פרשת ויחי התשפ״א

הרב ארי דוד קאהן                                                            ari.kahn@biu.ac.il

                                                                

                                            

לרפואת הילד דניאל רפאל בן לאה

 

1.    בראשית פרשת ויחי פרק מט 

(א) וַיִּקְרָ֥א יַעֲקֹ֖ב אֶל־בָּנָ֑יו וַיֹּ֗אמֶר הֵאָֽסְפוּ֙ וְאַגִּ֣ידָה לָכֶ֔ם אֵ֛ת אֲשֶׁר־יִקְרָ֥א אֶתְכֶ֖ם בְּאַחֲרִ֥ית הַיָּמִֽים:...

(ג) רְאוּבֵן֙ בְּכֹ֣רִי אַ֔תָּה כֹּחִ֖י וְרֵאשִׁ֣ית אוֹנִ֑י יֶ֥תֶר שְׂאֵ֖ת וְיֶ֥תֶר עָֽז: (ד) פַּ֤חַז כַּמַּ֙יִם֙ אַל־תּוֹתַ֔ר כִּ֥י עָלִ֖יתָ מִשְׁכְּבֵ֣י אָבִ֑יךָ אָ֥ז חִלַּ֖לְתָּ יְצוּעִ֥י עָלָֽה: פ

2.    תרגום אונקלוס בראשית פרשת ויחי פרק מט פסוק א

(א) וּקְרָא יַעֲקֹב לִבְנוֹהִי וַאֲמַר אִתְכַּנַּשׁוּ וַאֲחַוֵּי לְכוֹן יָת דִּיעָרַע יָתְכוֹן בְּסוֹף יוֹמַיָּא. 

(ג) רְאוּבֵן בּוּכְרִי אַתְּ חֵילִי וְרֵישׁ תּוּקְפִי לָךְ הֲוָה חָזֵי לְמִסַּב תְּלָתָא חוּלָקִין בְּכֵירוּתָא כְּהוּנְּתָא וּמַלְכוּתָא. 

(ד) עַל דַּאֲזַלְתְּ לָקֳבֵיל אַפָּךְ הָא כְמַיָּא בְּרַם לָא אַהְנֵיתָא חוּלָק יַתִּיר לָא תִּסַּב אֲרֵי סְלֵיקְתָּא בֵּית מִשְׁכְּבֵי אֲבוּךְ בְּכֵין אַחֵילְתָּא לְשִׁיוָיִי בְּרִי סַלֵּיקְתָּא.

3 Reuben, thou art my first-born, my strength, and the beginning of my power. Thine should it have been taking to take the three portions, – the birthright, the priesthood, and the kingdom: but because thou hast proceeded perversely, 4 behold, as water outpoured thou wilt not prosper, neither wilt thou receive the excellent portion; because thou wentest up to thy father's place of sleep: then, my son, didst thou become profane, when thou wentest up to my bed. 

3.    תרגום ירושלמי בראשית פרשת ויחי פרק מט פסוק א

וּקְרָא אָבוּנָן יַעֲקֹב לִבְנוֹי וַאֲמַר לְהוֹן אִתְכְּנִישׁוּ וְאַתְנִי לְכוֹן קִיצָא גְנִיזָא רַזְיָא טְמִירַיָא וּמִיתַּן אַגְרַיָא דְצַדִיקַיָא וּפוּרְעֲנוּתְהוֹן דְרַשִׁיעַיָא וּטְלָיוּתֵיהּ דְעֵדֶן מַה הוּא כַּחֲדָא אִתְכַּנָשׁוּ תְּרֵי עֲשַׂרְתֵּי שִׁבְטַיָא דְיַעֲקֹב וּמַקְפִין לְדַרְגְשָׁא דְדַהֲבָא דַהֲוָה אָבוּנָן יַעֲקֹב רְבִיעַ בְּגַוָהּ בַּעֲיָין דִי יְתַנִי לְהוֹן קֵץ בִּרְכָתָא וְנֶחֱמָתָא מִן דִי אִיתְגְלֵי לֵיהּ רָזָא אִתְכַסֵי מִנֵיהּ מִן דִי אַפְתַּח לֵיהּ תַּרְעָא אִיטְרַד מִנֵיהּ חֲזַר אֲבוּנָן יַעֲקֹב וּבְרִיךְ לִבְנוֹי גְבַר כְּעוֹבָדוֹי טַבְיָא בְּרִיךְ יַתְהוֹן:

מִן דְאִתְכַּנְשׁוּ תְּרֵי עֲשַׂרְתֵּי שִׁבְטוֹי דְיַעֲקֹב וְאַקִיפוּ דַרְגְשָׁא דְדַהֲבָא דַהֲוָה אֲבוּנָן יַעֲקֹב רְבִיעַ בְּגַוָהּ סָבְרִין דְהוּא גְלֵי לְהוֹן סְדָרֵי בִּרְכָתָא וְנֶחֱמָתָא וְאִתְכְסִי מִינֵיהּ:

עָנָא אֲבוּנָן יַעֲקֹב וַאֲמַר לְהוֹן אַבְרָהָם אָבוֹי דְאַבָּא קָם מִינֵיהּ פִּיסוּל יִשְׁמָעֵאל וְכָל בְּנֵי קְטוּרָה וְיִצְחָק אַבָּא קָם מִינֵיהּ פִּיסוּל עֵשָׂו אָחִי וַאֲנָא דָחִיל דְלָא יְהֵי בֵּינֵיכוֹן גְבַר לִבֵּיהּ פְּלִיג עַל אָחוֹי לְמֵיזַל לְמִפְלַח קָדָם טַעֲוָון אוֹחֲרַנְיָין עַנְיַן תְּרֵי עֲשַׂרְתֵּי שִׁבְטוֹי דְיַעֲקֹב כּוּלְהוֹן כַּחֲדָא וְאָמְרִין שְׁמַע מִינָן יִשְׂרָאֵל אָבוּנָן יְיָ אֱלָהָנָא יְיָ חַד עָנִי יַעֲקֹב אֲבוּנָן וְאָמַר יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא מְבָרֵךְ לְעָלְמֵי עַלְמִין:

4.    תרגום המיוחס ליונתן - תורה בראשית פרשת ויחי פרק מט פסוק א

וּקְרָא יַעֲקֹב לִבְנוֹי וַאֲמַר לְהוֹם אִדַכּוּ מִסוֹאֲבוּתָא וְאֲחַוִי לְכוֹן רַזְיָיא סְתִימַיָא קִיצַיָיא גְנִיזַיָא וּמַתַּן אַגְרְהוֹן דְצַדִיקַיָיא וּפוּרְעָנוּתְהוֹן דִרְשִׁיעַיָא וּטְלָנֵיתָא דְעֵדֶן מָה הִיא כַּחֲדָא מִתְכַּנְשִׁין תְּרֵיסַר שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל מַקְפִין דַרְגְשָׁא דְדַהֲבָא דִרְבִיעַ עֲלָהּ מִן דְאִיתְגְלֵי אִיקָר שְׁכִינְתָּא דַיְיָ קִיצָא דְעָתִיד מַלְכָּא מְשִׁיחָא לְמֵיתֵי אִיתְכְּסֵי מִינֵיהּ וּבְכֵן אָמַר אִיתוּ וְאִיתְנֵי לְכוֹן מַה דְיֶאֱרַע יַתְכוֹן בְּסוֹף יוֹמַיָא:

5.    כתר יונתן בראשית פרשת ויחי פרק מט פסוק א

ויקרא יעקב לבניו ויאמר להם הטהרו מטומאה ואראה לכם סודות סתומים קיצים גנוזים ומתן שכרם של צדיקים ועונשיהם של רשעים ועונג של עדן מה הוא כאחד מתאספים תריסר שבטי ישראל מקיפים מיטה של זהב ששכב עליה, משׁנִתגלה כבוד שכינתו של יי, קץ של עתיד מלך המשיח לבוא כוסה ממנו, ובכך אמר בואו ואגיד לכם מה שיקרה אתכם בסוף הימים:

6.    רש"י בראשית פרשת ויחי פרק מט פסוק א

ואגידה לכם - בִּקֵּשׁ לְגַלּוֹת אֶת הַקֵּץ וְנִסְתַּלְּקָה מִמֶּנּוּ שְׁכִינָה וְהִתְחִיל אוֹמֵר דְּבָרִים אַחֵרִים:

7.    רמב"ן בראשית פרשת ויחי פרק מט פסוק א

באחרית הימים - הם ימות המשיח, כי יעקב ירמוז אליו בדבריו, כמו שאמר עד כי יבא שילה ולו יקהת עמים. ורבותינו אמרו (פסחים נו א) שבקש לגלות את הקץ ונסתלקה ממנו שכינה, כי לדברי הכל אחרית הימים ימות המשיח הם:

8.    רשב"ם בראשית פרשת ויחי פרק מט פסוק א

ויקרא יעקב - שלח בשבילם: האספו - כי שבעים נפש הגדילו באילו שבע עשרה שנה ונעשו עם רב וכדברי רבותינו לשש מאות אלף: את אשר יקרא אתכם - עניין גבורתם ונחלתם:

9.    אבן עזרא בראשית פרשת ויחי פרק מט פסוק א

את אשר יקרא אתכם דבר הנביא לעתיד. ותעו האומרים שהם ברכות בעבור שמצאו בסוף ויברך אותם (ברא' מט כח), ואיה ברכות ראובן שמעון ולוי. ועל דרך הנבואה אמר וזאת אשר דבר להם אביהם ואחר כן ברך אותם, ולא הזכיר הכתוב הברכות:

10.דעת זקנים מבעלי התוספות בראשית פרשת ויחי פרק מט פסוק א

האספו ואגידה לכם. וכתיב הקבצו ושמעו כאן רמז להם שילכו בגלות שני פעמים ויאספו בשניהם:

את אשר יקרא אתכם. פי' בסוף ד' מאות ושלשים שנה של גלות מצרים דהימים מכריחנו לפרש כן דאי לא הוה ליה למכתב באחרית ימים בסוף ימי העולם, ושמעתי באחרית הימים של הקדוש ברוך הוא דהיינו בסוף חמשת אלפים ובקש יעקב לגלות הקץ ונסתלקה ממנו שכינה ותמה ואמר למה אלו אין ראויים לגלות להן הקץ והלא אין בהם חטא כלו' אין בכל שמות השבטים לא חי"ת ולא טי"ת השיבו רוח הקדש גם אין בכל אותיות שמות השבטים לא קו"ף ולא צד"י אם כן אינן ראויין לגלות הקץ ועל אשר קראת לבניך להם אתה קורא לי אין אתה קורא כד"א ולא אותי קראת יעקב כי יגעת בי ישראל אין המדה זו שלך הולך רכיל מגלה סוד וגו' כשראה יעקב כך הפליגן בדברים ואמר ראובן בכורי אתה:

11.בראשית פרשת ויחי פרק מט פסוק ח - יב, 

(ח) יְהוּדָ֗ה אַתָּה֙ יוֹד֣וּךָ אַחֶ֔יךָ יָדְךָ֖ בְּעֹ֣רֶף אֹיְבֶ֑יךָ יִשְׁתַּחֲו֥וּ לְךָ֖ בְּנֵ֥י אָבִֽיךָ: (ט) גּ֤וּר אַרְיֵה֙ יְהוּדָ֔ה מִטֶּ֖רֶף בְּנִ֣י עָלִ֑יתָ כָּרַ֨ע רָבַ֧ץ כְּאַרְיֵ֛ה וּכְלָבִ֖יא מִ֥י יְקִימֶֽנּוּ: (י) לֹֽא־יָס֥וּר שֵׁ֙בֶט֙ מִֽיהוּדָ֔ה וּמְחֹקֵ֖ק מִבֵּ֣ין רַגְלָ֑יו עַ֚ד כִּֽי־יָבֹ֣א שִׁיל֔וֹ וְל֖וֹ יִקְּהַ֥ת עַמִּֽים: (יא) אֹסְרִ֤י לַגֶּ֙פֶן֙ עִיר֔וֹ וְלַשֹּׂרֵקָ֖ה בְּנִ֣י אֲתֹנ֑וֹ כִּבֵּ֤ס בַּיַּ֙יִן֙ לְבֻשׁ֔וֹ וּבְדַם־עֲנָבִ֖ים סוּתֽוֹ: (יב) חַכְלִילִ֥י עֵינַ֖יִם מִיָּ֑יִן וּלְבֶן־שִׁנַּ֖יִם מֵחָלָֽב: פ

12.תרגום אונקלוס בראשית פרשת ויחי פרק מט 

(ח) יְהוּדָה אַתְּ אוֹדִיתָא וְלָא בְּהֵיתְתָּא בָּךְ יוֹדוֹן אֲחָךְ יְדָךְ תִּתַּקַּף עַל בַּעֲלֵי דְּבָבָךְ יִתַּבְרוּן סָנְאָךְ יְהוֹן מַחְזְרֵי קְדָל קֳדָמָךְ יְהוֹן מַקְדְּמִין לְמִשְׁאַל בִּשְׁלָמָךְ בְּנֵי אֲבוּךְ. (ט) שִׁלְטוֹן יְהֵי בְשֵׁירוּיָא וּבְסוֹפָא יִתְרַבַּא מַלְכָּא מִדְּבֵית יְהוּדָה אֲרֵי מִדִּין קַטְלָא בְּרִי נַפְשָׁךְ סַלֵּיקְתָּא יְנוּחַ יִשְׁרֵי בִּתְקוֹף כְּאַרְיָא וּכְלֵיתָא וְלֵית מַלְכוּ דִּתְזַעְזְעִנֵּיהּ. (י) לָא יִעְדֵּי עָבֵיד שׁוּלְטָן מִדְּבֵית יְהוּדָה וְסָפְרָא מִבְּנֵי בְנוֹהִי עַד עָלְמָא עַד דְּיֵיתֵי מְשִׁיחָא דְּדִילֵיהּ הִיא מַלְכוּתָא וְלֵיהּ יִשְׁתַּמְעוּן עַמְמַיָּא. 

(8) Yehuda, thou art praise and not shame; thy brethren shall praise thee;thy hand shall prevail against thine adversaries, thine enemies shall be dispersed; they will be turned backward before thee, and the sons of thy father will come before thee with salutations. 
(9) The dominion shall be (thine) in the beginning, and in the end the kingdom shall be increased from the house of Yehuda, because from the judgment of death, my son, hast thou withdrawn. He shall repose, and abide in strength as a lion, and as a lioness, there shall be no king that may cut him off. (10) He who exerciseth dominion shall not pass away from the house of Yehuda, nor the saphra from his children's children for ever, until the Meshiha come, whose is the kingdom, and unto whom shall be the obedience of the nations (or, whom the peoples shall obey). 

13.תרגום ירושלמי בראשית פרשת ויחי פרק מט פסוק י

לָא פַסְקִין מַלְכִין מִדְבֵית יְהוּדָה אַף לָא סַבָּרִין מַלְפֵי אוֹרַיְיתָא מִבְּנֵי בְּנוֹי עַד זְמַן דְיֵיתֵי מַלְכָּא מְשִׁיחָא דְדִידֵיהּ הוּא מַלְכוּתָא וְלֵיהּ עֲתִידִין דְיִשְׁתַּעֲבְּדוּן כָּל מַלְכוּתָא דְאַרְעָא:

14.תרגום המיוחס ליונתן - תורה בראשית פרשת ויחי פרק מט פסוק י

לָא פַּסְקִין מַלְכִין וְשַׁלִיטִין מִדְבֵית יְהוּדָה וְסַפְרִין מֵאַלְפֵי אוֹרַיְיתָא מִזַרְעֵיהּ עַד זְמַן דִי יֵיתֵי מַלְכָּא מְשִׁיחָא זְעֵיר בְּנוֹי וּבְדִילֵיהּ יִתְיַמְסוּן עַמְמַיָא:

15.כתר יונתן בראשית פרשת ויחי פרק מט פסוק י

לא יפסקו מלכים ושליטים משל בית יהודה וסופרים מלמדי תורה מזרעו עד זמן אשר יבוא מלך המשיח קטן בניו (בגללו) ובִשׁבילו יתמוססו העמים:

16.רש"י בראשית פרשת ויחי פרק מט פסוק י

לא יסור שבט מיהודה - מִדָּוִד וָאֵילָךְ, אֵלּוּ רָאשֵׁי גָּלֻיּוֹת שֶׁבְּבָבֶל, שֶׁרוֹדִים אֶת הָעָם בַּשֵּׁבֶט שֶׁמְּמֻנִּים עַל פִּי הַמַּלְכוּת (בראשית רבה):

ומחקק מבין רגליו - הַתַּלְמִידִים, אֵלּוּ נְשִׂיאֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל:

עד כי יבא שילה – מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ שֶׁהַמְּלוּכָה שֶׁלּוֹ, וְכֵן תִּרְגְּמוֹ אֻנְקְלוֹס. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה שִׁילוֹ – שַׁי לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר, יֹבִילוּ שַׁי לַמּוֹרָא (תהילים ע"ו):

17.בראשית פרשת ויחי פרק מט פסוק כב - כו, 

(כב) בֵּ֤ן פֹּרָת֙ יוֹסֵ֔ף בֵּ֥ן פֹּרָ֖ת עֲלֵי־עָ֑יִן בָּנ֕וֹת צָעֲדָ֖ה עֲלֵי־שֽׁוּר: (כג) וַֽיְמָרֲרֻ֖הוּ וָרֹ֑בּוּ וַֽיִּשְׂטְמֻ֖הוּ בַּעֲלֵ֥י חִצִּֽים: (כד) וַתֵּ֤שֶׁב בְּאֵיתָן֙ קַשְׁתּ֔וֹ וַיָּפֹ֖זּוּ זְרֹעֵ֣י יָדָ֑יו מִידֵי֙ אֲבִ֣יר יַעֲקֹ֔ב מִשָּׁ֥ם רֹעֶ֖ה אֶ֥בֶן יִשְׂרָאֵֽל: (כה) מֵאֵ֨ל אָבִ֜יךָ וְיַעְזְרֶ֗ךָּ וְאֵ֤ת שַׁדַּי֙ וִיבָ֣רְכֶ֔ךָּ בִּרְכֹ֤ת שָׁמַ֙יִם֙ מֵעָ֔ל בִּרְכֹ֥תתְּה֖וֹם רֹבֶ֣צֶת תָּ֑חַת בִּרְכֹ֥ת שָׁדַ֖יִם וָרָֽחַם: (כו) בִּרְכֹ֣ת אָבִ֗יךָ גָּֽבְרוּ֙ עַל־בִּרְכֹ֣ת הוֹרַ֔י עַֽד־תַּאֲוַ֖ת גִּבְעֹ֣ת עוֹלָ֑ם תִּֽהְיֶ֙יןָ֙ לְרֹ֣אשׁ יוֹסֵ֔ף וּלְקָדְקֹ֖ד נְזִ֥יר אֶחָֽיו: פ

18.תרגום אונקלוס בראשית מ"ט

(כב) בְּרִי דִּסְגֵּי יוֹסֵף בְּרִי דְּאִתְבָּרַךְ כְּגוֹפֶן דִּנְצִיב עַל עֵינָא דְּמַיָּא תְּרֵין שִׁבְטִין יִפְּקוּן מִבְּנוֹהִי יְקַבְּלוּן חוּלָקָא וְאַחְסָנְתָא. (כג) וְאִתְמָרַרוּ עִמֵּיהּ וְנַקְמוּהִי וְאַעִיקוּ לֵיהּ גּוּבְרִין גִּבָּרִין בַּעֲלֵי פַלְגוּתֵיהּ. (כד) וְתַבַת בְּהוֹן נְבִיּוּתֵיהּ עַל דְּקַיֵּים אוֹרָיְתָא בְּסִתְרָא וְשַׁוִּי תּוּקְפָא רוּחְצָנֵיהּ בְּכֵן יִתְרְמַא דְּהַב עַל דְּרָעוֹהִי אַחְסֵין מַלְכוּתָא וּתְקֵיף דָּא הֲוָת לֵיהּ מִן קֳדָם אֵל תַּקִּיפָא דְּיַעֲקֹב דִּבְמֵימְרֵיהּ זָן אֲבָהָן וּבְנִין זַרְעָא דְּיִשְׂרָאֵל. (כה) מֵימַר אֱלָהָא דַּאֲבוּךְ יְהֵי בְּסַעֲדָךְ וְיָת שַׁדַּי וִיבָרְכִנָּךְ בִּרְכָן דְּנָחֲתָן מִטַּלָּא דִּשְׁמַיָּא מִלְּעֵילָא בִּרְכָן דְּנָגְדָן מִמַּעֲמַקֵּי אַרְעָא מִלְּרַע בִּרְכָתָא דַּאֲבוּךְ וּדְאִמָּךְ. (כו) בִּרְכָתָא דַּאֲבוּךְ יִתּוֹסְפָן לָךְ עַל בִּרְכָתָא דְּלִי בָרִיכוּ אֲבָהָתַי דְּחַמִּידוּ לְהוֹן רַבְרְבַיָּא דְּמִן עָלְמָא יִהְוְיָן כָּל אִלֵּין לְרֵישָׁא דְּיוֹסֵף גּוּבְרָא פְּרִישָׁא דַּאֲחוֹהִי.

(22) Joseph is my son who shall increase, my son who shall be blessed, as a vine planted by a fountain of waters. Two tribes will come forth from his sons, and they shall receive a portion and inheritance. (23) The mighty men, the men of division, were bitter against him; they afflicted him and sorely grieved him; and his prophecy shall be fulfilled in them, because he was faithful to the law in secret, and set his confidence firmly. (24) Therefore, was gold laid upon his arm, and the kingdom was strengthened and confirmed. This was to him from the mighty God of Jacob, who by His Word pastureth the fathers and the children of the seed of Israel. (25) The Word of the God of thy father shall be thy Helper, and the All-Sufficient shall bless thee, with the blessings of the dew that descends from the heavens above, with the blessings that spring from the depths of the earth beneath, with the blessings of thy father and of thy mother. (26) The blessing of thy father shall be added upon the blessing with which my fathers blessed me; which the princes who are of the world have desired: all of them shall be upon the head of Joseph, and upon the man who was separated from his brethren.

19.בראשית פרשת וישלח פרק לו פסוק א - ט, 

(א) וְאֵ֛לֶּה תֹּלְד֥וֹת עֵשָׂ֖ו ה֥וּא אֱדֽוֹם: (ב) עֵשָׂ֛ו לָקַ֥ח אֶת־נָשָׁ֖יו מִבְּנ֣וֹת כְּנָ֑עַן אֶת־עָדָ֗ה בַּת־אֵילוֹן֙ הַֽחִתִּ֔י וְאֶת־אָהֳלִֽיבָמָה֙ בַּת־עֲנָ֔ה בַּת־צִבְע֖וֹן הַֽחִוִּֽי: (ג) וְאֶת־בָּשְׂמַ֥ת בַּת־יִשְׁמָעֵ֖אל אֲח֥וֹת נְבָיֽוֹת: (ד) וַתֵּ֧לֶד עָדָ֛ה לְעֵשָׂ֖ו אֶת־אֱלִיפָ֑ז וּבָ֣שְׂמַ֔ת יָלְדָ֖ה אֶת־רְעוּאֵֽל: (ה) וְאָהֳלִֽיבָמָה֙ יָֽלְדָ֔ה אֶת־יְע֥וּשׁ וְאֶת־יַעְלָ֖ם וְאֶת־קֹ֑רַח אֵ֚לֶּה בְּנֵ֣י עֵשָׂ֔ו אֲשֶׁ֥ר יֻלְּדוּ־ל֖וֹ בְּאֶ֥רֶץ כְּנָֽעַן: (ו) וַיִּקַּ֣ח עֵשָׂ֡ו אֶת־נָ֠שָׁיו וְאֶת־בָּנָ֣יו וְאֶת־בְּנֹתָיו֘ וְאֶת־כָּל־נַפְשׁ֣וֹת בֵּיתוֹ֒ וְאֶת־מִקְנֵ֣הוּ וְאֶת־כָּל־בְּהֶמְתּ֗וֹ וְאֵת֙ כָּל־קִנְיָנ֔וֹ אֲשֶׁ֥ר רָכַ֖שׁ בְּאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וַיֵּ֣לֶךְ אֶל־אֶ֔רֶץ מִפְּנֵ֖י יַעֲקֹ֥ב אָחִֽיו: (ז) כִּֽי־הָיָ֧ה רְכוּשָׁ֛ם רָ֖ב מִשֶּׁ֣בֶת יַחְדָּ֑ו וְלֹ֨א יָֽכְלָ֜ה אֶ֤רֶץ מְגֽוּרֵיהֶם֙ לָשֵׂ֣את אֹתָ֔ם מִפְּנֵ֖י מִקְנֵיהֶֽם: (ח) וַיֵּ֤שֶׁב עֵשָׂו֙ בְּהַ֣ר שֵׂעִ֔יר עֵשָׂ֖ו ה֥וּא אֱדֽוֹם: (ט) וְאֵ֛לֶּה תֹּלְד֥וֹת עֵשָׂ֖ו אֲבִ֣י אֱד֑וֹם בְּהַ֖ר שֵׂעִֽיר:

(לא) וְאֵ֙לֶּה֙ הַמְּלָכִ֔ים אֲשֶׁ֥ר מָלְכ֖וּ בְּאֶ֣רֶץ אֱד֑וֹם לִפְנֵ֥י מְלָךְ־מֶ֖לֶךְ לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל:

20.בראשית פרשת וישב פרק לז פסוק א - יא, 

(א) וַיֵּ֣שֶׁב יַעֲקֹ֔ב בְּאֶ֖רֶץ מְגוּרֵ֣י אָבִ֑יו בְּאֶ֖רֶץ כְּנָֽעַן: (ב) אֵ֣לֶּה׀ תֹּלְד֣וֹת יַעֲקֹ֗ב יוֹסֵ֞ף בֶּן־שְׁבַֽע־עֶשְׂרֵ֤ה שָׁנָה֙ הָיָ֨ה רֹעֶ֤ה אֶת־אֶחָיו֙ בַּצֹּ֔אן וְה֣וּא נַ֗עַר אֶת־בְּנֵ֥י בִלְהָ֛ה וְאֶת־בְּנֵ֥י זִלְפָּ֖ה נְשֵׁ֣י אָבִ֑יו וַיָּבֵ֥א יוֹסֵ֛ף אֶת־דִּבָּתָ֥ם רָעָ֖ה אֶל־אֲבִיהֶֽם: (ג) וְיִשְׂרָאֵ֗ל אָהַ֤ב אֶת־יוֹסֵף֙ מִכָּל־בָּנָ֔יו כִּֽי־בֶן־זְקֻנִ֥ים ה֖וּא ל֑וֹ וְעָ֥שָׂה ל֖וֹ כְּתֹ֥נֶת פַּסִּֽים: (ד) וַיִּרְא֣וּ אֶחָ֗יו כִּֽי־אֹת֞וֹ אָהַ֤ב אֲבִיהֶם֙ מִכָּל־אֶחָ֔יו וַֽיִּשְׂנְא֖וּ אֹת֑וֹ וְלֹ֥א יָכְל֖וּ דַּבְּר֥וֹ לְשָׁלֹֽם: (ה) וַיַּחֲלֹ֤ם יוֹסֵף֙ חֲל֔וֹם וַיַּגֵּ֖ד לְאֶחָ֑יו וַיּוֹסִ֥פוּ ע֖וֹד שְׂנֹ֥א אֹתֽוֹ: (ו) וַיֹּ֖אמֶר אֲלֵיהֶ֑ם שִׁמְעוּ־נָ֕א הַחֲל֥וֹם הַזֶּ֖ה אֲשֶׁ֥ר חָלָֽמְתִּי: (ז) וְ֠הִנֵּה אֲנַ֜חְנוּ מְאַלְּמִ֤ים אֲלֻמִּים֙ בְּת֣וֹךְ הַשָּׂדֶ֔ה וְהִנֵּ֛ה קָ֥מָה אֲלֻמָּתִ֖י וְגַם־נִצָּ֑בָה וְהִנֵּ֤ה תְסֻבֶּ֙ינָה֙ אֲלֻמֹּ֣תֵיכֶ֔ם וַתִּֽשְׁתַּחֲוֶ֖יןָ לַאֲלֻמָּתִֽי: (ח) וַיֹּ֤אמְרוּ לוֹ֙ אֶחָ֔יו הֲמָלֹ֤ךְ תִּמְלֹךְ֙ עָלֵ֔ינוּ אִם־מָשׁ֥וֹל תִּמְשֹׁ֖ל בָּ֑נוּ וַיּוֹסִ֤פוּ עוֹד֙ שְׂנֹ֣א אֹת֔וֹ עַל־חֲלֹמֹתָ֖יו וְעַל־דְּבָרָֽיו: (ט) וַיַּחֲלֹ֥ם עוֹד֙ חֲל֣וֹם אַחֵ֔ר וַיְסַפֵּ֥ר אֹת֖וֹ לְאֶחָ֑יו וַיֹּ֗אמֶר הִנֵּ֨ה חָלַ֤מְתִּֽי חֲלוֹם֙ ע֔וֹד וְהִנֵּ֧ה הַשֶּׁ֣מֶשׁ וְהַיָּרֵ֗חַ וְאַחַ֤ד עָשָׂר֙ כּֽוֹכָבִ֔ים מִֽשְׁתַּחֲוִ֖ים לִֽי: (י) וַיְסַפֵּ֣ר אֶל־אָבִיו֘ וְאֶל־אֶחָיו֒ וַיִּגְעַר־בּ֣וֹ אָבִ֔יו וַיֹּ֣אמֶר ל֔וֹ מָ֛ה הַחֲל֥וֹם הַזֶּ֖ה אֲשֶׁ֣ר חָלָ֑מְתָּ הֲב֣וֹא נָב֗וֹא אֲנִי֙ וְאִמְּךָ֣ וְאַחֶ֔יךָ לְהִשְׁתַּחֲוֹ֥ת לְךָ֖ אָֽרְצָה: (יא) וַיְקַנְאוּ־ב֖וֹ אֶחָ֑יו וְאָבִ֖יו שָׁמַ֥ר אֶת־הַדָּבָֽר:

21.בראשית פרשת וישב פרק לז פסוק לד - לה, 

(לד) וַיִּקְרַ֤ע יַעֲקֹב֙ שִׂמְלֹתָ֔יו וַיָּ֥שֶׂם שַׂ֖ק בְּמָתְנָ֑יו וַיִּתְאַבֵּ֥ל עַל־בְּנ֖וֹ יָמִ֥ים רַבִּֽים: (לה) וַיָּקֻמוּ֩ כָל־בָּנָ֨יו וְכָל־בְּנֹתָ֜יו לְנַחֲמ֗וֹ וַיְמָאֵן֙ לְהִתְנַחֵ֔ם וַיֹּ֕אמֶר כִּֽי־אֵרֵ֧ד אֶל־בְּנִ֛י אָבֵ֖ל שְׁאֹ֑לָה וַיֵּ֥בְךְּ אֹת֖וֹ אָבִֽיו:

22.רש"י בראשית פרשת וישב פרק לז פסוק לה

אבל שאולה - כפשוטו לשון קבר הוא, באבלי אקבר, ולא אתנחם כל ימי.^ח ומדרשו גיהנם, סימן זה היה מסור בידי מפי הגבורה אם לא ימות אחד מבני בחיי מובטח אני^ט שאיני רואה גיהנם:

ויבך אתו אביו - יצחק היה בוכה מפני צרתו של יעקב, אבל לא היה מתאבל,^י שהיה יודע שהוא חי:

23.רש"י בראשית פרשת ויגש פרק מו פסוק ל

אמותה הפעם - וּמִדְרָשׁוֹ סָבוּר הָיִיתִי לָמוּת שְׁתֵּי מִיתוֹת, בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנִּסְתַּלְּקָה מִמֶּנִּי שְׁכִינָה, וְהָיִיתִי אוֹמֵר שֶׁיִּתְבָּעֵנִי הַקָּבָּ"ה מִיתָתְךָ, עַכְשָׁו שֶׁעוֹדְךָ חַי, לֹא אָמוּת אֶלָּא פַעַם אַחַת:

24.רש"י בראשית פרשת ויחי פרק מז פסוק כח

ויחי יעקב - לָמָּה פָּרָשָׁה זוֹ סְתוּמָה? לְפִי שֶׁכֵּיוָן שֶׁנִּפְטַר יַעֲקֹב אָבִינוּ נִסְתְּמוּ עֵינֵיהֶם וְלִבָּם שֶׁל יִשְׂרָאֵל מִצָּרַת הַשִּׁעְבּוּד, שֶׁהִתְחִילוּ לְשַׁעְבְּדָם; דָּבָר אַחֵר: שֶׁבִּקֵּשׁ לְגַלּוֹת אֶת הַקֵּץ לְבָנָיו, וְנִסְתַּם מִמֶּנּוּ. בִּבְ"רַ:

25.בראשית פרשת ויחי פרק מח פסוק ח, ח

(ח) וַיַּ֥רְא יִשְׂרָאֵ֖ל אֶת־בְּנֵ֣י יוֹסֵ֑ף וַיֹּ֖אמֶר מִי־אֵֽלֶּה:

26.רש"י בראשית פרשת ויחי פרק מח פסוק ח

(ח) וירא ישראל את בני יוסף - בִּקֵּשׁ לְבָרְכָם וְנִסְתַּלְּקָה שְׁכִינָה מִמֶּנּוּ, לְפִי שֶׁעָתִיד יָרָבְעָם וְאַחְאָב לָצֵאת מֵאֶפְרַיִם וְיֵהוּא וּבָנָיו מִמְּנַשֶּׁה: ויאמר מי אלה - מֵהֵיכָן יָצְאוּ אֵלּוּ, שֶׁאֵינָן רְאוּיִין לִבְרָכָה:

27.בראשית פרשת ויגש פרק מה פסוק א - ה, 

(א) וְלֹֽא־יָכֹ֨ל יוֹסֵ֜ף לְהִתְאַפֵּ֗ק לְכֹ֤ל הַנִּצָּבִים֙ עָלָ֔יו וַיִּקְרָ֕א הוֹצִ֥יאוּ כָל־אִ֖ישׁ מֵעָלָ֑י וְלֹא־עָ֤מַד אִישׁ֙ אִתּ֔וֹ בְּהִתְוַדַּ֥ע יוֹסֵ֖ף אֶל־אֶחָֽיו: (ב) וַיִּתֵּ֥ן אֶת־קֹל֖וֹ בִּבְכִ֑י וַיִּשְׁמְע֣וּ מִצְרַ֔יִם וַיִּשְׁמַ֖ע בֵּ֥ית פַּרְעֹֽה: (ג) וַיֹּ֨אמֶר יוֹסֵ֤ף אֶל־אֶחָיו֙ אֲנִ֣י יוֹסֵ֔ף הַע֥וֹד אָבִ֖י חָ֑י וְלֹֽא־יָכְל֤וּ אֶחָיו֙ לַעֲנ֣וֹת אֹת֔וֹ כִּ֥י נִבְהֲל֖וּ מִפָּנָֽיו: (ד) וַיֹּ֨אמֶר יוֹסֵ֧ף אֶל־אֶחָ֛יו גְּשׁוּ־נָ֥א אֵלַ֖י וַיִּגָּ֑שׁוּ וַיֹּ֗אמֶר אֲנִי֙ יוֹסֵ֣ף אֲחִיכֶ֔ם אֲשֶׁר־מְכַרְתֶּ֥ם אֹתִ֖י מִצְרָֽיְמָה: (ה) וְעַתָּ֣ה׀ אַל־תֵּעָ֣צְב֗וּ וְאַל־יִ֙חַר֙ בְּעֵ֣ינֵיכֶ֔ם כִּֽי־מְכַרְתֶּ֥ם אֹתִ֖י הֵ֑נָּה כִּ֣י לְמִֽחְיָ֔ה שְׁלָחַ֥נִי אֱלֹהִ֖ים לִפְנֵיכֶֽם:

28.תלמוד בבלי מסכת ברכות דף לד עמוד ב

וַאֲמַר רִבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אֲמַר רִבִּי יוֹחָנָן: כָּל הַנְּבִיאִים כּוּלָּן לֹא נִתְנַבְּאוּ אֵלָּא לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ, אֲבָל לָעוֹלָם הַבָּא, עַיִן לֹא רָאָתָה אֱלֹהִים זוּלָתְךָ, וּפְלִיגָא דִּשְׁמוּאֵל, דַּאֲמַר שְׁמוּאֵל: אֵין בֵּין הָעוֹלָם הַזֶּה לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ אֵלָּא שִׁעְבּוּד מַלְכִיּוֹת בִּלְבָד, שֶׁנֶּאֱמַר: {דברים ט"ו:י"א} כִּי לֹא יֶחְדַּל אֶבְיוֹן מִקֶּרֶב הָאָרֶץ.

וַאֲמַר רִבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אֲמַר רִבִּי יוֹחָנָן: כָּל הַנְּבִיאִים כּוּלָּן לֹא נִתְנַבְּאוּ אֵלָּא לְבַעֲלֵי תְּשׁוּבָה, אֲבָל צַדִּיקִים גְּמוּרִים, עַיִן לֹא רָאָתָה אֱלֹהִים זוּלָתְךָ.

וּפְלִיגָא דְּרִבִּי אַבָּהוּ, דַּאֲמַר רִבִּי אַבָּהוּ: מָקוֹם שֶׁבַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה עוֹמְדִין, צַדִּיקִים גְּמוּרִים אֵינָם עוֹמְדִין, שֶׁנֶּאֱמַר: {ישעיהו נ"ז:י"ט} שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב. לָרָחוֹק בְּרֵישָׁא, וַהֲדַר לַקָּרוֹב.

וְרִבִּי יוֹחָנָן אָמַר לָךְ: מַאי רָחוֹק? שֶׁהָיָה רָחוֹק מִדְּבַר עֲבֵירָה מֵעִיקָּרָא, וּמַאי קָרוֹב? שֶׁהָיָה קָרוֹב לִדְבַר עֲבֵירָה וְנִתְרַחַק מִמֶּנּוּ הָשָׁתָא.

מַאי "עַיִן לֹא רָאֲתָה"? אֲמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: זֶה יַיִן הַמְּשׁוּמָּר בַּעֲנָבָיו מִשֶּשֶׁת יְמֵי בְּרֵאשִׁית. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר: זֶה עֵדֶן, שֶׁלֹּא שָׁלְטָה בּוֹ עֵין כָּל בִּרְיָה. שֶׁמָּא תֹּאמַר, אָדָם הָרִאשׁוֹן הֵיכָן הָיָה? בַּגָּן, וְשֶׁמָּא תֹּאמַר, הוּא גָּן הוּא עֵדֶן, תִּלְמוֹד לוֹמַר, {בראשית ב':י'} וְנָהָר יוֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן, גָּן לְחוֹד וְעֵדֶן לְחוֹד.

And Rabbi Ḥiyya bar Abba said that Rabbi Yoḥanan said: All the prophets only prophesied with regard to the days of the Messiah. However, with regard to the World-to-Come,: “No eye has seen it, God, aside from You.”And this statement disagrees with Shmuel, as Shmuel said: The only difference between this world and the days of the Messiah is with regard to servitude to foreign kingdoms alone. As it is stated: “For the poor shall not cease from the land” (Deuteronomy 15:11), which indicates that the ways of the world are set and unchanging.

And Rabbi Ḥiyya bar Abba said that Rabbi Yoḥanan said: All of the prophets only prophesied with regard to penitents but with regard to the full-fledged righteous it is stated: “No eye has seen it, God, aside from You.” 

And this statement disagrees with the opinion of Rabbi Abbahu, as Rabbi Abbahu said: In the place where penitents stand, even the full-fledged righteous do not stand, as it is stated: “Peace, peace upon him who is far and him who is near.” Peace and greeting is extended first to him who is far, the penitent, and only thereafter is peace extended to him who is near, the full-fledged righteous.

And Rabbi Yoḥanan said to you: What is the meaning of him who is far? This refers to the full-fledged righteous who was distant from an act of transgression from the outset, and to whom peace is extended first. What ismeant by him who is near? This refers to the penitent who was close to an act of transgression but has now distanced himself from it,

What is: “No eye has seen it”? Rabbi Yehoshua ben Levi said: That is the wine that has been preserved in its grapes since the six days of creation. Rabbi Shmuel bar Naḥmani said: That is Eden, which no creature’s eye hasever surveyed. Lest you will say: Where was Adam the first man? Wasn’t he there and didn’t he survey Eden? The Gemara responds: Adam was only in the Garden of Eden, not in Eden itself.

And lest you will say: It is the Garden and it is Eden; two names describing the same place. the verse states: “And a river went out from Eden to water the Garden” (Genesis 2:10). Obviously, the Garden exists on its own and Eden exists on its own.

29.ספר מחשבות חרוץ - אות טו

ועל כן יהודה ויוסף היו המרובים מכל השבטים כי פרו ורבו ביותר מפני שהיה בהם קדושת היסוד יותר מכל השבטים, יוסף צדיק גמור בפועל בלא חטא, ויהודה בעל תשובה אחר החטא, דהתחלת התפשטות דיהודה בצאצאיו היה בחטא דער ואונן, אבל יהודה מחוקקי שהוא שורש המחוקק דנקרא כן משה רבינו ע"ה, שהוא שורש התלמידי חכמים שבישראל כידוע בסוד מה שאמרו בכמה דוכתין בגמרא (שבת ק"א ע"ב) משה שפיר קאמרת, וכן יהודה שורש התלמידי חכמים שבישראל ולשכת הגזית בחלקו, ותלמיד חכם שעבר בלילה אל תהרהר אחריו ביום דודאי עשה תשובה (ברכות י"ט.), ובידו וכח תשובתו לתקן הקודם בכח התורה, דעיקר תיקון הקודם לכל החטאים עד שיהיה כמי שלא חטא הוא רק על ידי התורה, ובחטא זה בפרט דאיתא בזוהר (ח"א ס"ב.) שאין מועיל לו תשובה היינו דבתשובה לבד אי אפשר לתקן בזה הקודם לגמרי כלל רק בצירוף התורה:

30.ספר בית יעקב על ספר בראשית - פרשת וישב

וכמו שנמצא בזמן יום ראשון שהוא רק אור ויום שני שנמצא בו גם הסתרת האור, כן נמצא בנפש, יוסף ויהודה. יוסף הצדיק הוא בחינת צדיק גמור שכל פעולותיו הם ברורים באור הדעת. ויהודה הוא בבחינת בעל תשובה, שמכניס את עצמו בפעולות שבשעת עשייתן אין נראה בהם אור, אכן מכוון אל המטרה כפי חפץ השי"ת. ובעומק הלב מסכימים ישראל למדת יהודה, שבמקום שבעלי תשובה עומדין צדיקים גמורין אינם יכולים לעמוד, אכן לפי תפיסת אדם בעוה"ז נראה שאין ביהודה ממדת יוסף הצדיק כלל, ועי"ז הוא אריכות הגלות עד שיתבררו אף לעין אדם פעולותיו של יהודה, כי בבוא משיח צדקנו יתגלה לעין כל עומק לבו של יהודה, שבאמת היה נמצא בו גם מדת יוסף הצדיק, ועליו כתיב (בלק כג) ותרועת מלך בו, שיש בו כח לצעוק מגודל ההסתרה להשי"ת הושיעה ה', והשי"ת מושיעו ומגלה לעין כל שעומק לבו מלא רצון השי"ת, ונמצא בעומק לבו אף מדת יוסף הצדיק [קנג], וכדאיתא בזוה"ק (ויצא קנג ע"ב) שיש צדיק עלאה וצדיק תתאה. צדיק עלאה, היינו שמושך שפע ממקום גבוה ביותר אצלו. וצדיק תתאה, היינו שמברר את עצמו כ"כ עד שיוכל להתיצב במחשבה טהורה ולומר, שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד:

31.ספר אמרי אמת - פרשת ויגש

 זה הוא ששלח יוסף ליעקב רדה אלי אל תעמוד ואיתא במדרש שלא תעמיד את השעה, בגלות יש גם כן זמנים שונים וצריכים להאחז לעת מצוא כענין שאיתא שאין לך אדם שאין לו שעה וזהו פן תורש וגו', ואיתא יוסף שקדש שם שמים בסתר זכה והוסיפו לו אות אחת משמו של הקב"ה דכתיב עדות ביהוסף שמו יהודה שקדש שם שמים בפרהסיא זכה ונקרא כולו על שמו של הקב"ה, אצל יהודה היה כל השם, איתא בגמרא ראוי היה יעקב אבינו לירד למצרים בשלשלאות של ברזל אלא שזכותו גרמה לו, שלשלאות של ברזל היינו שהיה צריך להיות כולו בהסתר, כתיב והגדתם לאבי את כל כבודי במצרים וכי יוסף היה רודף אחר הכבוד והאם בגלות יש כבוד, אולם הכוונה לכבוד שמים שישנו גם בגלות אע"פ שהוא נסתר, מים עמוקים עצה בלב איש היינו שיש בכל איש ישראל כוחות נסתרים שהאדם עצמו אינו יודע מהם, איתא במדרש ויגש אליו יהודה אחד באחד יגשו, צריכים לחבר יהודה ויוסף ואיתא בזוה"ק שזה ענין סמיכת גאולה לתפלה, יוסף היה גאולה בלבד ואפילו בבית הסוהר מסרו לו הכל וכתיב ויהי ה' את יוסף ויהודה היה תמיד תפלה וכענין שכתוב ואני תפלה, יוסף ויהודה הם שתי המדריגות של צדיק גמור ובעל תשובה, כתיב בהפטרה של היום הנה אני לוקח את עץ יוסף וגו' ונתתי אותם עליו את עץ יהודה ועשיתים לעץ אחד, לעתיד יעשו כל העצים אחד: