חכמת יונית
הרב ארי דוד קאהן מת"ן כג' כסלו התש"ע
Adk1010@gmail.com
http://Rabbiarikahn.com
1. בראשית פרק ט פסוק כז
יַפְתְּ אֱלֹהִים לְיֶפֶת וְיִשְׁכֹּן בְּאָהֳלֵי שֵׁם וִיהִי כְנַעַן עֶבֶד לָמוֹ:
בראשית פרק י:ב- בְּנֵי יֶפֶת גֹּמֶר וּמָגוֹג וּמָדַי וְיָוָן וְתֻבָל וּמֶשֶׁךְ וְתִירָס:
2. תלמוד בבלי מסכת מגילה דף ח עמוד ב
משנה. אין בין ספרים לתפלין ומזוזות אלא שהספרים נכתבין בכל לשון, ותפלין ומזוזות אינן נכתבות אלא אשורית. רבן שמעון בן גמליאל אומר: אף בספרים לא התירו שיכתבו אלא יוונית.
Mishnah. There is no difference between books [of the scripture] and tefillin and mezuzahs save that the books may be written in any language whereas tefillin and mezuzahs may be written only in Assyrian. R. Simeon b. Gamaliel says that books [of the scripture] also were permitted [by the sages] to be written only in Greek.
3. רש"י מסכת מגילה דף ח עמוד ב
ספרים - תורה נביאים וכתובים.
אשורית - לשון הקודש.
אף בספרים לא התירו - להם לשון אחר חוץ מלשון הקודש.
אלא יוונית - ובגמרא מפרש טעמא.
4. תלמוד בבלי מסכת מגילה דף ט עמוד א
דתניא: תפלין ומזוזות אין נכתבין אלא אשורית, ורבותינו התירו יונית. והכתיב והיו! אלא אימא: ספרים נכתבים בכל לשון, ורבותינו התירו יונית. - התירו? מכלל דתנא קמא אסר! אלא אימא: רבותינו לא התירו שיכתבו אלא יונית. ותניא, אמר רבי יהודה: אף כשהתירו רבותינו יונית - לא התירו אלא בספר תורה, ומשום מעשה דתלמי המלך.
דתניא: מעשה בתלמי המלך שכינס שבעים ושנים זקנים, והכניסן בשבעים ושנים בתים, ולא גילה להם על מה כינסן. ונכנס אצל כל אחד ואחד ואמר להם: כתבו לי תורת משה רבכם. נתן הקדוש ברוך הוא בלב כל אחד ואחד עצה, והסכימו כולן לדעת אחת.
As it has been taught: ‘Tefillin and mezuzahs are to be written only in Assyrian, but our Rabbis allowed them to be written in Greek also. But is it not written, and they shall be? I must say therefore, Scrolls of the Scripture may be written in any language, and our Rabbis permitted them to be written in Greek’. They permitted! This would imply that the First Tanna forbade it! What I must say therefore is, ‘Our Rabbis permitted them to be written only in Greek’. And it goes on to state, ‘R. Judah said: When our teachers permitted Greek, they permitted it only for a scroll of the Torah’. This was on account of the incident related in connection with King Ptolemy, as it has been taught: ‘It is related of King Ptolemy that he brought together seventy-two elders and placed them in seventy-two [separate] rooms, without telling them why he had brought them together, and he went in to each one of them and said to him, Translate for me the Torah of Moses your master. God then prompted each one of them and they all conceived the same idea and wrote for him,
5. תלמוד בבלי מסכת מגילה דף ט עמוד ב
רבן שמעון בן גמליאל אומר אף בספרים לא התירו שיכתבו אלא יונית. אמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן: הלכה כרבן שמעון בן גמליאל. ואמר רבי יוחנן: מאי טעמא דרבן שמעון בן גמליאל - אמר קרא +בראשית ט'+ יפת אלהים ליפת וישכן באהלי שם - דבריו של יפת יהיו באהלי שם. - ואימא גומר ומגוג! אמר רבי חייא בר אבא: היינו טעמא דכתיב יפת אלהים ליפת - יפיותו של יפת יהא באהלי שם.
R. SIMEON B. GAMALIEL SAYS THAT BOOKS [OF THE SCRIPTURE] ALSO ARE PERMITTED TO BE WRITTEN ONLY IN GREEK. R. Abbahu said in the name of R. Johanan: The halachah follows R. Simeon b. Gamaliel. R. Johanan further said: What is the reason of R. Simeon b. Gamaliel? Scripture says, God enlarge Japheth, and he shall dwell in the tents of Shem; [this means] that the words of Japheth shall be in the tents of Shem. But why not say [the words of] Gomer and Magog? — R. Hiyya b. Abba replied: The real reason is because it is written, Let God enlarge [yaft] Japheth: implying, let the chief beauty [yafyuth] of Japheth be in the tents of Shem.
6. רש"י מסכת מגילה דף ט עמוד ב
יפיותו של יפת - הוא לשון יון, לשונו יפה משל כל בני יפת.
7. רמב"ם הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה פרק א הלכה יט
אין כותבין תפילין ומזוזה אלא בכתב אשורית, והתירו בספרים לכתוב אף ביוני בלבד, וכבר נשקע יוני מן העולם ונשתבש ואבד לפיכך אין כותבין היום ע שלשתן אלא אשורית,
8. תלמוד בבלי מסכת בבא קמא דף פב עמוד ב- פג עמוד א
אין מגדלין חזירים בכל מקום. תנו רבנן: כשצרו בית חשמונאי זה על זה, היה הורקנוס מבפנים ואריסטובלוס מבחוץ. ובכל יום היו משלשים להם בקופה דינרין, והיו מעלים להם תמידין. היה שם זקן אחד שהיה מכיר בחכמת יוונית, אמר להם: כל זמן שעוסקין בעבודה אין נמסרים בידכם. למחר שילשלו דינרין בקופה, והעלו להם חזיר. כיון שהגיע לחצי החומה נעץ צפרניו בחומה, ונזדעזעה ארץ ישראל ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה. באותה שעה אמרו: ארור האיש שיגדל חזירים, וארור האדם שילמד את בנו חכמת יוונית. ועל אותה שעה שנינו: מעשה שבא עומר מגנות הצריפין, ושתי הלחם מבקעת עין סוכר. וחכמת יוונית מי אסירא? והתניא, אמר רבי: בארץ ישראל לשון סורסי למה? או לשון הקדש או לשון יונית! וא"ר יוסי: בבל לשון ארמי למה? או לשון הקדש או לשון פרסי! אמרי: לשון יוני לחוד, חכמת יונית לחוד. וחכמת יונית מי אסירא? והאמר רב יהודה אמר שמואל משום רשב"ג: +איכה ג'+ עיני עוללה לנפשי מכל בנות עירי - אלף ילדים היו בבית אבא, חמש מאות מהם למדו תורה, חמש מאות למדו חכמת יונית, ולא נשתייר מהם אלא אני כאן ובן אחי אבא בעסיא! אמרי: שאני בית רבן גמליאל, שהיו קרובים למלכות; וכדתניא: המספר קומי הרי זה מדרכי האמורי, אבטולמוס בר ראובן התירו לו לספר קומי, מפני שהוא קרוב למלכות; של בית רבן גמליאל התירו להם לספר בחכמת יונית, מפני שקרובים למלכות.
IT IS NOT RIGHT TO BREED PIGS IN ANY PLACE WHATEVER. Our Rabbis taught: When the members of the Hasmonean house were contending with one another, Hyrcanus was within and Aristobulus without [the city wall]. [Those who were within] used to let down to the other party every day a basket of denarii, and [in return] cattle were sent up for the regular sacrifices. There was, however, an old man [among the besiegers] who had some knowledge in Grecian Wisdom and who said to them: So long as the other party [are allowed to] continue to perform the service of the sacrifices they will not be delivered into your hands. On the next day when the basket of denarii was let down, a swine was sent up. When the swine reached the centre of the wall it stuck its claws into the wall, and Eretz Yisrael quaked over a distance of four hundred parasangs by four hundred parasangs. It was proclaimed on that occasion: Cursed be the man who would breed swine and cursed be the man who would teach his son Grecian Wisdom. It was concerning this time that we have learnt that the Omer was once brought from the gardens of Zarifin and the two loaves from the Valley of En Soker
But was Grecian Wisdom proscribed? Was it not taught that Rabbi stated: Why use the Syriac language in Eretz Yisrael [where] either the Holy Tongue or the Greek language [could be employed]?’ And R. Jose said: ‘Why use the Aramaic language in Babylon
9. תלמוד בבלי מסכת מנחות דף צט עמוד ב
א"ר אמי: מדבריו של ר' יוסי נלמוד, אפילו לא שנה אדם אלא פרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית, קיים מצות +יהושע א'+ לא ימוש (את) ספר התורה הזה מפיך. אמר רבי יוחנן משום ר"ש בן יוחי: אפי' לא קרא אדם אלא קרית שמע שחרית וערבית - קיים לא ימוש, ודבר זה אסור לאומרו בפני עמי הארץ. ורבא אמר: מצוה לאומרו בפני עמי הארץ. שאל בן דמה בן אחותו של ר' ישמעאל את ר' ישמעאל: כגון אני שלמדתי כל התורה כולה, מהו ללמוד חכמת יונית? קרא עליו המקרא הזה: לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה, צא ובדוק שעה שאינה לא מן היום ולא מן הלילה ולמוד בה חכמת יונית.
R. Ammi said, From these words of R. Jose we learn that even though a man learns but one chapter in the morning and one chapter in the evening he has thereby fulfilled the precept of ‘This book of the law shall not depart out of thy mouth.
R. Johanan said in the name of R. Simeon b. Yohai, Even though a man but reads the Shema morning and evening he has thereby fulfilled the precept of ‘[This book of the law] shall not depart’. It is forbidden, however, to say this in the presence of ‘amme ha-arez. But Raba said, It is a meritorious act to say it in the presence of amme ha-arez.
Ben Damah the son of R. Ishmael's sister once asked R. Ishmael, May one such as I who have studied the whole of the Torah learn Greek wisdom? He thereupon read to him the following verse, This book of the law shall not depart out of thy mouth, but thou shalt meditate therein day and night. Go then and find a time that is neither day nor night and learn then Greek wisdom.
10. תלמוד ירושלמי מסכת פאה פרק א דף טו טור ג /ה"א
שאלו את רבי יהושע מהו שילמד אדם את בנו יוונית אמר להם ילמדנו בשעה שאינה לא יום ולא לילה דכתיב והגית בו יומם ולילה מעתה אסור לאדם ללמד את בנו אומנות בגין דכתיב והגית בו יומם ולילה והתני ר' ישמעאל ובחר' בחיים זו אומנות רבי בא בריה דרבי חייא בר ווא רבי חייא בשם רבי יוחנן מפני המסורות רבי אבהו בשם רבי יוחנן מותר לאדם ללמד את בתו יוונית מפני שהוא תכשיט לה שמע שמעון בר ווה אמר בגין דו בעה מלפה בנתיה הוא תלי ליה בר' יוחנן יבא עלי אם שמעתיה מר' יוחנן
11.שולחן ערוך הרב הלכות תלמוד תורה קונטרס אחרון פרק ג
ור' ישמעאל דאסר לבן דמא ללמוד חכמת יונית, אע"ג דס"ל אפילו בתחלת לימודו הנהג בהן מנהג דרך ארץ, היינו משום דגזרו על חכמת יונית, ע"ש בתוספות במנחות ס"ד ע"ב, וביפה מראה פ"ק דפאה שנדחק מאד, ולא קשה מידי, דבאמת יש לומר דבן דמא לא רצה ללמוד יונית לצרכיו כמ"ש היפה מראה, אלא לתשובת המינים שיוכל להתוכח עמהם, שהיה דבר מצוה, או לדבר מצוה אחרת שיוכל להציל איזה ישראל כשיהיה קרוב למלכות, אלא שהיא מצוה שאפשר לעשות ע"י אחרים, כמ"ש התוס' שלא היה בו צורך צבור כל כך,
12.תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף כז עמוד ב
מעשה בבן דמא בן אחותו של ר' ישמעאל שהכישו נחש, ובא יעקב איש כפר סכניא לרפאותו, ולא הניחו ר' ישמעאל, וא"ל: ר' ישמעאל אחי, הנח לו וארפא ממנו, ואני אביא מקרא מן התורה שהוא מותר, ולא הספיק לגמור את הדבר עד שיצתה נשמתו ומת, קרא עליו ר' ישמעאל: אשריך בן דמא, שגופך טהור ויצתה נשמתך בטהרה, ולא עברת על דברי חביריך, שהיו אומרים: +קהלת י+ ופורץ גדר ישכנו נחש!
It once happened to Ben Dama the son of R. Ishmael's sister that he was bitten by a serpent and Jacob, a native of Kefar Sekaniah, came to heal him but R. Ishmael did not let him; whereupon Ben Dama said, My brother R. Ishmael, let him, so that I may be healed by him: I will even cite a verse from the Torah that he is to be permitted’; but he did not manage to complete his saying, when his soul departed and he died. Whereupon R. Ishmael exclaimed, Happy art thou Ben Dama for thou wert pure in body and thy soul likewise left thee in purity; nor hast thou transgressed the words of thy colleagues, who said, He who breaketh through a fence, a serpent shall bite him?
13.קהלת רבה (וילנא) פרשה א
מכאן היה מת ר' אלעזר בן דמא בן אחותו של רבי ישמעאל שנשכו נחש ובא יעקב איש כפר סכניא לרפאותו בשום פלוני ולא הניחו ר' ישמעאל, אמר אין אתה רשאי בן דמא, אמר לו הנח לי ואני אביא לך ראיה מן התורה שהוא מותר ולא הספיק להביא לו ראיה עד שמת ושמח ר' ישמעאל ואמר אשריך בן דמא שיצתה נשמתך בטהרה ולא פרצת גדרן של חכמים, שכל מי שפורץ גדרן של חכמים סוף שהפורעניות באות עליו שנאמר ופורץ גדר ישכנו נחש, ולא נשוך היה אלא שלא ישכנו נחש לעתיד לבא ומה הוה ליה ביה (ויקרא י"ח) אשר יעשה אותם האדם וחי בהם ולא שימות בהם.
It was for this that R. Eleazar b. Dama, the son of R. Ishmael's sister, met his death. He had been bitten by a serpent and Jacob of Kefar Sekaniah came to heal him, but R. Ishmael would not allow him, saying to him, ‘You are not permitted, Ben Dama, [to accept the help of this min].’ He said to him, ‘Permit me, and I will cite a proof to you from the Torah that it is allowed’; but he had not sufficient time to cite the proof to him before he died. R. Ishmael rejoiced and exclaimed, ' Happy art thou, Ben Dama, that thou didst expire in a state of purity and didst not break down the fence erected by the Sages! For whoever breaks down a fence erected by the Sages will eventually suffer penalties; as it is stated, Whoso breaketh through a fence, a serpent shall bite him ' (Eccl. X, 8). But had he not been bitten by a serpent! [The meaning is] a serpent will not bite him in the Hereafter. What could he have quoted [as a proof from the Torah]? Which if a man do, he shall live by them (Lev. XVIII, 5)-’He shall live by them,’ i.e. and not die by them.
14.תלמוד ירושלמי מסכת עבודה זרה פרק ב דף מ טור ד /ה"ב
מעשה באלעזר בן דמא שנשכו נחש ובא יעקב איש כפר סמא לרפותו אמר לו נימא לך בשם ישו בן פנדרא אמר לו רבי ישמעאל אי אתה רשאי בן דמא אמר לו אני אביא ראייה שירפאני לא הספיק להביא ראייה עד שמת אמר לו ר' ישמעאל אשריך בן דמה שיצאת בשלום מן העולם ולא פרצת גדירן של חכמים לקיים מה שנאמר ופורץ גדר ישכנו נחש ולא נחש נשכו אלא שלא ישכנו לעתיד לבוא ומה הוה ליה למימר אשר יעשה אותם האדם וחי בהם.
15.מגן אבות לרשב"ץ על אבות פרק ב משנה יט
דע מה שתשיב את אפיקורוס מכאן נהגנו היתר בעצמנו ללמוד החכמות ההם, כדי שמדברי עצמם נשיבם לומר להם כי אין להם ראיות לסתור דברי תורה ונביאים. ואין זה בכלל מה שאמרו, הקורא בספרים החיצוניים, אין לו חלק לעולם הבא, כי כבר פירשו בגמרא פרק חלק [סנהדרין ק ב], כגון ספרי בן סירא, וכן בירושלמי אמרו [סנהדרין פ"י הל"א כח - א], כגון ספרי בן לענה, והם ספרים מלאים תעתועים כהכרת הפנים. וכמו ספרי הערב מדברי הימים וכן ספרי מינים שאין בהם חכמה, אלא אבוד זמן וכן מה שאסרו ללמוד חכמה יונית, כמו שנזכר בפרק מרובה [ב"ק פג א] ואחרון מסוטה [מט ב], לא אמרו זה על חכמה שהיא על דרך חקירה שכלית, אלא על החכמה שהיתה נוהגת באותו זמן לדבר בלשון רמיזה, כמו שהוא נראה בראשון מחגיגה [ה ב]. ואף חכמה זו מותרת היתה, אלא מפני אותו מעשה הנזכר במנחות פרק ר' ישמעאל [סד ב], ועל אותו מעשה אמרו, ארור המלמד את בנו חכמה יונית והמגדל חזירים. ומה שאמרו בברכות [כח ב] בפרק תפלת השחר מנעו בניכם מן ההגיון אינו חכמת א"ל מנט"ק (אמר אהרן יעללינעק, א"ל מנט"ק בלשון ערב הוא חכמת הגיון או לוגיק"ה).
16.ספר מלמד התלמידים הקדמה Jacob ben Abba Mari ben Simson Anatoli (c. 1194 – 1256)
מנעו בניכם מן ההגיון וכן ממה שהזהירו שלא ללמוד חכמת יונית.
17.תלמוד בבלי מסכת ברכות דף כח עמוד ב
תנו רבנן: כשחלה רבי אליעזר, נכנסו תלמידיו לבקרו. אמרו לו: רבינו, למדנו אורחות חיים ונזכה בהן לחיי העולם הבא. אמר להם: הזהרו בכבוד חבריכם, ומנעו בניכם מן ההגיון, והושיבום בין ברכי תלמידי חכמים, וכשאתם מתפללים - דעו לפני מי אתם עומדים, ובשביל כך תזכו לחיי העולם הבא.
Our Rabbis taught: When R. Eliezer fell ill, his disciples went in to visit him. They said to him: Master, teach us the paths of life so that we may through them win the life of the future world. He said to them: Be solicitous for the honor of your colleagues, and keep your children from meditation, and set them between the knees of scholars, and when you pray know before whom you are standing and in this way you will win the future world.
18.רש"י מסכת ברכות דף כח עמוד ב
מההגיון - לא תרגילום במקרא יותר מדאי, משום דמשכא, לשון אחר: משיחת ילדים.
19.בית הבחירה למאירי מסכת ברכות דף כח עמוד ב
צריך אדם להזהר בכבוד חביריו ולגדל את בניו לתלמוד תורה ולחנכם מילדותם שלא לפתור פסוק כצורתו בכל דבר שפשוטו מוכיח איזה צד של כפירה והוא שנ' כאן מנעו בניכם מן ההגיון ר"ל מפתרון הפסוק כמו שהוא נקרא וכן צריך להשתדל להושיבם תמיד בין ברכי תלמידי חכמים וכשיתפלל צריך להזהר ולהתכוון ולהתבונן לפני מי הוא עומד:
20.צל"ח מסכת ברכות דף כח עמוד ב
ואמר ומנעו בניכם מן ההגיון, וראיתי שהכותב בעין יעקב כתב שאין לפרש הגיון היינו חכמת הגיון, שהרי היא חכמה מפוארה גם ללימוד התורה. ואני אומר ומה בכך שהוא שייך גם לחכמת התורה, כיון שעקרו מתחלה הוקבע לחכמה החיצונית ראוי להתרחק ממנה על דרך עת לעשות לה'. ואני אומר ק"ו, אם מפני תרעומת המינין בטלו מלומר עשרת הדברות בכל יום, אף שהוא מצוה רבה לזכור מעמד הר סיני בכל יום אפ"ה בטלוהו מפני תרעומת המינין. חכמת הגיון שממשיך אחריו לימוד הפלוסופיא שמזה ממשיך מדחי אל דחי לדחות כל דת התורה, ק"ו שיש להתרחק מזה ומכל הקרוב לזה שימצא ושימצא דשימצא. ולכן לעשות הרחקה יתירה מהפלוסופיא האלהית הזהיר ר' אליעזר הגדול מנעו בניכם מן ההגיון. אך כדי לחוש ג"כ על התורה שידריכו בניהם בלימודים אמיתית ושלא לשגות בדרכי ההטעה שזה עיקר פעולת ההגיון, נתן להם עצה הגונה, הושיבום בין ברכי תלמידי חכמים ומהם ישמעו אופני הלימוד בתורה וסברות הישרות ונכונות והם יורו להם הלימוד הנכון. ולהרחיקם מן הפלוסופיא הנזכרת, אמר מנעו מן ההגיון. ולהרחיקם מן כת המקובלים שלא יכוונו בתפלתם רק פירוש המלות, הזהירם ואמר וכשאתם מתפללים דעו לפני מי אתם עומדים, לומר להם שלא יכוונו לשום מדה וספירה רק דעו לפני מי אתם עומדים, והוא מקור שממנו מקבלים כל אחד שפעו, והוא ישפיע לכל מדה נכונה בחסדו ובגבורתו וברחמיו, אבל אתם לא תכוונו רק אליו לבד ולא תדעו דבר רק לפני מי אתם עומדים. ובשביל כך שתשמרו עצמיכם מדרכים המסוכנים ותלכו בדרך בטוח, בודאי תזכו לחיי עוה"ב, כי אין כאן שום מכשול, ולא תדאגו שתקבלו חלילה איזה עונש על שאין אתם מתפללים עפ"י סודות כמו שמדמים חסידי הזמן, לא כן הוא ואין כאן עונש, ואדרבה תקבלו שכר על הפרישה, כי בשביל כך תזכו לחיי עולם הבא.
21.ספר תהילים פרק צב
(ד) עַלֵי עָשׂוֹר וַעֲלֵי נָבֶל עֲלֵי הִגָּיוֹן בְּכִנּוֹר
Upon an instrument of ten strings, and upon the harp, to the melody of the lyre.
22.רש"י יהושע פרק א פסוק ח
(ח) ספר התורה הזה - ספר משנה תורה היה לפניו. והגית בו - והתבוננת בו, כל הגיון שבתורה בלב, כמה דאת אמר (תהלים יט טו): והגיון לבי לפניך; (ישעיהו לג יח): לבך יהגה אימה:
23.שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה סימן רמו סעיף ד
הגה: טז] ה וי"א שבתלמוד בבלי שהוא בלול במקרא, במשנה וגמרא, אדם יוצא ידי חובתו בשביל הכל. (טור בשם ר"ת וע"פ ע"ל סי' רמ"ה ס"ו). יז] ואין לאדם ללמוד כי אם מקרא, משנה <ב> וגמרא והפוסקים הנמשכים אחריהם, ובזה יקנה העולם הזה והעולם הבא, ו אבל לא בלמוד (ד) שאר חכמות. (ריב"ש סימן מ"ה ותלמידי רשב"א) יח] ומ"מ מותר ללמוד באקראי בשאר חכמות, יט] ובלבד שלא יהיו ספרי מינים, וזהו נקרא בין החכמים טיול בפרדס. ואין לאדם לטייל בפרדס רק לאחר שמלא כריסו בשר ויין, והוא לידע איסור והיתר ודיני המצות (רמב"ם סוף מדע ס"פ ד' מהל' יסודי התורה).
24.שו"ת הרמ"א סימן ז
ומ"מ אומר שסהדי במרומים שכל ימי לא עסקתי בזו רק בשבת ויו"ט וח"ה בשעה שבני אדם הולכים לטייל, וכל ימות החול אני עוסק כפי מיעוט השגתי במשנה ובתלמוד ובפוסקים ובפירושיהם, ושרי לצרובא /לצורבא/ מרבנן לאודועי נפשיה כו' +נדרים סב, א.+
25.ביאור הגר"א יורה דעה סימן רמו ס"ק יח
[יח] ומ"מ מותר כו' וזהו נקרא כו' ואין לאדם כו'. הוא מדברי הרמב"ם ומפרש שזהו ד' שנכנסו לפרדס ולכך נענשו שהיו כולם רכים בשנים חוץ מר"ע ואחר אמרו בגמ' (חגיגה ט"ו ב') מפני שהיו ספרי מינים כו' ור"א אמר לא קשאי (שם י"ג א'). אבל לא ראו את הפרדס לא הוא ולא הרמב"ם. ולשון הרב אינו מתוקן שאם זהו פרדס היאך אמר אבל לא כו' אין לך קיבול שכר יותר מזה כמ"ש (סוכה כ"ח א' וב"ב קל"ד א') דבר קטן הוויות דאביי ורבא דבר גדול כו' ועש"ך ואמת שאין לאדם לטייל כו' כמ"ש בחגיגה י"ג א' אין מוסרין סתרי תורה כו' וכנ"ל:
26.פתחי תשובה יורה דעה סימן רמו ס"ק ד
שאר חכמות - עיין בתשובת חות יאיר סימן ר"י שיש לרחק לימוד הקבלה כי ידיעתנו קצרה ואונס רחמנא פטריה ע"ש באורך ועיין בזה בתשובת מהראנ"ח סימן ח' ובתשובת שמש צדקה חי"ד סימן ס"א באמצע התשובה ובשו"ת תשובה מאהבה ח"א ועיין בנו"ב חי"ד סי' צ"ג:
No comments:
Post a Comment