Twitter

Friday, January 13, 2023

Parashat Shmot - A new King - who Forgot Yosef

 פרשת שמות התשע"ב 

 

הרב ארי דוד קאהן                                                                                          Rabbi Ari Kahn                       

מת"ן י'ז טבת התשע"ב                                                                                     Adk1010@gmail.com        

http://Rabbiarikahn.com                                                         http://arikahn.blogspot.com           


Audio

https://www.yutorah.org/lectures/lecture.cfm/768047/rabbi-ari-kahn/a-new-king-who-forgot-yosef/   

 

1.    שמות פרק א 

(ו) וַיָּמָת יוֹסֵף וְכָל אֶחָיו וְכֹל הַדּוֹר הַהוּא:(ז) וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ וַיִּרְבּוּ וַיַּעַצְמוּ בִּמְאֹד מְאֹד וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ אֹתָם: פ

(ח) וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ עַל מִצְרָיִם אֲשֶׁר לֹא יָדַע אֶת יוֹסֵף:(ט) וַיֹּאמֶר אֶל עַמּוֹ הִנֵּה עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רַב וְעָצוּם מִמֶּנּוּ:(י) הָבָה נִתְחַכְּמָה לוֹ פֶּן יִרְבֶּה וְהָיָה כִּי תִקְרֶאנָה מִלְחָמָה וְנוֹסַף גַּם הוּא עַל שֹׂנְאֵינוּ וְנִלְחַם בָּנוּ וְעָלָה מִן הָאָרֶץ:

 

2.    מדרש אגדה (בובר) שמות פרק א סימן ח 

 [ח] ויקם מלך חדש. וכי מלך חדש היה פרעה, אלא מלמד שחדש להם גזירות קשות: ד"א ויקם מלך חדש וגו'. הוא היה פרעה הראשון, אלא אמרו לו נזדווג להם, אמר להם שוטים עד עכשיו היו מושלים בנו ולא היינו מושלים עליהם ואלולי יוסף לא היה לאותם אנשים חיים, ואנו רוצים להזדווג עמהם, מיד הורידוהו מכסאו ועשה ג' חדשים, אחר מכאן אמר להם כל מה שאתם אומרים אני שומע לכם, החזירוהו לכסאו, לפיכך אומר ויקם מלך חדש, הדא הוא דכתיב בה' בגדו כי בנים זרים ילדו (הושע ה' ז'), שהפרו בני ישראל ברית מילה. עתה יאכלם חדש (שם), הדא הוא דכתיב ויקם מלך חדש: אשר לא ידע אח יוסף. וכי לא היה מכיר את יוסף, אלא לא ידע אשר עשה עמו בימי רעבון:

 

3.    פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) שמות פרק א סימן ח 

ויקם מלך חדש על מצרים. כיון שראו מצרים שישראל פרין ורבין כל כך, מיד קמו עליהם בגזירות, וכן בדוד אמר הפך לבם לשנוא עמו להתנכל בעבדיו (תהלים קה כה): ויקם מלך חדש. לא אמר וימת מלך מצרים, אלא ויקם מלך חדש הוא בעצמו היה, ומהו חדש, שנתחדשו גזירותיו. ומהו ויקם, קם על ישראל לאויב, כמו לאור יקום רוצח (איוב כד יד), כי קמו בי עדי שקר (תהלים כז יב): אשר לא ידע את יוסף. כמו שלא ידע את יוסף, שהרי יוסף הביא את הכסף ביתה פרעה, וקנה כל אדמת מצרים לפרעה, ותיקן עליהם מס, שנאמר ונתתם חמישית לפרעה (בראשית מז כד), לפיכך כתוב אשר לא ידע את יוסף, כשם שכפר ביוסף, דכתיב אשר לא ידע את יוסף, כך כפר בבורא הכל, שהרי אמר לו יוסף את אשר האלהים עושה הגיד לפרעה (שם מא כה), והוא אמר לא ידעתי את ה', ארורים הם הרשעים, שהם כפויי טובה, שכופרין במי שעשה עמהם טובה:

 

4.    תלמוד בבלי מסכת סוטה דף יא עמוד א 

ויקם מלך חדש וגו' - רב ושמואל, חד אמר: חדש ממש, וחד אמר: שנתחדשו גזירותיו. מאן דאמר חדש ממש, דכתיב: חדש, ומאן דאמר שנתחדשו גזירותיו, דלא כתיב וימת וימלוך. +שמות א+ אשר לא ידע את יוסף - דהוה דמי כמאן דלא ידע ליה כלל.

Now there arose a new king etc. Rav and Samuel [differ in their interpretation]; one said that he was really new, while the other said that his decrees were made new. He who said that he was really new did so because it is written ‘new’; and he who said that his decrees were made new did so because it is not stated that [the former king] died and he reigned [in his stead]. Who knew not Yosef — he was like one who did not know [Yosef] at all.

 

 

 

5.    תרגום אונקלוס שמות פרק א פסוק ח 

(ח) וקם מלכא חדתא על מצרים דלא מקיים גזירת יוסף:

 

6.    רש"י שמות פרשת שמות פרק א פסוק ח

(ח) ויקם מלך חדש - רב ושמואל חד אמר חדש ממש. וחד אמר, שנתחדשו גזרותיו:

אשר לא ידע - עשה עצמו כאלו לא ידע:

 

7.    אבן עזרא שמות (הפירוש הארוך) פרשת שמות פרק א פסוק ח

(ח) ויקם מלך חדש פירושו כמשמעו בלא תוספות שלא היה מזרע המלוכהעל כן כתיב ויקם, כמו כי הקים בני את עבדי (ש"א כב, ח):

 

8.    רבינו בחיי שמות פרשת שמות פרק א פסוק ח 

(ח) ויקם מלך חדש. נחלקו רז"ל (עירובין נג א) בזה, יש מהם שאומרים חדש ממש, ויש אומרים שנתחדשו גזרותיו. ונראה לפרש כי המלך הזה נולד בזמן שהיה יוסף בבית האסורים. הוא שכתוב עליו "יום הולדת את פרעה" (בראשית מ, כ), כלומר יום שנולד בו פרעה, כי קרא המלך שם בנו כשמו, ויהיה כדברי האומר חדש ממש, וזהו שאמר "אשר לא ידע את יוסף", כי לא ידעו ולא הכירו כלל כי הוא בן המלך הראשון הזקן.

