ק וְיַעֲקֹ֖ב לֵאמֹ֑ר פָּקֹ֤ד פָּקַ֙דְתִּי֙ אֶתְכֶ֔םוְאֶת־הֶעָשׂ֥וּי לָכֶ֖ם בְּמִצְרָֽיִם:

19.שמות פרק ד פסוק י - יז (פרשת שמות)

(י) וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֣ה אֶל־ה֘' בִּ֣י אֲדֹנָי֒ לֹא֩ אִ֨ישׁ דְּבָרִ֜ים אָנֹ֗כִי גַּ֤ם מִתְּמוֹל֙ גַּ֣ם מִשִּׁלְשֹׁ֔ם גַּ֛ם מֵאָ֥ז דַּבֶּרְךָ֖ אֶל־עַבְדֶּ֑ךָ כִּ֧י כְבַד־פֶּ֛ה וּכְבַ֥ד לָשׁ֖וֹן אָנֹֽכִי: ... (יג) וַיֹּ֖אמֶר בִּ֣י אֲדֹנָ֑י שְֽׁלַֽח־נָ֖א בְּיַד־תִּשְׁלָֽח: (יד) וַיִּֽחַר־אַ֨ף ה֜' בְּמֹשֶׁ֗ה וַיֹּ֙אמֶר֙ הֲלֹ֨א אַהֲרֹ֤ן אָחִ֙יךָ֙ הַלֵּוִ֔י יָדַ֕עְתִּי כִּֽי־דַבֵּ֥ר יְדַבֵּ֖ר ה֑וּא וְגַ֤ם הִנֵּה־הוּא֙ יֹצֵ֣א לִקְרָאתֶ֔ךָ וְרָאֲךָ֖ וְשָׂמַ֥ח בְּלִבּֽוֹ: (טו) וְדִבַּרְתָּ֣ אֵלָ֔יו וְשַׂמְתָּ֥ אֶת־הַדְּבָרִ֖ים בְּפִ֑יו וְאָנֹכִ֗י אֶֽהְיֶ֤ה עִם־פִּ֙יךָ֙ וְעִם־פִּ֔יהוּ וְהוֹרֵיתִ֣י אֶתְכֶ֔ם אֵ֖ת אֲשֶׁ֥ר תַּעֲשֽׂוּן: (טז) וְדִבֶּר־ה֥וּא לְךָ֖ אֶל־הָעָ֑ם וְהָ֤יָה הוּא֙ יִֽהְיֶה־לְּךָ֣ לְפֶ֔ה וְאַתָּ֖ה תִּֽהְיֶה־לּ֥וֹ לֵֽאלֹהִֽים: (יז) וְאֶת־הַמַּטֶּ֥ה הַזֶּ֖ה תִּקַּ֣ח בְּיָדֶ֑ךָ אֲשֶׁ֥ר תַּעֲשֶׂה־בּ֖וֹ אֶת־הָאֹתֹֽת: 

20.שמות פרק ד פסוק כט - לא (פרשת שמות)

(כט) וַיֵּ֛לֶךְ מֹשֶׁ֖ה וְאַהֲרֹ֑ן וַיַּ֣אַסְפ֔וּ אֶת־כָּל־זִקְנֵ֖י בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל: (ל) וַיְדַבֵּ֣ר אַהֲרֹ֔ן אֵ֚ת כָּל־הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר ה֖' אֶל־מֹשֶׁ֑ה וַיַּ֥עַשׂ הָאֹתֹ֖ת לְעֵינֵ֥י הָעָֽם: (לא) וַֽיַּאֲמֵ֖ן הָעָ֑ם וַֽיִּשְׁמְע֡וּ כִּֽי־פָקַ֨ד ה֜' אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְכִ֤י רָאָה֙ אֶת־עָנְיָ֔ם וַֽיִּקְּד֖וּ וַיִּֽשְׁתַּחֲוֽוּ:

21.שמות רבה (וילנא) פרשה ה סימן יג (פרשת שמות)

וַיְדַבֵּר אַהֲרֹן אֵת כָּל הַדְּבָרִים, עָשָׂה כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא ^{(שמות ד':ט"ז)}: וְדִבֶּר הוּא לְךָ אֶל הָעָם. וַיַּעַשׂ הָאֹתֹת לְעֵינֵי הָעָם, כְּמָה שֶׁאָמַר לְמַעְלָה. וַיַּאֲמֵן הָעָם, עָשׂוּ כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא ^{(שמות ג':י"ח)}: וְשָׁמְעוּ לְקוֹלֶךָ, יָכוֹל לֹא הֶאֱמִינוּ עַד שֶׁרָאוּ הָאוֹתוֹת, לֹא, אֶלָּא וַיִּשְׁמְעוּ כִּי פָקַד ה', עַל הַשְּׁמוּעָה הֶאֱמִינוּ, וְלֹא עַל רְאִיַּת הָאוֹתוֹת. וּבַמֶּה הֶאֱמִינוּ, עַל סִימָן הַפְּקִידָה שֶׁאָמַר לָהֶם, שֶׁכָּךְ הָיָה מָסֹרֶת בְּיָדָם מִיַּעֲקֹב, שֶׁיַּעֲקֹב מָסַר אֶת הַסּוֹד לְיוֹסֵף וְיוֹסֵף לְאֶחָיו, וְאָשֵׁר בֶּן יַעֲקֹב מָסַר אֶת הַסּוֹד לְסָרַח בִּתּוֹ, וַעֲדַיִן הָיְתָה הִיא קַיֶּמֶת, וְכָךְ אָמַר לָהּ כָּל גּוֹאֵל שֶׁיָבֹא וְיֹאמַר לְבָנַי ^{(שמות ג':ט"ז)}: פָּקֹד פָּקַדְתִּי אֶתְכֶם, הוּא גּוֹאֵל שֶׁל אֱמֶת, כֵּיוָן שֶׁבָּא משֶׁה וְאָמַר: פָּקֹד פָּקַדְתִּי אֶתְכֶם, מִיָּד וַיַּאֲמֵן הָעָם. בַּמֶּה הֶאֱמִינוּ, כִּי שָׁמְעוּ הַפְּקִידָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: כִּי פָקַד ה' אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְכִי רָאָה אֶת עָנְיָם וַיִּקְּדוּ וַיִּשְׁתַּחֲווּ. 

22.בראשית פרק מא פסוק א (פרשת מקץ)

וַיְהִ֕י מִקֵּ֖ץ שְׁנָתַ֣יִם יָמִ֑ים וּפַרְעֹ֣ה חֹלֵ֔ם וְהִנֵּ֖ה עֹמֵ֥ד עַל־הַיְאֹֽר:

23.מדרש תנחומא (בובר) פרשת וישב סימן טו

ויוסף ירד תחלה למצרים, לקיים גזירה שנגזרה על הזקן שנאמר ועבדום וענו אותם וגו' ^{(בראשית טו יג)}, והיה יעקב מתירא לירד, מה עשה הקדוש ברוך הוא הוריד יוסף למצרים, ומשך לאביו שלא בטובתו, לכך נאמר ויוסף הורד מצרימה.

24.בראשית רבה (וילנא) פרשה צא סימן א (פרשת מקץ)

וַיַּרְא יַעֲקֹב כִּי יֶשׁ שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם ^{(בראשית מ"ב:א')}, ^{(תהלים קמ"ו:ה')}: אַשְׁרֵי שֶׁאֵל יַעֲקֹב בְּעֶזְרוֹ שִׂבְרוֹ עַל ה' אֱלֹהָיו. וַיַּרְא יַעֲקֹב כִּי יֶשׁ שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם, ... כִּי יֶשׁ שֶׁבֶר, זֶה הָרָעָב. כִּי יֵשׁ סֵבֶר, זֶה הַשָּׂבָע. כִּי יֶשׁ שֶׁבֶר, ^{(בראשית ל"ט:א')}: וְיוֹסֵף הוּרַד מִצְרָיְמָה, כִּי יֵשׁ סֵבֶר, ^{(בראשית מ"ב:ו')}: וְיוֹסֵף הוּא הַשַּׁלִּיט. כִּי יֶשׁ שֶׁבֶר, ^{(בראשית ט"ו:י"ג)}: וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ. כִּי יֵשׁ סֵבֶר ^{(בראשית ט"ו:י"ד)}: וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל. ^{(איוב ט':ז')}: הָאֹמֵר לַחֶרֶס וְלֹא יִזְרָח, זֶה יַעֲקֹב, ^{(איוב ט':ז')}: וּבְעַד כּוֹכָבִים יַחְתֹּם, אֵלּוּ עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים שֶׁהָיוּ נִכְנָסִים וְיוֹצְאִים לְמִצְרַיִם וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִים שֶׁיּוֹסֵף קַיָּם, וּלְיַעֲקֹב נִתְגַּלֶּה שֶׁיּוֹסֵף קַיָּם.

25.עץ יוסף בראשית פרשה צא סימן א (פרשת מקץ) הרב חנוך זונדל בן יוסף 1790-1859

כִּי יֵשׁ שֶׁבֶר זֶה הָרָעָב. שֶׁרָאָה שֶׁבֶר וְסֵבֶר. וְשֶׁבֶר הוּא מָלשון שִׁבְרוֹן כְּעִנְיַן הָרָעָב וְעִנְיַן יוֹסֵף שֶׁהוּרַד מִצְרַיְמָה וְעִנְיַן גְּזֵרַת וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אוֹתָם. וּכְלַפֵּי שְׁלָשְׁתָּן רָאָה ג"כ סֵבֶר. כְּלַפֵּי שֶׁבֶר שֶׁל הָרָעָב הָיָה ג"כ הַסַּבָּר שֶׁל הַשֹּׂבַע שֶׁכְּשֶׁבָּא יַעֲקֹב לְמִצְרַיִם נִסְתַּלֵּק הָרָעָב כְּדִלְעֵיל ס"פ פ"ט. וּכְלַפֵּי הַשֶּׁבֶר וְיוֹסֵף הוּרַד מִצְרַיְמָה שׁוּב הָיָה לָהֶם סֵבֶר שֶׁל וְיוֹסֵף הוּא הַשַּׁלִּיט. וּכְלַפֵּי הַשֶּׁבֶר שֶׁל וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אוֹתָם שׁוּב הָיָה סֵבֶר שֶׁל הַבְטָחָה וְאַחַ"כּ יֵצְאוּ בִּרְכוּשׁ גָּדוֹל:

26.בעל הטורים בראשית פרק נ פסוק כה (פרשת ויחי)

וישבע יוסף את בני ישראל. ולא השביע לבניו לפי שאמר להם בשכם לקחתם אותי ושמה תחזירו אותי (מכילתא בשלח יג, יט סוטה יג ב). ובמדרש יש, שהשביעם שלא ידחקו את הקץ כי יוסף ידע את הקץ כי יעקב גילה לו:

27.חומת אנך בראשית פרשת מקץ אות א החיד״א

א. מקץ שנתים ימים. רבינו מהר"א מגרמיזא ז"ל בפי' כ"י רמז מקץ שנתים קרי ביה קץ ת' שנים דנחסרו קץ שנים מגזרת ת' שנים והבאתיו על שפת הנחל. ויש להעיר מאי שיאטיה דרמז זה הכא ואפשר כמשז"ל דע"י שיוסף היה עבד נתכפר העבדות של גזרת ועבדום וענו אותם וכמ"ש במ"א והשתא יכון מאד דעתה דנגמר עבדות יוסף רמז דבזה נתכפר ועבדום ונחסר ק"ץ מת':

28.ירמיהו פרק לג פסוק כה - כו

(כה) כֹּ֚ה אָמַ֣ר ה֔' אִם־לֹ֥א בְרִיתִ֖י יוֹמָ֣ם וָלָ֑יְלָה חֻקּ֛וֹת שָׁמַ֥יִם וָאָ֖רֶץ לֹא־שָֽׂמְתִּי: (כו) גַּם־זֶ֣רַע יַעֲקוֹב֩ וְדָוִ֨ד עַבְדִּ֜י אֶמְאַ֗ס מִקַּ֤חַת מִזַּרְעוֹ֙ מֹֽשְׁלִ֔ים אֶל־זֶ֥רַע אַבְרָהָ֖ם יִשְׂחָ֣ק וְיַעֲקֹ֑ב כִּֽי־אָשִׁ֥יב אֶת־שְׁבוּתָ֖ם וְרִחַמְתִּֽים: ס

29.ספר דבש לפי – מערכת י׳ החיד״א

...ואפשר לרמוז כי יצחק הוא קץ חי שיהיה קץ מצרים בשביל חי שהוא היסוד שלא פגמו במצרים כמשז"ל שבזכות שהיו גדורים בעריות יצאנו ממצרים א"נ רמז קץ חי למשז"ל דבעבור שיוסף נמכר לעבד נתכפר העבדות שנגזר על ישראל ועבדום ועי"ז יצאו ברד"ו שנה וזהו קץ חי היה הקץ בעבור יוסף שהוא ביסוד שהוא חי ורמז ישחק שע"י ח"י יתבטלו ת' איש דעשו גי' ש"ק מישחק ואפשר דכשנתן ש' ולקח צ' נתעבר ביוסף כמ"ש הרב עיר בנימין בשם האר"י ז"ל דיוסף שטנו של עשו ודו"ק:

30.כלי יקר על בראשית פרק לז פסוק א

דבר אחר, שכבר נאמר לאברהם כי גר יהיה זרעך (שם טו יג) וגם יעקב יש לו חלק בפריעת חוב זה והוא בקש ישיבה של שלוה במקום מגורי אביו כי משנולד יצחק התחיל הגירות, ואברהם ויצחק היו מחזיקים את עצמם כגרים והיו נדים ומטולטלים ממסע למסע, ולא היו קונין נחלת שדה וכרם, והכל עשו כדי לשלם מהרה חוב כי גר יהיה זרעך, בשלמא עשו שהלך לו אל ארץ, שפיר קאמר אין לי חלק במתנה של ארץ הזאת, ולא בפריעת החוב, כמו שפירש"י סוף פרשה וישלח על פסוק וילך אל ארץ (לו ו): אבל יעקב היה בארץ כנען, ורצה לקבל חלק במתנת הארץ, ולא רצה לשלם חוב כי גר יהיה זרעך, ע"כ קפצה עליו רוגזו של יוסף לכך נאמר בארץ כנען, ואילו לא בטלה מיעקב ישיבה של מנוחה לא היו ימים אלו עולים לו למספר ת' שנה והיה מתאחר הקץ בהכרח:

31.בראשית פרק לז פסוק יד (פרשת וישב)

וַיֹּ֣אמֶר ל֗וֹ לֶךְ־נָ֨א רְאֵ֜ה אֶת־שְׁל֤וֹם אַחֶ֙יךָ֙ וְאֶת־שְׁל֣וֹם הַצֹּ֔אן וַהֲשִׁבֵ֖נִי דָּבָ֑ר וַיִּשְׁלָחֵ֙הוּ֙ מֵעֵ֣מֶק חֶבְר֔וֹן וַיָּבֹ֖א שְׁכֶֽמָה:

32.רש"י בראשית פרק לז פסוק יד (פרשת וישב)

מעמק חברון - והלא חברון^ה בהר, שנאמר (במדבר יג כב) ויעלו בנגב ויבא עד חברון, אלא מעצה עמוקה של [אותו] צדיק הקבור בחברון, לקיים מה שנאמר לאברהם בין הבתרים (לעיל טו יג) כי גר יהיה זרעך:

33.בעל הטורים בראשית פרק מט פסוק א (פרשת ויחי)

שביקש לגלות להם הקץ ונסתם ממנו (ב"ר צו א). אמר יעקב שמא יש בכם חטא. אמרו לו תדקדק בשמותנו ולא תמצא בהם אותיות חט. ואמר להם גם אין בהם אותיות קץ (עיין ירושלמי יומא ס"פ ז' בבלי שם עג ב):

34.בראשית רבה (וילנא) פרשה צח סימן ב (פרשת ויחי)

וַיֹּאמֶר הֵאָסְפוּ וגו׳ –...וְרַבָּנָן אָמְרֵי צִוָּה אוֹתָן עַל הַמַּחְלֹקֶת, אֲמַר לְהוֹן תִּהְיוּ כֻּלְכוֹן אֲסִיפָה אֶחָת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וְאַתָּה בֶן אָדָם קַח לְךָ עֵץ אֶחָד וּכְתֹב עָלָיו וגו׳ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וגו׳ (יחזקאל ל״ז:ט״ז), חֲבֵרוֹ כְּתִיב, נַעֲשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲגֻדָּה אַחַת, הַתְקִינוּ עַצְמְכֶם לַגְאֻלָּה, מַה כְּתִיב אַחֲרָיו: וְעָשִׂיתִי אֶתְכֶם לְגוֹי אֶחָד וגו׳ (יחזקאל ל״ז:כ״ב).

 

35.במדבר פרק לא פסוק מט (פרשת מטות)

וַֽיֹּאמְרוּ֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה עֲבָדֶ֣יךָ נָֽשְׂא֗וּ אֶת־רֹ֛אשׁ אַנְשֵׁ֥י הַמִּלְחָמָ֖ה אֲשֶׁ֣ר בְּיָדֵ֑נוּ וְלֹא־נִפְקַ֥ד מִמֶּ֖נּוּ אִֽישׁ:

36.פירוש הטור הארוך על בראשית פרק נ פסוק כה

פקד יפקוד אתכם. פי' אני בשר ודם מת, אבל מלך אל חי וקים יפקוד אתכם. ואמר "פקד יפקוד" לשון לא נפקד ממנו איש(במדבר לא, מט) פי', יחסר לכם ממנין השעבוד כמנין "פקוד", שלא היו שם אלא רד"ו שנה וחסר ממנין ת' כמנין "פקוד" שהוא ק"ץ ונשארו ר"י, דהיינו רד"ו שנה (רבעה"ת):

37.ישעיהו פרק מ פסוק א - כו

(א) נַחֲמ֥וּ נַחֲמ֖וּ עַמִּ֑י יֹאמַ֖ר אֱלֹהֵיכֶֽם: (ב) דַּבְּר֞וּ עַל־לֵ֤ב יְרֽוּשָׁלִַ֙ם֙ וְקִרְא֣וּ אֵלֶ֔יהָ כִּ֤י מָֽלְאָה֙ צְבָאָ֔הּ כִּ֥י נִרְצָ֖ה עֲוֹנָ֑הּ כִּ֤י לָקְחָה֙ מִיַּ֣ד ה֔' כִּפְלַ֖יִם בְּכָל־חַטֹּאתֶֽיהָ: ס ... (כו) שְׂאוּ־מָר֨וֹם עֵינֵיכֶ֤ם וּרְאוּ֙ מִי־בָרָ֣א אֵ֔לֶּה הַמּוֹצִ֥יא בְמִסְפָּ֖ר צְבָאָ֑ם לְכֻלָּם֙ בְּשֵׁ֣ם יִקְרָ֔א מֵרֹ֤ב אוֹנִים֙ וְאַמִּ֣יץ כֹּ֔חַ אִ֖ישׁ לֹ֥א נֶעְדָּֽר: ס