Sources shiur - "Follow the Money"

פרשת לך לך התשע"ד

הרב ארי דוד קאהן                                                                                         Rabbi Ari Kahn                      

Israel Center                                                                                                     Adk1010@gmail.com       

http://Rabbiarikahn.com                                                                 http://arikahn.blogspot.com   

1.   בראשית פרק יד

יב- וַיִּקְח֨וּ אֶת־ל֧וֹט וְאֶת־רְכֻשׁ֛וֹ בֶּן־אֲחִ֥י אַבְרָ֖ם וַיֵּלֵ֑כוּ וְה֥וּא יֹשֵׁ֖ב בִּסְדֹֽם׃ יג- וַיָּבֹא֙ הַפָּלִ֔יט וַיַּגֵּ֖ד לְאַבְרָ֣ם הָֽעִבְרִ֑י וְהוּא֩ שֹׁכֵ֨ן בְּאֵֽלֹנֵ֜י מַמְרֵ֣א הָֽאֱמֹרִ֗י אֲחִ֤י אֶשְׁכֹּל֙ וַֽאֲחִ֣י עָנֵ֔ר וְהֵ֖ם בַּֽעֲלֵ֥י בְרִית־אַבְרָֽם׃ יד- וַיִּשְׁמַ֣ע אַבְרָ֔ם כִּ֥י נִשְׁבָּ֖ה אָחִ֑יו וַיָּ֨רֶק אֶת־חֲנִיכָ֜יו יְלִידֵ֣י בֵית֗וֹ שְׁמֹנָ֤ה עָשָׂר֙ וּשְׁלֹ֣שׁ מֵא֔וֹת וַיִּרְדֹּ֖ף עַד־דָּֽן׃

 יז- וַיֵּצֵ֣א מֶֽלֶךְ־סְדֹם֮ לִקְרָאתוֹ֒ אַֽחֲרֵ֣י שׁוּב֗וֹ מֵֽהַכּוֹת֙ אֶת־כְּדָרְלָעֹ֔מֶר וְאֶת־הַמְּלָכִ֖ים אֲשֶׁ֣ר אִתּ֑וֹ אֶל־עֵ֣מֶק שָׁוֵ֔ה ה֖וּא עֵ֥מֶק הַמֶּֽלֶךְ׃ יח- וּמַלְכִּי־צֶ֨דֶק֙ מֶ֣לֶךְ שָׁלֵ֔ם הוֹצִ֖יא לֶ֣חֶם וָיָ֑יִן וְה֥וּא כֹהֵ֖ן לְאֵ֥ל עֶלְיֽוֹן׃ יט- וַֽיְבָרְכֵ֖הוּ וַיֹּאמַ֑ר בָּר֤וּךְ אַבְרָם֙ לְאֵ֣ל עֶלְי֔וֹן קֹנֵ֖ה שָׁמַ֥יִם וָאָֽרֶץ׃ כ -וּבָרוּךְ֙ אֵ֣ל עֶלְי֔וֹן אֲשֶׁר־מִגֵּ֥ן צָרֶ֖יךָ בְּיָדֶ֑ךָ וַיִּתֶּן־ל֥וֹ מַֽעֲשֵׂ֖ר מִכֹּֽל׃ כא- וַיֹּ֥אמֶר מֶֽלֶךְ־סְדֹ֖ם אֶל־אַבְרָ֑ם תֶּן־לִ֣י הַנֶּ֔פֶשׁ וְהָֽרְכֻ֖שׁ קַֽח־לָֽךְ׃ כב -וַיֹּ֥אמֶר אַבְרָ֖ם אֶל־מֶ֣לֶךְ סְדֹ֑ם הֲרִמֹ֨תִי יָדִ֤י אֶל־יְהוָה֙ אֵ֣ל עֶלְי֔וֹן קֹנֵ֖ה שָׁמַ֥יִם וָאָֽרֶץ׃ כג -אִם־מִחוּט֙ וְעַ֣ד שְׂרֽוֹךְ־נַ֔עַל וְאִם־אֶקַּ֖ח מִכָּל־אֲשֶׁר־לָ֑ךְ וְלֹ֣א תֹאמַ֔ר אֲנִ֖י הֶֽעֱשַׁ֥רְתִּי אֶת־אַבְרָֽם׃ כד בִּלְעָדַ֗י רַ֚ק אֲשֶׁ֣ר אָֽכְל֣וּ הַנְּעָרִ֔ים וְחֵ֨לֶק֙ הָֽאֲנָשִׁ֔ים אֲשֶׁ֥ר הָֽלְכ֖וּ אִתִּ֑י עָנֵר֙ אֶשְׁכֹּ֣ל וּמַמְרֵ֔א הֵ֖ם יִקְח֥וּ חֶלְקָֽם׃ 

2.    כתר יונתן בראשית פרשת לך לך פרק יד פסוק יח

(יח) ומלך צדיק הוא שם בן נח מלך של ירושלם יצא לקראת אברם ויוציא לו לחם ויין ובזמן ההוא היה משמש לפני אל עליון:

3.    רש"י בראשית פרשת לך לך פרק יד פסוק יח

(יח) ומלכי צדק - מדרש אגדה הוא שם בן נח:

לחם ויין - כך עושים ליגיעי מלחמה, והראה לו שאין בלבו עליו על שהרג את בניו. ומדרש אגדה רמז לו על המנחות ועל הנסכים שיקריבו שם בניו:

4.    רמב"ן בראשית פרשת לך לך פרק יד פסוק יח

והזכיר והוא כהן לאל עליון - להודיע כי אברהם לא היה נותן מעשר לכהן לאלהים אחרים, אבל מפני שידע בו שהוא כהן לאל עליון נתן לו המעשר לכבוד השם. והרמז לאברהם מזה, כי שם יהיה בית אלהים, ושם יוציא זרעו המעשר והתרומה, ושם יברכו את ה':

5.    רש"י בראשית פרשת לך לך פרק יד פסוק כ

ויתן לו - אברם, מעשר מכל אשר לו לפי שהיה כהן:

6.    רש"י בראשית פרשת לך לך פרק יד פסוק כג

ואם אקח מכל אשר לך - ואם תאמר לתת לי שכר מבית גנזיך, לא אקח:

ולא תאמר אני העשרתי את אברם - שהקב"ה הבטיחני לעשרני, שנאמר לעיל (יב ב) ואברכך וגו':

7.    חזקוני בראשית פרשת לך לך פרק יד פסוק כג

אם מחוט שממנו כל בגדים כלומר הן דבר גדול או קטן. ואם אקח מכל אשר לך כשיצאתי מבית אבי, הקדוש ברוך הוא הבטיחני לעשרני מוטב שלא אקח מכל אשר לך, וכשאעשיר אתלה העושר במי שהעושר והכבוד שלו.

8.    בראשית פרק יב:

טז וּלְאַבְרָ֥ם הֵיטִ֖יב בַּֽעֲבוּרָ֑הּ וַֽיְהִי־ל֤וֹ צֹאן־וּבָקָר֙ וַֽחֲמֹרִ֔ים וַֽעֲבָדִים֙ וּשְׁפָחֹ֔ת וַֽאֲתֹנֹ֖ת וּגְמַלִּֽים׃

9.    אלשיך בראשית פרק יד

ויאמר מלך סדם אל אברם תן לי הנפש והרכש קח לך. (כא):

הנה למעלה כתבנו טעם אחד על מה שאחר אומרו ויצא מלך סדום כו' לא הזכיר מיד מה דבר אל אברם ומה ענהו, כי אם הפסיק בענין מלכי צדק. עוד אפשר דרך שני, והוא כי עד כה חשב מלך סדום אולי אברם יתן לו כל הרכוש כי כל ישעו וכל חפץ לא היה רק על לוט בן אחיו, אך בראותו שויתן לו מעשר מכל, אז אמר אם לא היה בדעתו לקחתו לעצמו כי אם להחזירו לא היה נותן ממנו מעשר מכל. וזהו שסמך ויתן לו מעשר מכל ויאמר מלך סדום כו' תן כו' והרכוש קח לך:

10. מדרש תנחומא (בובר) פרשת לך לך סימן יז

מיד יצא מלך סדום לקראתו, שנאמר ויצא מלך סדום לקראתו (בראשית יד יז). א"ל בבקשה ממך תן לי הנפש והרכוש קח לך (שם שם /בראשית י"ד/ כא), רוצה ואינו רוצה, ואמר לו אילו הרגו אותי היו נוטלין כל נכסי, עכשיו שהצלת אותי טול לך נכסים ותן לי הנפש, ולכך נאמר והרכוש קח לך, מיד נשבע אברהם, שנאמר ויאמר אברם אל מלך סדום הרימותי ידי וגו' (שם שם /בראשית י"ד/ כב), ואין הרמה אלא שבועה, שנאמר וירם ימינו ושמאלו אל השמים וישבע בחי העולם (דניאל יב ז). אם מחוט ועד שרוך נעל (בראשית יד כג). למה, שהבטיחני הקדוש ברוך הוא שיעשרני, שנאמר ואגדלה שמך (בראשית יב ב), ואני אטול משלך, שתאמר אני העשרתיך, אמר הקדוש ברוך הוא, אתה אמרת אם מחוט, חייך שאני נותן לבניך מזבח שחוט של סיקרא מקיפו, כשם ששנו רבותינו. ד"א אני נותן לבניך מצוה של חוט, שנאמר ועשו להם ציצית (במדבר טו לח). ועד שרוך נעל. אני נותן לבניך מצות הנעל, שנאמר וחלצה נעלו (דברים כה ט). עד שרוך נעל. אמר הקדוש ברוך הוא בזכות כך אני נותן לבניך מצות הפסח, שנאמר וככה תאכלו אותו מתניכם חגורים נעליכם וגו' (שמות יב יא).

11. בראשית רבה (וילנא) פרשת לך לך פרשה מג

אם מחוט, א"ר אבא בר ממל א"ל הקדוש ברוך הוא את אמרת אם מחוט חייך שאני נותן לבניך מצות ציצית, היך מה דאת אמר (במדבר טו) ונתנו על ציצית הכנף פתיל תכלת ומתרגמינן חוטא דתכלתא, ועד שרוך נעל, חייך שאני נותן לבניך מצות יבמה היך מה דאת אמר (דברים כה) וחלצה נעלו מעל רגלו,

12. ספר גור אריה על בראשית פרק יד פסוק כג

[לט] כי הקב"ה הבטיחני וכו'. פירוש לא שהיה אברהם מקפיד על כבודו ולא היה רוצה שיאמרו "אני העשרתי את אברהם", דזה אינו, שלא היה אברהם חס על כבודו, רק שהיה מקפיד על כבוד השם יתברך, שיהיה נראה כבודו יתברך שהוא יעשיר אותו. ואם תאמר ומה בכך שהקב"ה הבטיח אותו לעשרו, שמא זה הוא העושר שיתן אליו הקב"ה, דאם לא כן הרי קבל מתנות מפרעה (לעיל יב, טז) ולא אמר כי הקב"ה הבטיח אותו לעשרו, אלא על כרחך זהו העושר שהקב"ה הבטיחו לעשרו, ואם כן למה לא רצה לקבל אותו ממלך סדום, ויש לומר דהכא מפני שלא נתן לו מלך סדום רק מפני שנשבה, ומכח הפסד שהגיע לו - לא הוי זה בכלל "ואברכך" (לעיל יב, ב), ד'ברכה' אינו רק דבר שבא מכח ברכה ולא מכח צרה, אבל פרעה שנתן לו לכבודו - זהו הברכה שהבטיחו הקב"ה שיהיה מכובד עד שיתנו הכל אליו מתנות, והוא בכלל "ואברכך". ואף על גב דגם פרעה נתן לו בשביל המכות שבאו עליו, זה לא יחשב קללה, כי היה בשביל כפרתו, אבל באלו מלכים שנשבו במלחמה לא נקרא זה 'ברכה' אם היה מקבל מהם:

13. רמב"ן בראשית פרשת לך לך פרק יד פסוק כ

(כ) ויתן לו מעשר מכל - אברהם לא רצה לקחת לעצמו מחוט ועד שרוך נעל, אבל חלק הגבוה הפריש לתתו לכהן, ומלך סדום יצא לקראת אברהם אל עמק שוה לכבדו, והלך עמו עד שלם שהוציא מלכי צדק לחם ויין לעם אשר ברגליו, ולא בקש מלך סדום ממנו דבר, אבל כאשר ראה נדיבת לבו וצדקתו שנתן המעשר, אז בקש גם הוא הנפש בדרך צדקה, ואברהם בטח באלהיו שיתן לו עושר ונכסים וכבוד ולא רצה לקחת ממנו דבר, והשיב לו כל רכוש סדום שהוא שלו וכל רכוש עמורה להשיב אותו לבעליו, כי בכל בקש ממנו הנפש ובכל היתה טענתו, שלא יאמרו הם העשירו את אברם. ושאר המקומות הנזכרים לפי חרב הכו אותם, ולא לקחו מערי המלכים רק רכוש סדום ועמורה, כי בעבור שאבדו מלכיהם נשארו עזובות עריהם:

14. רד"ק בראשית פרשת לך לך פרק יד פסוק כ

ויתן לו מעשר מכל - המפרשים פירשו, כי אברם נתן למלכי צדק מעשר מהמקנה והרכוש אשר הציל לפי שהיה כהן לאל עליון; ואדוני אבי ז"ל פירש כי מלכי צדק נתן לאברהם בשכרו המעשר מן הדין, כי המלך סדם אמר לאברם תן לי הנפש והרכוש קח לך, ואברהם אמר אם מחוט ועד שרוך נעל, אמר מלכי צדק לאברהם מן הדין תוכל לקחת המעשר מן הכל ולא תקח דבר ממלך סדם כי שלך הוא המעשר מן הדין, כי כל מציל ממון חבירו המעשר הוא שלו על שטרח להצילו, ונכון הוא הפירוש, כי יש לתמוה לדעת המפרשים איך היה נותן אברם משל מלך סדם למלכי צדק והוא לא רצה לקחת לעצמו ויתן לאחרים, זה לא יתכן:

15. תלמוד בבלי מסכת נדרים דף לב עמוד א

אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, מִפְּנֵי מָה נֶעֱנַשׁ אַבְרָהָם אָבִינוּ וְנִשְׁתַּעְבְּדוּ בָּנָיו [לְמִצְרַיִם] מָאתַיִם וְעֶשֶׂר שָׁנִים? מִפְּנֵי שֶׁעָשָׂה אַנְגַּרִיָא בְּתַּלְמִידֵי חֲכָמִים, שֶׁנֶּאֱמַר, (בראשית יד) "וַיָּרֶק אֶת חֲנִיכָיו יְלִידֵי בֵיתו, ... רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר, מִפְּנֵי שֶׁהִפְרִישׁ אֶת בְּנֵי אָדָם מִלָּבוֹא תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר, (שם) "תָּן לִי הַנֶּפֶשׁ, וְהָרְכֻשׁ קַח לָךָ".

R. Abbahu said in R. Eleazar's name: Why was our Father Abraham punished and his children doomed to Egyptian servitude for two hundred and ten years? Because he pressed scholars into his service, as it is written, He armed his dedicated servants born in his own house. ... R. Johanan sand: Because he prevented men from entering beneath the wings of the Shechinah, as it is written, [And the king of Sodom said it to Abraham,] Give me the persons, and take the goods to thyself.

16. בראשית רבה (וילנא) פרשת לך לך פרשה מג:ד

וישב את כל הרכוש וגם את לוט וגו', רבי יודן אמר אנשים ונשים השיב, וטף לא החזיר, עמדו ונתגיירו וגדרו ערות אבותיהם, הה"ד (יחזקאל ז) והבאתי רעי גוים, מי הם רועי גוים, ר"י בר רבי סימון אלו אנשי סדום, שנאמר ואנשי סדום.

AND HE BROUGHT BACK ALL THE GOODS... AND THE WOMEN ALSO, AND THE PEOPLE (XIV, 16). R. Judan said: They brought back the men and the women, but not the children. Thereupon they arose and became proselytes and cut off the reproach of their fathers. Thus it is written, Wherefore I will bring the worst of the nations (Ezek. VII, 24).  Who are ’ The worst of the nations ‘? Said R. Judah: The people of Sodom, as it says, Now the men of Sodom were wicked and sinners (Gen. XIII, 13).

17. תלמוד בבלי מסכת כתובות דף יא עמוד א

אמר רב הונא: גר קטן מטבילין אותו על דעת בית דין. מאי קמ"ל? דזכות הוא לו, וזכין לאדם שלא בפניו, תנינא: זכין לאדם שלא בפניו, ואין חבין לאדם שלא בפניו! מהו דתימא עובד כוכבים בהפקירא ניחא ליה, דהא קיימא לן דעבד ודאי בהפקירא ניחא ליה, קמ"ל דהני מילי גדול, דטעם טעם דאיסורא, אבל קטן - זכות הוא לו.

R. Huna said: A minor proselyte is immersed by the direction of the court. What does he let us know? That it is an advantage to him and one may act for a person in his absence to his advantage? [Surely] we have learned [this already]: One may act for a person in his absence to his advantage. But one cannot act for a person in his absence to his disadvantage! What you might have supposed is that an idolater prefers a life without restraint because it is established for us that a slave certainly prefers a dissolute life, therefore, he lets us know that this is said [only in the case] of a grown-up person who has already tasted sin, but [in the case of] a minor, it is an advantage to him.

19. חזקוני בראשית פרשת לך לך פרק יד פסוק כ

ויתן לו מלכי צדק לאברהם מעשר מכל. מלכי צדק הועבר מן הכהונה ונתנה לאברהם לפי שהקדים אברהם להקב"ה בברכתו כדכתיב נשבע ה' ולא ינחם אתה כהן לעולם על דברתי מלכי צדק. ואם תפרש להפך שנתן אברהם למלכי צדק מעשר נמצאת אומר אברהם עכב לעצמו מן השלל וכבר אמר הוא אם מחוט ועד שרוך נעל וגו'.

20. תלמוד בבלי מסכת נדרים דף לב עמוד ב

אתה כהן לעולם על דברתי מלכי צדק - על דיבורו של מלכי צדק; והיינו דכתיב: והוא כהן לאל עליון, הוא כהן - ואין זרעו כהן.