 

9.    ספורנו שמות פרשת שמות פרק א פסוק ח 

 (ח) ויקם מלך חדש על מצרים וכו'. אף על פי שהיה זכרון ממנו בדברי הימים למלכים בלי ספק, בפרט בענין החדוש אשר שם לחוק לא עלתה על לב המלך החדש אפשרות היותו מזה העם,ושהיה עם זה ראוי לשאת פנים לעמו בעבורו:

 

10. כלי יקר שמות פרשת שמות פרק א פסוק ח 

(ח) ויקם מלך חדש על מצרים וגו'. לשון קימה לא מצינו במלך, כי הוה ליה לומר וימלוך מלך חדש על מצרים מהו ויקם. ונראה לפי שלשון קימה שייך במי שקם על רעהו להרע לו, כמו שנאמר (בראשית ד ח) ויקם קין על הבל אחיו ויהרגהו. וכתיב (דברים כב כו) כי כאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפשכך מלך עריץ זה על ידי התחבולות אשר חישב לעשות לישראל נגד רצון האל יתברך, אף על פי שראה כי ה' עמהם במה שהיו פרים ורבים שלא כדרך העולם, מכל מקום רצה להתחכם לו יתברך, ועל ידי זה גרם שהשיב ה' עמלם בראשם על ידי המכות עברה וזעם אשר שלח ה' בהם, כמו שנאמר (שמות י ז) הטרם תדע כי אבדה מצרים, ומתוך זה דומה כאילו הוא קם עליהם להביא על המצרים כל המכות ההמה:

ואמר אשר לא ידע את יוסף. כי לא ידע מה שקרה ליוסף, כי אחיו היו משתדלים בכל עוז להאבידו ולבטל חלומותיו ולא הועילו להם כל נכליהם אשר נכלו, כי רצון האל יתברך היה עם יוסף לגדלו ודבר אלהינו יקום לעולם, כך פרעה אמר פן ירבה נגד רצון האל יתברך שאמר כן ירבה וחשב מחשבות עליהם ולא עלתה בידו כאשר לא עלתה בידי אחי יוסף, ובכל מה שהיה קם על ישראל אותה קימה היתה על המצרים ועל קדקודם חמתו ירד:

 

11. פנים יפות שמות פרשת שמות פרק א פסוק ח 

פירש"י רב ושמואל חד אמר חדש ממש וחד אמר שנתחדשו גזירותיו, ובגמרא אמרינן [סוטה יא א] מדלא כתיב וימת וימלוך. לכאורה קשה, דהא ע"כ פרעה שהיה בימי משה אין זה פרעה שהיה בימי יוסף,

...משא"כ גבי מצרים שהיו דרכם להיות המלכות בירושה, דכתיב [יא, ה] מבכור פרעה היושב על כסאו ופירוש התרגום דעתיד למיתב על כורסי מלכותיה, א"כ כאשר מלך מלך חדש היינו שלא היה מזרע מלוכה והיינו דכתיב אשר לא ידע את יוסף כי בית פרעה כולם היו נכנעים ליוסףכדכתיב [בראשית מה, ח] ולאדון לכל ביתו וכתיב [שם נ, ד] וידבר יוסף אל בית פרעה וגו', אלא שהיה מלך חדש אשר לא מזרעו ע"כ לא ידע את יוסף, לפ"ז יש לומר למ"ד שנתחדשו גזירותיו יש לומר וימת מלך מצרים ויאנחו כמשמעו,

 

12. רש"ר הירש שמות פרשת שמות פרק א פסוק ח 

ויקם מלך - חדש על - מלים אלה בשום אופן אינן מציינות חילופי משמרת רגילים וחוקיים על כס המלכות. "קום על" משמעותו תמיד השתלטות אלימה. נראה אפוא כי השושלת הוותיקה מוגרה, העם והארץ ניתנו בידי אחר, ושושלת זרה באה מן הנכר, ופשטה על מצרים. לכן: אשר לא - ידע את - יוסף; אילו היתה שושלת אחרת, מבני המקום, לא היה להם יוסף בלתי ידועאופייני הוא כי כל שנאת ישראל, המתוארת להלן, מוצאת את הסברה בכך, שהמלך לא ידע את יוסף. העם הן ידע עליו, ולא הביט בעין צרה על ארץ היהודים ועל עם היהודים הגדל בהביהודים ראו מיטיבים ולא משיגי גבול, וכן לא חשו עצמם מקופחים משגשוגם של אלה.

 

13. צרור המור על שמות פרק א פסוק ח 

ויקם מלך חדש על מצרים. הרצון בזה כי המצריים כשראו רבויים היו כקוצים בעיניהם. לא רצו לשום עליהם מלך ממשפחת המלכים הראשונים, לפי שהיה בלבם על יוסף שהמליכו עליהם בהיותו עבד, ולכן בחרו להם איש צר ואויב, אכזרי. ולכן אחר שסבת מלכותו לא היתה אלא בשביל זה, ויאמר אל עמו (פס' ט), שהיו כולם מסכימים עמו. ...

 

14. העמק דבר על שמות פרק א פסוק ח 

(ח) ויקם מלך חדש. מלך אחר מיבעי. אלא משמעות חדש בדעות חדשות. שלא ידע להכיר את יוסף אשר הרבה להיטיב עם המדינה. ואמונתו הרבה למלוכה. ומזה הגיע להמלך לחשדם:

 

15. ספר פרדס יוסף על ספר שמות פרק א פסוק ח    R.Joseph Pazanovski 1937

וזה לא חדש דמה שאירע לאבות אירע לבנים, יוסף הציל העולם מרעב, העשיר את ארץ מצרים, כל חכמתו וכשרונותיו הקדיש רק לארץ מצרים, ולא עברו עוד שנים רבות משמת ויקם מלך חדש אשר לא ידע את יוסף, ובני ישראל אשר נתגדלו ברוח מצרים נחשבים לשונאיהם ובוגדיהם ומבקשים עצות איך להנצל מהם, ופרעה אומר עם בני ישראל אומה בתוך אומה, יודעים אנו אומרים כי יש לנו שונאים מבחוץ ובכל זאת אין אנו יראים מהם, אבל מה נעשה עם שונאינו מבפנים המחכים למלחמה למען עשות עושר, והיה כי תקראנה מלחמה, שמחה היא אצלם כאשר תקרה מלחמה, ואז ונוסף גם הוא על שונאנו ונלחם בנו, אז יעשו אתנו חשבון על תביעותיו הישנות, ויברא מין בולשוביזם בארץ והסוף יהיה ועלה מן הארץ, יצאו ממחבואם אשר התחבאו בהם בימי השלום, ויעלו להפיל מוסדות הממשלה ולשנות סדר ההנהגה. כך היה גורל עמנו בימי מצרים וכה גורלנו עתה, והשם ירחם להשיב אל ארצו נדחי ישראל

 

16. ילקוט ראובני על התורה - פרשת שמות 

ויקם מלך חדש על מצרים וגו'. יוסף היה מ' שנה משנה לפרעה ומ' שנה היה מלך לעצמו הה"ד ויקם מלך חדש וגו':<מדרש>:

 

17. ספר ייטב לב - על פרשת שמות       Rabbi Yekutiel Yehuda Teitelbaum d.1883   

וזהו שנאמר להלן ויקם מלך חדש וגו' אשר לא ידע את יוסף, ופירש התרגום די לא מקיים גזירת יוסף. ענינו, כי יוסף החליש כח הרע של מצרים במה שגזר עליהם למול, אמנם אחר שמת יוסף נתבטלה גזירה זו ונתגבר כח הרע. וזהו שנאמר וימת יוסף וגו' ונתגבר מאוד כח הרע, עם כל זה ויעצמו במאוד (זה יצר הרע) מאוד, וזהו שנאמר ויקם מלך חדש וגו', ותרגומו די לא מקיים גזירת יוסף, זה מילה, ועיניו ראו כי עם כל זה נתעצמו נגד כח הרע של מצרים ועמדו בצדקתם וקדושתם, וגדרו עצמן מעריות ולא שינו שמם ולשונם (ויק"ר לב, ה), על כן ויאמר אל עמו הנה עם בני ישראל, שנקראו בשם בני ישראל מכח שהם רב ועצום ממנו דייקא, מכח שמתגברים ומתעצמים על כח הרע שלנו, הבה נתחכמה וגו'. וישימו עליו שרי מסים למען ענותו בסבלותם של מצרים, היינו עבודתם עבודה זרה. וגמר אומר כי לא נעשתה עצתם, כי וכאשר יענו אותו כן ירבה, והטעם, כי וכן יפרוץ, שפרצו ושברו כח הרע המנגד עד שהפכו לטוב, על כן ויקוצו מפני שם בני ישראל, כאמור:

 

18. ספר בת עין - פרשת שמות  Rabbi Avraham Dov of Avrush d.1840     

ויקם מלך חדש על מצרים, שזהו בחינת גלות הדעת, אשר לא ידע את בחינת יוסף, היינו ההוספה הנ"ל, על ידי התגברותו והבן:

ותתצב אחותו מרחק לדעה מה יעשה לו (ב ד). ונוכל לומר על זה רמז, דהנה איתא בספרים קדושים (פע"ח ש' חג המצות פ"א) שבגלות מצרים היה הבחינת דעת בגלות:

ונוכל להבין ענין בחינת דעת על דרך זה, היינו שבחינת דעת הוא בחינת התחברות חסדים וגבורות (ע"ח שכ"א פ"ב), היינו להתבונן ולהאמין שאפילו בבחי' גבורות יש חסדים נסתרים, ועיקר המכוון בבחי' גבורות הוא בחי' חסדים, שעיקר בריאת העולם היה בשביל זה בגין דיתקרי רחום בגין דיתקרי חנון (ע' זח"ג רנז ע"ב, ע"ח ש"א ענף א'), ומבחינת אמונה זו נמתקו הגבורות:

 

19. ספר מאור עינים - פרשה ואלה שמות 

 אך דנודע סוד גלות מצרים הוא כי הדעת היה בגלות דכתיב (דברי הימים - א' כ"ח, ט') דע את אלהי אביך ועבדהו שצריך לידע כי יש בורא ברוך הוא והם לא ידעו מהבורא ברוך הוא ולכן על הים היה קטרוג הללו עובדי עבודה זרה וכו' וחלילה לומר ח"ו שישראל היו אז עובדי עבודה זרה שאם כן לא היה השם יתברך עושה להם נסים גדולים כל כך כי ק"בה לא עביד ניסא לשקרי ח"ו

 

20. שמות פרק ה 

 (ב) וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה מִי ה' אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹלוֹ לְשַׁלַּח אֶת יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַעְתִּי אֶת ה' וְגַם אֶת יִשְׂרָאֵל לֹא אֲשַׁלֵּחַ:

21. שמות פרק ו 

(ז) וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלוֹת מִצְרָיִם:

22. שמות פרק ז 

(ה) וְיָדְעוּ מִצְרַיִם כִּי אֲנִי ה' בִּנְטֹתִי אֶת יָדִי עַל מִצְרָיִם וְהוֹצֵאתִי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִתּוֹכָם:

(יז) כֹּה אָמַר ה' בְּזֹאת תֵּדַע כִּי אֲנִי ה' הִנֵּה אָנֹכִי מַכֶּה בַּמַּטֶּה אֲשֶׁר בְּיָדִי עַל הַמַּיִם אֲשֶׁר בַּיְאֹר וְנֶהֶפְכוּ לְדָם:

23. שמות פרק ח 

(ו) וַיֹּאמֶר לְמָחָר וַיֹּאמֶר כִּדְבָרְךָ לְמַעַן תֵּדַע כִּי אֵין כַּיקֹוָק אֱלֹהֵינוּ:

(יח) וְהִפְלֵיתִי בַיּוֹם הַהוּא אֶת אֶרֶץ גֹּשֶׁן אֲשֶׁר עַמִּי עֹמֵד עָלֶיהָ לְבִלְתִּי הֱיוֹת שָׁם עָרֹב לְמַעַן תֵּדַע כִּי אֲנִי ה' בְּקֶרֶב הָאָרֶץ:

24. שמות פרק ט 

(יד) כִּי בַּפַּעַם הַזֹּאת אֲנִי שֹׁלֵחַ אֶת כָּל מַגֵּפֹתַי אֶל לִבְּךָ וּבַעֲבָדֶיךָ וּבְעַמֶּךָ בַּעֲבוּר תֵּדַע כִּי אֵין כָּמֹנִי בְּכָל הָאָרֶץ:

(כט) וַיֹּאמֶר אֵלָיו מֹשֶׁה כְּצֵאתִי אֶת הָעִיר אֶפְרֹשׂ אֶת כַּפַּי אֶל ה' הַקֹּלוֹת יֶחְדָּלוּן וְהַבָּרָד לֹא יִהְיֶה עוֹד לְמַעַן תֵּדַע כִּי לַה' הָאָרֶץ:

 

 

25. שמות פרק י 

(ז) וַיֹּאמְרוּ עַבְדֵי פַרְעֹה אֵלָיו עַד מָתַי יִהְיֶה זֶה לָנוּ לְמוֹקֵשׁ שַׁלַּח אֶת הָאֲנָשִׁים וְיַעַבְדוּ אֶת ה' אֱלֹהֵיהֶם הֲטֶרֶם תֵּדַע כִּי אָבְדָה מִצְרָיִם:

26. שמות פרק יד 

(ד) וְחִזַּקְתִּי אֶת לֵב פַּרְעֹה וְרָדַף אַחֲרֵיהֶם וְאִכָּבְדָה בְּפַרְעֹה וּבְכָל חֵילוֹ וְיָדְעוּ מִצְרַיִם כִּי אֲנִי ה' וַיַּעֲשׂוּ כֵן:

(יח) וְיָדְעוּ מִצְרַיִם כִּי אֲנִי ה' בְּהִכָּבְדִי בְּפַרְעֹה בְּרִכְבּוֹ וּבְפָרָשָׁיו:

27. שמות פרק טז 

(ה) וְהָיָה בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי וְהֵכִינוּ אֵת אֲשֶׁר יָבִיאוּ וְהָיָה מִשְׁנֶה עַל אֲשֶׁר יִלְקְטוּ יוֹם יוֹם: ס

(ו) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶל כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עֶרֶב וִידַעְתֶּם כִּי ה' הוֹצִיא אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם:

 

28. שמות פרק א 

(יז) וַתִּירֶאןָ הַמְיַלְּדֹת אֶת הָאֱלֹהִים וְלֹא עָשׂוּ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵיהֶן מֶלֶךְ מִצְרָיִם וַתְּחַיֶּיןָ אֶת הַיְלָדִים:

 

29. בראשית פרק לט 

(ט) אֵינֶנּוּ גָדוֹל בַּבַּיִת הַזֶּה מִמֶּנִּי וְלֹא חָשַׂךְ מִמֶּנִּי מְאוּמָה כִּי אִם אוֹתָךְ בַּאֲשֶׁר אַתְּ אִשְׁתּוֹ וְאֵיךְ אֶעֱשֶׂה הָרָעָה הַגְּדֹלָה הַזֹּאת וְחָטָאתִי לֵאלֹהִים:

 

30. בראשית פרק מא 

(לח) וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל עֲבָדָיו הֲנִמְצָא כָזֶה אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ אֱלֹהִים בּוֹ:

 

31. בראשית פרק לט 

(ב) וַיְהִי ה' אֶת יוֹסֵף וַיְהִי אִישׁ מַצְלִיחַ וַיְהִי בְּבֵית אֲדֹנָיו הַמִּצְרִי:(ג) וַיַּרְא אֲדֹנָיו כִּי ה' אִתּוֹ וְכֹל אֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה ה' מַצְלִיחַ בְּיָדוֹ:

 

32. ספר אמרי אמת - פרשת שמות 

איתא במדרש ויקם מלך חדש וכו' בה' בגדו כי בנים זרים ילדו עתה יאכלם חדש את חלקיהם ללמדך כשמת יוסף הפרו ברית מילה, ואיתא בשפת אמת בשם אאזז"ל כי קשה למדרש מהיכן בא לאומות העולם התחדשות שהיא מדתו של יוסף אלא שכשאין בני ישראל משמרין מדתו של יוסף, אשר לא ידע את יוסף, לוקחים אומות העולם ההתחדשות ששייכת לבני ישראל, איתא בגמרא עתה יאכלם חדש וכו' חדש נכנס וחדש יצא היינו שאצל אומות העולם אין זה דבר של קיימא אבל כשבני ישראל מחזיקין במדתו של יוסף ההתחדשות אצלם היא דבר של קיימא, איתא במדרש ויקם מלך חדש כבעל חוב ושטרו בידו, כפי מה שמניחין כח ההתחדשות בתורה וכדאיתא בכל יום יהיו בעיניך כחדשים כך מתבטל כוחו של הבעל חוב אשר לא ידע את יוסף, בנים זרים ילדו היינו מחשבות זרות, על ידי שאין שומרים מדתו של יוסף באות מחשבות זרות:

 

33. ספר השל"ה הקדוש - הגהות למסכת פסחים - פסחים תו"א ז' 

דעת הוא חיבור, כמו והאדם ידע את חוה אשתו, ובזה לא נשלם החיבור שתבוא אל מקומה הרמתה

 

34. ספר פתחי שערים נתיב פרצוף או"א - פתח יז 

ס. וכמו היסוד בו החיבור והזיווג גופנים שבו נכללים כל האברים שלהם, כמו כן הדעת כולל כל כחות ומדרגות פנימיות שלהם שהוא המחשבה, ולכן זיווג הנשיקין נקרא אהב"ה וזיווג היסודות בסוד אח"ד (גימטריא) י"ג בריתות של היסוד, רק ביסוד הוא היחוד בגלוי, אבל בדעת הוא האהב"ה שמתייחדים רצונו עם רצונה, והוא זיווג רוחא ברוחא שנזכר בזוהר:

 

35. ספר שם משמואל - פרשת שמות - שנת תרע"ה 

והנה השפעה גורמת חיבור הנותן למקבל, ובזוה"ק ויאמר אל עמו הוא השר של מצרים שהכניס המחשבה בלבם. ויש לומר שכניסת המחשבה באה באמצעות החיבור. וע"כ בעוד השפעת מצרים היתה באמצעות יוסף והשי"ת בכבודו ובעצמו כנ"ל הי' להם חיבור בהשי"ת ומזה עצמו נמשכה להם ידיעה בצד מה, וכענין דכתיב (ישעי' א') ידע שור קונהו [ואף אח"כ כשמת יוסף נשאר עכ"פ רשימו דחכמתא כל עוד שלא הי' מתנגד לו בעברת זדון]. אך כאשר עשה עצמו כאילו לא ידע את יוסף וסילק עצמו מן החיבור אל יוסף נעשה נפרד לגמרי עד שאמר לא ידעתי את ה' [היפוך משבת שגורם דעת ה' כמ"ש (שמות ל"א) לדעת כי אני ה' מקדישכם]:

ולפי האמור יובן עד כמה גדלה אשמתו בזה שאמר לא ידעתי את ה' ולא נידון כשוגג, באשר הוא ברוע בחירתו שעשה עצמו כאילו לא ידע את יוסף גרם לעצמו כן:

 

36. ספר שם משמואל - פרשת שמות - שנת תרע"ו 

במד"ר (פ' א') רבנן פתחין פתחא להאי קרא בה' בגדו כי בנים זרים ילדו עתה יאכלם חודש את חלקיהם, ללמדך כשמת יוסף הפרו ברית מילה אמרו נהי' כמצריים מכאן אתה למד שמשה מלן ביציאתן ממצרים, וכיון שעשו כך הפך הקב"ה האהבה שהיו המצריים אוהבים אותם לשנאה שנאמר הפך לבם לשנוא עמו להתנכל בעבדיו, לקיים מה שנאמר עתה יאכלם חודש את חלקיהם, מלך חדש שעמד וחידש עליהם גזירותיו. והנה בפרקי דר"א איתא שפרעה מנע מהם ברית מילה. ונראה לפרש באופן שיהיו כל דברי חכמים קיימים. דהנה ידוע דערלה היא חלק הנחש שהטיל זוהמא בחוה, כי אדה"ר נולד מהול, כדאיתא באבות דר"נ (פ"ב). והנה אמרו ז"ל (יומא ע"ה.) קלל את הנחש עולה לגג מזונותיו עמו. והרה"ק מהר"י זצללה"ה מווארקא דקדק דא"כ מה קללה היא זו, ופירש דהקללה היא כי כל הנבראים יש להם חיבור בהשי"ת באמצעות המזונות, כמ"ש (תהלים ק"ד) הכפירים שואגים לטרף ולבקש מאל אכלם, והוא שמשפיע להם תמיד, אבל להנחש ניתנו מזונותיו בכל מקום שהוא, כי העפר מוכן הוא, כדי שלא יהי' לו עוד חיבור, והקללה היא סילוק החיבור וכך היא מהותו לעולם כמ"ש (ישעי' ס"ה) ונחש עפר לחמו, עכ"ד. והנה באשר הערלה היא חלק הנחש כנ"ל גורם באדם נמי כמהותו להפרידהו משרשו ולסלק את החיבור, ...

                                        


 

Nile produces water – no need for a "chibur" with Hashem

Parah is the tannin hagadol

Sanke became a nachash, and tannin

Mateh – vav hachibor

 

 

1 new king didn’t know yosef

2 midrash background – merge become one people, king was displaced for 3 months – doubted the jews and yoserf were related

3 didn’t say he died – new one arose vayakam

4  says Chadash  does not say he died

5 targum did not know Yosef's decrees (pshat for the Egyptians)

6 rashi whether he was new of not – he made believe he did not know yosef – how is it possible yosef would be forgotten so soon? After all the economic changes…

7 Ibn Ezra new line of royalty (apparently supported by Egyptian historical sources - Against Apionby Flavius Josephus cites Manetho

8 born when Yosef was in charge Parho's "birthday" – he was son of the previous king

9 yosef was in the history books – could not believe the jews are related (see #2)

10 kli yakar – "kima" doesn’t work

Didn’t know yosef – didn’t know God was with him – and protected him against his brothers – likewise God would protect the jews against Paroh

11 new king – see ibn ezra

12 rsrh – kima doesn’t work

New king new royal family

13 still upset that yosef ruled – while he was a slave

14 old king new ideas

15 maase avot siman lbanim – Bolsheviks 

16 – yosef was king!

17 didn’t remember yosef – hence evil spread

18 lo yada – galut hadaat – hitchabrut

19 more galut – didn’t kow Yosef – didn’t know God

20-27

28 Meyaldot fear God – like Yosef

29 yosef yirat elokim

30 yosef taught God

31 egypt saw God through yosef

33daat chibur – adam and chava vayada am yisrael multiplied

34 comparison between daat and yesod

35 yosef was the chibur

36 daat chibur chava nachash

 

Against Apion by Flavius Josephus

14. I shall begin with the writings of the Egyptians; not indeed of those that have written in the Egyptian language, which it is impossible for me to do. But Manetho was a man who was by birth an Egyptian, yet had he made himself master of the Greek learning, as is very evident; for he wrote the history of his own country in the Greek tongue, by translating it, as he saithhimself, out of their sacred records; he also finds great fault with Herodotus for his ignorance and false relations of Egyptianaffairs. Now this Manetho, in the second book of his Egyptian

History, writes concerning us in the following manner. I will set down his very words, as if I were to bring the very man himself into a court for a witness: "There was a king of ours whose name
was Timaus. Under him it came to pass, I know not how, that God was averse to us, and there came, after a surprising manner, men of ignoble birth out of the eastern parts, and had boldness
enough to make an expedition into our country, and with ease subdued it by force, yet without our hazarding a battle with them. So when they had gotten those that governed us under their
power, they afterwards burnt down our cities, and demolished the temples of the gods, and used all the inhabitants after a most barbarous manner; nay, some they slew, and led their children and
their wives into slavery. At length they made one of themselves king, whose name was Salatis; he also lived at Memphis, and made both the upper and lower regions pay tribute, and left garrisons
in places that were the most proper for them. He chiefly aimed to secure the eastern parts, as fore-seeing that the Assyrians, who had then the greatest power, would be desirous of that kingdom, and invade them; and as he found in the Saite Nomos, [Sethroite,] a city very proper for this purpose, and which lay upon the Bubastic channel, but with regard to a certain theologic notion was called Avaris, this he rebuilt, and made very strong by the walls he built about it, and by a most numerous garrison of two hundred and forty thousand armed men whom he put into it to keep it. Thither Salatis came in summer time, partly to gather his corn, and pay his soldiers their wages, and partly to exercise his armed men, and thereby to terrify foreigners. When this man had reigned thirteen years, after him reigned another, whose name was Beon, for forty-four years; after him reigned another, calledApachnas, thirty-six years and seven months; after him Apophis reigned sixty-one years, and then Janins fifty years and one month; after all these reigned Assis forty-nine years and two months. And these six were the first rulers among them, who were
all along making war with the Egyptians, and were very desirous gradually to destroy them to the very roots. This whole nation was styled Hycsos, that is, Shepherd-kings: for the first syllable Hyc, according to the sacred dialect, denotes a king, as is Sos a shepherd; but this according to the ordinary dialect; and of these is compounded Hycsos: but some say that these peoplewere Arabians." Now in another copy it is said that this word does not denote Kings, but, on the contrary, denotes CaptiveShepherds, and this on account of the particle Hyc; for that Hyc,with the aspiration, in the Egyptian tongue again denotes Shepherds, and that expressly also; and this to me seems the more probable opinion, and more agreeable to ancient history. [But anetho goes on]: "These people, whom we have before named kings, and called shepherds also, and their descendants," as he says, "kept possession of Egypt five hundred and eleven years."After these, he says, "That the kings of Thebais and the other parts of Egypt made an insurrection against the shepherds, and that there a terrible and long war was made between them." He says further, "That under a king, whose name was Alisphragmuthosis, the shepherds were subdued by him, and were indeed driven out of other parts of Egypt, but were shut up in a place that  contained ten thousand acres; this place was named Avaris." Manetho says, "That the shepherds built a wall round all this place, which was a large and a strong wall, and this in order to keep all their possessions and their prey within a place of strength, but that Thummosis the son of Alisphragmuthosis made an attempt to take them by force and by siege, with four hundred and eighty thousand men to lie rotund about them, but that, upon his despair of taking the place by that siege, they came to a composition with them, that they should leave Egypt, and go, without any harm to be done to them, whithersoever they would; and that, after this composition was made, they went away with their whole families and effects, not fewer in number than two hundred and forty thousand, and took their journey from Egypt, through the wilderness, for Syria; but that as they were in fear of theAssyrians, who had then the dominion over Asia, they built a city in that country which is now called Judea, and that large enough to contain this great number of men, and called it Jerusalem. (9) Now Manetho, in another book of his, says, "That this nation, thus called Shepherds, were also called Captives, in their sacred books." And this account of his is the truth; for feeding of sheep was the employment of our forefathers in the most ancient ages (10) and as they led such a wandering life in feeding sheep, they were called Shepherds. Nor was it without reason that they were called Captives by the Egyptians, since one of our ancestors, Joseph, told the king of Egypt that he was a captive, and afterward sent for his brethren into Egypt by the king's permission. But as for these matters, I shall make a more exact inquiry about them elsewhere. (11)

Daat in galut, nizdaveg – is daat       

Am yisrael multiplied – pru vshrzu – with daat

Kli yakar Didn’t "know Yosef" creates a parallel with yosef – his brothers didn’t want him to rule – did not see his greatness and thought it could be denied – likewise parah didn’t know the story how yosefs brothers tried to hold him back – likewise paroh tried to hold back bnie yisrael

 

 

 

 

 

ספר אמרי אמת - ימים אחרונים של פסח 

אז ישיר משה וברש"י עלה בלבו שישיר וכו' וכן עשה, מקודם היה מש"ר כבד פה וכבד לשון ואי' כבד פה באורייתא דבעל פה וכבד לשון באורייתא שבכתב, הוא לא היה יכול להוציא בדבור את המחשבה כולה כדאי' בזוה"ק שבמצרים היה הדבור בגלות ואי' שהדעת היתה בגלות, דעת היא התקשרות הדבור עם המחשבה, ועכשיו עלה בלבו שישיר וכן

 

חתם סופר על שמות פרק א פסוק ח 

ויקם מלך חדש. שנתחדשו גזרותיו. ובתרגום דלא מקיים גזירת יוסף ופירשו בו שביטל המילה ממצריים שעליהם גזר יוסף שימולו, ויל"ד מה איכפת לן בהודעה זו שלא ימולו המצריים, ונ"ל שהוא הקדמת רפואה למכה השיעבוד והתחלת סבת הגאולה, שהרי אי לא נודעה לבת פרעה שמשה מילדי עברים לא נתגדל בבית עמרם, ולא ידע את ה' שנמסר לו מאביו ואחיו ושהי' תמיד אח"כ יוצא ונכנס בביתם ולא הי' יודעים אותו אהרן וישראל והוא עצמו לא היה יודע שהוא עברי ולא הי' יוצא ורואה בסבלת אחיו, בקיצור הכל הי' תלוי בזה שידעה שמילדי עברים הוא זה והנה לפמשחז"ל שלבסוף גזר פרעה גם על המצרים שישליכו ליאור א"כ במה ידעה שמילדי עברים הוא זה, כ' רמב"ן שראתה אותו מהול ע"ש ואי לא שנתבטלה גזירת יוסף והי' כל המצריים מהולים לא נודע שהוא מילדי העברים ע"כ אשר לא ידע את יוסף היא הקדמת רפואה לשיעבוד. [תקצ"א, ועי' בח"ס עה"ת ח"א עמוד ר"ט]:

 

 

(28) שער הפסוקים - פרשת שמות 

עוד יש דרך שני בענין הדעת דזעיר הנקרא סר, ונתבאר אצלינו בדרוש פסח ויציאת מצרים באורך, וזה עניינו בקיצור, הנה הדעת דז"א, כולל עשר הויו"ת, מבחי' דעת דיסוד דאבא, שהם בגימטריא ס"ר. ועשר שמות אהי"ה מצד היסוד דאימא, והם בגימטריא רד"ו. וכבר נתבאר למעלה, בטעם גלות ישראל ומצרים, בפסוק ויקם מלך חדש, כי כל הדור ההוא, היו ניצוצות השחתת זרע של אדם, הנמשכות ממוח הדעת ממש, והם נשמות מעולות. ולהיותם משם, היו צריכות להיות בגלות, כמנין רד"ו שנה, שהם עשר שמות אהי"ה שבדעת דמצד אימא כנזכר. וזהו מה שרמז יעקב לבניו, (בראשית מ"ב ב') רד"ו שמה. אבל משה חשב, שהיו צריכים להתאחר עוד שנים אחרות, להשלים מנין ס"ר, שהם כנגד עשר הויו"ת שבדעת, וא"כ עדיין זמן הגלות, ואין זמן גאולת ישראל. וז"ש, וירא ה' כי ס"ר לראות, שראיית משה היתה באותם ס"ר הויו"ת, והודיעו שטעה בחשבונו, כי כבר הגיע זמן גאולתם, לפי שאין גלותם אלא במשך רד"ו שנים, כמספר עשר שמות, כי שם הוא הפגם שלהם. וזש"ה, כה תאמר אהי"ה שלחני אליכם, כי כיון שתקנו בחי' שם אהי"ה, משם תהיה גאולתם:

 

(21) ספר קהלת יעקב - ערך פס 

ועל ידי קו המכריע שהוא יעקב, ועל כן פסח מלא פ"א סמ"ך חי"ת עם הכולל גימטריא חסד אברהם פחד יצחק, וזה היה על ידי הארת חכמה ובינה במלכות שעל ידו הופיע מדת חסד וגבורה, והנה אי אפשר להיות השפעה מחכמה ובינה למטה אם לא על ידי זיווג הדעת המזווגם, וזה סוד (שמות ב' כ"ה) וידע אלהים הנאמר בגלות מצרים לשון זיווג ולשון דעת, וסוד הדעת הזה האיר משה שהיה מבחינת זה, ועל ידי זה נתייחדו חכמה ובינה לעשות נסים, ועל פסח במילוי פ"א סמ"ך חי"ת עם הכולל גימטריא חכמה בינה ודעת, ועיקר הארה זו גרם משה רבינו ע"ה על ידי מדתו הקדושה, והיא כלול מחכמה בינה דעת כמו שכתבתי בערך משה,

ספר תולדות יצחק על שמות פרק א פסוק ח 

מלך חדש. שלא היה מזרע המלוכה. אשר לא ידע את יוסף

תרגום יונתן שמות פרשת שמות פרק א פסוק ח 

(ח) וְקָם מִלִיךְ חָדַת כְּמִין שֵׁירוּיָא עַל מִצְרַיִם דְלָא חֲכִּים יַת יוֹסֵף וְלָא הֲלִיךְ בְּנִימוּסוֹי:

 

כתר יונתן שמות פרשת שמות פרק א פסוק ח

(ח) ויקם מלך חדש כמו בהתחלה על מצרים שלא ידע את יוסף ולא הלך בחוקיו:

 

ספר גור אריה על שמות פרק א פסוק ח 

וכאשר תבין ענין זה תדע שאין צריך לך לומר אף למאן דאמר 'שנתחדשו גזירותיו' לומר שהיה זה פרעה הראשון אשר היה בימי יוסף, כי קשה לומר שהיה רשע כל כך חי ימים הרבה, אלא שהעיקר הוא שראוי לך לדעת כי כל מלכות אשר ימלוך הוא ובנו ובן בנו נקרא הכל מלך אחד, וכן צריך אתה לומר בכמה מקומות שכל המלכות אשר ימלוך בהמשך מלכותו - הכל מלך אחד יקרא, והתחדשות המלכות אשר אינו מענינו של המלך הראשון - זה נקרא 'מלך חדש'. ולמאן דאמר 'מלך חדש ממש' רוצה לומר שהיה מלכות שלא מענין מלכותו ולא מזרעו. ולמאן דאמר 'שנתחדשו גזירותיו' היה מענין מלכות הראשון או מזרעו, רק מפני שנתחדשו גזירותיו נקרא "מלך חדש":

 

חזקוני שמות פרשת שמות פרק א פסוק ח 

(ח) ויקם מלך י"מ מדלא כתיב מיתה במלך ש"מ שהוא עצמו היה, שהיה כבר אלא שנתחדשו גזרותיו.

 

מלבי"ם שמות פרשת שמות פרק א פסוק ח 

(ח) ויקם. גם החשיבות הג' שהיה להם מצד יוסף, שזה התמיד גם אחרי מות יוסף שזכר המלך את כל הטוב שעשה למצרים, ונמוסיו וחקותיו אשר הנהיג ביניהם היו יקרים בעיניהם, וזכרו כי הוא הביא את משפחתו בעצת פרעה ונתן להם אחוזה וחירות לחק עולם, אבל עתה קם מלך חדש שלא ידע את יוסף, ובזה החוקים והחירות שנתן להגרים האלה לא היה להם שום תוקף אצל המלך הזה, ובת"א וקם מלכא חדתא די לא מקיים גזרת יוסף:

 

ילקוט ראובני - ערכים - ערך מכס 

מדרש ויקם מלך חדש ס"ת מכ"ש שהיה שר מוכס ונתעשר וכשמת המלך ישב במקומו ועשה מוכס על כל דבר וכן בזוהר ויקם דאיהו קם מגרמיה מה דהוי שפיל ולא אתחזיה מלוכ' ועותרא:

ספר מאור עינים - פרשה ואלה שמות 

 ויקם מלך חדש על מצרים וגו' רב ושמואל חד אמר חדש ממש וחד אמר שנתחדשו גזירותיו. הנה זה הכלל אצלנו בכל התורה אלו ואלו דברי אלהים חיים רק שאין מבינים זה עד ביאת משיחנו במהרה בימינו ולהבין איך יצדק זה כאן דפליגו במציאות ואיך אפשר להיות שניהם אמת:

שפת אמת ליקוטים - פרשת שמות 

ויקם מלך חדש רב ושמואל כו', ויתכן לומר דב' הפירושים אמת כמו שדרשו רבנן אחר כך שלא הסכים עמהם והעבירוהו והעמידו מלך אחר ואחר כך שב הראשון והסכים וחידש גזרותיו, וזה שאמרו מדלא כתיב וימת וימלוך מוכח שלא מת רק לפי שעה הורידוהו:

שם (במדרש פרשה א'):

 

ספר מחזה אברהם - פרשת שמות 

ועל ידי זה ויקם מלך חדש (פסוק ח), "מלך" גימטריא צ', בדרך אשר לא ידע את יוסף (שם), בצדקותו, שהוא תקון הלעיטה דכל עולם הזה להחיותם. והותחל התיקון על ידי משה רבינו ע"ה שנולד כי טוב (שמות ב, ב), בדעת טוב לבד, הממשיך חיים טובים:

 

ספר אמרי אמת - פרשת שמות 

כתיב ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף ובמדרש כשמת יוסף הפרו ברית מילה ואיתא בשפת אמת בשם אאזז"ל דאיך שייך למצרים התחדשות אלא על ידי שבני ישראל הפרו ברית מילה לקחו הם ההתחדשות ששייכת לבני ישראל, בכל יום מזכירים גלות מצרים ויציאת מצרים בכל יום יכולים לחדש, הרי זו היא המלחמה שישנה תמיד, כתיב הבה נתחכמה לו פן ירבה והיה כי תקראנה מלחמה וגו' ונלחם בנו, צריך ללמוד מהם להכין כוחות כענין דכתיב מאויבי תחכמני וכתיב אשר חשכתי לעת צר ליום קרב ומלחמה,

 

 

 

 

 

No comments: