Teshuva and Complete Teshuva

sources for shiur

תשובה גמורה, ותשובה

הרב ארי דוד קאהן

1.    תלמוד בבלי מסכת קידושין דף מט עמוד ב

על    מנת   שאני   צדיק ,  אפילו רשע גמור - מקודשת, שמא הרהר תשובה בדעתו.

 

2.    רמב"ם הלכות תשובה הקדמה

 הלכות תשובה. מצות עשה אחת, והוא שישוב החוטא מחטאו לפני ה' ויתודה. וביאור מצוה זו ועיקרים  הנגררים עמה בגללה בפרקים אלו. 

3.    רמב"ם הלכות תשובה פרק ב הלכה א

אי זו היא תשובה גמורה, זה שבא לידו דבר שעבר בו ואפשר בידו לעשותו ופירש ולא עשה מפני התשובה, לא מיראה ולא מכשלון כח, כיצד הרי שבא על אשה בעבירה ולאחר זמן נתייחד עמה והוא עומד באהבתו בה ובכח גופו ובמדינה שעבר בה ופירש ולא עבר זהו בעל תשובה גמורה, הוא ששלמה אמר וזכור את בוראיך בימי בחורותיך, ואם לא שב אלא בימי זקנותו ובעת שאי אפשר לו לעשות מה שהיה עושה אף על פי שאינה תשובה מעולה מועלת היא לו ובעל תשובה הוא, אפילו עבר כל ימיו ועשה תשובה ביום מיתתו ומת בתשובתו כל עונותיו נמחלין שנאמר עד אשר לא תחשך השמש והאור והירח והכוכבים ושבו העבים אחר הגשם שהוא יום המיתה, מכלל שאם זכר בוראו ושב קודם שימות נסלח לו.

הלכה ב                         ומה היא התשובה הוא שיעזוב החוטא חטאו ויסירו ממחשבתו ויגמור בלבו שלא יעשהו עוד שנאמר יעזוב רשע דרכו וגו', וכן יתנחם על שעבר שנאמר כי אחרי שובי נחמתי, ויעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם שנאמר ולא נאמר עוד אלהינו למעשה ידינו וגו', וצריך להתודות בשפתיו ולומר עניינות אלו שגמר בלבו.

 הלכה ג           כל המתודה בדברים ולא גמר בלבו לעזוב הרי זה דומה לטובל ושרץ בידו שאין הטבילה מועלת לו עד  שישליך השרץ, וכן הוא אומר ומודה ועוזב ירוחם, וצריך לפרוט את החטא שנאמר אנא חטא העם הזה חטאה  גדולה ויעשו להם אלהי זהב. 

4.    רמב"ם הלכות תשובה פרק ז הלכה ד

ואל ידמה אדם בעל תשובה שהוא מרוחק ממעלת הצדיקים מפני העונות והחטאות שעשה, אין הדבר כן אלא אהוב ונחמד הוא לפני הבורא כאילו לא חטא מעולם, ולא עוד אלא ששכרו הרבה שהרי טעם טעם החטא ופירש ממנו וכבש יצרו, אמרו חכמים מקום שבעלי תשובה עומדין אין צדיקים גמורין יכולין לעמוד בו, כלומר מעלתן גדולה ממעלת אלו שלא חטאו מעולם מפני שהן כובשים יצרם יותר מהם.

5.    אבות פרק ה משנה כג

בן הא הא אומר לפום צערא אגרא:

  

6.    תלמוד בבלי מסכת ברכות דף ו עמוד ב

אמר רבי זירא: אגרא דפרקא - רהטא. אמר אביי:  אגרא   דכלה  - דוחקא. אמר רבא: אגרא דשמעתא - סברא.  אמר רב פפא: אגרא דבי טמיא - שתיקותא. אמר מר זוטרא: אגרא דתעניתא - צדקתא. אמר רב ששת:  אגרא    דהספדא - דלויי. אמר רב אשי: אגרא דבי הלולי - מילי.

R. Zera says: The merit of attending a lecture lies in the running. Abaye says: The merit of attending the Kallah sessions lies in the crush. Raba says: The merit of repeating a tradition lies in [improving] the understanding of it. R. Papa says: The merit of attending a house of mourning lies in the silence observed. Mar Zutra says: The merit of a fast day lies in the charity dispensed. R. Shesheth says: The merit of a funeral oration lies in raising the voice. R. Ashi says: The merit of attending a wedding lies in the words [of congratulation addressed to the bride and bridegroom].    

7.    רש"י מסכת ברכות דף ו עמוד ב

  אגרא דפרקא -  עיקר קבול שכר הבריות הרצים לשמוע דרשה מפי חכם - היא שכר המרוצה, שהרי רובם אינם מבינים  להעמיד גרסא ולומר שמועה מפי רבן לאחר זמן שיקבלו שכר למוד. אגרא דכלה -  שבת שלפני הרגל, שהכל נאספין לשמוע הלכות הרגל.  אגרא דשמעתא סברא -  שהוא יגע וטורח ומחשב להבין טעמו של דבר. אגרא דתעניתא צדקתא -  שנותנין צדקה לערב לפרנסת העניים שהתענו היום.  דלויי -  להרים קול בלשון נהי ועגמת נפש, שיבכו השומעים. מילי -  לשמח החתן בדברים.

8.    ויקרא פרק טז :ל     

 כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו:

9.    ספר חובת הלבבות שער שביעי שער התשובה - פרק ט

 והחלק השלישי שיהיה השב עובר עבירות גדולות ממצות לא תעשה שיש בה מיתה בידי אדם וכרת בידי שמים בחלול השם [ס"א כחלול שבת] ושבועת שקר והדומה להם מן הגדולות ואחר כך שב מטעותו בהם והשלים תנאי התשובה וגדריה כי המחילה לא תתכן לו עד שינוסה בעוה"ז ממה שיוכל לסבלו וינקה מעונותיו ובו אמרו רז"ל עבר על מצות לא תעשה שיש בה כרת ומיתת ב"ד ועשה תשובה יסורין ממרקין ומיתה מכפרת שנאמר [תהלים פט] ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם וכתיב [ישעיה כב] אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון והצדיק שלא  עבר אלו העבירות יש לו יתרון על השב מהם בלי ספק:

10. עין יעקב על מסכת ברכות אות (צט) לד:

אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, כָּל הַנְּבִיאִים כֻּלָּם לֹא נִתְנַבְּאוּ אֶלָּא לְבַעֲלֵי תְּשׁוּבָה, אֲבָל צַדִּיקִים גְּמוּרִים, (ישעיה סד) "עַיִן לֹא רָאָתָה אֱלֹהִים זוּלָתְךָ". וּפְלִיגָא דְּרַבִּי אַבָּהוּ, דְּאָמַר רַבִּי אַבָּהוּ, בְּמָקוֹם שֶׁבַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה עוֹמְדִין, אֵין צַדִּיקִים גְּמוּרִים עוֹמְדִין, שֶׁנֶּאֱמַר, (שם נז) "שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב", ,לָרָחוֹק' בְּרֵישָׁא, וְהָדַר ,לַקָּרוֹב'. (ואידך) [וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר לָךְ] , מַאי ,רָחוֹק'? [שֶׁהָיָה] רָחוֹק מֵעֲבֵרָה מֵעִיקָרָא. [מַאי] ,קָרוֹב'? [שֶׁהָיָה] קָרוֹב לַעֲבֵרָה (מעיקרא) וְנִתְרַחֵק מִמֶּנָּה הַשְׁתָּא.

11. תלמוד בבלי מסכת יומא דף פו עמוד ב

היכי דמי בעל תשובה? אמר רב יהודה: כגון שבאת לידו דבר עבירה פעם ראשונה ושניה וניצל הימנה, מחוי רב יהודה: באותה אשה, באותו פרק, באותו מקום.

12. תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף כה עמוד ב

 מיתיבי: המשחק בקוביא - אלו הן המשחקים בפיספסים. ולא בפיספסים בלבד אמרו, אלא אפילו קליפי אגוזים וקליפי רימונים. ואימתי חזרתן - משישברו את פיספסיהן ויחזרו בהן חזרה גמורה, דאפילו בחנם לא עבדי.

13. רמב"ם הלכות עדות פרק יב הלכה ו

מאימתי חזרת המשחקין בקוביא משישברו את פסיפסיהם, ויחזרו בהן חזרה גמורה שלא יעשו אפילו בחנם.

14. תלמוד בבלי מסכת יומא דף כט עמוד א

   הרהורי עבירה קשו מעבירה,

רש"י   הרהורי עבירה - תאות נשים, קשים להכחיש את בשרו יותר מגופו של מעשה.

15. ספר מורה נבוכים - חלק ג פרק ח*

 כבר ידעת אמרם: "הרהורי עבירה קשין מעבירה" - ולי בפרושו - פרוש נפלא מאד - והוא: שהאדם כשימרה אמנם ימרה מצד המקרים הנמשכים אחר החומר שלו, כמו שבארתי - רצוני לומר: שהאדם לא יעשה מרי רק *בבהמיותו*; אבל *המחשבה* היא מסגולות האדם הנמשכות אחר צורתו, וכשיחשוב במרי ימרה בנכבד שבשני חלקיו - ואין חטא מי שעבר והעביד עבד סכל כחטא מי שהעביד בן חורין חשוב. כי זאת הצורה האנושית וכל סגולותיה הנמשכות אחריה אין צריך להשתמש בהן אלא במה שהן ראויות לו - להדבק בעליונים, לא לרדת להשיג השפל:

ספר הישר - השער העשרי

הרשע בעשותו תשובה גמורה הוא נקי מכל חטאתיו אך אין לו זכויות:

דע, כי התשובה הגמורה לרשע, תטהרנו מכל חטאתיו, ויהיה כבן יומו. וכאשר הילוד נקי מכל חטא אבל אין לו שום זכות, כך הרשע בעשותו תשובה גמורה, הוא נקי מכל חטאתיו, ונמלט מענש הבורא, אך אין לו זכיות, ולא יזכה למעלת הצדיקים הטהורים אשר מימיהם לא עשו עברה, כאשר אי אפשר לשני אנשים ממשרתי המלך, האחד נאמן, מיום היותו לא נמצא בו ערות דבר, והשני קשר עליו והכעיסו ומרד בו ואחר כן נכנע אליו והכיר חטאו, כמו שמעי בן גרא בבואו מתנפל לפני דוד המלך עליו השלום, בידוע, אף על פי שימחול לו המלך, לא תהיה מעלתו בעיניו כמעלת עבדו הנאמן. והשכל יורנו, כי מנשה בן חזקיהו עשה תשובה, אשר כמוה לא עשה איש, והפליג נפשו בענוי בעבודת האל כל ימיו, לא הגיע למעלת משה רבינו עליו השלום, ולא למעלת דוד מלך ישראל אשר היה מנעוריו ירא אלהים:

[קלט]:

ביאור דברי חז"ל מקום שבעלי תשובה עומדים צדיקים גמורים אינם עומדים:

ומה שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה (ברכות ל"ד ב') מקום שבעלי תשובה עומדים צדיקים גמורים אינם עומדים, אמרו הם אמת. כי בידוע, שהצדיקים והבינונים יש לכל אחד מעלה אצל הבורא ברוך הוא זה למעלה מזה, ועל כן אמרו רבותינו זכרונם לברכה, כי במעלת בעלי תשובה, לא יעמדו שם הצדיקים, כי אינו מקומם ואינם בכת בעלי תשובה, אלא במקום אחר