פרשת
בְּהַעֲלֹתְךָ
התשע"ב
הרב ארי דוד קאהן
Rabbi Ari Kahn מת"ן י'ז סיון התשע"ב
Adk1010@gmail.com http://Rabbiarikahn.com http://arikahn.blogspot.com
1.
במדבר פרשת בהעלותך פרק
י
נ (לה) וַיְהִי בִּנְסֹעַ
הָאָרֹן וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה קוּמָה ה’ וְיָפֻצוּ אֹיְבֶיךָ וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךָ מִפָּנֶיךָ:
(לו) וּבְנֻחֹה יֹאמַר שׁוּבָה ה’ רִבְבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל: פ
2.
מדרש משלי (בובר) פרשה
כו סימן כד
ויהי בנסוע הארון
(שם /במדבר/ י לה). בין למעלה בין למטה נקוד, רבי אמר ספר היה בפני עצמו ונגנז.
3.
הלכות ספר תורה (גנזי מצרים)
עמוד 37
ומיבעי ליה לסופר
לעשות תרי נונין הפוכין לפרשת ויהי בנסע הארון שהיא מסורת בידֵנו נמי ויש לה טעם גדול
ובפרק כל כתבי הקדש במסכת שבת משכחת עיקרה מפורש והכי גרסינן התם תנו רבנן ויהי בנסע
הארון ויאמר משה קומה ייי פרשה זו עשה לה הקדוש ברוך הוא סמאנות מלמעלה ומלמטה לומר
שאין זה מקומה רבי אומ' לא מן השם הוא זה אלא מפני שספר חשוב בפני עצמו ... ובמקצת
מדרשות דרשי טעמ' אחרינא ואמ' מה ראו חכמ' ליתן נונין הפוכין על ויהי העם כמתאוננים
אלא אמרו חכמים כל התורה כולה מיוחדת לנבואת משה חוץ מאילו שני פסוקין שהן מנבואת אלדד
ומידד לפיכך סייגן בנון כפוף ונטפל בתורה ושבעה מהן בספר תילין מן יורדי הים ו'
נונין על ו' פיסוקין עד ויצעקו יקם סערה ולמה הן נכפפין שכל רוכב הים אינם מאמינים
בחייהן ואמונתן נכפפין לאחוריהן להודיעך שאין חייהן חיין והן כופרין באמונת בוראן
4.
מדרש אגדה (בובר) במדבר
פרשת בהעלותך פרק י סימן לה
ויהי בנסוע,
פרשה זו נעשית בסימנין מלמעלה ומלמטה, ללמדך שאין זו מקומה, אלא בתחלת מסע הדגלים:
ויש אומרים שהוא בפני עצמו, ומטעם זה עשה בר קפרא לספר התורה שבעה ספרים,
ועל זה דורש חכמות (נשים) בנתה ביתה [חצבה עמודיה שבעה] (משלי ט' א'), אלו שבעה ספרי
תורות, ומטעם זה שנינו תורה שבלה אם יש בה ללקוט (פ') [פ"ה] אותיות כפרשת ויהי
בנסוע וגו', מטמא את הידים:
5.
פתרון תורה פרשת בהעלותך
עמוד 144
ד' א' ויהי בנסע
וג' ובנחה, יש אומ' לא נא' השעורין האילו אילא ליתן סימן, כל מקום שימצא הכת' פ' וה'
אותיות כפרשת ויהי בנסע ובנוחה ספר הוא בפני בעצמו לגניזה ולהוגאה ולטמא את הידים.
6.
פתרון תורה פרשת בהעלותך
עמוד 145
אילא
ויהי בנסע הארון הא' נוסע את נוסעיו והכהנים ניכנסין תחתיו, ולוים מהלכין אחריו, וישר'
שנים עשר מיל ושכינה עשרים וארבעה מילין. בשמונה מקומות שנעשו ניסין בארון מה שלא ראו
אבות העולם ודורות ראשונים, והלא מיום שנעשה ועד יום שניגנז לא נמנע הימנו במעשה ניסים,
7.
מסכת סופרים פרק ששי
(א) הכותב צריך לעשות שיעור בפתיחה של (במדבר י) ויהי בנסוע הארון מלמעלה
ומלמטה שהוא ספר בפני עצמו וי"א שמקומו בנסיעת דגלים:
8.
רש"י במדבר פרשת בהעלותך
פרק י פסוק לה
(לה) ויהי בנסע הארן - עשה לו סמניות מלפניו ומלאחריו, לומר שאין זה
מקומו. ולמה נכתב כאן, כדי להפסיק בין פורענות לפורענות וכו' כדאיתא בכל כתבי הקדש
(שבת קטז א):
קומה
ה' - לפי שהיה מקדים לפניהם מהלך שלשת ימים, היה משה אומר עמוד והמתן לנו ואל תתרחק
יותר במדרש תנחומא בויקהל:
ויפוצו
אויביך - המכונסין:
וינסו
משנאיך - אלו הרודפים:
משנאיך
- אלו שונאי ישראל, שכל השונא את ישראל שונא את מי שאמר והיה העולם, שנאמר (תהלים פג,
ג) ומשנאיך נשאו ראש, ומי הם, על עמך יערימו סוד:
9.
רמב"ן במדבר פרשת
בהעלותך פרק י פסוק לה
(לה) ויהי בנסוע הארון - עשה לו סימן מלפניו ומלאחריו לומר שאין זה
מקומו...לשון רש"י. ולא פירש לנו הרב מה הפורענות הזו שהוצרך להפסיק בה, כי לא
נזכר כאן בכתוב פורענות קודם ויהי בנסוע הארון. ולשון הגמרא שם, פורענות שנייה ויהי
העם כמתאוננים (להלן יא א), פורענות ראשונה דכתיב ויסעו מהר ה' (פסוק לג), ואמר רבי
חנינא מלמד שסרו מאחרי ה'. וכתב הרב בפירושיו שם, בתוך שלשת ימים למסעם התאוו תאוה
האספסוף להתרעם על הבשר כדי למרוד בה'. ואלו דברי תימה, שהרי פורענות ויהי העם כמתאוננים
כתובה ראשונה ושל תאוה שניה, ושתיהן סמוכות. אולי סבר הרב שנכתבו שלא כסדרן, רמז על
הראשונה באמרו "מהר ה'", כי שמא מעת נסעם חשבו לעשות כן, והפסיק וכתב את
השניה ואחר כך חזר לראשונה. ואין בזה טעם או ריח:
אבל
ענין המדרש הזה מצאו אותו באגדה, שנסעו מהר סיני בשמחה כתינוק הבורח מבית הספר,
אמרו שמא ירבה ויתן לנו מצות, וזהו ויסעו מהר ה', שהיה מחשבתם להסיע עצמן משם מפני
שהוא הר ה', וזהו פורענות ראשונה. והפסיק, שלא יהיו שלש פורעניות סמוכות זו לזו
ונמצאו מוחזקים בפורענות. וקרא החטא "פורענות" אף על פי שלא אירע להם ממנו
פורענות. ושמא אלמלא חטאם זה היה מכניסם לארץ מיד:
10. חזקוני
במדבר פרשת בהעלותך פרק י פסוק לה
(לה) ויהי בנסע הארן תניא רבן שמעון בן גמליאל אומר עתידה פרשה זו שתעקר
מכאן ותכתב במקומה ולמה נכתבה כאן כדי להפסיק בין ויהי העם כמתאוננים לויסעו מהר ה'
ששניהם פורעניות. והיכן מקומה אמר ר' יוסי בדגלים, כלומר תכף אחר ונסעו הקהתים נושאי
המקדש וגו'
11. פירוש
הריב"א על התורה במדבר פרשת בהעלותך פרק י פסוק לה
ואי
אמרת מאי טעמא עשה סימן מן נו"ן ולא מאות אחרת. י"ל דלהכי נקט אות נו"ן
שהיא חמשים מפני שהם חמשים פרשיות למפרע מכאן ועד אותו מקום שהיתה ראויה ליכתב אותה
פרשה דויהי בנסוע דהיינו בפ' במדבר סיני דה"ל למכתב אצל ונסע אהל מחנה הלוים וגו' שהרי הארון נוסע
תחלה ואח"כ אהל מועד ודוק בקראי ותמצא כמנין ולהכי הויין הפוכות להורות כמנין
נ' פרשיות למפרע ואם תרצה לבקש תמנה למפרע ותמצאם:
12. במדבר
פרק ב
(יז) וְנָסַע אֹהֶל מוֹעֵד מַחֲנֵה הַלְוִיִּם בְּתוֹךְ הַמַּחֲנֹת
כַּאֲשֶׁר יַחֲנוּ כֵּן יִסָּעוּ אִישׁ עַל יָדוֹ לְדִגְלֵיהֶם: ס
13. ריקאנטי
במדבר פרשת בהעלותך פרק י פסוק לה
ויהי
בנסע הארון ויאמר משה וגו' [שם לה]. בנס"ע בגמטרי"א יעקב, ועל כן הנו"ן
הפוכה, כאדם הכורע על ברכיו לפני המלך ומבקש ממנו צרכיו, וכן צורת יעקב אבינו חקוקה
בכסא הכבוד.
14. רבינו
בחיי במדבר פרשת בהעלותך פרק י פסוק לה
...כדי לחזק הענין היו הנוני"ן שתים, ומפני שעתידין השמים והארץ
שיתחדשו אחר היובל יתכן לומר כי על כן היו שתי נוני"ן, והזכיר לשון
"ויהי" אחר כל נו"ן ונו"ן, להורות על ההויה אחר כל יובל ויובל,
וזה סוד הנו"ן שחסר נעים זמירות מן המזמור הנקרא: (תהלים קמה, א) "תהלה לדוד"
לפי שאות נו"ן תורה על נפילה, וביובל הוא עתיד ליפול ויחזור לתהו ובהו, וכדי לבאר
שעתיד להתחדש אחר היובל רמז הנו"ן אחר כך שאמר: "סומך ה' לכל הנופלים",
הזכיר זקיפה אחר הנפילה כשם שהזכיר כאן הויה אחר הנוני"ן, וכדי להעיר הלבבות על
הענין הזה באו בתורתנו הצרופה מצות השמטה והיובל שהם מן המצות המקובלות.
15. ספורנו
במדבר פרשת בהעלותך פרק י פסוק לה
(לה) ויהי בנסוע הארון. ללכת ולהכנס לארץ ישראל:
קומה
ה' ויפוצו איביך. כי אמנם לולא שלחו מרגלים היו נכנסים בזולת מלחמה שהיו האומות בורחים
כעזובת החורש והאמיר אשר עזבו מפני בני ישראל (ישעיהו יז, ט):
וינוסו
משנאיך מפניך. פן יבאו ישראל להחרימם:
16. מלבי"ם
במדבר פרשת בהעלותך פרק י פסוק לה
(לה) ויהי בנסוע הארון, באשר הלכו אז כדי לכנס לארץ מיד, וה' הבטיחם
שלא יצטרכו לשום מלחמה רק ה' ילך לפניהם ויגרש מפניהם אויב ויאמר השמד, שע"ז הלך
ארון הברית שעליו שכינת ה', בראשם, להקדים לפניהם לגרש את האויב, כמ"ש רב לכם
שבת בהר הזה פנו וסעו לכם וכו' עלה רש, ופרש"י עפ"י דברי חז"ל שא"ל
שא"צ להם להלחם כי ה' ילחם להם רק ללכת ולרשת את הארץ, וע"כ אמר משה אל ה'
ההולך עם ארון קדשו, להוריש יושבי הארץ, קומה ה' ויפוצו אויביך, ויש הבדל בין אויב
ובין שונא, שאויב איבתו גלויה והם המקובצים למלחמה וכשיקום ה' יפוצו אויביך והשונאים
אינם מקובצים למלחמה רק שומרים שנאה בלב והם לא יתחילו כלל להכין צבא מלחמה רק ינוסו
תיכף כגרגשי שפנה והלך לו:
17. כלי
יקר על במדבר פרק י פסוק לה
ויהי
בנסוע הארון. יש מרז"ל שאמרו (שבת קטז.) שב' פסוקים אלך הם ספך בפני עצמו וע"כ
מנה ז' ספרים בתורה. וכי יפלא ממך דבר לאמר הרי עיקר התורה למצותיה נתנה ובספר זה
אין רמז לשום מצוה, אענה אני חלקי ואומר שלמצות פריה ורביה עשה ספר בפני עצמו, כי
במצוה זו תלוי קיום העולם וגורם השראת השכינה כמ"ש רז"ל (יבמות סד.) כל מי
שאינו עוסק בפו"ר גורם לשכינה שתסתלק מישראל, שנאמר ובנחה יאמר שובה ה' רבבות
אלפי ישראל. מלמד שאין השכינה שורה בפחות מב' אלפים וב' רבבות מישראל הרי שהיו ישראל
כ"ב אלף פחות אחד וזה שלא עסק בפו"ר נמצא שגורם לשכינה שתסתלק מישראל. וזו
מצוה ראשונה שנצטוה אדה"ר עליה כי מיד אחר שנאמר (בראשית א כז) ויברא אלהים את
האדם וגו'. כתיב (שם א כח) ויאמר להם פרו ורבו. כך עשה ספר מיוחד ממצוה זו לומר שהשראת
השכינה בישראל צריך כ"ב אלף וממילא ידע כל איש מישראל להיות זהיר במצות פו"ר
למלאות המספר. וראיה גדולה לדברינו מן פר' מתאוננים שסמוכה לה כמו שיתבאר בסמוך:
18. מדרש
תהלים (בובר) מזמור ג
[ב] דבר אחר מזמור לדוד בברחו. זהו שאמר הכתוב לא ידע אנוש ערכה (איוב
כח יג), אמר ר' אלעזר לא ניתנו פרשיותיה של תורה על הסדר, שאם ניתנו על הסדר, כל
מי שהוא קורא בהם היה יכול להחיות מתים, ולעשות מופתים, לכך נתעלמה סדורה של תורה,
והוא גלוי לפני הקדוש ברוך הוא, שנאמר ומי כמוני יקרא ויגידה ויערכה לי (ישעיה
מד ז), ר' יעקב בשם ר' אחא אמר למה נסמכה פרשת גוג ומגוג לפרשת אבשלום, לומר לך שקשה
הבן הרע לאביו יותר ממלחמות גוג ומגוג, ר' יהושע בן לוי ביקש לישב על הספר הזה, יצאת
בת קול ואמרה אל תפיחי את הישן, ר' ישמעאל בקש לישב על הספר הזה לפני רבו, אמר כתיב
סמוכים לעד לעולם עשוים באמת וישר (תהלים קיא ח).
19. העמק
דבר פתיחה לספר במדבר:
זה
הספר נקרא בפי התנא רחב"ג סוטה דל"ו חומש הפקודים. וכ"כ בה"ג.
ונרשם בדעת רבותינו ענין שני הפקודים שבזה הספר. יותר משארי דברים שמיוחדים בזה הספר.
כמו המרגלים וברכת בלעם ועוד הרבה. משום דעיקר זה הספר הוא המחליף ומשנה הליכות
עם ה' בחיי העולם מאז שהגיעו לא"י. מן הדרך שהלכו במדבר. שבמדבר היו מתנהגים
במדת תפארת שהלך לימין משה שהוא לגמרי למעלה מהליכות הטבע. ובא"י הלכו בדרך הטבע
בסתרי השגחת מלכות שמים ב"ה. וזה השנוי התחיל עודם במדבר בשנת הארבעים כמו שביארנו
בפ' חקת. עפ"י זה השנוי נעשו מלחמות ישראל עם הכנעני ועם סיחון בדרך הטבע. וגם
המטה לא הי' עוד ביד משה תמיד אלא לעת הצורך לפי ההכרח כמו שביארנו שם. וע"ז
השנוי המצוין בזה הספר אמרו חז"ל בבראשית רבה פ"ג ויבדל אלהים בין האור ובין
החשך זה ספר במדבר שהוא מבדיל בין יוצאי מצרים ובין באי האר. אכן עיקר ההפרש הזה הי'
ניכר בשני הפקודים שיהו שני ענינים שוים בחומר המעשה. ונשתנו בצורת המעשה לפי הליכות
ישראל. מש"ה בפעם הראשונה הי' עפ"י סדר הדגלים מד' רוחות כמרכבה לשכינה.
והי' אפרים ראש הדגל וקודם למנשה. ולא כן בפקודי פ' פינחס בשנת הארבעים. כמש"כ
בפנים ב' כ'. ועוד בפקודי פ' במדבר היו הראשים מוכרחים להיות מאותו השבט. ולא כן הי'
בפקודי פ' במדבר היו הראשים מוכרחים להיות מאותו השבט. ולא כן הי' בפקודי פ' פינחס
כמש"כ בפנים א' מקרא ב'. מש"ה רשום זה הענין מאד. עד שראו חז"ל לקרוא
שם להספר חומש הפקודים. והנראה דעפ"י זה ההכונה אמרו חז"ל דויהי בנסוע
הארון הוא ספר בפ"ע. ללמדנו באשר כי התחלת השנוי הי' מן ויהי העם כמתאוננים וגו'
כי בשביל שהתנהגו במדת תפארת נענשו מיד אחר שחטאו. כי הי' צל ההשגחה על יד ימינם.
ודבר זה היה קשה עליהם לסבול עד שגרם לשלוח מרגלים כאשר יבואר ר"פ שלח. ומזה נשתלשל
והלך עד שהגיע לזה השנוי כאשר יבואר שם. וא"כ פרשה זו קטנה היא המחלקת בין
שני אופני הליכות ישראל. עד שכל חלק א' מן הספר הוא ספר בפ"ע. כמו זה ההילוך הוא
ספר בפ"ע. וזה ההילוך הוא ספר בפ"ע. וכמש"כ בפ' בראשית עה"פ
זה ספר. שספור ענין גדול נקרא ספר:
No comments:
Post a Comment