Twitter

Thursday, November 29, 2012

From Candles to Unicorns – The Story of Hanukkah from a Midrashic Perspective


From Candles to Unicorns –
The Story of Hanukkah from a Midrashic Perspective

Adk1010@gmail.com                                                                           Rabbi Ari Kahn

1.    שפת אמת ספר בראשית - לחנוכה - שנת [תרל"ו]
איתא כי היונים בקשו לבטל ג' מצות חודש שבת ומילה. וקשה מה ענין חודש שביקשו לבטל יותר מכל המצות. וגם גוף הביטול דוחק לפרש על קרבן מוסף. רק נראה הפי' על קידוש החודש שזה חרה להם אשר יהיה תלוי קדושת הזמנים בישראל כמ"ש ישראל דקדשינהו לזמנים. וז"ש בגמרא שאמרו כתבו לכם על קרן השור שאין לכם חלק באלקי ישראל. ואדרבא חודש הוא זמן התחדשות רק סידור הקביעות תלוי בישראל ועתה נוסף לנו התחדשות אף בעת החושך שהוא בסוף החודש. ובאמת חודש וחנוכה הכל אחד רק ר"ח הוא ראש ההתחדשות וחנוכה סוף ההתחדשות:
2.    תלמוד ירושלמי מסכת חגיגה דף יא/א
ויש אומר כנגד פניו יצא הוא ושמונים זוג של תלמידי חכמים מלובשין תירקי זהב שהשחירו פניהן כשולי קדירה שאמרו להן כתבו על קרן שור שאין לכם חלק באלהי ישראל
3.    ספר אגרא דכלה - דף ו/א
קכד. אמרו רז"ל (ב"ר פ"ב ד') שאנטיוכס עם היונים גזרו שיכתבו בקרן השור אין לכם חלק באלקי ישראל, ודבר הזה יש לו סוד אין כאן מקומו. והוא ר"ת אר"י תב"ש, "אנטיוכס "רשע "יגזור "תכתבו "בקרן "שור:
4.    ספר נר מצוה עמוד יד
על קרן השור שאין לכם חלק באלקי ישראל, כי מצד העגל שעבדו ישראל את העגל מיד שנתן להם התורה, דבר זה מורה כי יש כאן סילוק והפרדה בעצם שלהם. ועל זה אמר כי (שם, טו) גם אלה תשכחנה, .. ואם כן ראוי היה מצד שישראל הם בניו שלא יהיה סילוק ושכחה לדבר זה,
5.    ספר קדושת לוי – פרשת ויגש
 ולהכי בחנוכה דהיה על ידי מעשה דשמעון ולוי בשכם שהם גרמו בשכם לפעול שיהיה לבניהם ישועה כדומה לשכם לכן היה בחנוכה הנס על ידי חשמונאי ובניו דהיו כהנים שבאו משבט לוי דכן בשכם היה לוי הלוחם וכן גם במלחמת חנוכה היה אחד מבני מתתיהו שמו שמעון כנזכר בספר יוסיפון שהיה כבוש המלחמה על ידי שמעון כמו בשכם ומעתה יאיר עינינו בתורתו זהו שאמר יעקב שמעון ולוי וכו' וברצונם עקרו שור רמז שבאותו מעשה שכם עשו פעולה לעקור שור כמאמרם ז"ל (ירושלמי חגיגה פ"ב ה"ב) שרצו היונים שיכתבו על קרן השור שאין להם חלק באלהי ישראל הם עקרו לזה שלא יצטרכו לכתוב על קרן שור זהו עקרו שור מחמת שפעלו לבניהם שחשמונאי ובניו ינצחו היונים.
6.    ספר יערות דבש חלק ראשון - דרוש ב (המשך)
וכבר נודע כי מזל יון הוא שור, ולכך גזרו על ישראל כתבו על קרן שור שאין לכם חלק באלהי ישראל, ולכך מפלת יונים התחילה בחשוון, כמבואר ביוסף בן גוריון, והגמר היה בכסליו, כי שמעון ולוי עקרו שור, וזה נגד שמעון ולוי, ולכך נצחו כהנים כהנ"ל, כי הם העוקרים שור:
7.    ספר מגלה עמוקות - אופן רנב
אנטיוכ"ס, בגימטריא יוס"ף, וכן מל"ך יו"ן. סוד כתבו על קרן שור וכו', שאז נתעורר חטא יוסף. קר"ן, נוטרייקון 'קליפה 'רביעית 'נגה, בסוד ולרשעים אל תרימו קרן. וזה סוד וקרני ראם קרניו. - סוד פרש רשת לרגלי תוציאנו מרש"ת. רש"ת, בגימטריא ארבעה פעמים קליפה. -
8.    תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף ח עמוד א
אָמַר רַב חָנָן בַּר רָבָא, קַלַנְדָא שְׁמוֹנָה יָמִים אַחַר תְּקוּפָה…תָּנוּ רַבָּנָן, (כיון) [לְפִי] שֶׁרָאָה אָדָם הָרִאשׁוֹן הַיּוֹם שֶׁמִּתְמַעֵט וְהוֹלֵךְ, אָמַר, אוֹי לִי, שֶׁמַּא בִשְׁבִיל שֶׁסָּרַחְתִּי (העולם מתמעט) [עוֹלָם חָשַׁךְ בַּעֲדִי], וְחוֹזֵר לְתוֹהוּ וָבוֹהוּ, וְזוֹ הִיא מִיתָה שֶׁנִּקְנְסָה עָלַי [מִן הַשָּׁמַיִם. עָמַד וְ]יָשָׁב שְׁמֹנָה יָמִים בְּתַעֲנִית [וּבִתְפִלָּה]. כֵּיוָן שֶׁרָאָה תְּקוּפַת טֵבֵת, וְרָאָה יוֹם שֶׁמַּאֲרִיךְ וְהוֹלֵךְ, אָמַר, מִנְהָגוֹ שֶׁל עוֹלָם הוּא, הָלַךְ וְעָשָׂה שְׁמֹנָה יָמִים טוֹבִים. לְשָׁנָה אַחֶרֶת. עֲשָׂאָן אֵלּוּ וְאֵלּוּ יָמִים טוֹבִים. הוּא קְבָעָן לַשָּׁמָיִם, וְהֵם קְבָעוּם לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים. .. תָּנוּ רַבָּנָן, יוֹם שֶׁנִּבְרָא בוֹ אָדָם הָרִאשׁוֹן, כֵּיוָן שֶׁשָׁקְעָה עָלָיו חַמָּה, אָמַר, אוֹי לִי, שֶׁמָּא בִּשְׁבִיל שֶׁסָּרַחְתִּי, עוֹלָם חָשַׁךְ בַּעֲדִי, וְחוֹזֵר לְתוֹהוּ וָבוֹהוּ, וְזוֹ הִיא מִיתָה שֶׁנִּקְנְסָה עָלַי [מִן הַשָּׁמַיִם]. הָיָה יוֹשֵׁב [בְּתַעֲנִית] וּבוֹכֶה כָּל הַלַּיְלָה, וְחַוָּה בוֹכָה כְּנֶגְדּוֹ, וְכֵיוַן שֶׁעָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר, אָמַר, מִנְהָגוּ שֶׁל עוֹלָם הוּא, עָמַד וְהִקְרִיב שׁוֹר שֶׁקְרָנָיו קוֹדְמוֹת לְפַרְסוֹתָיו, שֶׁנֶּאֱמַר, (תהלים סט) "וְתִיטָב לַה' מִשׁוֹר פָּר, מַקְרִין מַפְרִיס" בְּרֵישָׁא- "מַקְרִין", וְהַדַר "מַפְרִיס". אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר (רב) [שְׁמוּאֵל], שׁוֹר שֶׁהִקְרִיב אָדָם הָרִאשׁוֹן, קֶרֶן אַחַת הָיְתָה לוֹ בְמִצְחוֹ,:
KALENDA is kept on the eight days following the [winter] equinox… Our Rabbis taught: When primitive Adam saw the day getting gradually shorter, he said, ‘Woe is me, perhaps because I have sinned, the world around me is being darkened and returning to its state of chaos and confusion; this then is the kind of death to which I have been sentenced from Heaven!’ So he began keeping an eight days’ fast. But as he observed the winter equinox and noted the day getting increasingly longer, he said, ‘This is the world's course’, and he set forth to keep an eight days’ festivity. In the following year he appointed both as festivals. Now, he fixed them for the sake of Heaven, but the [heathens] appointed them for the sake of idolatry.…Our Rabbis taught: When Adam, on the day of his creation, saw the setting of the sun he said! ‘Alas, it is because I have sinned that the world around me is becoming dark; the universe will now become again void and without form — this then is the death to which I have been sentenced from Heaven!’ So he sat up all night fasting and weeping and Eve was weeping opposite him. When however dawn broke, he said: ‘This is the usual course of the world!’ He then arose and offered up a bullock whose horns were developed before its hoofs, as it is said [by the Psalmist], And it [my thanksgiving] shall please the Lord better than a bullock that hath horns and hoofs. Rav Judah said in the name of Samuel: The bullock which Adam offered had only one horn in its forehead,
9.    ספר בראשית פרק ט
(כא) וַיֵּשְׁתְּ מִן הַיַּיִן וַיִּשְׁכָּר וַיִּתְגַּל בְּתוֹךְ אָהֳלֹה:(כב) וַיַּרְא חָם אֲבִי כְנַעַן אֵת עֶרְוַת אָבִיו וַיַּגֵּד לִשְׁנֵי אֶחָיו בַּחוּץ:(כג) וַיִּקַּח שֵׁם וָיֶפֶת אֶת הַשִּׂמְלָה וַיָּשִׂימוּ עַל שְׁכֶם שְׁנֵיהֶם וַיֵּלְכוּ אֲחֹרַנִּית וַיְכַסּוּ אֵת עֶרְוַת אֲבִיהֶם וּפְנֵיהֶם אֲחֹרַנִּית וְעֶרְוַת אֲבִיהֶם לֹא רָאוּ:(כד) וַיִּיקֶץ נֹחַ מִיֵּינוֹ וַיֵּדַע אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לוֹ בְּנוֹ הַקָּטָן:(כה) וַיֹּאמֶר אָרוּר כְּנָעַן עֶבֶד עֲבָדִים יִהְיֶה לְאֶחָיו:(כו) וַיֹּאמֶר בָּרוּךְ ה' אֱלֹהֵי שֵׁם וִיהִי כְנַעַן עֶבֶד לָמוֹ:(כז) יַפְתְּ אֱלֹהִים לְיֶפֶת וְיִשְׁכֹּן בְּאָהֳלֵי שֵׁם וִיהִי כְנַעַן עֶבֶד לָמו.
21. And he drank of the wine, and became drunk; and he lay uncovered inside his tent.  22. And Ham, the father of Canaan, saw the nakedness of his father, and told his two brothers outside.23. And Shem and Japheth took a garment, and laid it upon both their shoulders, and went backward, and covered the nakedness of their father; and their faces were backward, and they saw not their father’s nakedness.24. And Noah awoke from his wine, and knew what his younger son had done to him.25. And he said, Cursed be Canaan; a slave of slaves shall he be to his brothers.26. And he said, Blessed be the Lord God of Shem; and Canaan shall be his slave.27. God shall enlarge Japheth, and he shall live in the tents of Shem; and Canaan shall be his slave.
10. תלמוד בבלי מסכת מנחות דף לו עמוד א
אביי ורבא דאמרי תרוייהו: לא סח - מברך אחת, סח - מברך שתים. תנא: סח בין תפילה לתפילה עבירה היא בידו, וחוזר עליה מערכי המלחמה.
Abaye and Raba both said, It means, if he did not speak [between one tefillah and the other] he must only recite one blessing, but if he did speak he must recite the two blessings. It was taught: If a man spoke between [the putting on of] one tefillah and the other tefillah, he has committed a transgression and returns home on account of it from the battle line.
11. משנה מסכת אבות פרק ג:ז
רבי שמעון אומר המהלך בדרך ושונה ומפסיק ממשנתו ואומר מה נאה אילן זה ומה נאה ניר זה מעלה עליו הכתוב כאילו מתחייב בנפשו:
R. Simeon said: when one, walking on the road, reviews [what he has learnt], and breaks off from his review, and says, ‘how fine is this tree!’ [or] ‘how fine is this newly ploughed field!’ scripture accounts it to him as if he had incurred guilt [expiable] by his life
12. ליקוטי מוהר"ן מהדורא קמא סימן לח אות ו
וזה פרוש (חולין ס'): 'שור שהקריב אדם הראשון קרן אחת היתה לו במצחו', כי על ידי הקרבן, היינו על ידי התשובה, זכה לבחינת תפלין, שהוא בחינת קרון עור הפנים:
13. שמות פרק לד
(כט) וַיְהִי בְּרֶדֶת מֹשֶׁה מֵהַר סִינַי וּשְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדֻת בְּיַד מֹשֶׁה בְּרִדְתּוֹ מִן הָהָר וּמֹשֶׁה לֹא יָדַע כִּי קָרַן עוֹר פָּנָיו בְּדַבְּרוֹ אִתּוֹ:(ל) וַיַּרְא אַהֲרֹן וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת מֹשֶׁה וְהִנֵּה קָרַן עוֹר פָּנָיו וַיִּירְאוּ מִגֶּשֶׁת אֵלָיו:(לג) וַיְכַל מֹשֶׁה מִדַּבֵּר אִתָּם וַיִּתֵּן עַל פָּנָיו מַסְוֶה:
14. בראשית פרק ג
(כא) וַיַּעַשׂה ה' אֱלֹהִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּשֵׁם: פ
For Adam and for his wife the Lord God made coats of skins, and clothed them.
15. בראשית רבה (וילנא) פרשת בראשית פרשה כ
ויעש ה' אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם בתורתו של ר"מ מצאו כתוב כתנות אור אלו בגדי אדם הראשון שהן דומים לפיגם רחבים מלמטה וצרין מלמעלה
In R. Meir's Torah it was found written, ‘Garments of light (or):  this refers to Adam's garments, which were like a torch [shedding radiance], broad at the bottom and narrow at the top.

No comments: