פרשת במדבר התשע"ב
הרב ארי דוד קאהן
Rabbi Ari Kahn
1.
במדבר פרק א
(ב) שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁפְּחֹתָם
לְבֵית אֲבֹתָם בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת כָּל זָכָר לְגֻלְגְּלֹתָם:
2.
ספר במדבר פרק א
(טז) אֵלֶּה קְריּאֵי הָעֵדָה נְשִׂיאֵי מַטּוֹת אֲבוֹתָם רָאשֵׁי אַלְפֵי
יִשְׂרָאֵל הֵם:(יז) וַיִּקַּח משֶׁה וְאַהֲרֹן אֵת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר נִקְּבוּ
בְּשֵׁמוֹת:(יח) וְאֵת כָּל הָעֵדָה הִקְהִילוּ בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי וַיִּתְיַלְדוּ
עַל מִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה
לְגֻלְגְּלֹתָם:(יט) כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה’ אֶת משֶׁה וַיִּפְקְדֵם בְּמִדְבַּר סִינָי:(כ)
וַיִּהְיוּ בְנֵי רְאוּבֵן בְּכֹר יִשְׂרָאֵל תּוֹלְדֹתָם לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם
בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת לְגֻלְגְּלֹתָם כָּל זָכָר מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה
כֹּל יֹצֵא צָבָא:
3.
אבן עזרא במדבר פרשת במדבר
פרק א פסוק יח
(יח) ויתילדו - בקשו מתי נולדו בעבור חשבון כ' שנה, אז נכתבו
תולדתם:
4.
רש"י במדבר פרשת במדבר
פרק א פסוק יח
(יח) ויתילדו על משפחתם - הביאו ספרי יחוסיהם ועידי חזקת (לידתם)
[לידת] כל אחד ואחד, להתייחס על השבט:
5.
שפתי חכמים על במדבר פרק
א פסוק יח
(כ) הוצרך לפרש כן לפי שמלת ויתילדו הוא מבנין התפעל שעומד בעצמו
ואם היה כמשמעו מלשון לידה היה משמע שהולידו את עצמם, לכן פירש שהביאו שהם עצמם הביאו
את ספריהם וכו':
6.
ספר השורשים לרד"ק
- אות היוד - ערך ילד
וההתפעל
ויתילדו על משפחותם (במדבר א, יח.), הלמ"ד איננה דגושה והיו"ד פתוחה מעמדת
בגעיא, ופירושו הראו ממי נולדו, כלומר הראו ספרי יחשם מאי זה שבט הם.
7.
שפתי חכמים על במדבר פרק
א פסוק ב
(ד) ולא כל משפחה ומשפחה שהרי לא הוזכר מנין משפחה בקרא רק מנין השבטים.
וא"ת למה כתיב למשפחותם, י"ל שעל ידי המשפחות היו יודעים מספר השבטים וכן
כתיב ויתילדו על משפחותם ולא היו נקראים על שם השבט אח"כ ועל ידי המשפחה היו יודעים
משה ואהרן מאיזה שבט היו:
8.
ספר גור אריה על במדבר
פרק א פסוק יח
[יא] הביאו ספרי יחוסיהם וכו'. נראה דדייק רש"י מדכתיב "על
משפחותם", היינו ספרי יחוסיהם, ומדכתיב "ויתילדו" היינו חזקת לידתם,
מדלא כתיב 'ויתפקדו על משפחותם':
9.
הכתב והקבלה על במדבר פרק
א פסוק כ
מבן
עשרים וגו' כל יוצא צבא. הם שני תנאים שיהיו בן עשרים, ושיהיו יוצא צבא, להוציא הזקנים
והחלשים; והנה פסוק זה הוא על הייחוס, והפסוק הבא הוא על המנין, והמנין הוא רק על השבט
בכללו, כי אחר שהגידו שמותם מנו כל השמות של השבט יחד ולא מנו לא לבית אבות ולא למשפחות,
וזה שאמר פקדיהם למטה וגו', וכן אמר (למעלה י"ח) ויתילדו על משפחותם ר"ל
שהתיחסו ואחר כך אמר ויפקדם במדבר סיני:
10. הכתב
והקבלה על במדבר פרק ג פסוק א
וטעם
תולדות כאן כמו ויתילדו על משפחותם, שפירושו התייחסות השבט. כמ"ש רש"י
הביאו ספרי יחוסיהם ועידי חזקת לידתם כל אחד ואחד להתייחס על השבט.
11. אברבנאל
על במדבר - פרק א פסוק כ
ואמר:
"ויתילדו על משפחותם לבית אבותם". להגיד, שכל אחד הודיע תולדתו, אם בכתב
או בעדים או ראיות, להוכיח שהיה מבן עשרים שנה ומעלה:
12. ספר
תפארת יהונתן על במדבר פרק א פסוק יח
ואת
כל העדה הקהילו וגו'. הא דהקהילו את כל העדה במנין זה דוקא נראה דכאן כתיב ויתילדו
על משפחותם לבית אבותם דהביאו ספרי יחוסיהם ואם ישאלו לאחד מה יחוסך יאמר משבט פ' וממשפחה
פ' ופן יאמרו מאין יודע אם יאמרו האמת שהוא ממשפחה פ' או האיך נודע הדבר למשה ואהרן
שלא נמצא פסול במשפחתו לכך הקהילו כל העדה ואם היה דובר כזב או שנמצא פסול במשפחתו
לא היו כל ישראל שותקין והיה אחד מערער דאין זה מיוחס והואיל ונעשה דבר זה בהקהל ושתקו
כולם הוא אות שהמה מיוחסים בלי פקפוק:
13. רמב"ן
במדבר פרשת במדבר פרק א פסוק יח
ויתילדו
על משפחתם לבית אבתם - הביאו ספרי יחוסיהם ועדי חזקת לידת כל אחד ואחד להתיחס על השבט,
לשון רש"י. ואיננו נראה שיהיו צריכין להביא שטר ועדים על יחוסיהם לשבטיהם,
אבל "ויתילדו" שנמנו תולדותם למשפחותם לבית אבותם. הטעם, לומר כי כאשר צוה
אותם משה כן מפי הקדוש ברוך הוא נקהלו כל העדה כלם אל פתח אהל מועד, חוץ מערב רב אשר
לא מבני ישראל המה כי ניכרים היו בהם מיום שיצאו ממצרים. והנה הביאו כל העדה
איש שקלו, ואמרו לפני משה והנשיאים, אני פלוני נולדתי לפלוני ממשפחת פלוני שהוא
לשבט ראובן וזולתו, ומשה נותן שקלי כל שבט ושבט במקום מיוחד, וידע מספר הפרט והכלל.
והראיה בזה, כי במנין השני שהזכיר המשפחות לא אמר שם "ויתילדו" ולא הזכיר
"במספר שמות לגלגלותם", כי מעת שחנו לדגליהם נבדלו השבטים זה מזה ונודעו
המשפחות לאיזה שבט המה, ולא הוצרכו שם רק לדעת כמה משפחות בשבט, והמשפחה תמנה אנשיה
לגלגלותם לא במספר שמותם, ולכן לא הוצרך להיות נשיאים במנין ההוא. ורבי אברהם אמר
"ויתילדו" בקשו מתי נולדו, בעבור חשבון עשרים שנה:
14. ספורנו
במדבר פרשת במדבר פרק א פסוק יח
(יח) ויתילדו על משפחותם. מפני שהיה מנינם זה כדי שיצאו בו לצבא
המלחמה היתה הכונה לשמור יחסם שזכות אבותם מסייעתם וכבר אמרו אין בודקין
אחר מי שנכתב באסטרטיא של מלך (פי' בחיילות בית דוד) (קידושין עו א) וזה כאמרם שאין
השכינה שורה אלא על משפחות מיוחסות בישראל (שם ע ב):
15. משנה
מסכת מידות פרק ה משנה ד
לשכת
הגזית שם היתה סנהדרי גדולה של ישראל יושבת ודנה את הכהונה וכהן שנמצא בו פסול לובש
שחורים ומתעטף שחורים ויוצא והולך לו ושלא נמצא בו פסול לובש לבנים ומתעטף לבנים נכנס
ומשמש עם אחיו הכהנים ויום טוב היו עושים שלא נמצא פסול בזרעו של אהרן הכהן וכך היו
אומרים ברוך המקום ברוך הוא שלא נמצא פסול בזרעו של אהרן וברוך הוא שבחר באהרן ובבניו
לעמוד לשרת לפני ה' בבית קדשי קדשים:
16. ספר
גור אריה על במדבר פרק א פסוק ב
[ג] דע מנין כל שבט ושבט. פירוש, שלא נמצא שמנה המשפחות בפרשה זאת,
כי אם השבטים (פסוקים כ-מג), אם כן "למשפחותם" צריך לפרש כאילו כתוב 'לשבטיהם',
לידע מנין כל שבט ושבט. ואם תאמר, למה כתב "למשפחותם", ויש לומר, שעל ידי
המשפחה היו יודעים מספר כל שבט ושבט, שהאיש אשר היה ידוע ממשפחה פלונית שהיא משבט פלוני
היה נמנה על אותו שבט, והיו יודעים יותר במשפחות שלהם, שדרכם להיות נקראים על שם המשפחה.
וכן כתיב לקמן (פסוק יח) "ויתילדו על משפחותם", ולא היו נקראים על שבט. וכיון
שעל ידי המשפחות נודע שבטיהם - כתב "למשפחותם":
17. ספר
אורח לחיים - פרשת במדבר
וזה
שאמר בכאן אל משה ואהרן, שיראו שישראל יעשו תשובה, והם יגביהו נשמתם שיהיה באתר דהוה
בקדמיתא, חכמה שלהם במוחא, ובינה שלהם בלבם. ויבא שפע אל ישראל, לגלגלותם של כל אחד
ואחד מחכמה עלאה, כי חכמה שלהם יהיה במקומם בגלגלותם:
וזהו
פירוש הכתוב שלאחריו להודיע שכן עשו, ויקח משה ואהרן וכו', ואת כל העדה הקהילו וכו',
ויתילדו על משפחותם לבית אבותם. ואמר לשון ויתילדו לשון התפעל, שהפועל והנפעל אחד,
שהם התקשרו את עצמם עם כל ישראל, והגביהו נשמת ישראל עם המצות שלהם שעשו בנפילתם, לשורשם. וזהו ויתילדו
עשאום לידה מן התורה והמצות שלהם, עם כל ישראל ביחד על משפחותם, ומשפחותם פירושו זרעיתהון.
וכן הגביהו התורה ומעשים טובים של כל ישראל עם מעשיהם, על זרעיתהון למעלה מזה, שהיו
זרעיתהון של התורה והמצות שלהם בעת נפילתן, הגביהו הם למעלה למעלה לבית אבותם למקום
שורשם, הם חב"ד, שם עשאום לידה של התורה והמצות שלהם שנקרא תולדות:
ועל
ידי זה היו מספרים שמותן של ישראל שהם החיות שלהם, לגלגלותם, ששם מקור החכמה, כי הגביהו
את ישראל בתשובתם להיות תיובתא שלימא, לאתר דהוה בקדמיתא, שחכמה יהיה משכנא במוח ובינה
בלב, וזהו כאשר צוה ה' את משה וכו', ובזה ישרה השי"ת שכינתו עליהם:
18. במדבר
פרק א
(מד) אֵלֶּה הַפְּקֻדִים אֲשֶׁר פָּקַד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וּנְשִׂיאֵי
יִשְׂרָאֵל שְׁנֵים עָשָׂר אִישׁ אִישׁ אֶחָד לְבֵית אֲבֹתָיו הָיוּ:(מה) וַיִּהְיוּ
כָּל פְּקוּדֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל לְבֵית אֲבֹתָם מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה
כָּל יֹצֵא צָבָא בְּיִשְׂרָאֵל:(מו) וַיִּהְיוּ כָּל הַפְּקֻדִים שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף
וּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים:
19. רמב"ן
במדבר פרק א פסוק מה
(מה) ויהיו כל פקודי בני ישראל לבית אבתם וגו' כל יצא צבא בישראל -
הוצרך הכתוב להגיד מספר הכלל לאחר שהגיד הפרטים, כי נצטוה משה ואהרן שידעו מספר מפקד
העם, וידעו מספר כל שבט, כי כן דרך המלכים במנותם את העם. ולא הבינותי טעם המצוה
הזאת למה צוה בה הקדוש ברוך הוא, כי היה צורך שיתיחסו לשבטיהם בעבור הדגלים, אבל ידיעת
המספר לא ידעתי למה צוה שידעו אותו. אולי להודיעם חסדו עליהם כי בשבעים נפש ירדו אבותיהם
מצרימה ועתה הם כחול הים, כך וכך בני עשרים. ואחרי כל דבר ומגפה ימנם, להודיע כי
הוא משגיא לגוים ימחץ וידיו תרפינה. וזהו שאמרו רבותינו מרוב חבתם מונה אותם כל שעה.
ועוד כי הבא לפני אב הנביאים ואחיו קדוש ה' והוא נודע אליהם בשמו יהיה לו בדבר הזה
זכות וחיים, כי בא בסוד העם ובכתב בני ישראל וזכות הרבים במספרם, וכן לכולם זכות
במספר שימנו לפני משה ואהרן כי ישימו עליהם עינם לטובה, יבקשו עליהם רחמים, ה' אלהי
אבותיכם יוסף עליכם ככם אלף פעמים ולא ימעיט מספרכם, והשקלים כופר על נפשותיכם:
ובמדבר
סיני רבה ראיתי כך, במספר שמות לגולגלותם, אמר לו הקדוש ברוך הוא למנותם בכבוד ובגדולה,
לכל אחד ואחד, לא תהיה אומר לראש המשפחה "כמה במשפחתך" "כמה בנים יש
לך", אלא כולהון יהון עוברים לפניך באימה ובכבוד ואתה מונה אותם, הדא הוא דכתיב
(פסוק יח) במספר שמות מבן עשרים שנה ומעלה לגולגלותם. ויתכן שנאמר עוד, כי היה זה
כדרך שהמלכות עושה בבואם למלחמה. כי עתה היו מזומנים ליכנס לארץ ולבא במלחמה עם מלכי
האמורי אשר בעבר הירדן ועם השאר כולם, כמו שאמר (להלן י כט) נוסעים אנחנו אל המקום
אשר אמר ה', והיו משה והנשיאים צריכין לדעת מספר חלוצי צבא המלחמה וכן מספר כל שבט
ושבט ומה יפקוד עליו בערבות מואב במערכות המלחמה, כי התורה לא תסמוך על הנס שירדוף
אחד אלף. וזה טעם "כל יוצא צבא בישראל", כי המנין מפני צבא המלחמה. ועוד
שיחלק להם הארץ למספרם, וידע כמה חבלים יפלו להם מן הארץ הנכבשת להם. כי לולי דבר
המרגלים היו נכנסים שם מיד:
20. ספר
פרי צדיק פרשת במדבר - אות א
ואחר כך כתיב
ויתילדו על משפחותם ופירש רש"י להביא כתב יחוסן. והרמב"ן הקשה על זה עיין
שם. ויש לומר פירוש ויתילדו שנולדו ונעשו בריה חדשה. שזכו לנפשות חדשות. והיינו על
ידי המספר שהזכירו שמותם ושמות אביהן לפני הקדוש ברוך הוא ומשה רבינו ע"ה והנשיאים
וכמו שכתב גם הרמב"ן. על ידי זה זכו לנפשות חדשות. וזהו חיילין דאורייתא וחיילין
דמשכנא:
21. ספר
פרי צדיק פרשת במדבר - אות א
וקדושה
מחומש זה הוא מה שזכו על ידי הפקודים שכל אחד הזכיר שמו ושם אביו לפני הקדוש ברוך הוא
ולפני משה ומזה זכו לנשמה חדשה כמו שנאמר ויתילדו על משפחותם וכמו שאמרנו. והיינו
כמו בשבת שזוכין לנשמתין חדתין.
and they registered by families, (Dafka)
Establishd their genealogies (Stone)
Registered by ancestery (Kaplan)
and they declared their pedigrees after their
families (JPS, KJ)
No comments:
Post a Comment