Sources - The Prophecy of Rivka

audio:
http://www.yutorah.org/lectures/lecture.cfm/783849/Rabbi_Ari_Kahn/The_Prophecy_of_Rivka

פרשת תולדות התשע"ג

הרב ארי דוד קאהן                                                                                                          Rabbi Ari Kahn                      

מת"ן כ"ז מרחשון התשע"ג                                                                                      Adk1010@gmail.com       

http://Rabbiarikahn.com                                                                 http://arikahn.blogspot.com    

1.    בראשית פרק כה

(יט) וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק:(כ) וַיְהִי יִצְחָק בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה בְּקַחְתּוֹ אֶת רִבְקָה בַּת בְּתוּאֵל הָאֲרַמִּי מִפַּדַּן אֲרָם אֲחוֹת לָבָן הָאֲרַמִּי לוֹ לְאִשָּׁה:(כא) וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לַה’ לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ כִּי עֲקָרָה הִוא וַיֵּעָתֶר לוֹ ה’ וַתַּהַר רִבְקָה אִשְׁתּוֹ:(כב) וַיִּתְרֹצֲצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ וַתֹּאמֶר אִם כֵּן לָמָּה זֶּה אָנֹכִי וַתֵּלֶךְ לִדְרֹשׁ אֶת ה’:(כג) וַיֹּאמֶר ה’ לָהּ שְׁנֵי גוֹיִם בְּבִטְנֵךְ וּשְׁנֵי לְאֻמִּים מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר:(כד) וַיִּמְלְאוּ יָמֶיהָ לָלֶדֶת וְהִנֵּה תוֹמִם בְּבִטְנָהּ:

2.    מדרש אגדה (בובר) בראשית פרשת תולדות פרק כה סימן כג

ויאמר ה' לה שני גוים וגו'. לשם בן נח אמר הקדוש ברוך הוא שיאמר לה שני גוים בבטנך:

3.    פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) בראשית פרשת תולדות פרק כה סימן כג

כג) ויאמר ה' לה. על ידי מלאך:

4.    שכל טוב (בובר) בראשית פרשת תולדות פרק כה סימן כג

ויאמר ה' לה. לא שנזדקק דבר קדשו ממש להשיח עם אשה מעולם זולתי עם שרה כדדרשי', אלא ע"י שם בן נח כהן צדק שחי אח"כ נ"א שנה, כי כל ימי חיי שם היו ת"ר שנה פחות שתי שנים, ועכשיו נמצא שהוא בן תקמ"ז שנה:

5.    רש"י בראשית פרשת תולדות פרק כה פסוק כג

ויאמר ה' לה - על ידי שליח, לשם נאמר ברוח הקודש והוא אמר לה:

6.    רשב"ם בראשית פרשת תולדות פרק כה פסוק כג

ויאמר י"י לה - ע"י נביא:

7.    אבן עזרא בראשית פרשת תולדות פרק כה פסוק כג

ויאמר ד' לה על ידי נביא, או אברהם בעצמו, כי לא מת עד שהי' בניה בני ט"ו שנה.

8.    העמק דבר על בראשית פרק כד פסוק א

 וה' ברך את אברהם בכל. עוד טעם על שלא הלך בעצמו משום שהיו עסקיו עם כל אדם זה בא ושואל בעניני אמונה וזה להתפלל עליו וכדאי' בב"ב שמרגליות הי' תלוי' בצוארו של א"א כו' והכונה הוא תפלתו וברכתו וכיב"ז היה הרבה ענינים מוטלים עליו ומשום זה לא הי' יכול לצאת ממקומו (והנה אי' בב"ר פנ"ט על וה' ברך את אברהם בכל.

9.    תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת סוטה פרק ז הלכה א

רבי יוחנן בשם ר' לעזר בי ר' שמעון לא מצינו שדיבר המקום עם אשה אלא עם שרה בלבד. והא כתיב [בראשית ג טז] אל האשה אמר הרבה ארבה וגו'. אמר רבי יעקב דכפר חנין ע"י התורגמן. והא כתיב [שם כה כג] ויאמר י"י לה שני גוים בבטנך א"ר בא בר כהנא הדיבור נפלה לה.

10. שיירי קרבן מסכת סוטה פרק ז

הדיבור נפלה לה. עיי' בפירושי בקונט' עוד נ"ל לפרש שהיה בת קול מתפוצץ בעולם עתידה אשה שתלד שני גוים בבטן אחת ולא ידעו מבטן מי יצאו ומצינו כיוצא בזה במדרש ורש"י מביאו בשמואל והיינו דקאמר הדיבור נפלה לה הכל אמרו שעליה נאמר הדיבור שיהיו בבטן שני גוים:

11. פני משה מסכת סוטה פרק ז

הדיבור נפלה לה. לא שדיבר עמה אלא שהגיע לה מאמר ה' ע"י מלאך כדאמ' בב"ר וי"א ע"י שם בן נח והא דקאמר ויאמר ה' לה שנפל לה מאמר ה':

12. בראשית רבה (וילנא) פרשת בראשית פרשה כ סימן ו

אל האשה אמר הרבה ארבה עצבונך והרונך, רבי יהודה ברבי סימון ורבי יוחנן בשם רבי אלעזר ברבי סימון מעולם לא נזקק הקדוש ברוך הוא להשיח עם אשה, אלא עם אותה הצדקת ואף היא על ידי עילה, רבי אבא בר כהנא בשם רבי יצחק אמר כמה כירכורין כרכר בשביל להשיח עמה, ויאמר לא כי צחקת, והכתיב (בראשית טז) ותקרא שם ה' הדבר אליה, רבי יהושע בר רבי נחמיה בשם רבי אידי אמר על ידי מלאך והכתיב (שם /בראשית/ כה) ויאמר ה' לה, רבי לוי בשם רבי חמא בר חנינא אמר על ידי מלאך, רבי אלעזר בשם רבי יוסי בר זימרא אמר על ידי שם,

R. Judah b. R. Simon and R. Johanan in the name of R. Eleazar b. R. Simon said: The Holy One, blessed be He, never spoke directly with a woman save with that righteous woman [viz. Sarah], and that too was due to a particular cause. R. Abba b. Kahana said in R. Biryi's name: And what a roundabout way He went in order to speak with her! As it is written,And He said: Nay; but thou didst laugh (Gen. XVIII, 15). But it is written, And she [Hagar] called the name of the Lord that spoke unto her, etc. (ib. XVl, 13)? R. Joshua b. Nehemiah answered in R. Idi's name: That was through an angel. But it is written, And the Lord said unto her-Rebekah (ib. XXV, 23)? R. Levi said in the name of R. Hama b. R. Hanina: That was through an angel. R. Eleazar said in the name of R. Jose b. Zimra: That was through the medium of Shem [the son of Noah].

13. מדרש תנחומא (בובר) פרשת בראשית סימן לא

[לא] ד"א מי פעל ועשה [קורא הדורות מראש]. אף לרבקה אמר הקדוש ברוך הוא מה עתיד לעשות, שנאמר ותלך לדרוש את ה', ויאמר ה' לה שני גוים בבטנך (בראשית כה כב כג), אמר לה לעשו אני שונא, וליעקב אני אוהב, שנאמר ורב יעבוד צעיר (שם שם /בראשית כ"ה כ"ב כ"ג/), הודיע לה הקדוש ברוך הוא כל הדברים עד שלא נולדו, אמר לה דומה את לשדה שנזרעה והצליחה, ומלאו האוצרות בר, והאיצטבלאות קש, אמר תהא (אותה) [ברוכה כאותה] השדה שמלאה האוצרות בר, והאיצטבלאות קש, אמר הקדוש ברוך הוא לרבקה יהי שלום בכרס הזה, שהוא עתיד למלאות גן עדן צדיקים, וגיהנם רשעים, שנאמר שני גוים בבטנך, לכך נאמר מי פעל ועשה.

14. מזרחי על בראשית פרק כה פסוק כג

וכך אמרו בפרק קמא דמגילה, "ארבעים ושמונה נביאים ושבע נביאות נתנבאו להם לישראל, והן, שרה ומרים וחולדה ואסתר ואביגיל וחנה ודבורה", ואלו רבקה לא קחשיב. והא דמוקי ליה לקרא ד"ויאמר ה' לה" על ידי שליח, ולא על ידי עצמה, הוא מדכתיב "ותלך לדרוש את ה"', דמשמע שהלכה אצל הרואה, דומיא ד"לכו ונלכה אל הרואה", דאם לא כן 'ותדרוש את ה" מיבעי ליה. וכיון שהלכה אצל הנביא וכתיב בתריה "ויאמר ה' לה" על כרחך לומר על ידי אותו נביא שהלכה אליו, שהוא מדרשו של שם, שהיה היותר מופלג בחכמה לפי הקבלה.

15. תלמוד בבלי מסכת מגילה דף יד עמוד א

שבע נביאות מאן נינהו? שרה, מרים, דבורה, חנה, אביגיל, חולדה, ואסתר. שרה - דכתיב +בראשית י"א+ אבי מלכה ואבי יסכה, ואמר רבי יצחק: יסכה זו שרה. ולמה נקרא שמה יסכה - שסכתה ברוח הקדש, שנאמר +בראשית כ"א+ כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה.

‘Seven prophetesses’. Who were these? — Sarah, Miriam, Deborah, Hannah, Abigail, Hulda and Esther. ‘Sarah’, as it is written, The father of Milkah and the father of Yiscah’, and R. Isaac said [on this]. Yiscah is Sarah; and why was she called Yiscah? Because she discerned [sakethah] by means of the holy spirit, as it is said, In all that Sarah saith unto thee, hearken to her voice.

16. פרוש הט"ז על התורה - בראשית פרק כט פסוק לד

ואע"ג דאמרינן בפ"ק דמגילה שבע נשים נביאות נתנבאו לישראל ולא חשיב שם רבקה רחל ולאה, י"ל דלא חשיב שם אלא מי שהתנבא על אדם אחר ושרה ג"כ התנבאה על אחר דהיינו דאמרה לא יירש זה עם בני אבל ברבקה רחל ולאה לא מצינו שהתנבאו על אחרים אלא יודעות היו בנבואה מה יהיה בעצמן בסוף:

17. שפת אמת על ברכות דף ז/ב

והנהו דחשיב במגילה לנביאים ידעו חז"ל שנשתלחו מהמקום בנביאות אבל בוודאי רוה"ק הי' ללאה ורבקה. וצע"ג על המהרש"א בזה שלא הביא מאמר רבותינו ז"ל האמהות נביאות היו [המפורש בבראשית רבה (פ' ס"ז) גבי רבקה וכן (בפ' ע"ב) גבי רחל ע"ש

18. בראשית פרק כז פסוק מב

וַיֻּגַּד לְרִבְקָה אֶת דִּבְרֵי עֵשָׂו בְּנָהּ הַגָּדֹל וַתִּשְׁלַח וַתִּקְרָא לְיַעֲקֹב בְּנָהּ הַקָּטָן וַתֹּאמֶר אֵלָיו הִנֵּה עֵשָׂו אָחִיךָ מִתְנַחֵם לְךָ לְהָרְגֶךָ:

19. ילקוט שמעוני בראשית - פרק כז - רמז קטז

ויגד לרבקה את דברי עשו מי הגיד לה אמהות נביאות היו רבקה היתה מהאמהות

20. מדרש תהלים (בובר) מזמור קה ד"ה [ד] (בהיותכם) [בהיותם

אל תגעו במשיחי. אמר ר' ברכיה אלו האבות. (ובנביאי) [ולנביאי] אל תרעו. אלו האמהות שהיו נביאות, אמר ר' יודן בשם ר' יצחק ויוגד לרבקה את דברי עשו בנה הגדול (שם /בראשית/ כז מב), מי הגיד לה, רוח הקודש.

21. אור החיים על בראשית פרק כז פסוק ה

(ה) ורבקה שמעת וגו' פירוש מודיע הכתוב כי רבקה נביאה היתה ושומעת תמיד בדברי יצחק וכו', הגם שלא ידבר בפניה והבן, ולזה אמר ורבקה שומעת בדבר וגו' ולא אמר ותשמע רבקה וגו' ולא אמר היתה שומעת וגו'

22. בראשית פרק כא פסוק יב

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל אַבְרָהָם אַל יֵרַע בְּעֵינֶיךָ עַל הַנַּעַר וְעַל אֲמָתֶךָ כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה שְׁמַע בְּקֹלָהּ כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע:

23. רש"י בראשית פרק כא פסוק יב

(יב) שמע בקולה - למדנו שהיה אברהם טפל לשרה בנביאות:

24. שמות רבה (וילנא) פרשת שמות פרשה א

מיד (בראשית כא) ותאמר לאברהם גרש האמה הזאת ואת בנה שמא ילמד בני אורחותיו, מיד (שם /בראשית כ"א/) וירע הדבר מאד בעיני אברהם וגו' על שיצא לתרבות רעה (שם /בראשית כ"א/) ויאמר אלהים אל אברהם אל ירע בעיניך וגו', מכאן אתה למד שהיה אברהם טפל לשרה בנביאות,

Hence And the thing was very grievous in Abraham's sight on account of his son (ib. 11), because he had become depraved. And God said unto Abraham Let it not be grievous in thy sight because of the lad (ib. 12)-a proof that Abraham was subsidiary to Sarah in the matter of prophecy.

25. העמק דבר על בראשית פרק כג פסוק א

שני חיי שרה. מיותר ואין כן בכ"מ זה הלשון. והנה כבר פירשנו כ"פ פי' חיים בלשון הקודש בשתי משמעות. אחת חיים ולא מות. ב' שמח ועלז ולא עצבון. ... ואחר כ"ז יש להתבונן במה שאמרו שאברהם היה טפל לשרה בנביאות. ואין זה לאל תימא. האדם הגדול אשר דבר עמו ה' כמה פעמים. יהיה טפל לשרה של דבר עמה ה' כי אם דבור א' "לא כי צחקת". ומפרשים ברבה שהוא דבר ה'. אלא הכונה הוא שהיה טפל ברוח הקודש. שהרי שני דברים הם רוה"ק הוא מה שאדם מתבודד ומשרה עליו רוה"ק ויודע מה שרואה. אמנם לא דבר עמו ה'. ונבואה הוא בחינה גדולה ורבה מזה כמו שביארנו. ודוד המלך ע"ה זכה לשניהם ואמר רוח ה' דבר בי ומלתו על לשוני. היינו רוח ה' הוא רוה"ק המופיע על דבר עצמו. וגם מלתו על לשוני שהוא נבוא ממש. ואברהם היה גדול בנבואה משרה. אבל ברוה"ק היתה שרה מצוינת יותר מא"א. והסיבה לזה הוא משני טעמים. א' שאברהם בצדקו היה מנהיג העולם ומדריכם לעבודת ה' וכמו שכ' לפנינו נשיא אלהים ויבואר לפנינו. ומי שעסקו עם המון רבה אינו יכול להתבודד כך. משא"כ שרה היתה יושבת באהלה בקדושה וטרה (וע' מש"כ הגאון חתם סופר בהקדמתו בזה דברים ראויים אליו ז"ל). שנית דאין רוה"ק חל אלא מתוך שמחה של מצוה. ושרה זה צדקתה להפלא שהיתה באמונתה בבטחון חזק מאד נעלה כמו שמבואר ברבה שאמרה שרה לא"א את בהבטחה ואני באמונה ומי שבה מכח הבטחה ידוע מאמרם ז"ל אין הבטחה לצדיקים בעוה"ז שמא יגרום החטא. וע' מש"כ לעיל י"ד י'. משא"כ שרה שהיתה חזקה באמונתה בלי שום הבטחה ע"כ לא נתעצבה בכל ימי חייה והיתה שקועה ברוה"ק. וזהו דבר הכתוב שני חיי שרה. דשנים שלה כולם היו בחיי שמחה ונפש המעלה ונשגב בחיי רוחני. וכענין לשון גמ' מספר ימיו כפלים. כך אמר הכתוב דשני חייה היו שני פעמים משום שהיו חייה עליזים וסמוכים בה' מבטחה. ונראה עוד לפרש ע"פ הפשט משמעות שני מספר שני. ובאשר שרה נעשית ילדה אחרי זקנה וחזרה לספר חליפות השנים וא"כ היה לה שני פעמים חליפות השנים. בראשונה חיתה תשעים שנה. ובשניה ל"ז שנים. וסך הכל שני חיי שרה היו מאה ועשרים ושבע שנים וע' בעל הטורים:

26. ספר שם משמואל - פרשת תולדות - שנת תרע"ד

ויש להבין מדוע נתגלה רשעתו של עשו לרבקה ולא ליצחק, שבודאי הרשע הזה הסתיר עצמו מכל אדם והי' מראה א"ע בעיני כל העולם לצדיק, כחזיר זה שפושט טלפיו ומראה שהוא טהור. וכמו שאמר הרה"ק הרבי ר' בונם זצללה"ה אל תחשבו שעשו הי' נראה כאיכר מגושם אלא הי' לבוש לבנים ואומר תורה בשלש סעודות. ואיתא במדרשות שלעתיד יבוא עשו וישב בראש כולם ואין מוחה בידו עד שיבוא הקב"ה ובעצמו ישליכהו לחוץ. הרי שאף משומרי החומות ומלאכי השרת תהי' נסתרת רשעתו, ואם בעוה"ב שהוא כולו אמת כך, בעוה"ז שהוא כולו מלא שקרים עאכו"כ. וע"כ אף יצחק אע"ה עם כל חכמתו ודקות הבנתו לא הרגיש. וע"כ מה שנודע לרבקה הי' במראה הנבואה כי האמהות נביאות היו, ולמה לא נתגלה זה ליצחק ולא היו צריכין לכל אלה. ועוד מדוע לא סיפרה רבקה ליצחק מה שנתגלה לה במראות הנבואה. ונראה דהנה ידוע שלמעלה אין נמצאת מדת העצבות, ועוז וחדוה במקומו וכולם ששים ושמחים לעשות רצון קונם, וע"כ להמשיך הברכות ממקום כ"כ גבוה הי' יצחק צריך להיות בתכלית השמחה והחדוה, ועוד שגם מדת יצחק היתה שמחה וחדוה, כי שם יצחק ע"ש השחוק ובזוה"ק (קכ"ז.) שרומז על לעתיד אז ימלא שחוק פינו, והלויים נקראים בדיחי דמלכא בזוה"ק. וע"כ להמשיך ברכות משרשו הי' צריך להיות בתכלית החדוה והשמחה. וע"כ כשידע שיעקב הגיע למעלה רמה ונשאה בבחי' אתהפכא חשוכא לנהורא ומרירא למיתקא כבמאמר הקודם, וגם זה שעומד לפניו לקבל את הברכות שחשב שהוא עשו ראה אותו במעלה עליונה מאד עד שהי' נצרך להעמיק בחוש הריח אולי ימצא בו מעט פסולת כמ"ש וירח את ריח בגדיו שדרשו ז"ל ריח בוגדיו כמ"ש במאמר הקודם, א"כ הי' חושב ששני בניו יחד ירשו כל חמדת העולם וכל המעלות הרמות והנשאות ומטתו שלימה ולא תצא ממנו שום פסולת, ע"כ הי' בתכלית השמחה ולא נתערב עצב עמה, ולזה היו צריכין כנ"ל, אבל באם הי' יודע שעשו נדחה היתה בהכרח תערובת עצב עמו ולא הי' אפשר להמשיך את הברכות בבחי' כ"כ גבוהה:

27. בראשית רבה (וילנא) פרשת תולדות פרשה סז

ט ויוגד לרבקה וגו', מי הגיד לה, רבי חגי בשם רבי יצחק, אמהות נביאות היו ורבקה היתה מן האמהות, רבי יצחק אמר אפילו (תלם) הדיוט אינו חורש תלם בתוך תלם ונביאים חורשים תלם בתוך תלם, ואת אמר (תהלים קה) אל תגעו במשיחי ולנביאי אל תרעו,

AND THE WORDS OF ESAU HER ELDER SON WERE TOLD TO REBEKAH (XXVII, 42). Who told her? R. Haggai said in R. Isaac's name: The matriarchs were prophets, and Rebekah was one of the matriarchs. R. Berekiah said in R. Isaac's name: Even an ordinary person does not plough a furrow within a furrow; shall then the prophets plough a furrow within a furrow? And yet you read, Touch not Mine anointed ones, and do My prophets no harm (Ps. CV, 15).

28. זוהר מנוקד חלק א דף קמב/א

תא חזי, יעקב כל עובדוי הוו לשמא דקודשא בריך הוא, ובגין כך קודשא בריך הוא הוה עמיה תדיר, דלא אעדי מניה שכינתא. דהא בשעתא דקרא ליה יצחק לעשׂו בריה, יעקב לא הוה תמן, ושכינתא אודעת לה לרבקה, ורבקה אודעת ליה ליעקב:

29. רד"ק על בראשית פרק כז פסוק מב

(מב) ויגד לרבקה, והיאך הוגד לה והוא לא אמר אלא בלבו, אפשר כי בנבואה נאמר לה כי נביאה היתה כדברי הקבלה, או אפשר כי כמו שחשב בלבו כן אמר בלא מתכוין והוגד לרבקה. מתנחם לך, כאלו קבל תנחומין על מיתתך כי חושב להרגך, או מתנחם על מיתתו בעבורך, אם יוכל להרגך אינו חושש אם יהרגוהו אחר כך:

30. מסכת בבא בתרא יז.

תָּנוּ רַבָּנָן, שִׁשָּׁה לֹא שָׁלַט בָּהֶם מַלְאָךְ הַמָּוֶת, אֵלּוּ הֵם אַבְרָהָם, יִצְחָק, וְיַעֲקֹב, מֹשֶׁה, אַהֲרֹן, וּמִרְיָם. אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב - דִּכְתִיב בְּהוּ, "בַּכֹּל" "מִכֹּל" "כֹּל". מֹשֶׁה אַהֲרֹן וּמִרְיִם - דִּכְתִיב בְּהוּ, (במדבר לג) "עַל פִּי ה'", וְהָא מִרְיָם לָא כָּתַב בָּהּ "עַל פִּי ה'"? אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, אַף מִרְיָם - בִּנְשִׁיקָה מֵתָה, דְּאַתְיָא, (במדבר כ) "שָׁם", (דברים לד) "שָׁם", מִמֹּשֶׁה. אֶלָּא מִפְּנֵי מַה לֹא נֶאֱמַר בָּהּ, "עַל פִּי ה'"? שֶׁגְּנָאי הַדָּבָר לוֹמַר.

Our Rabbis taught: Six there were over whom the Angel of Death had no dominion, namely, Abraham, Isaac and Jacob, Moses, Aaron and Miriam. Abraham, Isaac and Jacob we know because it is written in connection with them, in all, of all, all; Moses, Aaron and Miriam because it is written in connection with them [that they died] By the mouth of the Lord. But the words ‘by the month of the Lord’ are not used in connection with [the death of] Miriam? — R. Eleazar said: Miriam also died by a kiss, as we learn from the use of the word ‘there’ [in connection both with her death] and with that of Moses. And why is it not said of her that [she died] by the month of the Lord? — Because such an expression would be disrespectful.

31. רש"י במדבר פרק כ פסוק א

ותמת שם מרים - אף היא בנשיקה מתה ומפני מה לא נאמר בה על פי ה', שאינו דרך כבוד של מעלה. ובאהרן נאמר על פי ה', באלה מסעי (במדבר לג, לח):

32. חתם סופר על במדבר פרק ז פסוק פט

ואפי' במיתת מרים לא כתיב ע"פ ה' בנשיקה מפני שאינה דרך צניעות וכבוד [רש"י במדבר כ'], אך רמז שיהי' עסקו עם הנשים.

33. רש"י בראשית פרשת תולדות פרק כה פסוק כב

ותלך לדרוש - לבית מדרשו של שם: לדרוש את ה' - שיגיד לה מה תהא בסופה:

34. שמות פרק יח

(טו) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לְחֹתְנוֹ כִּי יָבֹא אֵלַי הָעָם לִדְרֹשׁ אֱלֹהִים:

35. רש"י שמות פרשת יתרו פרק יח פסוק טו

לדרש אלהים - כתרגומו למתבע אולפן, לשאול תלמוד מפי הגבורה:

36. רמב"ן בראשית פרשת תולדות פרק כה פסוק כב

תלך לדרוש את ה' - לשון רש"י, להגיד מה יהא בסופה. ולא מצאתי דרישה אצל ה' רק להתפלל, כטעם דרשתי את ה' וענני (תהלים לד ה), דרשוני וחיו (עמוס ה ד), חי אני אם אדרש לכם (יחזקאל כ ג):

37.  פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) בראשית פרשת תולדות פרק כה סימן כב

ותלך לדרוש את ה'. להקריב קרבן:

38. כתר יונתן בראשית פרשת תולדות פרק כה פסוק כב

וידחקו הבנים בקִרבה כמו גברים שעשו קרב ותאמר אם כזה הוא צער של לידה למה זה לי בנים ותלך לבית המדרש של שם הגדול לבקש רחמים מלפני יי:

39. שמואל א פרק ט

(ט) לְפָנִים בְּיִשְׂרָאֵל כֹּה אָמַר הָאִישׁ בְּלֶכְתּוֹ לִדְרוֹשׁ אֱלֹהִים לְכוּ וְנֵלְכָה עַד הָרֹאֶה כִּי לַנָּבִיא הַיּוֹם יִקָּרֵא לְפָנִים הָרֹאֶה:(י) וַיֹּאמֶר שָׁאוּל לְנַעֲרוֹ טוֹב דְּבָרְךָ לְכָה נֵלֵכָה וַיֵּלְכוּ אֶל הָעִיר אֲשֶׁר שָׁם אִישׁ הָאֱלֹהִים:

40. תלמוד בבלי מסכת חגיגה דף יד עמוד א

ונבון - זה המבין דבר מתוך דבר,

41. רש"י דברים פרק א

נבונים - מבינים דבר מתוך דבר. זו היא ששאל אריוס את רבי יוסי, מה בין חכמים לנבונים. חכם דומה לשולחני עשיר, כשמביאין לו דינרין לראות רואה, וכשאין מביאין לו יושב ותוהא. נבון דומה לשולחני תגר, כשמביאין לו מעות לראות רואה, וכשאין מביאין לו מחזר ומביא משלו:

42. רש"י משלי פרק א

ונבון - מוסיף על ידיעת חכם שיודע להבין דבר מתוך דבר ומוסיף על שמועתו:

43. ספר בראשית פרק כד

(סד) וַתִּשָּׂא רִבְקָה אֶת עֵינֶיהָ וַתֵּרֶא אֶת יִצְחָק וַתִּפֹּל מֵעַל הַגָּמָל:(סה) וַתֹּאמֶר אֶל הָעֶבֶד מִי הָאִישׁ הַלָּזֶה הַהֹלֵךְ בַּשָּׂדֶה לִקְרָאתֵנוּ וַיֹּאמֶר הָעֶבֶד הוּא אֲדֹנִי וַתִּקַּח הַצָּעִיף וַתִּתְכָּס:

44. העמק דבר על בראשית פרק כד פסוק סה

(סה) מי האיש הלזה. אשר אני מתפעל ומתפחד ממנו. וכמבואר בב"ר בלשון הלזה משמעו אדם מאוים ונורא. ע"כ כששמעה שהוא אישה. ותקח הצעיף ותתכס. מרוב פחד ובושה כמו שמבינה שאינה ראויה להיות לו לאשה ומאז והלאה נקבע בלבה פחד. ולא היתה עם יצחק כמו שרה עם אברהם. ורחל עם יעקב. אשר בהיות להם איזה קפידא עליהם לא בושו לדבר רחת לפניהם. משא"כ רבקה. וכ"ז הקדמה להסיפור שיבוא בפ' תולדות שהיו יצחק ורבקה מחולקים בדעות. ומכ"מ לא מצאה רבקה לב להעמיד את יצחק על דעתה בדברים נכוחים כי היא יודעת האמת כי עשו רק ציד בפיו. וכן בשעת הברכות. וכ"ז הי' סיבה מהקב"ה שיגיעו הברכות ליעקב דוקא באופן כזה וכאשר יבואר במקומו. ואלו הית' רבקה עם אישה כמו שרה ורחל אם אנשיהן לא הי' מגיע בזה האופן. והכל בהשגחה פרטית מראש שתגיע רבקה ליצחק בשעה שתבהל ממנו ויצא אחרית דבר כפי רצונו ית':

45. העמק דבר על בראשית פרק כה פסוק כב

 ותלך לדרוש את ה'. העיקר כפרש"י ורשב"ם לשאול את הנביא דעת ה' ורצונו בזה. ולא כרמב"ן ז"ל שפי' תפלה. וכמש"כ בשמות י"ח ט"ו. ומכאן מוכח ג"כ הכי דאלו תפלה לא היה לה לילך למק"א והרי נתקבלה תפלת יצחק כאן אלא לדרוש מנביא שהוא רואה מה שבנסתר ונעלם וכלשון הכתוב בס' שמואל א' כי לנביא היום יקרא לפני הרואה פי' שהיה שני אופני נביא. א' מה' מה שבמדבר עמו לשעה. ב' הרואה דברים נעלמים ברוה"ק. וזה האופן היה נקרא רואה ואברהם היה נביא באופן הראשון לבד. מש"ה הלכה לאדם גדול שידעה כי הוא רואה ויודע:

46. בראשית פרק כו

(לד) וַיְהִי עֵשָׂו בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה וַיִּקַּח אִשָּׁה אֶת יְהוּדִית בַּת בְּאֵרִי הַחִתִּי וְאֶת בָּשְׂמַת בַּת אֵילֹן הַחִתִּי:(לה) וַתִּהְיֶיןָ מֹרַת רוּחַ לְיִצְחָק וּלְרִבְקָה: ס

47. העמק דבר על בראשית פרק כו פסוק לד

(לד) בת בארי החתי. מזה מוכח בברור מדלא הזהיר יצחק את עשו שלא ישא מבנו כנען כמו שהזהיר את יעקב. מבואר כי ידע יצחק אשר במה שאמר ה' לאברהם כי ביצחק יקרא לך זרע כפי הדרש ביצחק ולא כל יצחק המיוחד הוא יעקב יושב אהלים הוא יקרא זרע אברהם אשר תכליתו להיות אב המון גוים ולהיות מרכבה לשכינה והשגחתו הפרטית כמו שנתבאר בפרשיות של אברהם וכ"כ הספורנו להלן בבכות ויתן לך. אלא שמכ"מ אהב יצחק את עשו עצמו בחשבו כי הליכות עולם לו בהשכל ואיש טוב הוא אבל לא שתהיה ממנו אומה הנבחרת ויבואר עוד לפנינו עוד הוכחות ע"ז:

48. בראשית פרק כז

(מו) וַתֹּאמֶר רִבְקָה אֶל יִצְחָק קַצְתִּי בְחַיַּי מִפְּנֵי בְּנוֹת חֵת אִם לֹקֵחַ יַעֲקֹב אִשָּׁה מִבְּנוֹת חֵת כָּאֵלֶּה מִבְּנוֹת הָאָרֶץ לָמָּה לִּי חַיִּים:

49. בראשית פרק כח

קְרָא יִצְחָק אֶל יַעֲקֹב וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ וַיְצַוֵּהוּ וַיֹּאמֶר לוֹ לֹא תִקַּח אִשָּׁה מִבְּנוֹת כְּנָעַן:(ב) קוּם לֵךְ פַּדֶּנָה אֲרָם בֵּיתָה בְתוּאֵל אֲבִי אִמֶּךָ וְקַח לְךָ מִשָּׁם אִשָּׁה מִבְּנוֹת לָבָן אֲחִי אִמֶּךָ:(ג) וְאֵל שַׁדַּי יְבָרֵךְ אֹתְךָ וְיַפְרְךָ וְיַרְבֶּךָ וְהָיִיתָ לִקְהַל עַמִּים:(ד) וְיִתֶּן לְךָ אֶת בִּרְכַּת אַבְרָהָם לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אִתָּךְ לְרִשְׁתְּךָ אֶת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן אֱלֹהִים לְאַבְרָהָם: